חי בסרט

יהודה גולן
2013-12-23 00:00:00
2013-12-23 00:00:00

כשהילדים של עופר לאור ממודיעין רוצים לארגן ערב שקט עם חברים, הם לא צריכים להתלבט יותר מדי לגבי איך לבלות את הערב. הם פשוט רומזים לאבא שכמה חברים באים והוא כבר מארגן להם ערב הקרנת סרטים במערכת הקולנוע הביתית המשוכללת שבסלון.

עד כאן הכל נשמע רגיל. אבל הילדים שמתארחים אצל משפחת לאור לסרט ופופקורן נכנסים – בין אם זה משנה להם או לא – לאחד מחדרי ההקרנה הפרטיים המתקדמים בישראל. בימים רגילים הסלון של משפחת לאור כולל מסך בגודל 100 אינץ' שעליו מציג, ברזולוציה מקסימלית, מקרן רב עוצמה המותקן מהתקרה. הכל מתחבר למערכת סאונד חזקה, ששולחת צלילים לרמקולים המפוזרים בתצורה של אולם קולנוע. יש גם טלוויזיה בגודל של 50 אינץ' אבל את הסרטים השווים רואים על המסך, בהקרנה.

כדי לראות תמונה ממקרן אפשר לתלות על הקיר סדין פשוט שעולה 30 שקל. לאור בחר לצייד את הסלון שלו במסך מיוחד, שמחירו 15 אלף שקל. למה זה כל כך יקר? בגלל המנוע החשמלי ובגלל סוג הבד המיוחד "עם תכונות מסוימות שמביאות את התמונה למצב אופטימלי. ויש גם מתקן מתיחה מיוחד". עופר מעביר יד אוהבת על המסך החלק: "תראה תראה, אין שום קמטוט. ישר כזה לא רואים בשום מקום".

אבל… זה בסך הכל מסך. אנחנו לא מגזימים קצת?

עופר מביט בי בבוז ואומר בטון הכי רציני שאפשר: "במערכת הקולנוע הביתית שלי, כאן בסלון, רואים סרטים בצורה הרבה יותר איכותית מכל בתי הקולנוע של ישראל. כולל בסינמה סיטי. אולי רק בקולנוע החדש של יס פלאנט רואים יותר טוב".

אנו עוברים לשלב ההדגמות. לאור הוא מעלה את הסרט האחרון בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים" (שראיתי בפעם האחרונה לפני שלושים שנה, כשהנסיכה ליאה עוד היתה חתיכה בת עשרים). התמונה מהממת גם בור כמוני במערכות קולנוע ומשאירה אותי פעור פה. פשוט בהיתי במסך ולא מצמצתי כדי לא להחמיץ שום תנועה. ובלבי חשבתי "אשכרה – הבחור צודק".

וזה נמשך: ממערכת הרמקולים שסבבה אותנו (שניים מהתקרה, ארבעה מסביב, אחד מכיוון המסך, סאב-וופר ובטח עוד כמה מוסתרים) בקעו צלילי המוזיקה המלווה את הסרט. הרגשתי כמו באולפן הקלטות משוכלל. כל צלילון קטנטן קלטתי במדויק ובשלמות. ונזכיר: השמיעה שלי, מהשירות הצבאי בשריון לא משהו. עופר הביט בי וחייך: "אתה הבנת את זה?".

"הו הבנתי, ועוד איך הבנתי".

האתר המרכזי בישראל

לאור הוא פריק אמיתי של כל מה שקשור במערכות בידור ביתיות, כולל הגאדג'טים. וידאו, X-בוקס, פלייסטיישן – כל אלה הם ענתיקות בשבילו. יחד עם שותפו מרטין סבג הוא מפעיל את אתר האינטרנט העיקרי של ישראל בתחום (hometheater.co.il), מה שמקנה לו לא רק את המידע הראשוני על כל מה שחדש בתחום, אלא גם "נסיעות מבחן" על הציוד הכי חדש. אצלו בבית או בתערוכות בעולם.

וזאת העבודה שלך?

"ממש לא. אני עובד בחברת סטארטאפ בתחום הוידאו. אמנם זה תחום דומה, אבל את האתר הקמנו לפני תשע שנים מתוך תחביב ואהבה לתחום וכדי לספק במה לכל חובבי הקולנוע הביתי והטכנולוגיות האלה של טלוויזיות ומקרנים וכל מה שמסביב".

מה אתה עושה באתר?

"אני מביא לגולשים את החידושים האחרונים, בודק ציודים וממליץ על איכויות, מנתח מגמות בשווקים, מביא חוות דעת של מומחים בתחומים שונים בענפי הטכנולוגיה הרלוונטים אלינו, וכמובן גם נותן במה לפריקים ומשוגעים לדבר שמחליפים ידע ועצות במסגרת פורומים מקצועיים רבים. אני גם מנהל באתר פורום יד שניה של כל מי שרוצה למכור או לקנות ציוד. לפעמים זה ציוד חדש מאוד, כי פריקים – אחרי שנה, כשיוצא משהו חדש – קונים אותו. ומה הם יעשו עם המכשיר הישן שהוא בעצם חדש לגמרי? העניין הזה מאד מפותח אצלנו".

בעצם אתה חי בחנות צעצועים, החלום הרטוב של הרבה גברים…

"בעיקרון כן. אני מקבל אלי הביתה המון אביזרים. אם זה מקרן, או מסך או טלוויזיה או גם אוזניות ומשקפי תלת מימד. מה שאתה רוצה. ונכון – יש התלהבות מדברים חדשים. זה כיף לא רגיל".

מה הדבר האחרון שהלהיב אותך?

"בדקתי מסך OLED קעור של חברת LG בגודל 55 אינץ'. בסלון הבית ישב מסך קשתי וזה היה מדהים, כי המקרן עובד עליו כמו רפלקטור. כלומר – הוא מקרין את התמונה כך שלא צריך בכלל להזיז את הראש לצדדים למרות רוחב המסך, מכיון שרפלקטור בדרך כלל מקרין את התמונה או הרעש לנקודה האופטימלית שנבחרה וזה המיקום שבו הצופה יושב. זה היה מדהים".

גם הילדים מתלהבים מהצעצועים החדשים שאבא מכניס הביתה?

"בהתחלה כן. עכשיו הם כבר רגילים ופחות מתרגשים, אבל יש כמובן התעניינות והם גם מבינים בתחום, מכירים את המונחים המקצועיים, וכמובן שהאטרקציה הגדולה היא לחברים שלהם שמתכנסים כאן די הרבה לראות סרטי קולנוע איכותיים ברמה שלא תהיה להם הזדמנות לראות בשום מקום אחר".

זה חוסך הרבה כסף על פופקורן, הסעה הלוך ושוב…

"נכון מאד. ואני, בניגוד לאולמות קולנוע, מרשה להם גם לצחוק ולזרוק פופקורן אחד על השני במהלך הסרט. שייהנו, מה יש?"

האשה היא שקובעת

אשתך מתעצבנת?

"מה פתאום. בעולם הלך והתפתח בשנים האחרונות מושג מקצועי שנקרא WAF. בעברית 'גורם הנכונות לקבל אצל האשה'. כלומר: לא חשוב רק הביצועים של המכשיר והיכולות שלו אלא עד כמה הוא פשוט, אלגנטי ובאופן כללי מה שנשים היו רוצות שיהיה אצלן בסלון.  אז כיום, כל העיצובים של טלוויזיות, מסכי קולנוע, מקרנים, רמקולים ובעצם כל גאדג'ט שקשור בתחום, מעוצב בצורה נקיה, ידידותית ונוחה לקליטה בעין של האשה בבית".

ממש ימות המשיח…

"נכון. כמו בבדיחה על הגבר שהלך לקנות מכונית חדשה, התעניין בנפח המנוע ובכוח הסוס,  ובסוף קנה את הרכב בצבע שהאשה בחרה. בגאדג'טים שלנו זה בדיוק כך. תביט במסכי טלוויזיה מלפני חמש שנים מול מסכים מהיום ותראה את ההבדלים בעיצוב".

אם עיצוב מכשיר לא ימצא חן בעיני האשה הוא לא ייכנס הביתה?

"את הגבר לא מעניין בדרך כלל שבאמצע הסלון יעמוד גוש שחור גדול שקוראים לו טלוויזיה חמישים אינץ' והוא מכוער. העיקר שהוא יראה את הכדורגל שלו על המסך הגדול. האשה תרצה לא לראות את הגוש השחור והמכוער, אלא שיהיה רק משהו דק מוסתר ומהקיר יבלוט מסך בעובי סנטימטר לא יותר. והן צודקות. זה פשוט נעים יותר לעין".

איך הפכת לפריק כזה?

"היינו בארצות הברית בשליחות מהעבודה וכשחזרנו הבאתי ארצה טלוויזיה עם מסך ענק של 34 אינץ'. ענק אז, במושגים של שנת 1997. אבל ראיתי בה לא טוב. הזמנתי טכנאים, שבדקו ואמרו לי 'הטלוויזיה בסדר. אתה רואה לא טוב'. לקח לי זמן להבין שיש הרבה אנשים שלא מסתפקים באיכות שהשוק נותן באותו רגע. ראיתי שהאמריקנים נכנסים לתחום מאד חזק, התעניינתי וכך נמשכתי לתוכו. כשחזרנו השתקענו במודיעין ואז, בשנת 2000, קניתי כבר טלוויזית פלאזמה במחיר 40 אלף שקלים".

מה? שמת 40 אלף שקלים  על טלוויזיה?

"כן, ומזה התחלתי. נכנסתי לעומק הנושא, התחלתי ללמוד ולהתמקצע ובשנת 2004 הקמתי עם שותפי מרטין את האתר".

מהו המסך העיקרי שנמכר כיום בישראל?

"היום ה-50 אינץ'. כמו בשרשרת המזון: מי שקנה לפני שלוש שנים טלוויזיה 37 אינץ' הבין שהיא קטנה והעביר אותה לחדר ילדים ולסלון הוא קונה את ה-50 אינץ'. למעשה, השנה בפעם הראשונה חלה ירידה בביקוש למסכים דקים. למה? כי לפני כמה שנים כולם קנו מסכים דקים ועכשיו כשהביקוש התמלא, יש ירידה טבעית בביקושים. כשיבוא משהו חדש לארץ שוב תהיה התנפלות ואחרי תקופה מסוימת שוב תהיה ירידה".

לאן אנחנו הולכים מבחינת הטכנולוגיות בתחום הטלוויזיה והקולנוע הביתי?

"אנחנו נמצאים בתקופה מאד מעניינת כי אנחנו בפתחה של מהפיכה של ממש. אבל לפני זה אני אסביר לך שהתחום הזה מתפתח במהירות וכל כמה שנים, בערך ארבע חמש שנים, יש קפיצת מדרגה ממש ואחר כך שיפורים לפעמים מינוריים בכל שנה עד הקפיצה הבאה".

ומה הקפיצה הבאה?

"שני דברים שעומדים להיכנס אלינו: האחד היא טכנולוגיית ה- OLED שהיא טכנולוגיה חדשה בטלוויזיות שתשפר את התמונה שתיראה ממש אמיתית לחלוטין".

וכמה יעלה התענוג לצרכן הישראלי?

"לדעתי בטכנולוגיה הזאת כל אינץ' עולה בערך אלף דולר, כלומר טלוויזיה של 50 אינץ' תעלה חמישים אלף דולר".

מטורף לגמרי. ומה הדבר השני?

"הדבר השני ואולי המשמעותי יותר, היא טכנולוגיה שנקראת 4K  ואני צריך להסביר את זה: אם עד היום הדבר המרכזי היה טכנולוגיות HD הרי שבטכנולוגיה החדשה, החדות תהיה פי 4 ממה שהורגלנו לראות עד היום. תחשוב שאת משחק הכדורגל שאתה רואה היום ב-HD תוכל לראות חד וברור פי ארבע!".

היתה לנו גם טלוויזיה תלת מימד. מה קרה לה?

"זה היה לפני ה-HD וזה לא תפס בארץ ובעולם, כי זה היה מורכב. היית צריך להצטייד במשקפיים מיוחדים וזה הצריך פעולות מסוימות שהאנשים לא אהבו".

מזמן אמרו שהטלוויזיה תהרוג את הקולנוע וזה לא קרה. למה?

"אלה פונקציות שונות. הקולנוע נותן לך את האיכות הגבוהה כערך מוסף, שמכניס אותך ממש לתוך הסרט. אתה מרגיש חלק מהעלילה. אם תראה את הסרט בטלוויזיה יש תמיד את אלמנט הריחוק. לא יושבים בחושך מוחלט אלא מדברים עם חברים, מפסיקים לצפות בגלל שיחת טלפון, אתה מתרחק מאד מהתוכן עצמו. בקולנוע אתה יודע שאתה יושב שעתיים ולא זז, בחושך מוחלט, לא מדבר ולא צוחק עם החברים, לא שותה ואוכל באמצע ולא עושה הפסקות. אתה נכנס לעלילה ממש וזה הבדל גדול".

ובקולנוע הביתי שלך אפשר להשיג את אותם תנאים?

"לא רק שאפשר אלא שאני מקפיד על כך. כשאנחנו רואים סרט אני מחשיך את הבית, התריסים מורדים, אין טלפונים, יושבים ורואים את הסרט בוואן שוט, מהתחלה ועד הסוף וזו חוויה אחרת לגמרי".

מה הביאה לחיינו האינטרנט בתחום זה?
"בארצות הברית שלושים אחוז מתנועת האינטרנט זה הורדות סרטים. ותתפלא שיש הרבה אנשים שמשלמים עבור ההורדות החוקיות של סרטים. נכון שיש כאלה שמורידים מהאינטרנט בגירסאות לא חוקיות, אבל למרות כל רוחב הפס שקיים, אנשים כמעט לא מורידים סרטים באיכות גבוהה מאוד. סרט בפורמט בלו-ריי שוקל עשרות ג'יגהבייט. סרט ב-4K בכלל עצום בגדלו. אבל האינטרנט היא בהחלט מהפיכה כי לא צריך כבר ללכת לחנות ה-DVD אלא 'למשוך' את הסרט בצורה חוקית דרך הרשת ולצפות בו בבית".

אז נשארנו עם בתי הקולנוע…

"אם אין לך חדר קולנוע ביתי יקר ממש, הדרך הכי איכותית לראות סרטים היא עדיין בבתי הקולנוע. הבעיה שמי שתיכנן את בתי הקולנוע בישראל לא ממש חשב על הצופה ולכן חצי מסך מואר – כי החשמלאי תקע את השלט המאיר 'יציאת חירום' במקום שמאיר על המסך. בארצות הברית תיכנס לבית קולנוע הכי קטן בפריפריה ותראה איך התייחסו לצופה ששילם כסף. כמו מלך. אין שם דבר כזה שהמסריט הלך לשירותים ואין ווליום בסרט עשר דקות".

אז הקולנוע הביתי חסל בסוף את האולמות?

"המצב הזה הולך ומשתנה, כי לרבים כבר יש מערכות קולנוע ביתיות טובות ולא חייבים מערכת במאה אלף שקל. אפשר לרכוש מקרן בכמה אלפי שקלים. אבל אם תבדוק תגלה שדווקא בשנים האחרונות מספר האנשים שהולכים לקולנוע הולך וגדל בעקביות".

איך משתלבים הסמארטפונים והטאבלאטים בכל זה?

"זו בעיקר נחלתם של הצעירים. לחברה הצעירים ממש לא איכפת לראות סרט קולנוע בסמארטפון ממרחק עשרה סנטימטרים מהעין וגם לא בטאבלאט. לכן המגמה בסמארטפונים היא מסכים גדולים יותר לצפיה בסרטים. היום, כל דבר שיש לו מסך, אפשר לראות עליו סרט. לא משנה אם זה חמישה אינץ' בסמארטפון או חמישים בטלוויזיה שלי בסלון".

זה תחביב יקר?

"כן אבל זה הכיף שלי. אני לא נוסע במכונית חדשה וגדולה ולא נוסע כמה פעמים בשנה עם המשפחה לחופשות בחו"ל. פעם בשנה אני נוסע לתערוכה הכי גדולה בתחום בלב וגאס ומשקיע בדברים האלה. בסך הכל אין לי טענות וגם למשפחה אין".

(צילום: Hometheater)

 

  

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »