(new)ויקטורי
למי קראתם אנרכיסטים?

למי קראתם אנרכיסטים?

צעירי מודיעין הצטרפו למחאת בלפור ומספרים על תחושות הדור שנפגע קשות מהמשבר • עובד ההיי טק שהגיע לתא המעצר, הקצין שנאלץ לחזור אל בית הוריו, הצעירה ממכבים שחושבת לעזוב את הארץ והלוחם מהיחידה המובחרת שציפה ליחס אחר מהמדינה

(צילום: נועה אבהר)

שמונה חודשים לתוך משבר הקורונה ונדמה כי את תואר "הפתעת התקופה" יקבלו צעירי המדינה, שהפיחו במחאה נגד ראש הממשלה רוח צעירה וחדשה ויוצאים באלפיהם לרחובות מדי שבוע.

לאורך כל השנים האחרונות מחו והפגינו פעילי המחאה נגד נתניהו בעקביות, אולם נדמה היה כי מחאה זו אינה מתרוממת ולא מצליחה לסחוף אליה קהלים חדשים. כל זה השתנה אי שם בחודש מאי השנה, כאשר אלפים של צעירים החלו לפקוד מדי שבוע את ההפגנות מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, וגם לא היססו להתעמת עם כוחות המשטרה.

הם ספגו אלימות משטרתית (בלתי מוצדקת לעיתים), השמצות מבית ראש הממשלה ובכירי מפלגות הימין לפיהן הם ציבור של "אנרכיסטים ומפיצי מחלות", בנוסף כמובן לפגיעה החמורה במצבם הכלכלי ובעתידם בשנים הקרובות. למרות כל זאת, ובאופן שהצליח להפתיע רבים, ביניהם גם מובילי המחאה הוותיקים, הצעירים לא נכנעים.

גם צעירי מודיעין הצטרפו למחאה הנרחבת, כאשר משיחות שערכנו השבוע עם אחדים מהם עולה כי למרות שהאפשרות לעזוב את הארץ חולפת בראשם, הם כאן כדי להישאר. ובוודאי שאין להם שום כוונה לסגת מדרישתם להסתלקותו של נתניהו מהזירה הציבורית.

"אני, קצין בצה"ל, אנרכיסט?"

נתאי רוזנברג בן ה-23 השתחרר משירות קבע לפני כשבעה חודשים. "הייתי קצין ביחידת מודיעין ואחרי השחרור עברתי ביוני האחרון לתל אביב. עבדתי במשך ארבעה חודשים, עד שנאלצתי לחזור לפני כמה שבועות אל ההורים בגלל המצב".

נשמע לא פשוט.

"זה מורכב. יש לי הורים מדהימים ובית מאוד נוח, כך שאני מרגיש לא בנוח להתלונן, אבל ברור שזה לא מה שתכננתי בכלל. התכנון היה לטייל בחו"ל, אבל אחרי שהבנתי שזה לא יקרה אמרתי לעצמי שאעבור לתל אביב ואהנה מהחיים בעיר בשנה הקרובה ואחר כך אתחיל ללמוד באוניברסיטת תל אביב. לצערי גם זה השתנה וחזרתי אל ההורים".

ממתי אתה פעיל במחאה?

"תמיד הייתי מעורב ומכיר את מה שקורה בפוליטיקה הישראלית. ההפגנה הראשונה שהלכתי אליה הייתה בכיכר רבין, איפשהו במאי עם התמונות המוכרות של המפגינים שומרים על מרווח של שני מטרים אחד מהשני. אחרי ההפגנה אמרתי לחברים שאין סיכוי שזה יעבוד בלי שהצעירים יצטרפו. ואז היה את הפינוי של החבר'ה המבוגרים מהמאהל בבלפור, שהתחיל את כל הבלגאן, והחלטתי שאין סיכוי שאני לא מצטרף למחאה. מאז אני הולך כל שבוע להפגין, אם זה בבלפור או בצומת או בתל אביב. אני עושה את זה בשבילי, כדי שאדע שעשיתי את מה שיכולתי".

אז מה בעצם היה הטריגר שהוציא את הצעירים לרחוב?

"אני חושב ששני הדברים המרכזיים הם קודם כל העובדה שנפגענו, שהרגשנו את זה בכיס. ההתעוררות הגדולה היא קודם כל כי הפגיעה היא ממשית, אבל יותר מזה, ההסתכלות קדימה היא לא אופטימית. זה לא שנפגענו אבל יש תחושה שיש על מי לסמוך. אין על מי לסמוך.  אנחנו מסתכלים על ההנהגה ומגלים שאין שם כלום ואין מי שיעזור לנו. לתחושתי זו תחושה מאוד מפגינה וזה מה שמוציא אותנו לרחובות".

אז אתה מפגין כי "רק לא ביבי" או בגלל אופן ניהול המשבר?

"אני לא רוצה למסגר את זה ל"רק לא ביבי". לפני הכל, אני מהצד השמאלי של המפה הפוליטית וחי עם זה גם במקביל לזה שהייתי קצין ואני אוהב את המדינה שלי מאוד. אני מאמין שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום מוכיח לנו יום-יום שהוא לא מצליח לנהל משבר בריאותי-כלכלי-חברתי בשום צורה. היום ראינו את זה, ואני לא מאשים את הציבור החרדי אלא את מנהיגיו, שפתחו את תלמודי התורה ועשרות אלפי תלמידים חזרו ללמוד. אין לנו אמון יותר בראש הממשלה".

מדברים עליכם כ"דור אבוד". אתה מזדהה עם הביטוי?

"יש מחשבות רבות על מה אני עושה הלאה. אני חושב שהקורונה הציפה הרבה מאוד דברים שהיו קיימים כבר קודם. כל הבעיות האלו היו קיימות כבר, כך שממילא הדור שלי הוא זה שיצטרך להתמודד איתן. כבר לפני שנתיים ידעתי להגיד שלילדים שלי יהיו מאוד קשה פה לזכות בילדות כמו שלי".

איך אתה מרגיש עם התיוג שלכם כ"שמאלנים אנרכיסטים"?

"הרבה פעמים מתייגים אותנו כמי שנגד המדינה. חשוב לי להגיד שאני אוהב את המדינה שלי, שירתתי אותה וחשוב לי שיבינו שכל זה הוא מתוך דאגה לכלל האוכלוסייה. באופן אישי קשה לשמוע שמכנים אותי אנרכיסט. הייתי על גבול רצועת עזה ועברתי שם דברים מורכבים, ועוברת שנה וראש הממשלה שלי קורא לי אנרכיסט, אין יותר מעליב מזה".

מדברים פוליטיקה בתא המעצר

איתי רביב, בן 24, עובד בחברת היי טק ובניגוד לרבים מחבריו לא נפגע מהמשבר הכלכלי. "אני חושב שהצטרפתי למחאה בגל שהתחיל אחרי המעצר של אמיר השכל, אי שם בסוף יוני, כמו רוב הצעירים לדעתי. לא שלפני זה הייתי תומך של ביבי, אבל מה שקרה בקורונה חשף בעיני את נתניהו במערומיו כמי שכל מה שמעניין אותו הזה הוא עצמו ולא אף אחד אחר. בתור אדם צעיר, שיש לו עוד הרבה שנים לחיות במדינה, רואה שאין כאן שום ניהול למדינה ורק הולכים לגירעון גדול יותר ויותר, מה שיפגע בעתיד שלנו. אנחנו ראויים למנהיגות ישרה ונקייה, מנהיגים שאכפת להם מאיתנו, ואני מדבר גם על גנץ וחבריו ששיקרו לנו במצח נחושה".

אז על זה המחאה שלך?

"המחאה היא גם נגד השלטון. צועקים המון "מהפיכה" ו"דור שלם דורש עתיד", וזה חלק מההבדל בין מחאת הצעירים למחאת המבוגרים יותר. יש הבדל מהותי בין מחאת הצעירים למחאה של הקריים מיניסטר או הדגלים השחורים".

דיברו תמיד על הדור שלכם כ"מרוכזים בעצמם". מה קרה שהוציא אתכם לרחוב בהמוניכם, הפגיעה הממשית בכיס?

"אין ספק. זה מה שהוציא אנשים לרחוב. אנשים יוצאים להפגין כשקשה להם ואין להם ברירה. זה משתלב במאבק על הפגיעה בדמוקרטיה. סטודנטים שעדיין משלמים שכר לימוד מלא אבל לומדים מהזום ומשלמים על הקמפוסים בהם לא ביקרו פעם אחת, או חברים שממרץ לא עובדים ואולי מקבלים קצת דמי אבטלה".

איך מסתדרים החברים במעגלים שלך?

"לשמחתי ולמזלנו אנחנו מגיעים ממקום שהוא יותר מבוסס ולהורים יש את היכולת לתמוך. כן, ההורים שולחים את היד לכיס ועוזרים, גם אם חלקם נפגעו בעצמם".

וכשאתה מסתכל על המצב כרגע, אתה מודאג לגבי העתיד שלך במדינה?

"בטח, אני חושב שאם יש מישהו שלא מודאג הוא צריך להתעורר ומהר. המדינה שלנו מנוהלת בידי אדם עם שיגעון גדלות שמה שחשוב לו זה אך ורק הוא בעצמו".

איך נראות ההפגנות מהעיניים שלכם, כהפנינג או כשדה קרב?

"זה באמת אולי התחיל קצת כהפנינג בבלפור. חלק מהמחאה הוא ביטוי של יצירה, אז היו כל מיני מיצגים וכולי שעשו קצת רעש, אבל עם הזמן זה התפתח. המחאה היא לא אלימה, אבל יש מי שמנסה לדכא את המחאה. אז יש מעצרים המוניים וכולי".

גם אתה נעצרת?

"ברור. יש שלב בהפגנות שנמאס לשוטרים והם מתחילים לייצר פרובוקציות ולחפש את מי לעצור. אז הם מתחילים לדחוף ומחפשים את מי שמתנגד קצת. לפעמים הם יכולים סתם לבוא ולקחת משהו. אותי עצרו לפני שבועיים בהפגנה בתל אביב. יצאנו מרחבת הבימה ועצרו אותי מאוד קרוב לשם, רק בגלל שהייתי אחד המפגינים הדומיננטיים. איך זה נראה? פתאום קופצים עליך שוטרים סמויים, שזו פרקטיקה מחרידה שמכניסים אותם להפגנות דמוקרטיות אזרחיות..."

דמוקרטיות, אבל בניגוד להנחיות.

"אבל החוק הזה הוא לא דמוקרטי וההפגנה הייתה בדיוק נגדו, מה גם שבאותה שעה הוא עוד בכלל לא נכנס לתוקף, ככה שבכלל לא עברתי על החוק. פתאום קופץ עליך סמוי ואם אתה מתנגד אז אתה מופל לרצפה. מובילים אותך לניידת ומשם למעצר. לשבת בתא מעצר עם נרקומנים וסוחרי סמים זה לא משהו שחוויתי בעבר".

איך מקבלים אתכם בתאי המעצר העצורים ה"רגילים"?

"לא באופן חריג. בתא שלי היו כמה מפגינים וכמה נרקומנים. כולם בני אדם אחרי הכל, וגם דיברנו איתם על המצב. הגיע גם סוחר סמים מיפו ודיברנו איתו, וגם הוא מבואס ממה שקורה כאן ולא מאמין לממשלה".

יש תחושה שבציבור הרחב המחאה עדיין נתפסת כ"מחאת השמאל" ולא מספחת קהלים חדשים.

"אתה יודע שהיום בבוקר הדגלים השחורים חילקו מאות דגלים בבני ברק? אנחנו רואים גם מצביעי ימין שהצטרפו אלינו. יש בין המפגינים גם ימניים ומזרחיים. זה שאומרים שכולנו שמאלנים אשכנזים זו חרטא ענקית. זו תעמולה עלובה מבית בלפור. ברור ששקר תופס יותר מהאמת, זו המומחיות של ביבי".

מעליב אותך לשמוע שאתה אנרכיסט?

"ברור, מישהו רוצה להיות מפיץ מחלות? זה מה שאמרו על היהודים בגרמניה בשנות השלושים. זאת אנטישמיות, זה לא כיף".

יש מחשבות על העתיד, אם להישאר כאן בכלל?

"ברור, אני חושב שאין צעיר במדינה שהמחשבה הזאת לא עוברת לו בראש, אבל זו המדינה שלנו. פה גדלנו, פה שירתנו בצבא וזו המורשת שלנו, זה העם שלנו. אין לנו שום מקום אחר בעולם".

"זאת המדינה שלי, אבל אולי אעזוב אותה"

אפק פלג, בת ה-22 ממכבים, הצטרפה למחאה בעקבות אימה. "כרגע אני מובטלת, אחרי טיול גדול שנקטע באמצע. חזרתי במרץ ומאז אני עובדת מתי שאפשר ובמה שאפשר ומתחילה ללמוד השבוע קורס שיווק דיגיטלי באינטרנט. אימא שלי היא אחת ממארגני המחאה בצומת שילת. בהתחלה נגררתי אחריה ולאט לאט הבנתי את המשמעות ומאז אני מגיעה לפחות פעם בשבוע, כשהצטרפתי גם להפגנות בבלפור".

איך את מרגישה עם זה שצובעים את המחאה שלכם בצעים לא מחמיאים?

"זה מרגיש לי נורא לשמוע שקוראים לנו אנרכיסטים, כי אלו האנשים שהכי אכפת להם מהמדינה. אנחנו מפגינים כי רוצים שיקרו פה דברים טובים ומעציבה אותי השנאה שיש פה, נגדנו ונגד החרדים. מרגישים את זה ברחוב, אבל לא נפסיק. לא נוותר עד שהוא לא יילך. אני בדרך כלל הולכת להפגנות עם ההורים שלי, הולכים מוקדם וחוזרים מוקדם, כך שלא יצא לי להיגרר לעימותים עם המשטרה".

מפחיד אותך להסתכל על העתיד ועל מה שיקרה לדור שלך?

כן, חד משמעית. אני חושבת על הדור שלי ועל המחירים שאנחנו נשלם מבחינה כלכלית. יהיה לנו מאוד קשה להתמודד עם החובות העצומים שיהיו למדינה, יהיה לנו קשה לקנות פה דירה או לפרנס ילדים. האמת שקשה לי גם עם העובדה שממה שאני רואה לא יוצאים הרבה צעירים ממודיעין להפגין. אני רואה את ההורים שלי מפגינים, בני שישים פלוס, למרות שלא הם אלו שבאמת ייפגעו ממה שיקרה כאן. ההורים שלנו לא יהיו פה לנצח ואנחנו נצטרך לדאוג לעצמנו".

יש מחשבות לעזוב את המדינה?

"אולי, אני לא פוסלת. זאת המדינה שלי, אבל מה יקרה עוד כמה שנים כשאני אצטרך להחזיק את עצמי. יכול להיות שלא תהיה לי ברירה".

איך נראית הפגיעה בסביבה הקרובה שלך?

"יש קושי, כן. חבר'ה שנשארו בלי עבודה ולא יודעים מה יהיה עם לימודים. הרוב תומכים בהפגנות, אבל פחות עושים ויוצאים מהבית. אנשים מפחדים ללכת להפגנות, גם בגלל המשטרה, כך שגם אם הם רוצים לעשות שינוי הם לא תמיד קמים ועושים. אז אני מעלה תמונות ומשתפת דברים ומנסה להראות שאכפת לי, בתקווה שגם אחרים יקומו".

מה לגבי העובדה שבעצם הימין הוא הרוב במדינה וזו ההכרעה הדמוקרטית?

אני חושבת שזה כבר לא המצב. הרבה אנשים אולי בחרו בביבי בעבר, אבל עכשיו הם כבר לא תומכים בו ורוצים להחליף את השלטון כמה שיותר מהר. בעיני זה הזוי שאנשים מאבדים את הפרנסה ומצד שני יש את הממשלה הכי מנופחת שהייתה אי פעם. המחאה שלי נובעת מכל כך הרבה דברים. גם מכתבי האישום, שזה עבורי הזוי לגמרי שהוא מנהל ככה מדינה, גם הניתוק של הממשלה וגם הניהול הכושל של משבר הקורונה. זה פשוט מרגיש שכל זה מנוהל ממניעים פוליטיים ולא ענייניים".

מהיחידה המובחרת לתיוג כאנרכיסט

יובל ווינר בן ה-22 השתחרר לפני כחודשיים משירות בן ארבע שנים באחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל. גם הוא נאלץ לעזוב את הדירה ששכר בתל אביב ולחזור לגור הם ההורים. "עכשיו במיוחד, כשאני מנסה לתכנן את העתיד שלי כחייל משוחרר, אני מרגיש שקבלת ההחלטות במדינה היא פשוט לא הגיונית ולא מתקבלת בצורה עניינית. עושים סגר כללי למרות כל הקולות שאומרים שזה מיותר. רוב הדברים האלה נראים הרבה פעמים רחוקים מהחיים שלנו, אבל הפעם זה משפיע ממש על החיים שלי ואני לא אוהב לשתוק כמשהו מפריע לי ופוגע בחיים שלי".

אל המחאה הצטרף גם ווינר בחודשים האחרונים, ומאז הוא שם. "מאז שהשתחררתי הלכתי להפגנות בבלפור כמעט בכל שבת, ונשארנו שם עד השעות הקטנות. אני משתדל שלא להיכנס לעימותים עם המשטרה, אבל רציתי להיות שם גם כדי להתנגד להתנהלות של המשטרה. זה נראה כאילו זה כבר נהיה משהו אישי, שיש להם מטרה שלא מתחשבת בהבנה שמדובר פה בציבור שקשה לו. זה קצת שוטרים נגד גנבים ומגיע לסיטואציות מגוחכות. כמו למשל, כשהם לוקחים ממפגינים בחוסר רגישות כלי הגברה ונגינה, כולל ממפגינים מבוגרים. ההתנהגות היא מאוד אלימה, בלי קשר לזהות המפגין. אני מבין את הקושי שלהם, אבל ההרגשה היא שזה לא כוח שמגן עליך ורוצה בטובתך".

ציפית ליחס אחר רגע אחרי שהשתחררת מיחידה מובחרת?

"כן, אתה מצפה שהתחושה תהיה אחרת, אבל בסוף אתה מרגיש שהם בחרו צד. אתה שומע את זה גם מהתבטאויות של בכירים במשטרה, שמתייחסים להפגנות האלו כאל הפגנות שמאל".

להפגנות האלו אתה מגיע בגלל ניהול המשבר הכושל או כהתנגדות לנתניהו?

"אף פעם לא הייתי בעד נתניהו, אבל כן חשבתי שבהתחלה הדברים נוהלו בדרך הנכונה. מאז אני מרגיש שקבלת ההחלטות היא לא עניינית ולא לטובת הציבור, אלא נטו מטעמים של הישרדות פוליטית. קשה לי לראות אדם בא ומשסע את החברה ככה, ועושה את זה כדי לייצר תחושת פאניקה שרק הוא יכול להציל את המדינה".

איך אתה מרגיש עם הטענה שאתם פשוט לא מקבלים את ההכרעה הדמוקרטית בקלפי?

"אני מכיר את הטיעון הזה, אבל קודם כל צריך להגיד שלא הייתה הכרעה פוליטית בקלפיות. לי אישית גנבו את הקול. המפלגה שהצבעתי לה גנבה ליותר ממיליון ישראלים את הקול שלהם, ואין לנו אמון יותר בשלטון ובפוליטיקאים. אני באמת מאמין שגנץ חשב שזו הדרך להציל את המדינה, אבל עברו מאז מספר חודשים וכבר הגענו לסגר שני בגלל התנהלות הממשלה הזאת. זאת לא הכרעת הרוב, כי ל"נגד ביבי" היו יותר קולות מאשר לתומכים בו".

איך נראית מצוקת הדור הצעיר בסביבה שלך?

"אני התחלתי לעבוד כמלצר בתל אביב ואז הכל נקטע ונאלצתי לחוזר אל ההורים. עכשיו ירדתי לעבוד בעבודה מועדפת בערבה, כי אין בעצם ברירה אחרת וקשה למצוא עבודה במרכז. כל החברים שלי נמצאים באותה סיטואציה. אנחנו אמורים להיות בשלב בו טורפים את החיים, אבל לא יכולים בגלל המשבר. התקווה שלי שימצאו דרך שקולה והגיונית לצאת מהמשבר, אבל לא נראה שזה קורה".

ראש הממשלה שלך קורא לך אנרכיסט. זה מעליב?

"זה הזוי. כל המחאה הזאת מורכבת מחיילים משוחררים וגנרלים שנתנו את החיים למען המדינה. אני מצפה מראש הממשלה לפחות לכבד את זה שיש לו מתנגדים. הוא עושה דה לגיטימציה במטרה לשסע את החרבה ולהוביל את הקהל שלו, ולצערי הרבה זה עובד".

מה יקרה קודם, רה"מ יתפטר או שלכם ייגמר הכוח?

"שאלה יפה...יש לי אמונה שאנשים לא יוותרו, לפחות כל עוד ההתנהלות מול הקורונה תמשיך להיות לא עניינית".

(new)בשר בכפר, מוזל בכפר 26.8.20