(new)ויקטורי
אוצר הטבע הסודי של מודיעין

אוצר הטבע הסודי של מודיעין

בשטח צר המתפרש על פני מספר קילומטרים בודדים בין מחסום מכבים למודיעין עילית, חיה אוכלוסיית צבאים עצומה ולכודה המונה על פי הערכות רשות הטבע והגנים 70-100 פרטים • כעת הם עומדים בפני סכנה כפולה: הבידוד שנכפה עליהם בשל הבנייה שתחמה אותם לשטח הזה, והתכנית לסלילת הכביש העוקף מאזור העיר החרדית ועד לכביש 443, שיביא בוודאות למקרי דריסה רבים ויעמיד אותם בסכנת הכחדה

(צילום: מוחמד נאסר, רשות הטבע והגנים)

שבת, 08:00, רכס הגבעות ממזרח לכפר רות.

מול הנוף הירוק של מטעי הזיתים הפרושים על המדרון היורד מהכפר הפלסטיני צאפא, אנו יושבים מתחת לעץ חרוב עצום מימדים לכוס תה וסיגריה. את השקט הכמעט המוחלט באזור הטבע הפראי הזה מפיר רחש צעדים. מהטרסה שמתחתינו הם עולים ונעצרים במרחק מטרים ספורים מאיתנו, מבלי שהבחינו בנו. חמישה צבאים היו שם: זכר, שלוש נקבות ועופר צעיר. לאחר 20-30 שניות הם מבחינים בנו וממהרים להתרחק בריצה מהירה.

רק כמה דקות חולפות, וכמה מאות מטרים צפונה מאותה נקודה אנו נתקלים בצבאים נוספים. הפעם מדובר על מה שנראה כעדר של ממש, המונה 9-10 פרטים, בהם גם עופרים צעירים. אנו ממשיכים הלאה, צפונה לכיוון לפיד וכפר האורנים, ובוואדי שמתחתינו, הנושק לגדר ההפרדה, נצפים שני זכרים נוספים בין עצי הזיתים. עוד כמה דקות חולפות ועדר נוסף חולף במרחק של 30-40 מטרים מאיתנו ונעלם מעבר לרכס הבא. בדרך חזרה לרכב אנו עוד מספיקים להפתיע זכר גדול במיוחד ממרחק של חמישה מטרים בלבד. כך, בתוך פחות משעה של שיטוט ברכסי הגבעות הגובלים בין כפר רות והיישובים הצפוניים לו, אנו צופים בלפחות 30 פרטים שונים.

כולכם שמעתם מן הסתם על פארק עמק הצבאים המפורסם של ירושלים, אבל מסתבר שגם למודיעין יש עמק צבאים משלה, והוא גדול ומרשים בהרבה ממקבילו הירושלמי. על פי הערכות אנשי רשות הטבע והגנים עימם שוחחנו השבוע, מתגוררת באזור הקטן הזה אוכלוסייה עצומה של קרוב ל-100 צבאים, אוכלוסייה העומדת בפני סכנה מוחשית בשנים הקרובות.

לכודים בשטח

כאמור, מבלי שרוב תושבי האזור בכלל מודעים לכך התברכה מודיעין בעמק צבאים משלה, כאשר את הטיול בו ניתן להגדיר בלי להגזים כחוויית ספארי אמיתית ומרשימה ביותר.

עמק הצבאים הירושלמי הוא אתר הטבע העירוני הגדול בארץ, בו חיים כיום כ-65 צבאים (נכון לסתיו 2020) בתנאים הקרובים מאוד לחיים בטבע. בעמק התקיים בעבר עדר של 33 צבאים, כאשר בשנת 1993, עם סלילת כביש בגין, נכלא העדר בשטח מתוחם בתוך העיר בין כבישים ובניינים. במשך השנים הלך העדר ונכחד, הן בשל דריסות והן בשל טריפות מצד תנים וכלבי בר. על שרידי העדר ריחפה סכנה נוספת בדמות תכנית לפיתוח ובנייה מתחמי מגורים. עם קידום התכנית החל מאבק תושבים למען העמק ועדר הצבאים, כאשר בשנת 2008 נגנזה התכנית ושבע שנים מאוחר יותר נחנך פארק הטבע העירוני.

כאמור, אוכלוסיית צבאים גדולה בהרבה חיה כאן באזור, ולכודה למעשה לאורך גדר ההפרדה ברצועה ארוכה וצרה הנמתחת מכביש 443 ומחסום מכבים, דרך הגבעות מזרחית לכפר רות, לפיד וכפר האורנים, ועד למודיעין עילית, כאשר לצבאים אין למעשה אפשרות לנדוד מהשטח הזה. שלא כמו בירושלים, במקרה שלנו לא בוצעו מהלכים להגנה על אוכלוסיית הצבאים באמצעות הכרזה על האזור כאתר טבע, ואף חמור מכך: בימים אלו נמצאת בהליכי תכנון מתקדמים התכנית לסלילת כביש עוקף כביש 446, ממודיעין עילית ועד לכביש 443 באזור מחסום מכבים. הכביש יתבסס ברובו על תוואי כביש ישן וחד נתיבי הקיים באזור ומקביל ברובו לגדר ההפרדה, בו לא נעשה כיום שימוש מלבד עבור רכבי ביטחון. עם זאת, כל גורמי המקצוע בארגוני הטבע למיניהם מסכימים כי עם הרחבת הכביש ופתיחתו לתנועת כלי רכב חופשית, בנוסף להצבת תאורה במקום, מידת הסכנה על הישרדות אוכלוסיית הצבאים תגדל באופן משמעותי ביותר ואף יכולה להביא להכחדה.

אוכלוסייה בסכנה

יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, הגוף האמון על חיי הבר בישראל, סיפר השבוע למודיעין NEWS: "אני נחשפתי לתכנית לסלילת הכביש די במקרה, רק משום שהכביש הישן הזה, בחלקו הדרומי, נכנס לתחומי מדינת ישראל והקו הירוק. לא יידעו אותנו על התכנית ולא ביקשו חוות דעת שלנו".

מה אתם יודעים על האוכלוסייה באזור הזה?

"האוכלוסייה באזור הזה היא אחת מ-20 אוכלוסיות לכודות דומות באזור המרכז, שנלכדו בין תשתיות לגדר. האוכלוסיות היחידות שלא כלואות הן מאזור לכיש, דרך הרי יהודה ועד למודיעין. אם תלך למישור החוף, אז יש צבאים כלואים בחולות ניצנים בין אשקלון לאשדוד ויש שם 75 פרטים. בבסיס חיל האוויר בפלמחים יש 90 פרטים לכודים ועוד במקומות אחרים. מיפינו את כולם והגענו כמעט לאלף צבאים. ההערכה שלנו לגבי השטח ממזרח לכפר רות היא בין 70 ל-100 פרטים. התצפית הכי גדולה שלנו בסיבוב אחד הייתה 42 פרטים, לפני משהו כמו שנתיים-שלוש".

והם באמת לכודים בתא השטח הזה?

"הם כלואים בתוך נישה והתפקיד שלנו הוא ליצור להם את החיבור לאוכלוסיות הגדולות. אם הצבי ינסה ללכת מערבה הוא יגיע בסוף לכביש 446 (בין צומת שילת למודיעין עילית. ע"ק), ויצטרך לחצות אותו בסיכון כזה או אחר. כיום מרחיבים את הכביש הזה ואנחנו פועלים לייצר מעבר גדול בנחל מודיעין, מתחת לכביש. אם נצליח ליצור להם מעבר מתחת לכביש 446, מעבר טוב שצבאים ישתמשו בו, נוכל לחבר אותם לאוכלוסייה ביער בן שמן".

במעבר שיש היום מתחת לכביש 446 הם לא משתמשים?

"שמנו שם מצלמה ולא ראינו צבאים עוברים. המעבר הזה נמוך וחשוך מדי, והצבי באינסטינקטים שלו מאוד מפחד ממעברים כאלה. ראינו שם צבועים ושועלים, תנים, נמיות וגיריות, כולם עברו שם חוץ מהצבאים. הם חיות של שטחים פתוחים שצריכות לראות "אור בקצה המנהרה" כדי לעבור שם. לכן אנחנו בונים בהרבה מקומות מעברים עיליים. התכנון לגבי המעבר מתחת לכביש 446 הוא להרים אותו כמה שיותר גבוה, להרחיב אותו ולהציב שם נורות שידמו תאורת שמש טבעית".

עד כמה האוכלוסייה הזאת בסכנה בגלל הבידוד?

"אוכלוסיות כלואות בדרך כלל סובלות מירידה במגוון הגנטי. אבא ובן ונכד ונין מהווים אותו מאגר גנטי להרבעה. אם לא אכניס פעם בשנתיים-שלוש לאוכלוסייה הזאת זכר עם מטען גנטי אחר, אז האוכלוסייה תתקשה להתמודד עם מצבי קיצון כמו מחלות, בצורת או פרזיטים. במצב כזה, אם מגיעה מחלה כל המשפחה תחטוף, כי כולם מאותו רקע גנטי".

ומה יקרה להם ברגע שירחיבו את הכביש ותתחיל שם תנועת כלי רכב משמעותית?

"באותו רגע נתחיל לראות דריסות. השטח הטבעי יצטמצם להם, נתחיל לראות דריסות בכביש, ובנוסף הם אולי ינסו לחצות גם את כביש 443 בדרכם דרומה לעמק איילון, מה שבוודאי יביאו לדריסות נוספות. ברגע שיהיה לחץ על השטח הטבעי שלהם הם יתחילו לנסות לחפש דרכים אחרות החוצה וייפגעו".

(newשלומי תבלינים חדש 13.10.21