ככל שאנו חזקים יותר, אנו בעצם חלשים יותר

ערן קמינסקי

בשנים האחרונות עלה לכותרות שוב ושוב מצב הצפיפות בכיתות בתי הספר. תחת הכותרת "מחאת הסרדינים" מתנהל מזה מספר שנים מאבק הורים ציבורי להפחתת מספר התלמידים בכיתות הלימוד. הנתונים המגיעים ממדינות ה-oecd אינם מחמיאים למערכת החינוך שלנו כלל וכלל. בעקבות המחאה הציבורית נדרש שר החינוך נפתלי בנט לעניין, ובקיץ שעבר הכריז על (עוד) רפורמה, לפיה החל מהשנה הנוכחית לא יעלה מספר התלמידים בכיתות א' על 34 בכיתה. בשנת הלימודים הבאה אמורה להתרחב הרפורמה לכיתות ב' וכך הלאה.

גם במודיעין הבעיה נוכחת וקיימת, למרות כל מאמצי מנהל החינוך בעירייה. בסך הכל יש 623 כיתות לימוד בבתי הספר במודיעין, כאשר ב-311 מתוכן לומדים בין 31-35 תלמידים – כמעט 50%, וב-90 כיתות (14.4%) לומדים בין 36-40 תלמידים. מספר הכיתות בהן לומדים רק 20-30 תלמידים כולל בתוכו גם את כיתות החינוך המיוחד שהן מטבען קטנות יותר. 

בדיקת "מודיעין News", בסיוע חברת Infoserviz העוסקת באנליטיקה חזותית והדמיית נתונים, מביאה את כל הנתונים לגבי אחוזי הכיתות הצפופות בעיר בהן לומדים מעל ל-31 תלמידים. זאת בהשוואה לממוצע הארצי ובעיקר ל"אשכול" הסוציואקונומי אליו אנו משתייכים, וגם בהשוואה לערים באותו אשכול הדומות למודיעין. מהנתונים עולה כי מודיעין ממוקמת גבוה ברשימת היישובים באשכול 8, במיוחד בחטיבות הביניים והתיכונים. "גבוה", בהקשר זה, משמעו גרוע יותר, צפוף יותר.

המצב בכלל המדינה

נתחיל מהממוצעים הארציים לגבי אחוזי הכיתות בהן יש יותר מ-31 תלמידים ביישובים השונים. בחינוך הממלכתי עומד הממוצא הארצי בבתי הספר היסודיים על 25%, בחטיבות הביניים על 43.8% ובתיכונים על 45.9%. בחינוך הממלכתי-דתי המספרים נמוכים בהרבה, בעיקר בשל ההפרדה הנהוגה במוסדות החינוך הדתיים בין בנים ובנות. כך למשל בבתי הספר היסודיים בחינוך הממ"ד עומד מספר הכיתות הצפופות על 12.1%, בחטיבות הביניים על 12.5% ובתיכונים שיעורן הוא 12.8%.

באשכול 8, אליו משתייכת גם מודיעין, המספרים הם: בחינוך הממלכתי עומד שיעור הכיתות הנ"ל בבתי הספר היסודיים על 37%, 66% בחטיבות הביניים ו-55% בתיכונים. בחינוך הממלכתי-דתי: 21.8% ביסודי, 30% בחטיבות הביניים ו-26% בבתי הספר התיכוניים.

המצב במודיעין

במהלך שנת הלימודים הנוכחית פרסמנו כאן כי בעיית הצפיפות במודיעין קיימת בעיקר בחטיבות הביניים. שם, שליש מכיתות הלימוד הן כיתות צפופות במיוחד בהן לומדים 36-40 תלמידים. ב-35% מכיתות ז' בעיר (20 כיתות מתוך 57 סה"כ) לומדים בין 36-40 תלמידים. בשכבת ח' התוצאה באחוזים זהה (17 כיתות מתוך 49) ובשכבת ט' המצב מעט טוב יותר, אך רק במעט עם 28% (14 מתוך 50).

בולטים לרעה בשכבות האלו הם תיכון מו"ר, עירוני ב' ועירוני א'. כך לדוגמא בתיכון מו"ר יש תשע כיתות רגילות בשכבת ז', כאשר כולן מונות 35 תלמידים ומעלה. כך גם בתשע כיתות ח' ובשכבת ט' יש רק כיתה אחת בה לומדים פחות מ-35 תלמידים. בעירוני ב' יש שש כיתות רגילות בשכבת ז', כאשר ארבע מהן מונות למעלה מ-37 תלמידים. גם בעירוני א' המצב לא מזהיר, כאשר מתוך שש כיתות רגילות בשכבת ז', שתיים מהן מונות 37 תלמידים ואחת 39. מתוך שש הכיתות הרגילות בשכבת ט' בעירוני א', בשלוש מהן יש למעלה מ-37 תלמידים.

שיעור הכיתות בחטיבות הביניים בעיר בהן לומדים 31 תלמידים ומעלה די מדהים ועומד על 86% בחינוך הממלכתי ו-40% בחינוך הממלכתי-דתי בעיר. ביחס לאשכול מספר 8, מודיעין ממוקמת במקום ה-6 והלא מחמיא ברשימת יישובי האשכול על פי שיעור הצפיפות בכיתות.

בחנו את מודיעין גם לעומת ערים דוגמת כפר סבא, רעננה ונס ציונה, כולן משתייכות לאשכול 8 ובעלות מספר דומה של תלמידים בעיר. בכפר סבא למדו בשנת הלימודים הנוכחית 15,737 תלמידי בתי ספר, ברעננה 12,582 ובנס ציונה כ-10 אלפים. אם בחטיבות הביניים במודיעין שיעור הכיתות הצפופות עומד כאמור על 86%, הרי שכפר סבא עוקפת איתנו עם נתון של 91%. גם בנס ציונה המצב חמור עם נתון של 80% וברעננה שיעור אותן כיתות עומד על 51%. הממוצע הארצי הוא 43.8% והממוצע לאשכול 8 הוא 66%.

בריאיון ל"מודיעין News" בנובמבר אשתקד התייחסה לנושא בתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעירייה: "חטיבות הביניים הן עקב אכילס של המערכת שלנו מבחינת הצפיפות בכיתות. איך זה קרה? קודם כל יש את תקני משרד החינוך שנקבעו על עד ארבעים ילדים בכיתה. הייתי שמחה אם היו מורידים את התקן כמו שעושים כיום עם הכיתות הנמוכות ואז יכולנו לפתוח יותר כיתות. אנחנו מנסים לסדר את העניין עד כמה שניתן, מנסים לנתב תלמידים בין בתי הספר, אבל לא מצליחים במאה אחוז".

כשנשאלה "מדוע בעיית הצפיפות חמורה דווקא בחטיבות הביניים?" השיבה שוכן: "בעלייה לכיתה י' יש תלמידים שיוצאים ללימודים במסגרות חיצוניות כמו ברנקו וייס ובנוסף יש את כיתות המב"ר והאתגר שמראש קטנות יותר. כל ההתארגנות מחדש במעבר מ-ט' ל-י' מאפשרת לנו לבנות כיתות קטנות יותר. מעבר לזה, הצפיפות בחטיבות הביניים היא עניין דמוגרפי נטו של מספרי תלמידים בגילאים השונים".

פחות צפוף ביסודיים

במקביל לרפורמה של שר החינוך בנט, בבתי הספר היסודיים בעיר הבעיה של כיתות שבהן מעל ל-34 תלמידים כבר כמעט ולא קיימת, מלבד שכבת ב' בה 11% מהכיתות מונות בין 36-40 תלמידים. בשכבות א' ו-ג' אין כיתות צפופות ברמה כזאת, בשכבת ד' רק 6% ובשכבות ה'-ו' 13 ו-12% בהתאמה. עוד עולה מהנתונים כי ב-56% מכיתות א' בעיר יש בין 31-35 תלמידים בכיתה (לעומת 44% בהן יש בין 20-30 תלמידים בכיתה), בשכבת ג' 60% מהכיתות הן כנ"ל והחל מכיתה ו' רוב הכיתות בבתי הספר מונות בין 31-35 תלמידים בכיתה.

שיעור הכיתות בבתי הספר היסודיים בעיר בהן מספר התלמידים עולה על 31 הוא 43% בחינוך הממלכתי ו-38% בממלכתי-דתי, שיעור גבוה מאוד ביחס למצב החינוך הממלכתי-דתי בממוצע הארצי (12.1%) והממוצע של אשכול 8 (21.8). גם בכפר סבא וברעננה המצב דומה עם נתונים של 32% ו-33% בהתאמה, ואילו בנס ציונה שיעור אותן כיתות עומד על 11% בלבד. ברשימת יישובי אשכול 8 מודיעין ממוקמת במקום ה-14 בשיעורי הצפיפות בכיתות.

כך למשל בבית הספר היסודי "היובל": בשתי הכיתות בשכבת ב' לומדים 33 ו-36 תלמידים, בכיתה ה'2 33 תלמידים ובכיתה ו'1 32 תלמידים. גם ב"אסיף" המצב לא מזהיר. בשלוש כיתות שכבת א' לומדים 35,32 ו-33 תלמידים. בשכבת ב' 36,30 ו-31, בשכבת ד' 36 ו-33 וכך הלאה.

בעיה בתיכונים

אמנם מצב הצפיפות בכיתות בתי הספר התיכוניים אינו חמור כמו בחטיבות הביניים, אולם גם שם המצב בהחלט אינו משביע רצון. ב-70% מכיתות תיכוני העיר לומדים 31 תלמידים או יותר (31% בחינוך הממלכתי-דתי). לשם השוואה – הממוצע הארצי עומד על כמעט 46% והממוצע באשכול 8 נמוך בהרבה מהמצב במודיעין עם שיעור של 55%.

ומה לגבי השוואה לערים הדומות למודיעין? בכפר סבא 44% מהכיתות בתיכונים הן בעלות 31 תלמידים או יותר, 42% ברעננה ובנס ציונה רק 40%. מקומנו ברשימת היישובים באשכול שוב לא מחמיא, כאשר מודיעין ניצבת במקום ה-5 ברשימה.

קחו לדוגמה את שכבת י' בתיכון מו"ר. מתוך 10 כיתות רגילות (ללא חינוך מיוחד) בשמונה מהן לומדים 31 תלמידים ומעלה. בשלוש מתוכן לומדים 36 תלמידים ומעלה. הלאה לתיכון עירוני ב', שם יש חמש כיתות רגילות בשכבת י"א. בכולן לומדים יותר מ-33 תלמידים.  גם בעירוני ב' המצב דומה. חמש כיתות רגילות יש בשכבת י"ב, כשבארבע מתוכן לומדים 33 תלמידים ומעלה.

"לא לתקצוב הדיפרנציאלי"

אז איך קורה שדווקא הערים והיישובים המבוססים יותר מבחינה סוציו-אקונומית הם אלה שבהם רמת הצפיפות בכיתות היא הגבוהה ביותר? אחת הטענות העיקריות של מרכז השלטון המקומי, שיושב הראש שלו הוא חיים ביבס ראש עיריית מודיעין, היא שאחת הבעיות העיקריות היא סביב נושא התקצוב הדיפרנציאלי של שעות הלימוד.

החל מהשנה שעברה הנהיגה הממשלה שיטת תקצוב דיפרנציאלית, לפיה כל תלמיד מקבל מספר מסויים של שעות לימוד שבועיות על פי האשכול הסוציו-אקונומי אליו משתייך היישוב בו הוא מתגורר. שיטת ההקצאה של השעות היא על פי המלצות הוועדה לבחינת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל (דו"ח שושני). על פי שיטת התקצוב הדיפרנציאלית  מקבלת עיריית מודיעין סכום של 15,868 שקל לכל תלמיד (לשנה). גם רשויות חזקות אחרות, דוגמת עומר ורמת השרון, זוכות לתקצוב דומה. ברשויות החלשות יותר הסכומים גבוהים בהרבה. כך למשל בעפולה מתוקצב כל תלמיד בסכום של למעלה מ-25 אלף שקל, מגדל העמק בכמעט 22 אלף ועכו ב-24 אלף שקל לתלמיד.

כאמור, מי שיצאו נגד שיטת התקצוב הנ"ל הם אנשי מרכז השלטון המקומי בהנהגת ביבס ופורום ראשי 15 הערים החזקות, אשר איימו כבר בהשבתה באוגוסט אשתקד, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית.

חיים ביבס, אז איך קורה שדווקא ברשויות החזקות שיעור הכיתות הצפופות גבוה יותר?

"יש פה דיסוננס, הצגה לא נכונה של הדברים. מתקיים תקצוב דיפרנציאלי כבר הרבה מאוד שנים. אני חושב שמשרד החינוך טועה בבסיס. זה אבסורד שבירוחם לומדים עשרים תלמידים בכיתה ומתוקצבים יותר. אנחנו חשפנו את כל הנתונים. הסיפורים שהרשויות החזקות מקבלות יותר הם בלוף".

אז מה הדרך הצודקת להקטין את הצפיפות ובמקביל לחזק את החינוך בפריפריה?

"אין לנו בעיה עם חיזוק הפריפריה והכוונה לצמצם את מספר התלמידים בכיתות. דרושה תוכנית עם אחריות. אי אפשר ביום אחד להקטין את מספר התלמידים. צריך לקחת בחשבון גם שכל שכבת גיל בה מקטינים את מספר התלמידים כרוכה בעלויות של מאות מיליונים. עיקר הבעיה היא שצריך להשקיע בנצרך ולא במצרך, לייצר תוכנית התאמה. אני גדלתי בבית שאן. לפריפריה יש יותר שעות ויותר סל רווחה. צריך לחזק משפחות ולא רשויות".

אם היום היו לכם את המשאבים, מה מספר התלמידים בכיתה האידיאלי בעיניך?

"אם הייתי יכול הייתי מייצר כיתות שבהן 25-26 תלמידים. זה מספר אידאלי. אני גם חושב שבתפיסה של להוריד את מספר המקסימום של תלמידים בכיתה ל-32, ונלך לתהליך שעומד בזה, אפשר להגיע למספר של 25-26 תלמידים בכיתה".

בתמונה צפוף במודיעין. במיוחד בחטיבות ובתיכונים (אילוסטרציה אימג' בנק)

כתבות נוספות

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

"עמית סוסנה היא השראה"

לאחר שהתראיינה לעיתון ניו יורק טיימס וסיפרה כיצד נפגעה מינית בידי מחבלי חמאס בשבי בעזה, הגיבו הבוקר משפחות החטופים

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

לעיר העתיד דרוש חזון סביבתי

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין" מסביר מה צריך לעשות כדי להציל את הטבע המדהים העוטף את מודיעין מתוכניות פיתוח עתידיות: ממעבר עילי לבעלי חיים, דרך הקמת אגמון קבוע באזור שבין העיר למכבים, ועד להגנה על השטחים הפתוחים שבמערב

המשך קריאה »

להשאיר את טומי

מאז פרוץ המלחמה מביא עימו לעבודה המאבטח בנתיב זבולון, תושב העוטף, את כלבו שחרד מהדי הפיצוצים בעזה. מאז הפך הכלב לאטרקציה, עד שהגיעה ההוראה שאוסרת על כניסתו למתחם. העירייה: "הנושא בבדיקה"

המשך קריאה »