לאחר למעלה מ-200 ימי מילואים התפנה לאחרונה אורי הרשברג ממודיעין לאתגר הבא – פתיחת גלידריה בעיר מרשת הגלידריות Pinoli במע"ר.
הרשברג, בן 25 שלמד בתיכון עירוני ג' המקומי, מספר כי פינולי מייצרת גלידה איטלקית ייחודית שמקורה בפלרמו שבסיציליה. חומרי הגלם, המתכונים הסודיים והמקוריים מוטסים בבלעדיות מחברת Elenka, המייצרת בשיטות מסורתיות את מחיות הגלידה הטובות והאיכותיות בעולם מזה כ-80 שנה. הגלידה המיוצרת מדי בוקר בעבודת יד נשמרת במיכלים סגורים בוויטרינת ג'לטו, כמו בגלידריות באיטליה, מה ששומר על המרקם הייחודי והטריות לאורך היום.
"המיכלים שומרים על הגלידה רכה יותר, טעימה ומתעצבת יפה. יש לנו גם מפלי שוקולד, שוקולד לבן ואגוזי לוז ומיני גביעים שניתן למרוח על הגלידה מלמעלה", סיפר השבוע. "פינולי זה צנובר באיטלקית, ויש לנו גלידת צנובר שהיא גלידת הדגל של הרשת. בנוסף, יש לנו גם פרוזן יוגורט, קרפים, פנקייקים הולנדיים ועוד".
מהוואי למילואים
בחודש אוקטובר 2023 הרשברג היה בכלל בהוואי, מנותק מישראל ונהנה מההרפתקה החדשה בחייו. "כמה חודשים לפני המלחמה", הוא מספר, "עברתי לגור בהוואי כדי לעבוד במכירות. כשפרצה המלחמה עזבתי שם הכל והגעתי לארץ כדי להתגייס למילואים. בסדיר הייתי בכפיר ובמילואים סיפחו אותנו למסייעת שריון".
איך הרגיש ה-7 באוקטובר בהוואי?
"השביעי לאוקטובר היה אצלי יום שישי בערב. הייתי בדיוק בדרך לחבר בהוואי, אני ברכב, הוא מתקשר אלי ואומר: 'אתה לא יודע מה הולך בארץ, כל המדינה טילים ואזעקות'. חשבתי שזה רק טילים, אנחנו רגילים לטילים, זה לא משהו מיוחד, קצת אזעקות ונגמר. ואז הגעתי אליו וראיתי את כולם יושבים מול החדשות ורואים חדירות מחבלים. לאט-לאט התחלנו להבין את הסדר גודל של האירוע. עברו יום-יומיים והתחלנו לעכל מה קורה. כשהבנתי מה קורה קיבלתי צו 8 באותו יום. לקח לי זמן להתאפס, ואז עשרים ומשהו שעות טיסה. ההורים רצו שאישאר בהוואי, הם היו בלחץ, אבל לא יכולתי להישאר. הרגשתי שאני חייב לחזור לארץ, ובאמת אחרי שבוע הייתי בישראל".
כאמור, מאז שחזר לארץ שירת הרשברג למעלה ממאתיים ימי מילואים, גם ברצועת עזה. "הייתי בעזה, בשאטי ובג'בלייה", הוא מספר, "הגעתי למילואים קצת באיחור כי הייתי צריך להגיע מהוואי וזה לקח כמה ימים, וכשהגעתי כולם כבר היו באטרף. התקשרתי למ"פ שלי והוא אמר לי 'אין לנו ציוד, תארגן הכל ותבוא'. השגתי ציוד מאנשים, קסדה וברכיות, ובאתי. אחרי שבועיים בערך נכנסנו לעזה. הסבב הראשון נמשך שלושה חודשים".
על המעבר החד מהנופים הקסומים של הוואי למלחמה הקשה בעזה הוא מספר: "עברתי מהחוף של הוואי לחוף של שאטי. זה היה שוק. היה מפחיד, בעיקר בהתחלה. אף אחד לא יודע לאן הוא נכנס ומה מצפה לך בפנים. אני במחלקת מרגמות ונכנסנו על נגמ"שים שכל כדור חודר אותם. זה היה קצת מפחיד".
מספר חודשים לאחר מכן סבב המילואים השני ומגיע, והרשברג חוזר לרצועת עזה. "השתתפנו במבצע גדול ואחרי חודש וחצי חזרתי הביתה בלי כלום. לא ידעתי מה אני רוצה לעשות. לקח לי הרבה זמן להחליט. אני אוהב את העיר ומאמין בה מאוד, ולכן החלטתי לפתוח פה את העסק. בדקתי כמה אפשרויות ונתקלתי בגלידרייה הזאת במקרה. הלכתי לאכול בה בשישי בערב בקריית אונו ואהבתי מאוד את הגלידה והתרשמתי לטובה. יום אחרי זה קפצה לי מודעה ברשת שהם מחפשים זכיין במודיעין. אמרתי לעצמי שזה הגורל כנראה. שלחתי להם הודעה והיינו לקראת חתימה על חוזה. קצת אחרי החיסול של הנייה התחממה הגזרה והקפיצו אותנו שוב. את כל העניינים עשיתי תוך כדי שאני במילואים. עשיתי ייפוי כוח לאבא שלי, וביקשתי שיתקדם בשמי. החלטתי שהמילואים לא יעצרו אותי ואני פותח בכל מקרה. לפני חודש סיימתי את המילואים ועכשיו אני בגלידרייה פול טיים".
איך בונים עסק תוך כדי שאתה במילואים?
"הרשת עזרה לי מאוד. הם הבינו את הסיטואציה שלי. הבעלים של הרשת היה מאוד מעורב בפתיחה, ואבא שלי עשה הרבה דברים בזמן שלא הייתי. הוא מנהל בכיר בסלקום ובכל זאת הוא נרתם, וגם הבעלים נרתמו לעזור לי. השקענו הרבה בגלידרייה, עשינו שיפוץ, ובגלל שהייתה במקום גלידרייה לפני כן לא היה צורך בהרבה שינויים אלא רק בשיפוצים קוסמטיים".
אז מה מייחד את Pinoli משאר הגלידריות בעיר?
"הייחוד שלנו הוא שהגלידה נמצאת במיכלים סגורים שבאים בהזמנה מיוחדת מאיטליה. בגלל שזה סגור היא שומרת על מרקם רך, ואז קל יותר גם למזוג אותה. היא יפה וגם יותר טעימה ויותר רכה. יש לנו הרבה טעמים מיוחדים: פיסטוק, שוקולד בלגי, וניל שחור, צנובר, קפה איטלקי, שוקולד מריר, ליים בזיליקום, אמסטרדם קוקיס, חמאת בוטנים ופטל, קרמל מלוח עם שברי אפרופו, מסקרפונה פירות יער וקרמבל ועוד. כל חומרי הגלם מגיעים מאיטליה ואת הכל אנחנו מכינים במקום. יש בארץ שישה סניפים, ואני אהיה הסניף השביעי".
