מעשה באמנות

חנה שטרן, צילום: חנה שטרן
2036-10-05 05:58:00
2036-10-05 05:58:00

מי שיגיע לרחוב תרשיש 22 בשכונת אבני חן וירד במורד המדרגות יתקל בכניסה לחצר ביתו של טורצקי בתזמורת נגנים עשויה ברזל ובשלל יצירות אמנות לא שגרתיות, כמו נחש מתכת שמבצבץ מבין השיחים. מקסים לראות כיצד חפצים רגילים המשמשים אותנו בחיי היומיום הפכו תחת ידיו במגע של קסם ליצירות אמנות, כמו שרשרת הברזל השחורה והעבה, שהפכה לאדם יושב על ספסל ומחזיק כוס קפה בידו. גם ברז מטפטף שהפסיק לשמש את באי ביתו הפך ליצירה, ועוד חפצים רבים אחרים שבמקום להיזרק לפח מצאו את עצמם מוצגים לעיני כל, בשינוי צורה וייעוד.

"זה מיחזור אמנות", אומר טורצקי בחיוך מבוייש ומצביע על גזע עץ שהפך לגוף אישה.                  

לבד מהיצירות בחצר עמוס קיר הכניסה לביתו בשעונים, שלא כולם מתקתקים או עובדים, אך בהחלט מיוחדים במראם ואת כולם הכין לבדו, בעיקר מברזל. על קיר המרפסת מטפסים בחבל שורה של דמויות מברזל, ועל המדרגות מונחות יצירות נוספות. בקיצור – פה גר אמן.

מהקומה השנייה בביתו ישנה יציאה למרפסת פתוחה לנוף, עם סוכת פסיפלורה מעל הראש – מעשה ידיו כמובן, כמו גם מערכת הישיבה מעץ, שנבנתה ממשטחים ישנים ונצבעה בלבן. "השולחן עדיין לא מוכן", מתנצל טורצקי ומעיד על עצמו כמי שבכל זמן פנוי במקום צפייה בטלוויזיה, או לשתות קפה עם חברים, הוא מוציא לאור ולפועל את חלומותיו. הוא עובד עם חומרים מגוונים כמו ברזל, אבן, ועץ בשילובים שונים, ובנוסף גם מכין ויטראז'ים מרהיבים מזכוכית.

'הנדי מן'

עד לא מכבר עבד במשרה מלאה בחברה בתחום הקירור, אך עם פרישתו לגמלאות נשאר לעבוד במשרה חלקית בלבד, ואת יתרת הזמן מקדיש לדברים שהוא אוהב לעשות באמת. טורצקי נשוי לשוש, העוסקת בחינוך ומתכננת ללמוד עיצוב פנים, והוא מה שמכונה 'הנדי מן', אבל לא רק. "יש לנו שלושה ילדים שכולם נשואים, ויש כבר שבעה נכדים. נולדתי בתל אביב, ילדותי עברה עליי בשכונת רמת יצחק ברמת גן. למדתי בבית ספר מקצועי חרטות, מכאניקה ומסגרות. בצבא שירתי בחיל החימוש, ולאחר מכן עבדתי גם בחרטות. הגענו למודיעין מחולון, כמו הורים אחרים בעקבות הבת שלנו. בתחילה חששנו להגיע לכאן, כי מודיעין היא עיר צעירה, אך התבדינו ויש כאן אנשים ממש כמונו".

למדת אמנות?

"לא באופן מסודר, אלא בקורסים שונים כמו ויטראז' וזכוכית. למדתי פיסול ברשת בתל אביב. התחלתי לעסוק באמנות כשהייתי בערך בן ארבעים. גרתי אז בגן יבנה והיה לי שם בית פרטי ופינת עבודה כתחביב. אהבתי ואני עדיין אוהב לרכוש כלי עבודה שונים. לא מעניין אותי לרכוש ביגוד, או אם החולצה שלי קרועה, אני תמיד מסתכל על חנויות שמוכרות כלי עבודה. אתן לך דוגמה – נסעתי במיוחד לצפון הארץ, לחרש עץ שמתגורר ועובד בכפר עוספיה, רק  כדי לרכוש חלק מסויים עבור פסל שרציתי שיהיה מושלם. כיד לבנות יצירה צריך להתאמץ וצריך גם דמיון. את הרעיונות אני שואב דווקא בלילות, כאשר אני חולם ורואה במדוייק את היצירה המוגמרת ואיך היא אמורה להיראות, או שאני מסתובב במקומות שונים בארץ, כמו ביפו העתיקה שם ראיתי רעיון לכד שאני רוצה לשחזר".

מי מגיע לראות את היצירות שלך בדרך כלל?

"יש אנשים שעוברים כאן בדרכם לבית הספר 'דרכי יהודה', אחרים פשוט נעצרים ומסתכלים. יש ממול גם כמה גני ילדים ואני רואה לפעמים איך ילדים קטנים עולים ומסתכלים על היצירות

שבגינה. חלקם בא כדי לשאול אותי למה עשיתי את הפסל דווקא בדרך מסויימת. כך לדוגמה בפסל של הכינור צד אחד שלם וצד אחד שבור, ויש מאחורי הביצוע גם רעיון, והוא שהתווים ברחו מהכינור…".

חסר מקום עבודה נוח

טורצקי יוצר מפינת עבודה קטנטנה וצפופה תחת כיפת השמים, ולידה מחסן מפלסטיק המשמש כסטודיו. על הקיר מסודרים באופן מופתי כל כלי העבודה, כמצופה מבוגר בית ספר מקצועי . טורצקי מראה את סכין היהלום החדה ואת אביזרי הליטוש השונים, ומספר: "אני עובד מלפנות ערב עד השעה 12 בלילה בלי לעשות רעש, והאמת היא שחסר לי מקום עבודה נוח יותר".

האם אתה עובד במקביל על כמה יצירות?

"אין לי משהו מוגדר, זה הולך אצלי על פי החשק והצורך. חצי שנה לא נגעתי בוויטראז' אבל יש לי רעיון ליצור דגים מזכוכית ולהציב אותם בחזית הבית".

האם מדובר בתחביב יקר?

"תלוי. חומרי הגלם של הזכוכית יקרים כי הם מיובאים מחו"ל, השאר לא כל כך יקרים".

האם הגיעו אליך הצעות להכין יצירות גם עבור אנשים אחרים מלבדך?

"כן, בעיקר לחברים קרובים שלנו, כמו חברה שעוברת דירה וראתה אצלי פסל מסויים והיא מעוניינת שאצור להם משהו דומה".

האם אתה חולם או מייחל שהיצירות שלך יצאו מתחום החצר הפרטית?

"השאלה היא מי ירצה לראות אותם, אבל בהחלט הייתי שמח אילו הציבו פסל או כל יצירה אחרת שלי באחת מפינות העיר. אולי אציע את הרעיון הזה לעירייה…".

כתבות נוספות

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

המשך קריאה »

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »