כשמארק רגב ואשתו ורד עזבו את מודיעין באפריל השנה וטסו ללונדון, הם לא שיערו לעצמם לאיזו דרמה הם צפויים להישאב. לונדון היא בדרך כלל בירה נוחה ונעימה לכל דיפלומט, האווירה המערבית, המסעדות הטובות, הטלוויזיה המשובחת ואפשרויות הצפייה במשחקי כדורגל משובחים, עושים את השירות מעבר לתעלת למאנש, לשירות חיובי מאד. ואכן רגב ששירת כבר במקומות כמו הונג קונג, בייג'ין, וושינגטון בתפקידים קונסולריים, לא שיער לעצמו שאת התפקיד הראשון שלו כשגריר הוא יעשה "בכניסה רועשת" כל כך. אבל מארק, יליד מלבורן שבאוסטרליה, דיפלומט משופשף בן 56, לא היה יכול להרשות לעצמו להיראות יותר מדי נרגש מהשינוי האדיר שעוברת בריטניה.
כבוד הוד מעלתה
שלושה חודשים מאז נחתו בני משפחת רגב בלונדון, המתין מארק לפגישה עם המלכה אליזבת, "למלכה יש לוח זמנים משלה וזה ממש לא נדיר לחכות חודשיים-שלושה לאחר הכניסה לתפקיד השגריר עד שהמלכה מקבלת אותך ואתה מוסר לה את כתב האמנתך" אומר מארק.
לבני הזוג שלושה ילדים. בן הזקונים יניב בן ה-15 יצא עם הוריו ללונדון השניים האחרים המשרתים בצבא נותרו בישראל: דניאל (24) בצבע בקבע ויובל בסדיר, נותרו במודיעין כשסבא וסבתא גם הם תושבי מודיעין "פוקחים עליהם עין".
ההודעה הרשמית והיבשה של שגרירות ישראל סיפרה כי "השגריר הישראלי מארק רגב הגיש את כתב ההאמנה הרשמי למלכת אנגליה (ב-24.6 ). כתב ההאמנה מסמיך את השגריר רשמית לכהן כנציג ישראל לממלכה הבריטית. רגב אמר: "היה זה כבוד גדול להגיש את כתב האמנה להוד מלכותה המלכה. ישראל ובריטניה הן שותפות ובנות ברית, ושיתוף הפעולה בין שתי הדמוקרטיות תורם לרווחתם ולביטחונם של תושבי שתי המדינות". אבל מעבר להודעה הלקונית שהוציא דובר השגרירות היתה הרבה דרמה.
ספר לי על טקס ההשבעה שלך, אני מבקש ממנו בשיחתנו הטלפונית מלונדון?
"טקס האמנה של שגריר זה עניין של מה בכך באנגליה, הטקסיות ששם נשמרת כמסורת של מאות שנים. מדובר בטקס עתיק שבאמת קיים מאות שנים ואתה צריך להתכונן אליו טוב טוב ובהקפדה רבה".
כמו מה למשל?
"תראה, קודם כל שלושה חודשים הייתי כבר בתפקיד עד שהודיעו לי שהמלכה תקבל אותי בתאריך שנקבע. שבוע לפני הטקס אתה מגיע לארמון בקינגהאם, כדי לעשות חזרה, ולקבל תדריך מאנשי הטקס הבריטיים, עוברים איתך על כל פרט, ואתה משנן שוב ושוב מה עושים, לאן צועדים, מתי מותר לדבר ומתי לא איך קדים את הקידה למלכה, ולאיזה עומק הקידה צריכה להיות, עשרות פרטים טקסיים".
התרגשת?
"מאד. בכל זאת אתה פוגש בפעם הראשונה את מלכת אנגליה וזה תפקידי הראשון כשגריר, למרות שבשירות החוץ אני מאז 1990 ונחשב לדיפלומט ותיק, אבל בכל זאת מדובר במלכת אנגליה".
ואתה כיליד מלבורן אוסטרליה בעצם נתין של המלכה במסגרת חבר העמים הבריטי?
"כן, בכל זאת אני שגריר ישראל ואז הגיע יום הטקס וזה לא סתם יום, מתכוננים מהבוקר, קמים מוקדם מאד כי בשעה 11:00 צריכים להיות אצל המלכה".
מה קרה באותו יום?
"בשעה חמש בבוקר קמנו ובטלוויזיה הוצגו תוצאות משאל העם והתברר שאנגליה פורשת מהאיחוד האירופי. זאת היתה הדרמה הראשונה על הבוקר. בעוד אני וורד אשתי מתארגנים לקראת הטקס, בשעה תשע בבוקר מודיע ראש הממשלה קמרון על התפטרותו מהתפקיד".
עוד לא התחיל יום העבודה שלך וכבר דרמה רודפת דרמה
"בדיוק. כך כשאין ראש ממשלה והמדינה בטלטלה עזה, ורד ואני נוסעים לכיוון הארמון. שם במקום מסויים מחוץ לארמון מתחיל הטקס, מגיעה כרכרת סוסים, כזאת מפוארת, שאוספת אותנו, ואנחנו עולים עליה והכרכרה מובילה אותנו לארמון בקינגהאם לקראת הפגישה עם המלכה".
איך היתה הפגישה עם המלכה?
"מאד טובה. כל הטקס כולו ארך כשעה, כולל הנסיעה בכרכרה, עם המלכה עצמה הייתי כרבע שעה, וכמובן שהתנהלנו מולה לפי כל כללי הטקס"
מה זה אומר?
"שיש נוהלים, אתה צועד קדימה לעבר המלכה כשאשתך כמה צעדים מאחור, ולא באותו קו. יחד עימי היו עוד כמה דיפלומטיים ישראליים כי לפי הנוהל מותר לשגריר לצרף אליו עוד ארבעה דיפלומטיים. אני התקרבתי אליה לבד, מסרתי לה את כתב האמנה שלי, היא לקחה את המסמך והודתה לי, קדתי את הקידה כפי שהדריכו אותי לחצתי את ידה ואז המלכה החלה לשוחח איתי, שיחה של כעשר דקות".
מה היא אמרה לך?
"זה בדיוק העניין. לפי כללי הטקס העתיק הזה, אסור בתכלית האיסור להוציא החוצה אפילו מילה אחת ממה שהמלכה אמרה לך בטקס"
אולי פעם בימי הביניים היו הורגים שגרירים שסיפרו מה המלך אמר להם?
"יכול להיות, לכן כמובן אני לא יכול לגלות מה היא אמרה לי, אבל זה היה מפגש נעים, היא חייכה".
אומרים שעל פי כללי הטקס אסור לדבר עם המלכה באופן יזום אלא רק לענות לה כשהיא פונה אליך?
"כן זה נכון מאד, אתה לא יכול לדבר אליה סתם ככה אלא לחכות שהיא תפנה אליך".
לא הרגישו אצלה במהלך הפגישה את הדרמה הפוליטית שהממלכה עברה ביממה הקריטית?
"בטקס ההאמנה שלי לא הרגשתי כלום. המלכה חייכה בנימוס, שוחחה איתי כאילו אין בכלל דרמה בחוץ".
מי עוד השתתף בטקס?
"מהצד הבריטי השתתף מנכ"ל משרד החוץ ואילו אני כאמור הייתי יכול להביא עוד ארבעה דיפלומטים ואת אשתי כמובן".
ובמי בחרת?
"היתה לי דילמה גדולה כי בשגרירות מכהנים 15 דיפלומטיים והייתי צריך לבחור ארבעה".
להתחיל את הקדנציה שאלה שלא נבחרו מחמיצים לך פנים זה לא נעים…
"נכון אבל יצאתי מזה כמו דיפלומט, ראשית בחרתי את סגני ומ"מ איתן נאה, וחשבתי שחייבים להכליל את נספח צה"ל גם כן ולכן לקחתי את אל"מ רן כהנא, ואז החלטתי שאקח ייצוג נשי ובחרתי בשתי הדיפלומטיות הבכירות בשגרירות רחל שני ורוני ידידיה להצטרף אלי".
הרבה נעלמים
ספר קצת על עצמך מארק.
"אני היום בן 56, נולדתי במלבורן אוסטרליה ובשנת 1982 עליתי לישראל כשאני בן 22 בלבד. התגייסתי לצבא ועשיתי שירות כלוחם בחטיבת הנח"ל. בשנת 1990 הצטרפתי לשירות החוץ של מדינת ישראל ולאחר מספר תפקידים כסגן קונסול בהונג קונג, מזכיר ראשון בשגרירות בבייגין שבסין וקונסול כללי בוושינגטון, חזרנו ארצה והתמניתי כדובר משרד החוץ. משנת 1997 התמניתי כדובר התקשורת הזרה במשרד ראש הממשלה עד שחזרתי לתחום הדיפלומטי והתמניתי כשגריר ישראל בבריטניה".
ומאפריל אתה בלונדון כשברור לך שהתפקיד מחייב ועמוס אתגרים
"ברור, ועוד איזה אתגרים. אני יודע שיש לי כאן עבודה רבה ומאומצת".
בוא נתחיל עם הפרישה מהאיחוד האירופי. עד כמה הפרישה הזאת תשפיע על ישראל?
" בעניין פרישת בריטניה יש הרבה נעלמים ואי אפשר לשים את האצבע בביטחון מלא מה יקרה, כי בדברים כאלה אתה לא תמיד יודע על איזה צד המטבע תיפול".
אז בוא נדבר למשל על חברות הסטארטאפ הישראליות שמאד אוהבות לשבת בלונדון שהיא מקום נוח מאד לעסקי הסטארטאפ.
"אתה צודק. לונדון מלאה בחברות הזנק ישראליות, ורבות מהן הגיעו ללונדון כי דרך בריטניה נפתחה להן הדרך לתוך אירופה".
"אז מה יקרה עכשיו לחברות הסטארטאפ הישראליות?
"יש הערכות לכאן או לכאן ובסך הכל עוד לא יודעים לאן זה יוביל, כי יש גם הערכות שאומרות שיתכן מאד שדווקא הפרישה מהאיחוד האירופי, תחזק את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם מדינת ישראל".
ואולי אפילו נרגיש בהקלה מסויימת בנושא החרם על מוצרים ישראליים? הרי הבריטים עכשיו כבר לא יהיו חייבים כל כך לאירופאים בנושא החרם.
"אני לא יודע, אבל בוא אתן לך כמה נתונים חשובים ומעניינים ומהם תוכל להבין מה זה בעצם החרם. אז ככה – הסחר השנתי בין ישראל ובריטניה עומד כיום על שישה מיליארד דולר לשנה! וזה הרבה מאד. עכשיו שים לב, בארבע השנים האחרונות הוכפל היקף הסחר בין שתי המדינות! כולל היצוא שלנו שהכפיל את עצמו, והנתון אולי החשוב ביותר הוא שכיום כמו בשנים האחרונות ישראל מוכרת לבריטניה סחורות ושירותים בהיקף גדול יותר מאשר היא קונה מבריטניה, כלומר אנחנו במאזן סחר חיובי מול בריטניה, כך שמי שמדבר על חרם מוצרים, צריך לדעת את הנתונים האלה".
זה מרשים מאד ומה לגבי חרם אקדמי על ישראל, מחרימים מרצים שלנו באוניברסיטאות באנגליה?
"גם כאן צריך לראות את העובדות בשטח. אני לא מוותר לשום גורם בממלכה, ביקרתי באוניברסיטאות בריטיות מהשורה הראשונה כולל אוקספורד ואני יכול לגלות לך שכיום יש לנו פעילות אקדמית בלמעלה ממאה קמפוסים בריטיים ברחבי הממלכה".
אדוני השגריר, בכל זאת אי אפשר להתעלם מגל ההגירה המוסלמי ששוטף את אירופה וכמובן גם את אנגליה. איך זה משפיע על ישראל?
"כמו שציינת המוסלמים נמצאים בכל אירופה אבל היום אנגליה, בגלל הבעיות החדשות שצצו שם בעניין האיחוד האירופי, היא מדינה שמביטה בעיקר פנימה לתוך עצמה. כלומר היום מה שמטריד את האנגלים הם הבעיות שלהם ופחות הבעיות עם המוסלמים".
ברור אבל בכל זאת איך האווירה הכללית ברחוב הבריטי כלפי יהודים וכלפי ישראליים?
"אנגליה תמיד היתה מקום טוב בטוח ונוח עבור ישראלים ויהודים והיא תמשיך להיות כזאת. יש כאן קהילה יהודית גדולה וחמה ואנחנו רואים בכל שנה עליה לישראל, אמנם בהיקפים לא גדולים, אבל עליה יציבה. מנגד היהודים מאד מעורבים בחיים באנגליה ויהודי בריטניה יודעים שליהודי בממלכה יש את הזכות המלאה לחיות בביטחון מלא ואם הוא יצרה לעלות לישראל, הוא יוכל לעשות זאת".
האנטישמיות לא הרימה ראש בממלכה?
"המדינה יודעת לטפל בגילויי אנטישמיות אם ישנם כאלה אבל אני חייב להדגיש כי כל ראשי הממשלות, אם זה דיוויד קמרון, גורדון בראון או טוני בלייר, כולם היו ידידי ישראל גדולים שידעו לשמור על יהודי הממלכה ולדאוג לביטחונם המלא".
לונדון וכדורגל זה עניין מחוייב המציאות. מה בעניין?
"מאז שבאתי לכאן הספקתי כבר לראות כמה וכמה משחקי כדורגל".
ומה נטיית הלב?
"האמת שקבוצת ארסנל מצאה חן בעיני. אני חושב שאלך איתם בעונה הקרובה".
בתמונה: מארק רגב בקידה מלכותית בארמון המלכה אליזבת, צילום דוברות שגרירות ישראל בבריטניה
