חתימה, פתיחה מבטיחה, פציעה, ספסל, בנוהל. החלפת מאמנים, צ'אנס חדש, שהוא לקח בשתי רגליים, לפני שהגיע תור המחליף. נגיעה מפלייאוף עליון, גביע המדינה לרזומה. העורכים של ויקיפדיה לא מפסיקים לעבוד. בן שהר סוגר עונה ומתכונן לעוד אחת. מי שתחתים אותו תהפוך אוטומטית מועמדת לטראבל. אם מכבי פתח תקווה לקחה גביע אחרי 72 שנות גלות, כנראה שבאמת מדובר במגנט תארים. בתיה מטרילה, אבל צודקת. שלוש אליפויות עם באר שבע, גביע בנגב, גביע עם הפועל. הארון מלא. דרוש מדף נוסף. וכמובן שתי צלחות בחיפה, ובדיוק בשנה שהוא עזב בכרמל אכלו חומוס בחד-פעמית. "זאת הקארמה של בן", התריסה האמא על הראש של הקופים הירוקים. בן שהר גלגל עיניים, אבל הוא טוב יותר בלגלגל לרשת.

"כבר אמרתי, אימא זאת אימא, אני זה אני. אמרתי לה מה אני חושב אחרי הפוסט שהיא העלתה. אבל אני עובר את זה מאז גיל 17. התרגלתי".

איך אתה מסכם?

"עונה מצוינת, לי, כאחד שעבר שנתיים לא פשוטות, וגם לקבוצה. היו רגעים יותר טובים, היו רגעים פחות טובים, אבל חזרתי ליהנות מכדורגל. לא פתחתי כל משחק, אבל שיחקתי יחסית קבוע. זה משהו שחיכיתי לו אחרי השנתיים הקשות במכבי חיפה. בסוף גם עשינו משהו שלא נעשה 70 שנים, אז סוף טוב הכל טוב".

הוספת לארון עוד תואר.

"הגביע זה הישג מרגש. מול הפועל באר שבע, שלושים אלף ביציע, אנחנו הבאנו חמש-שש. ילדים רואים הישג כזה, זאת דחיפה מדהימה. המועדון הרוויח המון לעתיד. וגם אני. להשיג גביע עם מכבי פתח תקווה זה היסטורי, לא פחות גדול מאליפות עם מכבי תל אביב. היו לי תהיות לפני, לבוא, לא לבוא. אני לא מצטער. היה שילוב נכון של צעירים ומנוסים. בהרבה שיחות עזרנו לצעירים האלה. אני שמח".

בתור היחיד שהניף גביע, מה אמרת להם לפני הגמר?

"אמרתי את שלי, וזה הספיק"

נכנסת רק בדקות הסיום.

"ברור שזה מאכזב, בטח מול קבוצה ששיחקתי בה, מול קהל כזה, אבל המטרה הייתה ברורה והיא לקחת את הגביע, לא משנה מי משחק וכמה משחק. הקבוצה מעל הכל. זה גמר. המשחק גדול מהשחקן".

מה קוז'וך אמר לך לפני שעלית לדשא?

"לשמור חזק על התוצאה וללחוץ את הבלמים. אפילו אז, כשאנחנו באחד אפס קטן, ובאר שבע, הפייבוריטית, שולחת את כולם להשוות, הוא רצה שנצא קדימה, שהיריבה לא תרגיש בנוח, לחטוף את הכדור בחלק המגרש שלהם ולעקוץ. מאד אהבתי את הגישה הזאת. רן הביא הרבה דברים לקבוצה, הרבה רעיונות שהתחברתי אליהם. הגביע הזה מגיע לו".

בניגוד לבני לם?

"לבני הייתה את הגישה שלו, לפעמים הוא ראה דברים אחרת ממני. היה ראיון שהוא דיבר על האנרגיות שלי וזה כאב. הדבר האחרון שאפשר להגיד עליי זה שחסרה לי אנרגיה. אבל ברגעים הלא פשוטים, כשהקבוצה הסתובבה ליד הקו האדום, כבשתי שערים חשובים, הבקעתי גם שערים בגביע, בשלבים המוקדמים, תרמתי במגרש ואני ממשיך הלאה בראש מורם".

אבל המספרים.

"ברור שהמספרים זה לא מה שאני מצפה, כמובן שאני רוצה להבקיע יותר, אבל אני תלוי בקבוצה, וקבוצת תחתית זאת לא קבוצת צמרת. יותר הגנה, פחות מצבים. כיוונו להישאר בליגה וזכינו בגביע. עשינו את זה כקבוצה. היינו שלושה חלוצים שנתנו מספרים דומים. אנס מאחמיד סיים כמלך השערים בליגה עם שישה שערים, אני וטוקלומטי כבשנו חמישה שערים בכל המסגרות. אני שחקן כדורגל, תמיד אשאף ליותר, ליותר דקות, ליותר גולים. שחקן שלא שואף ליותר יכול לתלות את הנעליים".

יש לך תכניות לתלות את הנעליים?

"אני בן 35, אני לא בן 22, ברור שמרגישים את הסוף. אבל אני רואה שחקנים בני 37, 38, שעדיין משחקים. גם ביורו. יש לי עוד קצת זמן. זה נותן לי דרייב לתת הכל, לטרוף את מה שנשאר, עד שהגוף יגיד די. אם ארגיש שאין לי את הרעב, או שאני לא שם מבחינה פיזית, אתלה את הנעליים"

את מי אתה מעודד ביורו?

"יש לי זיכרונות טובים מאנגליה, שיחקתי שם שלוש שנים וזאת הייתה חוויה אדירה. אני אוהב את הנבחרת, את הקהל, את הוייבים. כרגע הם לא מספיק טובים, אני מקווה שישתפרו".

אמר והתנצל

הימים ההם באי הבריטי, בין צ'לסי, קווינס פארק, שפילד ופורטסמות' הם כבר זיכרון רחוק. אבל הם לכל החיים. מדי פעם מתקשרים אליו מברצלונה, האחות הקטנה, כדי לשאול אותו על הגול הראשון בקורנייה אל פראט של אספניול. כי לא רק במושבה הוא עשה היסטוריה. כאמור, יש לו קארמה של בודהה. בדה חראפשחאפ נזכרים בו בחיוך. ווילם שתיים והרטה ברלין ובילפלד ואוקזר וניקוסיה, כמו בשיר של אריק. הוא חצה גבולות כאילו היה סוכן מוסד ובעט בכל שפה אפשרית. אבל הילד בן שלושים וחמש, רחוק עוד קצת מקו הזינוק, וקרוב עוד קצת לקו הסיום, וכדורגל אי אפשר לשחק לנצח. אז מה יהיה כשהוא יהיה גדול? אולי שחקן עירוני מודיעין.

"כרגע אני בלי חוזה, שחקן חופשי. התכניות שלי הן לשחק כדורגל. נהניתי בשנה האחרונה. לא בטוח שאשאר במכבי פתח תקווה, אבל יש כמה כיוונים וצריך סבלנות. אבי (נמני) מטפל בדברים האלה. בינתיים אני מתאמן, אימונים אישיים, אימוני כושר. אין לי עוד הרבה שנים  לשחק ואני רוצה לנצל כל רגע".

אבי לוזון שלח אותך ללאומית.

"אבי אמר את מה שאמר, והוא יודע שזה לא היה במקום. הוא התקשר אליי והתנצל והסביר. אני לא חדש בכדורגל ואני מבין איך העסק עובד. אבי רוצה להצעיר, הוא רוצה לטפח שחקנים ולהרוויח כסף. אז בן שהר פחות מעניין אותו, גם אם הוא כן עזר לו להגשים חלום. אבל הוא לא מבין שקבוצת כדורגל זקוקה לאיזון, בדיוק מה שהיה לנו בפתח תקווה השנה. בסוף, אני מקשיב למאמן. יושב ראש פחות מעניין אותי מה הוא אומר. למדתי להסתכל בצורה מקצועית על הדברים".

אז ליגה לאומית?

"בקונסטלציה מסוימת, אולי. אני לא יכול לפסול על הסף, אבל הכיוון הוא ליגת העל"

אם עירוני מודיעין יגיעו ללאומית?

"אם יגיעו ללאומית… זה מעניין".