2. עירוני מודיעין פתחה את העונה כפי שסיימה את הקודמת – נהדר. ארז בנודיס לקח את הפאזל שהרכיב בשנה שעברה וסידר לו מקום שלישי בליגה והוסיף לו את החלקים החסרים, בתקווה לעשות עוד צעד קטן קדימה. למעשה, שני צעדים. לאור הזהירות המובנת של אנשי המועדון, שלא ששים להכריז על כך שהמטרה היא ליגה לאומית, מי שדאג להעלות את הציפיות בעיר העתיד הוא דווקא הבעלים של הפועל לוד, אופיר רגב, שהצהיר השבוע בלקוניות אופיינית: "אני אגיד משפט שאולי לא יאהבו אותו, אבל הליגה היא ליגת פח אשפה וכל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה. חוץ ממודיעין שהיא מעל הליגה". אשרי המאמין. אנחנו קנינו. אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה, ובשבוע האחרון עירוני מודיעין הספיקה לשחק שני משחקים, כאשר נראה שהאינטנסיביות הייתה בעוכריה. את משחק אמצע השבוע היא סיימה ב-0:0 מאכזב מול הפועל מרמורק ברחובות, כשהעצבים של המקומית התבטאו בארבעה כרטיסים צהובים בסך הכל, שניים מהם לאלי אלבז, מלך שערי הקבוצה, ולירין מכלוף, נשלפו בדקה התשעים. אבל ארבעה ימים לאחר מכן מפלס הלחץ ירד, ובמשחק שנדחה באופן מפתיע למוצאי שבת הקבוצה של בנודיס חזרה לדרך המלך, עם 1:2 ביתי על צעירי טירה. השערים כולם הובקעו כבר במחצית הראשונה, כאשר אלי אלבז עשה את הספתח בדקה ה-16 ודור אדרי הכפיל תשע דקות לאחר מכן. הצעירים הצליחו לצמצם חמש דקות למחצית, אבל עירוני מודיעין ידעה לחלץ ניצחון יקר ושלוש נקודות חשובות במאבקי הצמרת. "זה היה משחק קשה ומגיע קרדיט גדול לשחקנים על המאמץ", סיפר בסיום בנודיס. "האמת, הופתעתי לראות את טירה, ועוד יותר הופתעתי שהם עם אפס נקודות. מדובר בקבוצה איכותית שמניעה כדור ומשחקת כדורגל טוב. אין לי ספק שטירה תעשה הרבה צרות לקבוצות העונה".​​​​​​​​​​​​​​​​ נכון להיום הוא יכול לפרגן ליריבות באלגנטיות. הקבוצה שלו מתמקמת בחוד החנית של הליגה, עם שלושה ניצחונות ותיקו לעשר נקודות, בצוותא עם הפועל הרצליה, כאשר רק יחס שערים מפריד בין השתיים, 2:6 לעומת 2:9. עם צאת השבת תפגוש עירוני מודיעין את נורדיה בירושלים, בשאיפה להמשיך את הפתיחה החיובית. בכפוף להצהרת דובר צה"ל.

3. את עונת 23/24 פתחה מודיעין עם שלושה נציגים בליגת העל בכדורגל, שיא של כל הזמנים, והנה הגיעה עונת 24/25 וכמו שאומרים כשעושים כוחות במגרש "משלוש יוצא אחד". חזרנו למימדים טבעיים. נדב נידם סיכם את העונה החולפת, כמו גם את הקדנציה שלו בהפועל ירושלים: "זאת לא הייתה עונה קלה בשבילי, אבל מאה אחוז זאת הייתה העונה שבה הכי התקדמתי, ואני שמח על כך". קלאסיקת חצי הכוס המלאה. אבל את העונה הנוכחית הוא נאלץ לפתוח באיחור מאכזב. אחרי שנתיים בהפועל ירושלים הוא חזר לקבוצת האם מכבי ת"א, והציג יכולת טובה במשחקי ההכנה. אבל לאזטיץ' החליט שלא ובית"ר חיזרה בהתלהבות, כולל סעיף רכישה. מכבי סירבה ונידם חתם על חוזה לשנה, ובקריית שמונה אמרו תודה והשאילו בשמחה. הקשר המחונן התמקם בצפונית אך לפני שבועיים כדי לפתוח קדנציה שנייה. בפעם האחרונה הוא סייע לה לשרוד, ושי ברדה מקווה שהוא יעשה את זה שוב. כבר במשחק הבכורה שלו הוא כבש שער, כדי לעזור לקריית שמונה לאסוף ניצחון ליגה ראשון אחרי שלושה מחזורים, 1:2 מול טבריה. משחק לאחר מכן הוא לא הצליח למנוע הפסד מול נתניה, והשבועות הקרובים עלולים להתברר כגורליים לקבוצה שכבר עכשיו ברור שתיאבק על חייה עד הסיום. ומה עלה בגורלם של שני השחקנים האחרים שהיו לנו בליגת העל? בן שהר עזב את מכבי פתח תקווה עם גביע כדי לסגור מעגל בהפועל תל אביב מהלאומית. בינתיים הוא לא מצליח להשפיע, והקבוצה שחולמת על חזרה לליגת העל ניצחה רק שניים מחמישה משחקים, בעוד הבן משחק רבע שעה למשחק בממוצע, עד כה ללא שער או בישול. אריאל לוגסי, הצעיר המבריק שצפו לו גדולות, רואה בינתיים את החברים מהצעירה פורשים כנפיים. לוגסי קיבל הזדמנויות בתחילת השנה ולא הצליח להותיר חותם על דן רומן, מאמנה החדש של מחזיקת הגביע. עכשיו הוא במכבי הרצליה, על תקן מושאל, במטרה לצבור דקות ולהוכיח שהוא גדול גם על גדולים.

201.לינה גלושקו רושמת שיא דירוג חדש, מרגש אך מעצבן, מלהיב אך מטריל. מקום אחד מטופ מאתיים, המקום ה-201 בעולם. וכמה נקודות דירוג מפרידות בינה לטופ מאתיים? אחת בדיוק. קרוב לעשור חלף מאז ששחקנית ישראלית הסתובבה באזור החיוג הזה. לינה גלושקו מכירה אותו טוב. הבשורות הפחות טובות הן שזה עלה לה בבריאות. אחרי שזכתה בטורניר הזוגות בלה נובאר, בצרפת, לינה גלושקו רכבה על גלי המומנטום לטורניר קאלדאס דה ריינה בפורטוגל W 100, סך פרסים מאה אלף דולר. בשורה התחתונה, היא גברה על שתי מדורגות טופ 200, והובילה על השלישית 3:5 במערכה הראשונה לפני שנאלצה לרדת מהמגרש על קביים. לפעמים המזל דווקא לא הולך עם הטובים, אלא נגדן. לפעמים אפשר לנצח את כולן, אבל לא את הגוף. אז היא קבעה לעצמה דירוג שיא חדש, 201 בעולם, אבל את הברזל שצריך להכות עליו בעודו חם היא החליפה באותם קביים שבעזרתם היא נאלצה לרדת מהמגרש. היא משכה כאב בשריר הארבע-ראשי ככל שיכלה, אבל ב-5:5 היא ירדה לקבל טיפול, שלא הועיל. השבוע לינה צפויה להיבדק בקליניקת הספורט שבבעלותו של רפאל נדאל בברצלונה, שמתמחה באבחון פציעות של טניסאים, בתקווה לחזור למגרשים מוקדם ככל הניתן. גם בשנה שעברה היא העלתה הילוך לקראת סיום העונה, אבל נכנעה לפציעה בשרירי הבטן. אם היה ספק, יש לה עוד מה לתת. בגיל 24, זאת לא שירת הברבור. המעבר לספרד הוכיח את עצמו, ושיא הדירוג הוא ראיית זהב, קפיצה של עשרה מקומות מהשיא הקודם שנקבע לפני שלוש שנים. אם זאת רק ההתחלה, קשה להמתין בסבלנות להמשך. והסוף? עוד רחוק. והיה גם טורניר, כאמור, טורניר נהדר, מהאיכותיים בקריירה שלה, שהתחיל עם 3:6, 3:6 על המדורגת 182 טיחונובה, והמשיך עם קאמבק מול הודזיץ', 556, אחרי שהפכה 7:6 עם 0:6, 4:6. ברבע הגמר היא פגשה את המדורגת שנייה בטורניר, 125 בעולם, ויכלה לה בשלוש מערכות, 4:6, 6:2, 2:6, אבל בחצי הגמר מול זאקארובה, 165 בעולם, במצב של 5:5 במערכה הראשונה, ואחרי שני משחקים שנגררו לשלוש מערכות, הגוף אמר עד כאן. מכאן לא נותר אלא לאחל לה שתקבע עוד שיאים. והחלמה מהירה.