בעוד שרבים מאיתנו נוהגים לחגוג את יום ההולדת ה-50 בחגיגות גדולות, עמיחי אריאל ממודיעין הלך על כיוון אחר לגמרי.
לקראת ציון חצי המאה להולדתו החליט אריאל, אב לחמישה, כי ביום ההולדת שלו הוא יציל חיים. בשבוע שעבר נכנס אריאל אל בית החולים ותרם כליה לד"ר ג'ראייסה אמין, עו"ד אב לשלושה מנצרת, שבמשך ארבע שנים המתין לתרומה המיוחלת.
מספר ימים לאחר הניתוח הכפול נפגשו השניים, יחד עם בנות זוגם, למפגש מרגש במיוחד שאחריו כתב אריאל: "היום הייתה פגישה מרגשת עם אמין, המושתל שזכה שהכליה שלי מאוחסנת אצלו. קיבלתי בן משפחה חדש, נוצרי מנצרת, אב לשלושה ילדים, דוקטור למשפטים, והכי חשוב – בן אדם טוב אוהב אדם. הכימיה, גם הפיזית באמצעות קליטת הכליה וגם הנפשית באמצעות החיבור שלנו, ממש משמחת. בקיצור, כבר הזמינו אותנו לכריסמס. בטוח יהיה מעניין".
בתגובה מרגשת ענה לו ג'ראייסה: "אריאל היקר, אחי החדש והאהוב, בזכות מעשה הנתינה הנשגב והאציל שלך אנחנו עכשיו משפחה אמיתית, משפחה שנקשרה בחוט של אהבה, דם ותקווה. הלב שלי מלא בהכרת תודה עמוקה, ואני שואל אותך מקרב לב: איך אתה מרגיש? מקווה שאינך חש בכאב ושהחלמתך מתקדמת בצורה טובה ומהירה. אתה בשבילי יותר מתורם, אתה האח שלי, המלאך ששינה את חיי לתמיד. כולנו אוהבים אותכם".
השבוע, בעוד הוא מתאושש בביתו מהניתוח, סיפר אריאל למודיעין News: "כואב לי, אבל כל יום מרגיש יותר טוב מקודמו. זה לא משהו שלא היה צפוי. מכינים אותך לזה – מה הסיכונים, מה הסיכויים, מה גרף ההתאוששות. זה אישי. יש כאלה שיכולים להתחיל לרוץ אחרי חודש ויש כאלה שאחרי שלושה חודשים. כל אחד לפי יכולת ההחלמה של הגוף שלו. בינתיים זה סביר".
אריאל, פנסיונר של צה"ל העובד כיום בחברת הייטק, בנוסף לפיתוח משחקי ילדים, ומאז ה-7 באוקטובר שירת במילואים כ-300 ימים, מספר איך נולד הרעיון לתרום כליה לאדם שאינו מכיר. "חבר טוב שלי, שי אברמסון, התחיל את התהליך הזה לפני שלוש שנים, ובעקבותיו התחלתי להתעניין ואמרתי לעצמי שאעשה זאת מאוחר יותר, לקראת יום ההולדת ה-50. אשתי שאלה אותי מה אני רוצה ליום ההולדת, ועניתי לה שברוך השם יש לנו הכל – משפחה, חברים, בית, בריאות. מה כבר אני צריך, בואי ניתן משהו משמעותי לאדם אחר. משהו שמשנה חיים. ככה נולדה ההחלטה".
היו חששות לפני הניתוח?
"בוודאי שיש חששות, כי עלולים להיות סיבוכים מניתוח כזה. החשש הראשון הוא מלא להתעורר מההרדמה, אחר כך יש חשש שיפגעו באיזשהו איבר בניתוח, יש חשש מבעיות במערכות שונות בגוף שיכולות להיפגע בניתוח כמו מערכת השתן וכו'. כל המערכת מקבלת זעזוע. לטווח הרחוק יש יותר סיכוי לחלות ביתר לחץ דם, והסיכון הכי גדול הוא שאם הכליה היחידה שלך לא מתפקדת אין מה שיגבה אותה. יש סיכונים, אבל למרות הכל החלטתי שהסיכון שווה את התרומה. בסופו של דבר הכאבים יישכחו ואני נשאר עם היכולת לתת ולהציל אדם, וכמובן עם סיפוק גדול".
ידעת למי תרצה לתרום?
"שואלים אותך למי אתה רוצה לתרום, אתה יכול להחליט למי לתרום. יש כל מיני שיקולים. ברור שהייתי תורם לבן משפחה נזקק אם היה לי, אבל בגלל שלא היה לי כזה אמרתי נלך לפי הצורך ולפי סדר העדיפויות של עמותת 'מתנת חיים', דרכם אורגנה התרומה, ועל פי ההתאמות שיימצאו לי. השיקול שלי היה 'חביב אדם שנברא בצלם אלוקים', והחלטתי שמה שייצא אני מרוצה, וזה מה שהיה".
