יש לך כרטיס מועדון?

איילת רוטה-גבאי, צילום: אינג

יש מי שיקרא לזה "בייבי בום", אחרים יראו בזה צירוף מקרים משמח, אבל עם עובדות פשוט אי אפשר להתווכח. בחודשים האחרונים חוגגת קהילת "משכן שלמה – השחר" במודיעין אחוזי ילודה גבוהים במיוחד. "היו לנו אפילו שתיים ושלוש לידות ביום", מספרת חברת הקהילה, רחלי לסרי, "המצב בחודשים האחרונים הוא שכמעט כל שבוע ילדה מישהי מחברות הקהילה". לסרי עצמה ילדה את בתה השלישית, תמר, במוצאי ט"ו בשבט האחרון. בקהילה כל כך מלוכדת, כאשר האמהות הטריות נפגשות זו עם זו לפחות פעם בשבוע בבית הכנסת, היה זה כמעט צפוי שמישהי תרים את הכפפה ותיזום מהלך שיאחד את כולן. לסרי הייתה היוזמת, כל השאר הגיעו בעקבותיה, ומועדון לידה יוצא דופן יצא לדרך. באופן קבוע מתכנסות הנשים, במספר משתנה שנע סביב 14-15 אמהות, בביתה של לסרי. ליד דלת הכניסה נוצר "פקק" של עגלות, ועשרות תינוקות משתרעים יחד על משטחי פעילות ועל השטיח בזמן שאמותיהן משוחחות, אוכלות ומאזינות לשיעור מיוחד של רב הקהילה. יצאנו להציץ במועדון הלידה של קהילת "השחר". גילינו תופעה מעוררת חשק לאמהות.  לפחות עד הרגע שבו התגלה צורך בהחלפת חיתול לארבעה תינוקות במקביל.

גם אם זה ילד שלישי

ביום המפגש, שעת בוקר מוקדמת, קשה היה לפלס את הדרך לסלון ביתה של רחלי לסרי, עובדת עירייה בחופשת לידה, ותושבת מודיעין. את הכניסה, כמו גם חלק נכבד מחצר הבית, מילאו עגלות תינוק מכל צבע, צורה וגודל. אחת מהן עגלת תאומים. בתוך הבית כבר המתינו האמהות, חלקן משוחחות בעמידה תוך נענוע תינוק, אחרות מסדרות את הכיבוד על השולחן, כשעליהן מנשאים. לשבת על הנדנדה בחצר הבית היה בלתי אפשרי, כי באותה שעה ישבו עליה שלוש נשים במקביל והניקו יחד בדיסקרטיות, תוך כדי שיחה על עניינים ברומו של עולם. בלב הדיון דווקא לא עמד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אם תהיתם, אלא נושאים חשובים הרבה יותר – מעונות, פעוטונים וגני ילדים. את פנינו קיבלה בחיוך המארחת, כשהיא נושאת עליה במנשא את תמר הפעוטה. "אני בחופשת לידה עד סוף אוגוסט", הסבירה לסרי, "תמר, בתי השלישית, בת חצי שנה, וכל נושא המועדון התחיל כשהייתה רק בת שבועיים".

איך הכל התחיל?

"זה התחיל מצחיק", מגחכת לסרי, "תמר הייתה בת שבועיים ועשינו לה קידוש בשבת. כשהיינו שם דיברתי עם חברה אחרת בקהילה, שילדה חודשיים קודם לכן, והיא סיפרה לי שהיא הולכת לאיזה פעילות אמהות ותינוקות בקניון. גם אצלה זה ילד שלישי, אז שאלתי אותה – 'בשביל מה את עוד צריכה את ההדרכות האלה?' והיא אמרה, את מה שגם לי עבר בראש, שכשאת בחופשת לידה את מרגישה צורך בעוד משהו. ללמוד, לדבר עם אנשים, להרחיב את הדעת. אלה דברים שקשה לך לעשות כשאת עם תינוק קטן בבית. ללכת ללמוד שיעורים עם תינוק קטן שצורח באמצע, וצריך להאכיל ולהחליף לו, זה לא משהו שיקבלו בהבנה בכל מקום. הבנתי שהיא צודקת, והתחלתי לחשוב מה עושים עם זה".

אחרי שהגיעה להבנה הזו, הביטה לסרי סביב, וגילתה משהו שהיה עד לאותו רגע היה כמעט ברור מאליו. "פתאום גיליתי שיש גל עצום של ילודה בקהילה בתקופה הזו", היא אומרת, "כל שבוע הייתה לידה, והיו עוד הרבה שצפויות ללדת בקרוב. הבנתי שיש פה קהל שלם של אמהות שצריכות את הקשר הזה אחת עם השנייה. האמת, שעכשיו שאני מסתכלת סביב, אני מבינה שלקראת חודש הבא, בעזרת השם, צפוי להיות גל גדול נוסף. ככה זה, באביב ובקיץ יש גלים גדולים של לידות אצלנו".

חובה לבוא עם תינוק

מי שמכיר את לסרי יודע שהיא אינה אדם שמבחין במשהו ונותר אליו אדיש. תוך ימים ספורים ארגנה סביבה את נשות הקהילה, שאך ילדו, וייסדה מוסד חדש – מועדון לידה קהילתי. שתיים מחברות המועדון הן נעמה קדוש, אמה של איילת בת הארבעה חודשים, והילה קאופמן, אמו של נועם גם הוא בן ארבעה חודשים. "איילת היא הבת הרביעית שלי", מספרת קדוש, "אני מעצבת גרפית עצמאית, אז עבורי חופשת לידה לא מוגבלת בזמן ואני יכולה להמשיך לבוא למועדון גם עכשיו". "החוק שלנו", מחייכת לסרי, "הוא שחייבים לבוא עם תינוק, למרות שיש גם יוצאים מן הכלל, יש לי חברה שהיא בשמירת היריון וגם היא מגיעה לפגישות שלנו". שלושת הנשים אמנם אמורות לשוחח על המועדון, ולהסביר לי את עקרונותיו והדרך שבה הוא פועל, אך כיאה לשלוש אמהות לתינוקות רכים, הן מהר מאוד שוכחות מנוכחותי והשיחה גולשת להרגלי השינה של הצאצאים. "הייתה ישנה יפה, ועכשיו כבר לא", הוא משפט שנשמע בתדירות גבוהה בשיחה, ומכאן זורם השיח לתינוקות שנשכחים ישנים במושב האחורי, ובסטייה חדה עוברות השלוש לדבר על שמות שכיחים לתינוקות. זה המקום שבו אני מתערבת, וקופצת שוב לתוך חילופי המילים.

מה באמת השמות הכי שכיחים אצלכן?

"יש לנו שלושה עומר", מונה לסרי, "שלושה שוהם, אחת מהן בת, שתי תמר, יש נועם בן ויש נועם בת. עומר אחד נולד ממש לפני פסח, ובאותו יום היו לנו שלוש לידות בקהילה".

איך מתנהל מועדון הלידה?

"רחלי הייתה היוזמת של כל העניין", מספרת קדוש. "זה היה שילוב של נשים מהקהילה שילדו וחברות שלי שילדו באותו זמן", ממשיכה לסרי, "הרגשתי צורך ללמוד משהו ולהתמלא באיזשהו תוכן לפני חג הפורים. דיברתי עם עוד חברה שילדה, אמרנו שנארגן משהו, יש 130 משפחות בבית הכנסת שלנו באבני חן, ולא כולם באותו ראש, אבל החלק הכיף הוא שכולנו גרות באותו אזור. הצעתי את הרעיון לרב שלנו, הרב אלי רייף, הרעיון מצא חן בעיניו, ואז שלחתי מייל לכל הקהילה. ביקשתי שמי שמעוניינת, שתחזור אלי. ההיענות ממש הפתיעה אותי, הרבה נשים הגיעו כבר למפגש הראשון. יש חלק שהכרתי קודם וחלק שלא. במפגש הראשון היינו שמונה נשים ותינוקות. היה ממש כיף. קבענו ב-11:00, ישבנו עד 12:00, ואז הגיע הרב והעביר לנו שיעור. כך שיש גם ערך מוסף ותוכן למפגש, לא רק אוכל ושיחות נשים. באותו מפגש ישבנו עד 16:00 אחר הצהריים והיה מדהים".

לקהילה בלבד

בעקבות הצלחת המפגש הראשון הוחלט להפוך את המועדון לעניין של קבע. "לאט לאט הקבוצה גדלה", מספרת לסרי, "אחרי חודש עשינו שוב, והתחילו לבוא עוד ועוד נשים, אפילו לא מבית הכנסת, אלא מהשכונה ומבית הכנסת ליד. נהיה ממש מועדון, ועכשיו יש לנו אפילו קבוצה בוואטס אפ. זה נהיה ממש עניין טרנדי, ומגיעות אלינו נשים עם ילד ראשון, רביעי ואפילו חמישי".

על איזה צורך המועדון הזה עונה?

"זה גם עניין חברתי ורגשי", מסבירה לסרי, "וגם לפעמים ממש צורך. אני למשל, כשרק הגעתי לשכונה, והייתי עם ילד אחד, ממש לא הכרתי אף אחד בחופשת לידה. היה לי ממש חסר המקום הזה של התייעצות עם עוד נשים, לימודים, התעסקות עם משהו שהוא לא חיתולים והנקה. במועדון שלנו יש כל פעם תוכן אחר. במפגש הקודם הרב נתן כל מיני עצות שנוגעות לחופש הגדול וחינוך, השבוע השיעור יהיה בנושא תשעה באב וחורבן הבית. הרב שלנו הוא רב מאוד ייחודי, הוא רב מ-'צוהר', הילדים שלנו לומדים ביחד, ואם תראי אותו ברחוב הוא בכלל לא נראה כמו רב. רב קהילה זה לא משרה של 8:00-16:00, השיעורים שהוא מעביר לנו, זה לא משהו שהוא חייב לעשות, אבל הוא עושה את זה בשמחה, וזה נותן לנו כל כך הרבה".

הוא מצליח להעביר ממש שיעור עם כל התינוקות מסביב?

"זה יותר קל כשהם קטנים", צוחקת לסרי, "הם נרדמים ולא ממש מפריעים, בגלל זה במועדון שלנו הגג הוא פחות או יותר גיל שנה וחצי, בגיל מאוחר יותר", היא מגחכת, "זה כבר הילד הבא".

אתם חושבות שמועדון לידה שכזה הוא משהו שיכול להצליח גם בחברה חילונית?

"הבעיה בחברה החילונית", מסבירה קדוש, "היא שאין קהילה. האמהות מכירות אחת את השנייה רק אם הילדים בגן ביחד או שנפגשים בגינה הציבורית. אין שום גוף שמאחד אותן. אני לא חושבת שנשים בחופשת לידה יכולות לאגד סתם ככה נשים אחרות, שגם הן בחופשת לידה, ומתגוררות באותה שכונה. הן בדרך כלל אפילו לא יודעות אחת על השנייה".

"אני לא יודעת אם זה נכון", ממשיכה לסרי, "כי כשאני גרתי בירושלים כן הלכתי לכמה מפגשים של עיסוי תינוקות ובייבי יוגה, וכן היו מפגשים ונוצרה חברות, אבל היא לא ממש שרדה מעבר לחוגים המשותפים"."גם אני לא חושבת שזה יכול ללכת בלי הקהילה", מוסיפה קאופמן, "הייתי בעבר בהדרכות הורים מכל מיני סוגים, וכן היא לי קשר עם אמהות אחרות, אבל זה התעמעם. לא היה משהו שיאחד אותנו אחרי המפגשים האלה". "אנחנו בכל זאת נפגשות לעיתים יותר קרובות", מנסה לסרי להסביר את סוד הקסם, "אם זה בבית הכנסת או בגינה בשכונה, יש משהו שמראש מאחד אותנו. אם היינו סתם זרות, הקשר היה תלוי בכמה רצון יש לך להיפתח. לאמא לילד ראשון בדרך כלל יש יותר את הצורך לפגוש אמהות אחרות, אבל לא כל אחת יודעת איך לעשות את זה. את הבעיה הזו, המועדון שלנו פותר".

"רחלי בעצם חיברה את כולנו יחד", מדגישה קדוש, "עכשיו כל אחת כבר מרגישה בנוח לשאול שאלות ולהתייעץ", מסכמת קאופמן.

מגרש חניה לעגלות

נשים על עגלותיהן וטפן ממשיכות לזרום לביתה של לסרי. הקושי העיקרי מתגלה במציאת מקום להעמיד בו את העגלה. "מי שמגיעה מוקדם מקבלת חניה טובה לעגלה", צוחקת לסרי ומצליחה איכשהו לצופף את העגלות, חלקן אף עוברות לחצר הבית, כדי לפנות מקום לאורחת חדשה, היולדת הטרייה ביותר בחבורה. סימה אמסלם, אם לחמישה, ובתה התינוקת היא הצעירה ביותר בחבורה. שמה בישראל הוא אליה, ולמפגש החברתי הראשון שלה היא מגיעה בגיל עשרה ימים בלבד. "היא נולדה במשקל 4.600", צוחקת האם הגאה, "אז אני חושבת שהיא יכולה להשתלב יפה עם כל הגדולים כאן".

"במפגש הראשון שלנו", מסבירה לסרי, "היו לנו כמעט רק בנות. היו שבע בנות ובן אחד, אבל לאט לאט נולדו עוד בנים", תוך כדי דיבור היא נעמדת ומנענעת את התינוקת שמראה סימני אי נוחות מישיבתה הממושכת של האם. בעקבותיה נעמדות שאר הנשים. מדברות ומנענעות במקביל. אני היחידה שנותרת בישיבה ונטולת תינוק, ולאות הזדהות, אני מזדקפת והולכת לבקר את שאר האמהות בחצר. הצלמת שבאה בעקבותיי, זוכה למתנה בלתי צפויה, ובנוסף למצלמה היא אוחזת עתה גם את תמר הקטנה למשמרת, בזמן שלסרי נעלמת לתוך הבית, כדי לסייע לאם חדשה לתאומות להחנות את העגלה. "המועדון הוא סוג של קבוצת תמיכה", מספרת אם שמבקשת להישאר אנונימית, "זה לפעמים מאוד מעייף להיות בחופשת לידה, גם כשיש לך עוד שלושה ילדים גדולים יותר בבית. את לפעמים מרגישה בודדה, חנוקה, הראש עובד באוטומט רק על מיומנויות יומיומיות כמו כביסות, אוכל, חיתולים, הנקה. את צריכה את המקום הזה שהוא שלך. מקום לצאת מהבית, לפגוש עוד נשים, לשמוע שיעור של רב. לחשוב על דברים אחרים, ואפילו קצת לפטפט עם נשים אחרות. זה כלי טיפולי, לא פחות ממועדון חברתי, ואני לא היחידה שמרגישה ככה".

רובן של נשות המועדון דווקא לא אמהות טריות. לרובן זו לידה שלישית, רביעית ואפילו חמישית, הן אולי כבר לא צריכות את הטיפים הקטנים שמחפשת אישה שזו לידתה הראשונה, אך הן שמחות מאוד להעניק את הידע הרב שצברו לאמהות טריות יותר, וגם זו אחת ממטרות המועדון. "זו פעם ראשונה שאני מגיעה למפגש הזה", מודה שני הוך, אם לבת בכורה ששמה הילה. "רחלי דיברה על המועדון הזה בבית הכנסת", היא מספרת,

"והחלטתי לנסות ולהגיע. אני חושבת שטוב שיש את האפשרות הזו. כבר קיבלתי כמה טיפים", היא מחייכת, "שאני מקווה שיעזרו לנו לישון טוב יותר בלילה".

דור העתיד על השטיח

השעון מראה 11:00, חצר ביתה של לסרי הומה מ-14 נשים ומספר גדול יותר של תינוקות, והגיע הרגע לתמונה. כל אחת שולפת את האוצר הפרטי שלה, ומניחה אותו או אותה על משטח פעילות צבעוני שנפרש על הדשא. קשה להישאר אדיש מול המראה הזה, והצלמת עובדת שעות נוספות. מצלמת גם לכתבה וגם בעשרות טלפונים סלולאריים לאלבומים הפרטיים. "זה דור העתיד של מודיעין", מחייכת לסרי ומצביעה על ההמון הזוחל על השטיח, "חופשת הלידה שלי נגמרת בעוד חודש, ונצטרך אם טרייה אחרת שתמשיך את המסורת, אני מקווה שתהיה מי שתרים את הכפפה, ואולי גם בקהילות אחרות בעיר ייזמו מועדון כזה. אני יכולה רק לספר שרבות הנשים האחרות בקהילה, שכבר הצהירו שהן מתכננות הריון נוסף כדי להיכנס ל-'מועדון' ששמו כבר פרש לו כנפיים. בחודש הבא, צפוי גל נוסף", היא מסכמת בחיוך רחב, "אז שיהיה לכולנו במזל טוב".

 

 

2037-03-29 02:07:00
2037-03-29 02:07:00

כתבות נוספות

למה? ככה!

מה אומרים לאלפים, ויתכן אף שמדובר ברבבות, שריצו עונשי מאסר על פרומיל מהאישומים נגד ביבי?

נשארים בצמרת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני מכירות הדירות החדשות בחודשים ספטמבר-נובמבר, מהם עולה כי מודיעין ניצבת במקום ה-4 בארץ עם מכירה של 842 דירות

תנו ללמוד בשקט

סטודנטים תושבי העיר שרכשו מנוי לתקופת המבחנים במתחם חללי העבודה של העירייה הופתעו לגלות כי שעות הפעילות השתנו ללא התראה: "הבטיחו לנו משהו ופתאום החליטו לשנות"

למה? ככה!

מה אומרים לאלפים, ויתכן אף שמדובר ברבבות, שריצו עונשי מאסר על פרומיל מהאישומים נגד ביבי?

המשך קריאה »

נשארים בצמרת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני מכירות הדירות החדשות בחודשים ספטמבר-נובמבר, מהם עולה כי מודיעין ניצבת במקום ה-4 בארץ עם מכירה של 842 דירות

המשך קריאה »

תנו ללמוד בשקט

סטודנטים תושבי העיר שרכשו מנוי לתקופת המבחנים במתחם חללי העבודה של העירייה הופתעו לגלות כי שעות הפעילות השתנו ללא התראה: "הבטיחו לנו משהו ופתאום החליטו לשנות"

המשך קריאה »

שעתם הקשה של המנהלים

הגל הנוכחי של הקורונה מעמיד את מנהלי בתי הספר במצב בלתי אפשרי, בו מלבד המאומתים והמבודדים נעדרים מהלימודים גם תלמידים רבים שהוריהם חוששים לשלוח אותם ללימודים • מנהלי בתי הספר במודיעין מספרים איך בכל זאת מצליחים לשמור על שגרת לימודים כאשר רבע מהמורים נעדרים

המשך קריאה »

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך