אתמול זה התחיל. 19 ימים, 32 ענפים, 329 תחרויות, שלושה נציגים ממודיעין, עיר העתיד שמפגינה גרף שיפור מתמיד בגזרה האולימפית.
ב-2012 שחר פאר ניפצה את תקרת הזכוכית, אבל חטפה 0:6, 2:6 ממריה שראפובה כדי לסכם ש"נחמד מאד בכפר האולימפי". חשבנו אז שמדובר באנומליה. אבל בטוקיו, שמונה שנים אחרי, כבר שלחנו צמד – קסניה פוליקרפובה בבדמינטון וגילי שריר בג'ודו.
שריר בת ה-23 גם הייתה לנציגת העיר הראשונה שהביאה מדליה – ארד קבוצתי. מאז כולם רוצים גם. אותה גילי שריר הגיבה השבוע לשאלתנו "את יכולה להתראיין?" בתשובה "אני מתנצלת, קיבלנו הוראה. אנחנו כבר לא מתראיינות לתקשורת. רק אחרי המדליה". אם הספורטאית הבכירה שלנו אופטימית, אנחנו חייבים להיות. לטוקיו היא הגיעה 16 בדירוג האולימפי, הפעם היא תשיעית. אמנם היא החמיצה את הטופ 8 בישורת האחרונה, אבל גילי תמיד הייתה טיפוס של הגרלות קשות. "אני מסתכלת על עצמי תמיד כאנדרדוג", אמרה בעבר למדור זה. לפני שלוש שנים היא הודחה בתחרות האישית כבר בסיבוב הראשון, והחשבון פתוח. אז היא הגיעה דקה אחרי שהחלימה מפציעה קשה. הפעם, כשהמקום במטוס היה מובטח מוקדם בהרבה, היא הכינה את הגוף לרגע השיא. עם הניסיון והביטחון, הבריאות הפיזית והנחישות שאין שנייה לה, אפשר בהחלט להגדיר אותה כ"פייבוריטית הבכירה מבין הלא פייבוריטיות". סוס שחור פוטנציאלי. ספק אם יש מישהי שרוצה לפגוש אותה. הקרבות שלה נמשכים פי שניים מהמקובל, והם מסתיימים רק אחרי שדגל לבן מונף, מוכתם בדמעות של ייאוש. אייל בכר, המאמן שלה במיטב מודיעין, סימן מדליה כבר לפני שנה. הלוואי.
נבחרת הנשים בג'ודו הבטיחה את השתתפותה בכל שבע קטגוריות המשקל, הישג שרק צרפת המארחת ויפן, ערש הג'ודו, שותפות לו. בין ה-27 ביולי ל-3 באוגוסט יאבקו 386 ג'ודאים ב-15 קטגוריות משקל, כמו גם בקטגוריה הקבוצתית. גילי שריר תעלה על המזרון ב-30 ביולי, איפשהו אחרי 11:00, ושלבי הגמר יפתחו ב-17:00. ב- 3.8 תתקיים התחרות הקבוצתית. גילי שריר אמורה לקחת חלק בתחרות. בטוקיו, לא הייתה לנו מדליה בלעדיה.
היסטוריה על גלגלים
כאמור, מודיעין ידעה עד כה נציגים בטניס, בבדמינטון ובג'ודו. עכשיו היא תזכה לראות את טובי בניה ובנותיה רוכבים לתהילה. כל שלוש הקטגוריות מאויישות, כולל אופני מסלול, כאשר איתמר אינהורן יעשה זאת בקטגורית אופני כביש כדי לרשום לישראל הופעה ראשונה מאז רומא 1960. רותם גפינוביץ' תשלים דאבל בקטגורית אופני כביש נשים.
אינהורן בן ה-26, שהתחיל ב-500 וואט המקומית, השאיר אבק לסיגאן כבר ב-2021. את השנה האולימפית הוא פתח עם ארבעה ניצחונות ברואנדה ובטאיוואן כדי להבטיח לעצמו את הכרטיס לפריז. הרוכב שהגיע לכל מקום על הגלובוס חלם לטעום אולימפיאדה, אבל אחרי השביעי באוקטובר משמעות ההישג חורגת בהרבה מהאישי. "לייצג את ישראל באולימפיאדה זו העברת מסר של עם השואף לשלום", הוא הודה. בקיץ האחרון אינהורן עבד כאילו אמצע עונה, בלי הנחות ובלי מבצעים, והתוצאות הגיעו. אבל ספורטאים צריכים לחלק כוחות. אם אינהורן יתזמן את הגוף שלו נכון, ואם לא יהיה לו פנצ'ר, הוא בהחלט יכול לעמוד ביעדים ולסיים בחצי העליון. אז 270 קילומטרים עם פלוטון מצומצם בן 85 רוכבים זה אמנם לא עסק אידיאלי לספרינטר, אבל אינהורן מסתכל על חצי הכוס המלאה. "יהיה קשה מאד לשלוט במרוץ, ואני בהחלט בונה על זה. טופ ארבעים יהיה הישג ראוי".
רותם גפינוביץ' ניסתה כבר פעמיים, ובפעם השלישית זה קרה. הרוכבת בת ה-32 שוב הוכיחה שאין דבר העומד בפני הרצון. ממכבים הקטנה, מהגבעות המקיפות אותה, מהחוג בקבוצת מצמן בגיל 13, למועדוני עילית באירופה. היא נלחמה בנבחרות שלמות ויכלה להן. כמעט לבדה היא חצבה את הכרטיס לפריז מן הסלע, כולל המקום ה-16 בתחרות שנערכה זמן קצר לאחר השביעי באוקטובר, שהבטיח לאיגוד את המקום ה-44 מתוך 45 מותרות. "באותו שבוע זה היה לי מאד קשה, אבל בראייה לאחור אני שמחה שיש לנו את האפשרות לייצג את המדינה היום עוד יותר מתמיד. אם לא הייתי מתחרה בתחרות הזאת, לא הייתי יכולה לייצג את ישראל בפריז".
ב-2022 היא עשתה היסטוריה בטור דה פראנס, כשהייתה הישראלית הראשונה לרכב בו. היא עשתה את זה, והתרסקה, אבל עלתה מיד על האופניים. עם דם בעיניים, תרתי משמע. בלילה היא התעוררה כל שעתיים כדי לוודא שאין זעזוע מוח. הגוף חטף, אבל הגוף המשיך. ככה היא נלחמה, שוב ושוב, במשך 12 שנה. ככה היא נלחמה כדי לרשום לישראל אולימפיאדה שלישית ברציפות עם נציגה על הכביש. "אם אסיים בטופ 20, אני חושבת שזאת תהיה הצלחה מאד יפה. מצד שני, באופניים יש מנעד של הצלחות. אם אני אוכל להיות בבריחה של היום, זאת תהיה הצלחה מאד גדולה. חשוב לי, במיוחד היום, לשים את ישראל על המפה. זאת המטרה העיקרית שלי בפריז".
חודש למשחקים האולימפיים גפינוביץ' הוכיחה שהיא בכושר, עם זכייה בתואר הכפול באליפות ישראל, באופני כביש ובמרוץ נגד השעון. בנוסף לסיכת החטופים, היא ענדה גם סרט שחור על הזרוע, מחווה לגיא תימור, רוכב נבחרת ישראל שנהרג כאשר נפגע על ידי נהג שברח מהמשטרה. אסון רודף אסון, אבל פסגות השלווה מפצות על קוצר יריעתן. ב-4 באוגוסט בשעה 15:00 היא תגשים חלום וחזון. היא תשים את ישראל על המפה, והיא תשים את החטופים על המפה, והיא תשים את גיא תימור על המפה. ואולי, רק אולי, יבוא קוסם, וייקח את המפה, בלי שאף אחד ייפול יותר לעולם.
