הקיץ כבר כאן ואיתו גם היורו, ותיכף תגיע גם האולימפיאדה, וזה הזמן לסכם את עונת הספורט המודיעינית. בקצרה, הייתה אחלה עונה. לא סתם אחלה, משהו זז פה. הכיוון ברור, והוא חיובי. הגלגלים מסתובבים, המכונה עובדת. מודיעין התחילה בתור פדלאה. כרס קטנה, לחיים שמנמנות, סוכר גבוה ומחסור בויטמין די, אבל היא לקחה את עצמה בידיים, עבדה קשה, הייתה עקבית ועכשיו היא עושה חצי מרתון. קשה להפריז בציון הדרך. קבוצת כדורגל שבעונתה השנייה בליגה א' גרמה לנו לחלום ושלושה נציגים באולימפיאדה, זה תקדים היסטורי. כדורגלן לקח גביע עם מכבי פתח תקווה, כדורסלן רשם דקות ראשונות בליגת העל, מיקי חליקה מכשיר את הדור הבא של השחיינים המקומיים, אנה פוליקרפובה מבשלת יורשת בבדמינטון, והשמועות גורסות שרוני בוסאני בדרך. אומרים שיהיה פה שמח. קשה להאמין, אבל אולי קצת, רק קצת, פחות.
כדורגל
כמעט ראש לשועלות, עירוני מודיעין, שסיפקה לנו עונה שנייה חלומית בליגה א', ולו בזכות העובדה שגרמה לנו לחלום. כמעט זה לא מספיק, חוץ מהפעמים הבודדות שזה כן. מקום שלישי, אחרי שכבר הייתה במקום השני למשך פרק זמן מכובד. עד כדי כך שהאמנו לשי מאור שיש לנו סיכוי אפילו מול הפועל כפר סבא. הפלייאוף נגמר מוקדם, אבל ארז בנודיס פתח לנו את התיאבון והציפיות לעונה הבאה גבוהות מאי פעם. הניחוח של הליגה הלאומית משכר, וקשה להיזכר שרק לפני שלוש שנים הסתפקנו, בעל כורחנו, בצחנת ליגה ב'. 16 ניצחונות, 8 תוצאות תיקו, 6 הפסדים, יחס שערים 24:49, 55 נקודות, רק שמונה פחות מכפר שלם שעלתה ליגה. עוד שלושה ניצחונות, זה בערך מה שצריך. במועדון מתחילים להרכיב את הפאזל החדש, ורוב החלקים כבר במקום.
והיו גם שלושה שחקנים בליגת העל, שיא עירוני. בן שהר ואריאל לוגסי ממכבי פתח תקווה, ונדב נידם מהפועל ירושלים. השלושה לא יספרו על העונה הזאת עם זיק בעיניים, אבל כל עוד מצפים מהם ליותר אפשר להיות אופטימיים. שהר שיחק 23 משחקים וכבש ארבעה שערים, לראשונה אחרי שנתיים, והוסיף לעצמו תואר מרגש לארון. לוגסי הצעיר הסתפק ב-12 משחקים בלבד, בהם כבש שער אחד, ונדב נידם רשם 22 משחקים בהם תרם שער ובישול. אבי לוזון סיכם את העונה של לוגסי בצורה אופיינית לו: "הוא התכנס בתוך עצמו. הוא קצת לא התפתח גם ברמה הפיזית, ולצערי עוד לא הגשים את הפוטנציאל שלו. אני מקווה שהוא יושאל לליגת העל בעונה הבאה, ישתפשף וישתפר, כי ברמת הכישרון הוא בהחלט שם". ועל שהר הוסיף: "הוא לא היה מספיק טוב העונה. אני לא בטוח שזה מספיק טוב לליגת העל". נדב נידם? 3,000 צפיות לציוץ מההתחלה, 45 לייקים, ואוהד שמתחנן "נדב תישאר".
כדורסל
עוצמה מודיעין סיימה שנייה, עם מאזן 4:18, אבל אף אחד לא זוכר את הסגן של בר כוכבא. מכבי מכבים-רעות אפילו לא הייתה באזור, אחרי עונה של 12 ניצחונות ועשרה הפסדים שמיקמו אותה שישית בלבד. לא היה קליק, וכשהיה זה לא הספיק. בסוף בסוף, כולה ליגה א', מחוז דרום. הכדורסל בעיר ידע ימים יפים יותר. אבל רק לפני ארבע שנים היריבות-ידידות חלקו ביניהן את הליגה הארצית. זה נמשך פחות משנה, והייתה קורונה, דרבים מרגשים נערכו מול יציעים ריקים, אז אולי מדובר בתהיה הפילוסופית של כדור שנפל ביער ואף אחד לא שמע. שתי הקבוצות ירדו בינתיים, בדיוק כשביטלו את התו הירוק, וכיום הן מתבוססות ליגה אחת למטה ונראה שמדובר בתקרת זכוכית. לעיתים יוצרים בה סדק, אבל הזגג חש לתקן. משהו תקוע. אולי איחוד, לפחות כשמדובר בקבוצות הבוגרות, זה לא רעיון רע. ואולי קצת יותר עזרה מהעירייה זה הפתרון העדיף. המועדונים משוועים לכך כבר שנים, כמו אוויר לנשימה, אבל עד שמתקנים גג דולף נגמר החורף ולפעמים מגיעים לאולם וממתינים בסבלנות עד שהקטקטים יסיימו חוג ג'ודו. מצד שני, אם תהיה קבוצה אחת זה חמישה שחקנים פחות שמקבלים את הבמה. אם הייתה קבוצה אחת, לא בטוח שיואב ויטלם היה נוצץ מספיק כדי להתקדם הלאה. לא בטוח שהיה לו לאיפה. ויטלם קיבל את המפתחות, להוביל את החמישייה של עוצמה מודיעין, דווקא בגלל שהיא הייתה בליגה א', מאחר וזה המקום לתת לצעירים מפתחות. 1.83, רכז, עוד לא 20, מהשחקנים המרעננים של נבחרת הנוער באליפות אירופה בסרביה. 22 דקות בליגת העל העונה, מתוכן 14 דקות מול קריית אתא, בהן רשם שמונה נקודות, שני ריבאונדים ושני אסיסטים. התחלה טובה. בינתיים הוא שחקן מוביל בארצית, שסייע לדימונה, קבוצת הבת של באר שבע, לשמור על מקומה בליגה ארצית דרום. כדאי לציין גם את העונה של עידו מנצ'ל, שאולי מתחיל לקיים הבטחה. מנצ'ל נחטף מעוצמה למכבי תל אביב כבר בגיל 16, הרשים בנבחרת הקדטים וסומן על ידי המומחים, אבל נעצר. העונה הוא קלע 12.7 נקודות, עם 2.2 שלשות למשחק, בעמק חפר מארצית צפון, כולל מופע של 27 נקודות. רק שימשיך ככה. אם לא יהיו לנו קבוצות בליגה הלאומית וליגת העל, אולי יהיו לנו שחקנים שם.
ספורט אולימפי
הייתה לנו נציגה אחת בלונדון 2012 ושתי נציגות בטוקיו 2020 (שהייתה לטוקיו 2021). שלוש לא היו לנו, נציג לא היה. עכשיו יש. פריז 2024 עתידה להיות האולימפיאדה המוצלחת ביותר של המשלחת ממודיעין. גילי שריר הבטיחה את הכרטיס לצרפת מהמקום התשיעי בדירוג האולימפי. לפני ארבע שנים היא עשתה את זה מהמקום ה-16. מאז היא לקחה כסף וארד באליפות אירופה, וכמעט דו ספרתי בגרנד סלמים וגרנד פרים. בשיאה, לפני פחות משנה, הייתה שלישית בעולם. מדובר בספורטאית אולימפית, אבל יותר מזה, במועמדת למדליה. גם כזאת עוד לא הייתה לנו. אפשר לגלגל את זה על הלשון, מועמדת למדליה. ג'ודו, משקל עד 63 ק"ג, המשקל העמוס ביותר, החזק ביותר. הכל פתוח. גילי מקום תשיעי, ואף אחת לא רוצה לקבל אותה. היא קשוחה, היא כבר הוכיחה עקביות ששמורה לטובות ביותר, היא תמיד מוכנה. יש לה את הרעב ויש לה את הניסיון. אם היא תחזור לאייל בכר, למיטב מודיעין, עם מדליה, הוא כבר יגיד אמרתי לכם.
בנוסף, העיר מודיעין רושמת עוד היסטוריה – נציג ונציגה בענף האופניים. ישראל סיימה 37 בגברים ו-43 בנשים, בעולם, כדי לקבוע את הקריטריון האולימפי, כאשר איתמר אינהורן ורותם גפינוביץ' המקומיים תורמים את התרומה המכרעת להישג. באיגוד האופניים שקללו וחישבו והגיעו למסקנה המתבקשת. אינהורן עצמו כבר הצהיר שהמטרה היא טופ 40, וגם גפינוביץ' תקנה תוצאה כזאת. עדיין רחוק ממדליה, אבל אפילו לגילי זה לקח שתי אולימפיאדות רק כדי שיקחו אותה בחשבון. יש למה לחכות.
