מזה שנים רבות שבעמותת מנדלת הלב המודיעינית מסייעים לחולי סרטן ובני משפחותיהם ברגעים הכי קשים בחייהם, כאשר את המעטפת שהם מעניקים להם הם עושים בעזרת מאות רבות של מתנדבים.
מה שהחל בשנת 2001 כקבוצת תמיכה לתושבי העיר שחלו בסרטן, החל וצמח וכיום נעזרים בשירותי העמותה כ-2,500 איש. לעזרתם נחלצים 650 מתנדבים המסייעים במגוון דרכים, ממתן טיפולי גוף-נפש, דרך ליווי וסיוע בבירוקרטיה, ועד לשמירה על הילדים, בישול והסעות. פגשנו השבוע כמה מאותם מתנדבים, שמספרים מה הם מקבלים מהפעילות.
"זאת משפחה של ממש"
אחת מאותם מתנדבים רבים היא ענת מסקנס, שבעצמה התמודדה בעבר עם מחלת הסרטן ומכירה מקרוב את הקשיים וההתמודדות המורכבת. "אני מטפלת ברפואה סינית", היא מספרת, "החלטתי שאני רוצה להתנדב במנדלת הלב אחרי שאיבדתי חברים למחלה וראיתי כמה הם סובלים. בהרבה מקרים היה נראה לי שיותר קשה לעבור את הטיפולים מאשר את המחלה עצמה. היה לי הרבה כאב במקום הזה, והחלטתי להתמחות בשילוב הזה של רפואה סינית ואונקולוגיה".
לדבריה, הרבה אנשים הרימו גבה על הבחירה שלה לעסוק בתחום כל כך קשה. "הרגשתי, בהכי צניעות, שאני יכולה. אני מרגישה שקיבלתי מתנה, שריבונו של עולם נתן לי הרבה כוחות להיות השליחה שלו, ורציתי להחזיר את המתנה הזאת לעולם ולעשות טוב. התחלתי לעבוד עם אנשים שמתמודדים עם המחלה וראיתי שזה כל כך מקל עליהם. מדהים איך אפשר בעזרת מה שאני עושה בקליניקה לעזור לאדם שסובל מחרדות ובחילות ומה לא, ולהחזיר אותו לאיכות חיים ממש סבירה. הם חוזרים לעבוד ולהיפגש עם האהובים שלהם, עם הרבה שמחה ואופטימיות והתמודדות טובה בהרבה עם המחלה".
על ההתנדבות במנדלת הלב היא מספרת: "במנדלת הלב אני מקבלת כבר כמה שנים טובות שלושה מטופלים בשבוע בהתנדבות, ואחרי שהם מבריאים אני נותנת להם עוד טיפולים אם הם צריכים. מנדלת הלב זה ארגון מדהים שבראשו עומדות כמה נשים מדהימות ואנשים כל כך טובים שמצליחים להיות מגנט למתנדבים מאוד טובים. כשאני חליתי נעזרתי במנדלת הלב לטיפול רגשי וזה עשה הרבה מאוד עבודה נכונה בחיים שלי".
אביגיל בן עמי, מרצה, מלווה אישית ומנחת סדנאות וריטריטים בארץ ובעולם לאורח חיים בריא ומאוזן, מספרת אף היא כיצד הפכה לחלק מפעילות העמותה. "ההתנדבות שלי היא בלנסות לעזור בכלים שיש לי לאותם אנשים שמתמודדים עם הדבר הכי קשה, שהוא לאבד את הבריאות, ולנסות לתת להם כלים להתמודד גם דרך התזונה וגם באמצעות איזון הסטרס בעזרת מדיטציה ומיינדפולנס".
למה החלטת להתנדב במנדלת הלב?
"ברגע שהפכתי להיות עצמאית הכנסתי לי למטרות שבתוך כל העשייה אני רוצה לשלב התנדבות. אני מתנדבת גם במנדלת הלב וגם עם 'הלביאות הוורודות', נשים שמחלימות מסרטן השד. תמיד היה לי חשוב להיות בצד של הנתינה, אבל כשעבדתי במשרה מלאה לא מצאתי זמן לזה. זה ממלא אותי וזאת הייתה אחת המטרות שלי כשיצאתי לעצמאות – להחזיר טוב לעולם".
ואת מרגישה שאת מצליחה במשימה?
"אני מרגישה שמה שאני מעבירה להם תורם להם מאוד. בהתחלה הם מתחברים לכך שגם אני חשבתי שמדיטציה זה לא בשבילי. אני מעלה מיד את כל ההתנגדויות שלהם ומראה להם למה כדאי להם לנסות. וזה קורה, גם אם לא בהכרח במפגש הראשון. אני רואה אותם מתחברים לאט-לאט, אני רואה איך הם מאמצים את זה לחיים שלהם, וזה בשבילי הדבר הכי חשוב כדי להשפיע על כמה שיותר אנשים ולתת להם כלים להתמודד עם המציאות".
באיזה אופן?
"למשל, בבדיקות שהם עושים. הרי בסוף מדיטציה מדברת על זה שיש כאב ויש סבל. הסבל נוצר מזה שלפני שקיבלנו תשובות אנחנו כבר מתחילים להריץ תסריטים בראש, ובמקום לראות את החיובי אנחנו כבר נמצאים בתסריט הכי גרוע שיש. המדיטציה אומרת למוח שלנו לייצר חיוביות בתגובות ועוזרת לנו לחזק את הוויסות הרגשי".
על מנדלת הלב היא אומרת: "קודם כל, הם עושים עבודה מדהימה כי בעצם הם בית למשפחות שקיבלו בשורה מאוד קשה, ומנדלת הלב עוטפים את כל המשפחה ולא רק את החולה. מעבר להתמודדות עם המחלה יש הרבה דברים אחרים, רגשיים וגופניים, והם נותנים מענה לכל הדברים האלה בצורה מדהימה".
המתנדבת השלישית עימה שוחחנו השבוע היא קדן קולרן, בת 72 מרעות, הפעילה בעמותה בתחום גיוס ושימור המתנדבים. "כשפרשתי מהעבודה התנדבתי בכל מיני דברים במודיעין שבדיוק קמה. חיפשתי לעצמי משהו שיהיה משמעותי עבורי, ודרך המתנ"ס הפגישו אותי עם שרה דולב, מייסדת מנדלת הלב. עדיין לא היה לעמותה בית קבוע. התחלתי לחפש מתנדבים לחוגים, אבל היה קושי בגלל שלא היה לנו מבנה קבוע שיארח את החוגים. הייתי אז לבד ולא היו צוותים כמו שיש היום. הקמתי את מערכת החוגים והתפקיד שלי היה לחפש מתנדבים מתחומים שונים ולארגן קבוצות. מאוד הרשים אותי שהם רואים את כל המשפחה ולא רק את החולה".
"אני עובדת עם אנשים מדהימים, אני חושבת שאני נתרמת הרבה יותר ממה שאני תורמת", היא מוסיפה. "אני לומדת המון תוך כדי הפעילות ובכלל מהעמותה. אני רואה את התגובות ואת המשוב שנותנות המשפחות וזה מרגש ברמות. בתקופה כל כך קשה זה משהו שכל כך מחזק, העשייה והמפגש עם כל המתנדבים. אחד הדברים שהייתי רוצה זה שתהיה יותר חשיפה לעמותה, כדי שהמתמודדים יידעו שהם לא לבד ושיש אפשרות לסייע להם. בנוסף, אנחנו זקוקים לעוד מתנדבים. למשל עכשיו, יש לנו צוות של קשר טלפוני ששומר על קשר עם המשפחות ואנחנו זקוקים שם למתנדבים. בנוסף, אנחנו זקוקים לעוד מטפלי גוף ונפש. הייתי רוצה שיידעו עלינו, יבואו ויצטרפו. מנדלת הלב זאת ממש משפחה חמה ותומכת".
