הרב צ'יקוטאי הפסיד במשפט נגד העירייה

יהודה גולן

כמעט חמש שנים נמשך המשפט שבו תבע יעקב צ'יקוטאי, הרב של מכבים-רעות, את עיריית מודיעין. המשפט הזה היה על תארים, כבוד ובעיקר כסף. צ'יקוטאי רצה הכרה כ"רב עיר" על כל המשמעויות הכרוכות בכך ולא "רב רובע" (או "רב שכונה"). העיריה סירבה, צ'יקוטאי לקח את העניין לבית הדין לעבודה, ותבע במצטבר 1.7 מיליון שקל. הסכום שמשקף את "שוויו" לאורך כל התקופה שבה קיבל לטענתו שכר נמוך מדי.

בשבוע שעבר דחתה השופטת רוית צדיק את כל טענותיו של ציק'וטאי, תוך שהיא חושפת בפסק הדין את המתרחש בעיר בתחום הדת. ובמיוחד – מה המשמעות של קירבה וייחוס משפחתי לאנשים כגון אריה דרעי והרב המנוח עובדיה יוסף. כבר בפתח  פסק הדין כותבת השופטת: "התובע לא נבחר לתפקיד רב עיר ולא מצאנו כי יש בטענות הנוספות אותן העלה כדי להצדיק את טענתו, על כל המעמד והזכויות הנלווים לכך".

היו הבטחות, אבל…

ביולי 2012 הגיש צ'יקוטאי את התביעה נגד עיריית מודיעין, משרד הפנים ומשרד הדתות, בה טען כי "הינו מופלה לרעה מבחינת תנאי שכרו אל מול הרבנים הנוספים המכהנים בעיר מודיעין מכבים רעות, (הרב לאו והרב אלחרר)" . וכך פורט: "אף שמעמדו בפועל הינו כשל רב עיר, אינו מתוגמל בהתאם לכך". הוא טען כי יש להשוות את תנאי שכרו לתנאי שכר של רב עיר בסך של 31,394 לחודש, לרבות תוספות השכר מכוח תפקיד רב עיר. כן כי הינו זכאי לתשלום הפרשי שכר כאמור באופן רטרואקטיבי (7 שנים) וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך מאה אלף שקל. צ'יקוטאי גם טען כי עיריית מודיעין מעכבת את קיומו של הליך בחירות בעיר ולכן היא מנועה מלטעון כי הוא לא נבחר לרב עיר ואינו זכאי לזכויות כרב עיר.

"במהלך השנים ניתנו לי הבטחות על ידי גורמים שונים בעניין קידום מעמדי לרב עיר והשוואת תנאי שכרי", נכתב בתביעה המקורית. "הבטחות אשר יש לראות בהן הבטחה שלטונית מחייבת". הוא הוסיף וטען כי הוכיח שהינו זכאי לכל הפחות לתנאי שכר של רב מקומי. לטענתו שעה שמשמש הוא בפועל כרב עיר הלכה למעשה.

משרד הפנים ומשרד הדתות השיבו כי "התובע לא נבחר כדין לתפקיד רב עיר ואף לא נהנה מרמת שכר של רב עיר טרם איחוד הרשויות מודיעין – מכבים – רעות לרשות מאוחדת בשנת 2003. לפיכך תשלום שכר לתובע בגובה שכרו של רב עיר הינו תשלום שלא כדין". עוד טענה המדינה כי "הרב צ'יקוטאי מחזיק בתעודת כשירות של רב עיר רק משנת 2007 ולכן אין לראות בתעודת הכשירות משנת 1983 אותה הציג כתעודה המקנה לו כשירות של רב עיר החל משנה זו".

ואכן אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו במשפט היא תעודה הכשירות לכהונת רב עיר של הרב צ'יקוטאי. בפסק הדין מציינת השופטת כי "התובע טען כי עבר את כל הבחינות הרלבנטיות לשם קבלת תעודת רב עיר בשנת 1983 בעוד עמדת העירייה ומשרדי הפנים והדתות היא שהתובע לא עשה כן ומדובר ב-12 בחינות אותן היה על התובע לעבור".

בין הצדדים התגלעה גם מחלוקת: האם יכול היה הרב עובדיה המנוח להשתתף בבחירות במועצה הרבנית בעניינו של התובע בשנת 1983? מאחר ומדובר בקרובי משפחה (צ'יקוטאי נשוי לבתו של הרב עובדיה) – על פי הרב התשובה היא חיובית. לעמדת הנתבעות התשובה היתה שלילית. בסיכומו של נושא תעודת הכשירות לתפקיד רב עיר כותבת השופטת כי "התובע לא הצליח להוכיח בהליך זה כי תעודת הכשרות הייתה תקפה בהתאם להוראות הדין. הוכח בפנינו כי התובע היה כשיר לכהן כרב עיר רק החל משנת 2007, בהתאם לתעודה אותה הציג. מאחר ותעודת כשירות הינה תנאי בלעדי ומקדמי לכהונה כרב עיר, התובע לא יכול היה לכהן כרב עיר לפני שנת 2007 לכן אנו דוחים את תביעתו לתנאי שכר רב עיר, ככל שהיא נוגעת לשנים אשר קדמו לשנת 2007".

שאלת הנטל

לאחר שהתבררה סוגיית תעודת הכשירות של הרב צ'יקוטאי התפנה בית הדין לעבודה לבחון את השאלה האם הופלה זה לרעה אל מול שני הרבנים הנוספים אליהם הוא מבקש להשוות את תנאי שכרו, הרב אלחרר והרב לאו (שכבר אינו מכהן מאז שמונה לרב הראשי לישראל). כותבת השופטת: "שוכנענו כי בכל הקשור לתובע אין מדובר ביחס שונה אל שווים, אלא קיים שוני ענייני בין התובע לבין שני הרבנים האחרים אליהם הוא מבקש להשוות את תנאי שכרו. ראשית הוכח בפנינו כי מעמדו של התובע היה שונה ממעמדם של שני הרבנים הנוספים, מאחר ושני הרבנים הנוספים מונו לתפקיד רב העיר מודיעין עוד טרם איחוד הרשויות בשנת 2003."

הסבר: ערב האיחוד, במועצה המקומית מכבים-רעות, כיהן צ'יקוטאי כרב המועצה. זאת מכוח מינוי זמני כרב אזורי משנת 1991, עד לקיום הליך בחירות כדין לרב מקומי. במודיעין כיהנו ערב האיחוד הרבנים לאו (כרב אשכנזי) ואלחרר (כרב ספרדי), כאשר לגבי שני רבנים אלו התקיים בשנת 1997 הליך בחירה באמצעות מכרז וועדת בחירה והם נבחרו והוכרו על ידי משרד הדתות לכהן כרב הראשי הספרדי והאשכנזי של העיר מודיעין. בהקשר זה כתבה השופטת: "התובע לא הוכיח בפנינו כי הוא מבצע תפקיד זהה לתפקידו של הרב אלחרר. מהראיות ומהעדויות אשר הובאו בפנינו עלה כי מדובר בהיקף פעילות שונה, נוכח השוני בהיקף האוכלוסייה עליה אחראי כל רב, כאשר כאמור לעיל, גודלה של אוכלוסיית מודיעין עולה באופן משמעותי על גודלה של אוכלוסיית מכבים–רעות".

ובהמשך: "על התובע מוטל הנטל הראשוני להוכיח כי מתקיימים תנאים המצדיקים יחס שווה, טרם בחינת השאלה האם מתקיימת הפלייה והאם נהגה הנתבעת במתן יחס שונה אל שווים. התובע לא הוכיח כי מתקיימים בעניינו תנאים אלו. שנית, בחנו את השאלה, האם התובע מקבל יחס שונה מעיריית מודיעין ומשרדי הפנים והדתות לאחר האיחוד. גם בעניין זה לא מצאנו כי מתקיימת אפליה, כטענתו של התובע".

לגבי תשלומי שכר רטרואקטיביים העיד מנכ"ל העירייה יורם כרמון כי עם האיחוד העירייה לא שילמה הפרשים רטרואקטיביים לרבנים מסיבות של חיסכון ואי רצון לבזבז כספי ציבור. על כך כתבה השופטת: "עיריית מודיעין הבהירה כי כלל הרבנים מתוקצבים ע"י משרד הדתות רק לפי שכר רבנים אזוריים והעירייה משלימה את שכרם. מאחר והעירייה הינה רשות ציבורית ומדובר בכספי ציבור, העירייה לא מצאה לנכון לשלם סכומים כה ניכרים לשלושה רבנים בו זמנית, על חשבון הקופה הציבורית ובהיעדר נחיצות של שלושה רבנים ראשיים לרשות המאוחדת".

בית המשפט התייחס גם לטענת הרב צ'יקוטאי כי הוא מחזיק בידו מכתב מטעם שר הדתות דאז יעקב מרגי, המאשר כי הוא זכאי לשכר רב עיר: "שקלנו את טענת התובע כי לאורך השנים גורמים בכירים במדינה הצביעו על האפליה הפסולה וקראו להשוות את שכרו של התובע לשכר רבני העיר האחרים. עיינו בתכתובות אליהן הפנה התובע בהקשר זה אשר נכתבו בין היתר, על ידי השר לשירותי דת דאז (מרגי – י.ג) וסגן ראש הממשלה ושר הפנים דאז (אריה דרעי – י.ג) , ואשר הוחלפו בין משרדי הפנים והדתות ובין עיריית מודיעין. אומנם מתכתובות אלו ניכר כי הגורמים החתומים עליהן חפצים לתת מענה ראוי לסוגיית שכרו של התובע ואף להשוות את שכרו לשכר רבני העיר האחרים. אולם עולה בבירור מתכתובות אלו כי הגורמים החתומים עליהן מכירים בכך כי סמכות ההחלטה בעניין שכרו של התובע נתונה לעיריית מודיעין אשר אמונה על תקצוב תפקידו של התובע. הובהר במכתבים אלו כי שכר זהה לתובע ישולם אך בתנאי שהוא מבצע תפקיד זהה. אין בתכתובות אלו משום אמירה כי ניתן לוותר על קיומו של הליך בחירות לרב עיר. נהפוך הוא. כך למשל, ממכתבו של השר לשירותי דת דאז, מר מרגי, מחודש 5/12 עולה כי יש צורך בקיום הליך בחירות לתפקיד רב עיר. לא נעלם מעינינו כי בתכתובות אלו ניתנה הנחיה ברורה על ידי משרד הפנים לעירייה: לתקצב ולשלם שכר זהה לשלושת הרבנים, וזאת על פי אישור השר והמשרד לענייני דתות. בפועל לא קיימה עיריית מודיעין הוראה זו ולא שילמה לתובע שכר זהה".

בית הדין התייחס גם לעניין אי קיומם של בחירות לרבני העיר מודיעין לאחר בחירתו של דוד לאו לרב ראשי לישראל. גם כאן נפתחה תיבת פנדורה כשהתברר מעדויות של מנכ"ל העירייה יורם כרמון שלמעשה גם הרב אלחרר וגם הרב צ'יקוטאי, למרות הרמזים שהם רוצים בבחירות חדשות לתפקיד רב עיר ספרדי, בעצם העדיפו את המצב הקיים.

כך ציינה השופטת צדיק: "עדותו של מר כרמון בעניין זה הייתה עקבית ומהימנה עלינו וכך העיד: 'הבחירות נמנעות בגלל הרבה גורמים. הרבנים עצמם, משרד הדתות ועיריית מודיעין, כולם שותפים לכך, ועוד הרבה גורמים פוליטיים. הנושא לא כזה פשוט וקל וגם העיריה אמרה זאת. אי אפשר להיות כאן תמים יותר מידי. גם הרבנים לא רצו לתהליך בחירות'".

כרמון גילה בעדותו כי "לפני כשנה נפגשו סגן שר הדתות, אלי בן דהן, חיים ביבס, הרב יעקב צי'קוטאי, הרב אלחרר, ואני. והייתה הסכמה של כל הגורמים כולל גורמי הממשלה שכעת לא הולכים לבחירות ומחפשים למצוא משהו אחר. הרב אלי בן דהן הסביר לשניהם שהם לא מה'צלחת' שלו… לגבי עריכת בחירות, אם נלך להליך בחירות הוא יתקע בבית המשפט לעוד עשר שנים. אז יצטרכו לצרף את הרב אלחרר".

העדות שהזיקה

צ'יקוטאי טען כי הינו מבצע, הלכה למעשה, עבודה של רב עיר ולכן זכאי לשכר רב עיר. וכך פסקה השופטת: "טענתו זו של התובע  נשענת על בסיס מספר אדנים. הראשון, התובע טען כי הינו משמש בכל התפקידים של רב עיר, לרבות העברת שיעורי תורה, הקמת בתי מדרש בעיר, מתן תשובות בהלכה, ביצוע בריתות, חופות, רישום זוגות לנישואים, טיפול בענייני הכשירות. התובע טען כי הינו פותח את מרבית תיקי הנישואין שנפתחים בעיר וכן נותן תעודות כשרות בעיר ובאחריותו מקוואות בעיר.

שנית, לטענת התובע, גם העירייה והממשלה דאגו להציגו כרב העיר באירועים פומביים ובפרסומים רשמיים. בהקשר זה הפנה התובע לפרסום שפורסם בילקוט הפרסומים, בה צוין התובע במפורש כרב העיר מודיעין – מכבים – רעות. כן הפנה התובע להודעה בדבר הצורך לבחור רב עיר במודיעין – מכבים – רעות אשר פורסמה בשנת 2014 על ידי השר לשירותי דת דאז, נפתלי בנט. עוד הפנה התובע למודעות שמפורסמות במקומוני העיר בהם צוין כי הינו רב העיר.

 

עם חבר המועצה, אילן בן סעדון (צילום ארכיון)

שלישית, לטענת התובע, גם תושבי העיר מתייחסים אליו כאל רב עיר ותושבים רבים פונים אליו מידי יום בעניינים שונים הקשורים לתפקידו. לעניין זה הפנה התובע לעדותו של הרב אלעזר בן שלמה, ראש הגרעין התורני במודיעין ולעדותו של מר אילן בן סעדון, סגן ראש העיר".

בעניין עדויות השניים (בן שלמה ובן סעדון) – כאן התגלתה מערכת יחסים מוזרה כשהשופטת צדיק כתבה בפסק דינה: "לא מצאנו כי יש בעדויות עדי התובע, כבוד הרב אלעזר בן שלמה ומר אילן סעדון, כדי להוכיח את טענת התובע. מעדותו של הרב בן שלמה התברר כי הוא מצוי בסכסוך עם הרב אלחרר. לפיכך טבעי הוא כי הרב בן שלמה ייחשף יותר לפעילותו של התובע. הרב בן שלמה אף אישר בעדותו כי אינו מכיר את היקף העבודה של הרב אלחרר ולא ניתן היה להסיק מעדותו האם יש הבדל בין היקפי הפעילות של התובע ושל הרב אלחרר או מדובר בהיקף זהה. ובהמשך עדותו של הרב בן שלמה: 'אם הזוג צריך שלום בית אז הם פונים אליו. אולי גם לרב אלחרר. לא יודע…'"

גם עדותו של בן סעדון, כך נראה, לא ממש הועילה לצ'יקוטאי וייתכן שאף הזיקה לו. השופטת כתבה על כך במפורש: "לא מצאנו כי יש בעדות זו כדי לחזק את טענות התובע. מעדותו של מר בן סעדון עלה כי הוא נחשף לפעילותו של התובע מאז היכרותו עימו. מר בן סעדון אף העיד כי הוא זוכר כי הרב לאו והרב אלחרר מונו לרבני העיר מודיעין וכי נכח בטקס בו מונו הם. יש בדבריו אלו כדי להחליש את גרסת התובע כי יש להכיר בו במעמד זהה למעמד שני הרבנים האחרים".

תגובת הרב צ'יקוטאי: "הרב צ'יקוטאי מכהן כרב העיר מודיעין מזה למעלה מ-14 שנים, כידוע לכל תושבי העיר הרב צ'קוטאי משמש כרב הדומיננטי והמרכזי בעיר ומספק לתושביה את כל שירותי הדת לרווחתם ולשביעות רצונם האדירה. לא בכדי תושבים רבים הביעו תמיכתם ברב צ'יקוטאי ובמאבקו הצודק והאיתן כי זכויותיו יכובדו וכי תחדל הפגיעה האנושה במעמדו ובזכויותיו.

"לצערנו העצום שגה ביה"ד האזורי לעבודה בת"א והוציא תחת ידיו פס"ד שגוי, ובו קביעות שגויות הסותרות זו את זו ואשר בכל הכבוד הראוי כלל אינן מתיישבות, עם טיעוני הצדדים ועם ההיגיון והצדק. בכוונתנו להגיש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה ואנו תקווה כי הצדק, גם זה המשפטי, יצא לאור בהקדם. הרב צ'יקוטאי ממשיך בעבודתו הברוכה כפי שהוא מבצעה מימים ימימה."

בתמונה הרב צ'יקוטאי עם חמו המנוח, הרב עובדיה יוסף (צילום ארכיון)

 

2017-02-08 00:00:00
2017-02-08 00:00:00

כתבות נוספות

מוניות השירות יגיעו לעיר?

משרד התחבורה מקדם תכנית שתאפשר לרשויות כמו מודיעין להפעיל את השירות באמצעות מפעילים שייבחרו במכרז, כאשר השירות צפוי לפעול גם בשבתות • אור גרינפלד: "אין ספק שהפיתרון הנכון הוא להעביר את הסמכויות לידי הרשויות המקומיות"

הדרך לגימלים קלה יותר

לאחר שנים של תלונות מצד חיילי מודיעין על השירות הלקוי לו הם זוכים בסניף ביקורופא המקומי, מסתמן כי עידן חדש בפתח: הסניף יוגדל, שעות הפעילות יורחבו ותתאפשר הזמנת תור מראש

מוניות השירות יגיעו לעיר?

משרד התחבורה מקדם תכנית שתאפשר לרשויות כמו מודיעין להפעיל את השירות באמצעות מפעילים שייבחרו במכרז, כאשר השירות צפוי לפעול גם בשבתות • אור גרינפלד: "אין ספק שהפיתרון הנכון הוא להעביר את הסמכויות לידי הרשויות המקומיות"

המשך קריאה »

הדרך לגימלים קלה יותר

לאחר שנים של תלונות מצד חיילי מודיעין על השירות הלקוי לו הם זוכים בסניף ביקורופא המקומי, מסתמן כי עידן חדש בפתח: הסניף יוגדל, שעות הפעילות יורחבו ותתאפשר הזמנת תור מראש

המשך קריאה »

מלונות R

רוצים למצוא מלון איכותי לחופשה הבאה שלכם? אתר של מלונות R יעזור לכם למצוא את המלון המתאים ביותר

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך