יש עתיד (וחשוב לתכנן אותו)

יהודה גולן
2014-07-02 01:00:00
2036-10-25 03:13:00

כשברוך בוחניק קיבל לידיו לאחר הבחירות את תיק שירותי הדת בעיריה הוא הבין מיד שלפניו עבודה רבה. כאיש הייטק שמורגל בעבודה יסודית ושיטתית, כולל הכנת דו"חות ותוך כדי ירידה לפרטים הקטנים, הבין בוחניק שהוא חייב לבצע רפורמה עמוקה בתחום הדת במודיעין. אבל בוחניק גם עוסק בתיכנון אסטרטגי בעבודתו האזרחית בהייטק, וכך, באופן טבעי, הוא חיבר בין שני התחומים של דת ותיכנון אסטרטגי וגם נטל לידיו את התיק לתיכנון אסטרטגי בעירייה. זאת "כדי לשנות את החשיבה הכוללת לגבי התפתחות העיר בכלל ולגבי שירותי הדת בפרט", הוא מדגיש.

מרגע שגמלה בליבו ההחלטה לשלב במחלקה לשירותי הדת את החשיבה האסטרטגית כדי "ליצור משהו חדש, משהו ידידותי לתושבים, כי חייבים לעבוד עם הפנים לאזרח", הוא החל לדגור על התוכניות. זה לא פשוט כי גם בוחניק מבין שבעיר שבה כמעט שלושים אחוז הם חובשי כיפות, יש עדיין שבעים אחוז של חילונים שהדת לפעמים נראית להם כמשהו טרחני, בזבזני ומקומם. לכן צריך לטפל בנושא בצורה "עדינה".

"אני מודע לכך שיש כעס על הדתיים", הוא פותח, "בעיקר על כך שהם משתלטים על מבני ציבור כדי להקים בהם בתי כנסת נוספים. אבל מהיכן נובע הכעס הזה? רק מחוסר ידע. כשתושב מתעורר בבוקר ורואה שבונים לו בית כנסת ליד הבית הוא כועס וחושש. אבל אם היתה תוכנית אסטרטגית כוללת וארוכת טווח, שלוקחת בחשבון את הצרכים המדוייקים של הקהילות כאן בעיר – רוב הכעסים היו נמנעים. אני מדבר על תוכנית שבוחנת תיכנון על פי גידול עתידי של האוכלוסיה וכתוצאה מכך יש גם חלוקת משאבים נכונה. אז, לא בכל מקום היו מקימים בית כנסת ולא כל קהילה קטנה היתה רצה לבנות בית כנסת".

בחודשיים האחרונים ישב בוחניק שעות נוספות מול הלפטופ שלו והכין תוכנית מקיפה, שתכליתה הקמת היחידה לתיכנון אסטרטגי בעירייה. לתוכה רוצה בוחניק לצקת תוכן מעשי שעיקרו הוא שינוי מבני במחלקת הדת. להתייעל ולהפוך את המחלקה לידידותית לתושבים. חלקים מהתוכנית אי אפשר עדיין לחשוף כי הם לא הושלמו לפרטיה וגם צריכים לדון עליהם בהרחבה בגופים המוניציפאליים. חלקים אחרים נמצאים עתה בשלבי חשיבה והכנה ולכן הם חסויים. "הכנתי את נייר העבודה על פי הניסיון שלי בתיכנון אסטרטגי מול חברות ההיטק שאני עובד איתן", הוא אומר.

מה שכן ניתן לגלות הוא רק חלק ממה שגילה בוחניק כשקיבל את תיק שירותי הדת. כך, למשל, הוא גילה שהיו הסכמים לאספקת ציוד למקוואות (כמו מגבות, כלי רחצה ועוד) שפשוט נעלמו. ההסכמים ובהם פירוט המחירים לא קיימים, חיפשו וחיפשו ואין ובינתיים ממשיכים לשלם לספקים את הכספים הנדרשים. כך הוא גילה עוד כי במשך ארבע שנים, משנת 2008 עד שנת 2011, מחלקת שירותי הדת לא ניצלה את התקציב שהועמד לרשותה והשתמשה בערך במחציתו. זאת בעוד מחלקות אחרות בעירייה נאבקו לקבל תוספות תקציב.

"שיקולים זרים בהקצאות"

עיון במסמך שהכין בוחניק ושאותו הוא מתכוון ליישם באמצעות עובדי המחלקה לשירותי דת, מגלה את מחשבותיו בנושאי הדת והתרבות התורנית. וכך הוא כותב: "מבני ציבור בעיר ניתנים (לגופים ולעמותות – י.ג) על פי שיקולים זרים. ישנן הקצאות גדולות מדי או קטנות מדי ואין חשיבה מערכתית להקמת בית כנסת או מבנה לתנועות הנוער. גם מקוואות לגברים ולנשים אינם נכללים בהבנת הצרכים".

מה זאת אומרת הקצאות גדולות מדי?

"זה אומר שלא בטוח שצריך את כל בתי הכנסת הקיימים בעיר. אני שואל האם מוצדק להקים במרכז השכונה בית כנסת גדול מאד, או אולי להקים שני בתי כנסת קטנים יותר בשולי השכונה. היום יש בעיר שכונות שיש בהן ריכוז של בתי כנסת בצפיפות גדולה ואין בחלקים אחרים של השכונה. לא צריך את זה".

זה מוזר לשמוע מפיך שאולי יש יותר מדי בתי כנסת בעיר…

"הכל צריך להיות מתוכנן, ולטווח ארוך של הרבה שנים. כיום יש במודיעין ציבור רב שממוקם במבנים ארעים שמשמשים כבתי כנסת. היתה כאן במשך שנים חלוקת משאבים ללא תוכנית אב ממוקדת, חלוקה לא לפי קריטריונים ברורים של גודל קהילה ומיקום של בתי כנסת, שלא תאמו את הצרכים".

לגבי התרבות התורנית, שהיא חלק מרכזי מעבודת מחלקת הדת, כותב בוחניק: "כיום כמעט ואין תרבות תורנית בעיר וכמובן שאין שקיפות לגבי התוכנית השנתית. הפעילות התורנית שואפת לאפס". בנושא תקציבי הדת בעיר כתב בוחניק בנייר העבודה שהכין: "יש אובדן של מיליון שקלים במהלך ארבע השנים האחרונות כתוצאה מאי ניצול התקציב שהועמד לרשות המחלקה".

ואכן, מעיון בגרף המספרים עולה כי בשנים 2008 עד 20011 תוקצבה מחלקת הדת בשלושה וחצי מיליון שקל בסכומים מצטברים, על פני ארבע שנים. אולם בפועל ניצלה המחלקה רק 2.5 מיליון לפעילותה השוטפת: "מדוע לא ניצלו את מיליון השקלים הנוספים? לכן אני עומד להכניס נוהל בדיקה רבעוני שבו מדי רבעון נבדוק את השימוש בתקציב המחלקה ונוודא שהפער לא עולה על 10% לכל היותר".

נתחתן דרך האינטרנט

עכשיו מתכנן בוחניק להחדיר את העולם הדיגיטלי והממוחשב למחלקת הדת: "זוג שירצה להינשא יוכל לעבור את כל הליכי הרישום באמצעות האינטרנט. אנחנו בשלב הביצוע של הכנסת אוטומציה למחלקת הדת. כך זוגות יירשמו לנישואין דרך אתר העירייה ולא יצטרכו לכתת רגליהם למחלקת הדת בקרוונים. כך גם תהיה ממערכת ממוחשבת להפעלת וניהול של בית העלמין בעיר".

אבל נדמה שהתיק הכבד ביותר הם בתי הכנסת בעיר. את העיר מקשטים מספר "פילים לבנים" שכאלה –  בתי כנסת שעמותות הקימו ושלא סיימו את הבניה בגלל קשיים תקציביים. התחושה בקרב חילונים בעיר היא שבכל פינה יש בית כנסת כזה וכי רוב המגרשים שהוקצו לעמותות היו לצורך בניית בתי כנסת.

מהמסמך שהכין בוחניק עולה תמונת מצב לא מלבבת לגבי בתי הכנסת בעיר. לפי המסמך יש בעיר 30 מניינים של מתפללים שמתתפללים בבתי ספר ובגני ילדים וגם במקלטים ואפילו בקרוון, ולא במבני קבע, זאת לעומת 34 מניינים שמתפללים בבתי כנסת של ממש. כלומר – כמעט מחצית מהמניינים בעיר משתמשים במבנים ארעיים שלא מותאמים לצרכיהם.

"לכן המציאות הנוכחית איננה נעימה לציבור ומחייבת למצוא פתרון בדמות תוכנית אב", כתב בוחניק. הוא מציין כי  "על פי בקשתו של ראש העיר חיים ביבס , שוקד מהנדס העירייה צחי זיו כדי למפות את המצב הנוכחי והעתידי של העיר. מטרת המיפוי נועדה לאפשר בנייה עתידית מתוכננת על מנת שנימנע ממבנים ריקים או הוצאות מיותרות".

תוכנית המיפוי העירונית עליה עובד מהנדס העיר בימים אלה נועדה, לדברי בוחניק, "לשמר רזרבות קרקע ושטחים לבניה עתידית בעיר. לאו דווקא של בתי כנסת אלא כל מבני הציבור בעיר. "דינו של בית כנסת כדין מתנ"ס או גן ילדים. לכן יש צורך בחשיבה האסטרטגית שאני מוביל כיו"ר הועדה לתיכנון אסטרטגי וכאן זאת נקודת השילוב בין תיק הדת לבין התיק האסטרטגי".

מה הכוונה?

"אנחנו שואלים את עצמנו כמה בתי כנסת צריכים בכלל במודיעין ובאיזה תפזורת. האם כדאי שבתי הכנסת ירוכזו במרכז השכונה או בקצוות? זאת כדי להקל על ההליכה ברגל של מתפללים בשבתות ובחגים. אבל לא רק. גם לגבי בתי ספר וגני ילדים. האם בשכונה שהיום היא צעירה בונים בתי ספר, מה נעשה עם המבנים בעוד עשרים שנה כשהשכונה תזדקן, מה נעשה אז עם המבנים שהפכו ל'פילים לבנים'. בתום עבודת הבדיקה תוכנית המיפוי העירונית תגיע לוועדה החדשה שהוקמה לאחרונה שנקראת 'הועדה לתיכנון מבני ציבור', בה חברים פרט לי גם מויש לוי, אבי אלבז וכמובן חיים ביבס".

מה דחף אותך לרפורמה הזאת שהיא עניין לא פשוט?

"האמת? נמאס לי מהויכוחים והטענות שהדתיים משתלטים על מבני ציבור בעיר. זה לא נכון, להיפך. יש מחסור בבתי כנסת בעיר ואל תשכח שכל קהילה מממנת בעצמה את בית הכנסת שלה ויש לקהילה הוצאות רבות. ומה קורה בחגים? חילונים רבים מגיעים והם לא משתתפים בתשלום, אבל אף אחד לא מגרש אותם מבית הכנסת. ויש גם אירועים ושמחות כמו בר מצוות שחוגגים בבתי הכנסת ובאים הרבה חילונים".

אין ניגוד טבעי בין תיכנון אסטרטגי ושירותי דת? איך זה בכלל משתלב?

"זה משתלב מצויין ואין ניגוד בין הדברים. היום עובדים על מיפוי מבני ציבור בעיר כדי לקבל תמונת מצב כמה מגרשים יש לנו, כמה מבני ציבור יש בכל שכונה ולא רק בתי כנסת, גם מבנים לתנועות נוער, ומתנ"סים, ומבני תרבות וקופות חולים. זה חלק מהתיכנון האסטרטגי שמנסה לבחון איך אנחנו רוצים שהעיר תיראה בעוד עשר שנים או בעוד שלושים שנה. בעבר, החלוקה של מבני ציבור התבססה על שיקולים זרים שלא עלו בקנה אחד עם תיכנון אורבני".

והדברים האלה ייפסקו מעתה?

"אנחנו נכנסים לעידן חדש, מעכשיו היחידה לתיכנון אסטרטגי שתוקם בקרוב תעסוק בתיכנון ארוך טווח, לפי צרכים מדוייקים, לפי קריטריונים, בהתחשב במגמת גידול והתרחבות של העיר. בוועדה לתכנון אסטרטגי שאני היו"ר שלה – נושאים אלו הם קריטיים בתכנון אורבני כדי להבטיח שימוש מושכל בשטחים ובמבנים ציבוריים. לתוך זה נכנסת גם המחלקה לשירותי דת".

אלבז: הוועד תביא שוויון

חבר המועצה אבי אלבז מסר את התגובה הבאה:

"כאשר תוקם הועדה לתיכנון מבני ציבור, שבה אני אמור להיות חבר, אנו נוודא שהקצאות המגרשים תהיינה שיויוניות עם עדיפות לציבור החופשי החילוני, שמהווה 75% מתושבי העיר ובעיקר לטובת הקמת מרכזי תרבות קהילתיים בכל השכונות, לכל הקהילות בעיר ולכל הגילאים ובמיוחד לפנסיונרים. נתנגד להמשיך את האנרכיה בהקצאת המגרשים לבתי הכנסת ונוודא שגם בזה יהיה סדר.

כפי שדרשנו בעבר, נדרוש גם עתה הקמת היכל אמנויות, קונסרבטוריון ושידרוג פעילויות התרבות האיכותיות לכלל התושבים בכל ימות השבוע. במקביל נמשיך לפעול לפתיחת עסקים ובתי קפה בשבתות וכמו כן להפעלת תחבורה ציבורית בשבתות".

(צילום ארכיון: אינגריד מולר)

כתבות נוספות

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

המשך קריאה »

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »