את רן ובר, סופר, מטפל, מנהל סדנאות להעצמה עצמית ובעל חברה לשרתי וידאו כשרים, אני פוגש בביתו שבמבוא חורון. מקריאת קורות החיים שלו קשה להבין למה לצפות. כשאנחנו נפגשים סוף סוף עומד מולי גבר חרדי, ברסלבי, פאות ארוכות, זקן עבות ואור זורח בעיניים.
הבועה הגדולה
אני מבין שלא תמיד נראית ככה? אני פותח ואומר, והוא מחייך. "לא. אני חוזר בתשובה, במקור אני בכלל מהרצליה פיתוח. בצבא עבדתי עם מחשבים, תוכנות מג'יק וכן הלאה. לקראת סוף תקופת הצבא הקמתי עם עוד שותף חברת תוכנה קטנה בשם "פתרונות פשוטים". החברה יצרה מערכות ניהול דרך מיקרוסופט אקסס. בהמשך הפכנו אותה לחברת אינטרנט יחד עם עוד שני שותפים. זה התחיל מסטארטאפ אחד והפך לכמה סטארטאפים. אני מזכיר שמדובר היה בתקופת הבועה, מ-94' עד 2000."
ימי ראשית האינטרנט. מה עשיתם?
"הקמנו אתרי אינטרנט עבור חברות. עבדנו עם ישקר, פקרד בל, בנק לאומי, סאיטקס ועוד. זו הייתה תקופה אחרת. כששמתי תמונה במסך הפתיחה שאלו אותי אם זה לא יהיה כבד מדי. הקמנו אתרים שנחשבו אז מתוחכמים כמו קטלוגים ועוד מוצרים שהיום הם סטנדרט אבל אז היו יחסית פורצי דרך. את החברה הראשונה שלנו מכרנו לז'אקי ספרא בסכום של 3 מיליון דולר, ואת הכסף השקענו בהקמה של סטארטאפים נוספים.
ככל שגדלנו, הקמנו עוד ועוד חברות בת. שיתפנו פעולה עם חברות אמריקאיות כמו TEAC ו-AOL, הקמנו חברה שנתנה מוצר שאיפשר הקמה של אתרים על ידי המשתמש, מה שאז היה די ראשוני. הקמנו אתר בשם R U Sure שסייע לצרכנים כשהחלה תקופת הקמעונאות באינטרנט. היו לנו יותר מ-150 עובדים ואני ניהלתי את השלוחה האמריקאית. גרתי בניו יורק, לוס אנג'לס, סאן פרנסיסקו וכן הלאה."
מלוס אנג'לס למבוא חורון?
"במקביל לכל החלק המערבי בחיים שלי עברתי תקופה של חיפוש רוחני במזרח. זה התחיל עוד בגיל 16 כשהתחלתי לחפש את עצמי בפילוסופיות של המזרח, אבל רק כשהגעתי לארצות הברית התחלתי עם הנסיעות למזרח. עסקתי במדיטציות ושתיקה, לימדתי וטיפלתי ברייקי. שני העולמות האלה היו לי מאוד שונים. הקיטוב הזה הרגיש לי מאוד קיצוני. אחד מהם עולם חיצוני וכלכלי והשני פנימי ורוחני."
למה התחברת במיוחד?
"לשתיקה. זה פתח לי עולמות שלא הכרתי של שקט ושל חיבור. משהו שהוא מעבר לעולם. גיליתי גם דברים בתוכי. הבעיה הייתה שזה היה מנותק מיתר החיים שלי. או שאני בעולם הזה או שאני בעולם החומרי. היה לי קשה להבין איפה אני ומה אני רוצה. האם אני פה, או שאני שם?"
ומתי החלטת שהחומרי לא מדבר אליך יותר?
"באחד הימים עמדתי מול בריכה מדהימה בכנס כלשהו שכרטיס הכניסה אליו עלה 5,000$ לחברה, רדפו אחרי מנהלים בכירים במיקרוסופט ויאהו ואני הרגשתי רק תחושה של "מה אני עושה פה?" זו הייתה תחושה שהלכה ונבנתה והלכה והעמיקה לאורך הזמן. החיים האלה היו נחמדים, אבל לא הבנתי איפה אני בתוך זה. ניסיתי להבין מה הטוב שיוצא לעולם מהדברים שאני עושה, והבנתי שאני חייב לעזוב. היה שם חב"דניק אחד שהסתכל לי בעיניים ואמר לי "אתה עוזב, אה?" הייתי בשוק. הוא רק יעץ לי שאעשה את זה יפה ולא אטרוק דלתות. באותו ערב התקשרתי למנכ"ל בארץ והודעתי לו שאני עוזב. הוא הסביר לי שכבר אין מה לעזוב כי החברה שוקעת. זה היה סוף תקופת הבועה. היו לנו המון השקעות בפיתוח אבל לא נכנסו כספים בפועל. נאלצנו לפטר אנשים וזו הייתה תחילת הסוף."
אנשים איבדו אז הכול.
"מהכסף של מכירת החברה לז'אקי ספרא לא נשאר שום דבר כי השקענו הכול בחברות החדשות. יצאתי מאוזן. לא הרווחתי אבל גם לא הייתי בחובות."
אות משמיים
איך התחילה החזרה בתשובה?
"זה התחיל בטפטופים. מגיל 16 התחלתי לחפש את דרכי, אבל מבחוץ ירושלים ובני ברק נראו לי מאוד רחוקות מהרוחניות שחיפשתי. לא האמנתי שיש משהו בתורה וביהדות.
"היה מאורע אחד דרמטי. הייתי עדיין חילוני מובהק. טסתי מארה"ב לארץ עם המנכ"ל שלנו. בדרך לשדה התעופה עברתי דרך מישהי שהכרתי שהייתה סוג של מורה רוחנית. באותה שנה הייתי בשקט רוחני עמוק. היא שאלה לשלומי ועניתי שאני בסדר ושלא אכפת לי מכלום. היא הגיבה ב"אני אקח לך את הלא אכפת לי הזה".
"הטיסה התעכבה והקברניט הסביר שהטיסה מתעכבת כי היה ניסיון להבריח רימוני יד לטיסה. בינתיים קראתי ספר רוחני שאמר שאם אדם רוצה להגיע לאמת הברורה הוא חייב לקבל החלטה פנימית עמוקה לרצות ולחפש רק את האמת. עצמתי עיניים והתמקדתי במחשבה הזו, כשפתאום המטוס נקלע לכיסי אוויר. אנשים התחילו לצרוח מפחד שאולי אלו רימונים שמתפוצצים במטוס. נשארתי במדיטציה שלי ופתאום כל המציאות קרסה אצלי לנקודה סינגולארית אחת ושמעתי בתוכי קול שאומר "אני מקבל על עצמי עול מלכות שמיים". לא הבנתי מאיפה זה בא פתאום. מה הקשר ביני לבין היהדות? התוכנות שקיבלתי המשיכו. פתאום ראיתי את המסע הרוחני של המזרח שהיעד שלו הוא יעד אישי, להגיע לנירוונה, ומולו את המסע הרוחני היהודי שהוא מסע קיבוצי. לא מיד חזרתי בתשובה, אבל התחיל תהליך.
"עד אז הייתי מאוד רחוק מהיהדות, מישהו פעם אמר לי שכרחוק מזרח ממערב זה עניין של להיות כל כך רחוק ממקום כלשהו שכשאתה מסתובב לאחור אתה רואה שבעצם אתה באותו מקום שחשבת שאתה רחוק ממנו. אני חילוני דור רביעי. דווקא כשהייתי רחוק מישראל נפגשתי עם זה. בפעם הראשונה הייתי בליל סדר משמח ונעים, לא כפוי, אצל חב"דניק. בניו יורק הצלחתי להתחבר לזה יותר בקלות כי יכולתי ללכת לבית כנסת ביום כיפור למשל בלי שאף אחד יחשוד בי שאני דתי. הם פשוט הניחו שזו איזו מסורת יהודית. בארץ ישר היו שופטים אותי על זה ושואלים אם נהייתי דתי. בארץ התחיל התהליך היותר עמוק של התשובה. החסידות, הפנימיות והקבלה עניינו אותי עוד קודם, אבל רק כשפגשתי את רבי נחמן נכנסתי לזה."
וזה נתן לך את התשובות לשאלות?
"כשהתחלתי לחזור בתשובה העולמות של הרוחניות של המזרח והעסקים של המערב התחילו להתחבר לי ביניהם. בתוך היהדות מצאתי את החיבור וככה התחילה התשובה. החיבור הזה שנתנה לי היהדות סידר את זה. התפר הזה בין העשייה המעשית לריפוי הנפש ומציאת השלווה הנפשית היה מה שמשך אותי ביהדות בכלל ובחסידות בפרט."
איך הגעת לרבי נחמן?
"חברים שלי ניסו כל הזמן למשוך אותי לנסוע איתם לאומן. סירבתי, עד שיום אחד החלטתי לנסוע איתם. בשלב הזה הייתי כבר אחרי התשובה. קרו לי שם דברים שלא חשבתי או דמיינתי שיכולים לקרות. מה שמצחיק הוא שהמציאות החיצונית לא תמכה בזה בכלל, כי היה שלג ואוקראינים מעצבנים, אבל בפנים היה לי טוב. משהו התחיל להיפתח. מאז אני לומד ומלמד, מעביר סדנאות כדי להעביר מהטוב הזה לאנשים אחרים.
מפה ומשם
על הרעיון לכתיבת ספרו "סוד הנקודה הטובה" אומר ובר: "אני חוזר בתשובה, חצי חילוני וחצי דתי. אי אפשר לברוח מהחלק החילוני שהיה בי. הרבה מהקיטוב שאני רואה בעם בין חלקים בעם, חרדים וחילונים, נמצא גם בתוכי. חרדי מלידה או חילוני מלידה יכול להתכחש לאנשים מהצד השני ולטעון שהם לא שייכים אליו או שהם לא רואים את האמת. כחוזר בתשובה קיימים בי שני החלקים והרבה פעמים אני רואה דברים שחסרים פה או שחסרים בצד השני. קרה לי משהו טוב, רבי נחמן אומר שאם קרה לך משהו טוב אתה חייב להעביר את זה לאנשים אחרים. במסגרת הלימוד של רבי נחמן נתקלתי בהסבר שלו איך לראות את מעט הטוב גם במקום שנראה כמו חושך מוחלט. כשאתה מתמקד במעט הטוב הזה, מתייחס אליו ומתבונן בו הוא גדל. הכול יכול להשתנות. ראיתי את זה הרבה עם אשתי, בעבודה, עם הילדים, עם חברים.
הדור שלנו הוא דור של אנשים שמחפשים לעשות כסף ומהר. אנשים מדברים על להקים חברות כדי לעשות אקזיט, בלי לדעת אפילו איזה סוג של חברה הם רוצים להקים. גם בזוגיות יש את זה. אנשים מחפשים אהבה כמו בסרטים ההוליוודיים. גם בקריירה אנשים אומרים לעצמם שלא יעבדו בעבודה מסוימת כי היא בזויה. רבי נחמן אומר לחפש את הנקודה האחת הטובה. תחפש באשתך את הטוב, וזו האמת. זה לא רק מועיל, זה גם משנה את האדם השני לטובה.
את הספר כתבתי בתקופה שהיה קיטוב בין חרדים לחילוניים. כולם היו אחד נגד השני, גם ברשתות החברתיות. תהיתי מה יקרה אם דתיים יוכלו להסתכל בעין יותר טובה על חילונים וחילונים יסתכלו בעין טובה על דתיים. הרעיון כאן הוא למצוא את הטוב קודם כל בעצמי, ואחר כך גם באנשים סביבי. בת זוג, בוס וכן הלאה. חשוב היה לי לקחת את התורה של רבי נחמן ולהעביר אותה למציאות בת ימינו, מציאות תל אביבית, רוחניקית, חילונית. הספר מיועד לאוכלוסייה דתית וחילונית. גם בציבור הדתי לא כולם מעמיקים בתורה של רבי נחמן. אין ספק שהמטרה הייתה להביא את הדברים כך שלא משנה מה השקפת העולם של האדם, הוא יוכל לקחת מהם נקודה טובה אחת. זה לא ספר החזרה בתשובה. זה היה התהליך שלי. אני רוצה להביא את הדברים גם למי שרוצה לחזור בתשובה וגם למי שלא רוצה.
"פנתה אלי מישהי ורכשה ממני חמישה עותקים של הספר. פגשתי אותה והתברר שבעוד שהיום היא חילונית גמורה מצפון תל אביב, היא ברחה מהחברה החרדית בגלל אלימות והתנכרות והיום היא בורחת מכל דבר דתי. למרוות זאת לדברים שבספר הזה, לדברים של רבי נחמן, היא יכולה להתחבר."
אנחנו נמצאים בתקופה לא כל כך טובה לספרים ולסופרים. איך זה בא לידי ביטוי בהצלחה של הספר?
"ההוצאה רצתה להדפיס אלפיים עותקים מההוצאה הראשונה. ביקשתי שידפיסו אלף נוספים ואני אמכור אותם בעצמי. הם הזהירו אותי, אבל כעבור חודשיים נמכרו כל העותקים ועכשיו מדפיסים אלפיים נוספים.
אני מקבל תגובות מאנשים מכל שכבות האוכלוסייה שמספרים כמה הספר הזה שינה את חייהם. תגובות מאנשים שאומרים לי שזו הדרך הנכונה ללמוד את הנושא. אנשים קראו את הספר ועכשיו מעמיקים ועושים תרגילים לפי הספר. כתבתי את זה קליל ונחמד ככל האפשר, כולל תרגילים וקומיקסים."
איך הספר עובד?
"הנקודה הטובה היא משהו שאפשר להתייחס אליו בציניות, אבל אם אדם ציני יתחיל לקרוא וישים את הדעות שלו בצד, יקרו לו דברים מדהימים.
יש הרבה ספרי הדרכה שברגע שסיימת אותם הדברים התחילו להישכח ולדעוך. הספר הזה מחולק לשערים. השער הרביעי מסביר איך לשמר את הדברים שהשגת מהספר. אם אדם עובד על זה הדברים ישתנו. אנשים הצליחו להיגמל מהתמכרויות. התמכרות זה כמו ילד וצעצוע. אם תיקח לו את הצעצוע הוא יבכה אבל אם תתן לו צעצוע אחר הוא יעזוב את הצעצוע הקודם. אנשים הצליחו לצאת מהתמכרויות שלוקח שנים להיפטר מהן תוך זמן קצר."
אתה מתמקד בחלק מסוים בתורה של רבי נחמן.
"רציתי לקחת את משנתו של רבי נחמן, ומתוכה את תורת אזמרה שלו. בסוף הספר הכנסתי את הטקסט המקורי. לא כתבתי בסוף טלפון לחזרה בתשובה, אלא להיפך. המטרה הייתה לקחת משהו טוב ולהעביר אותו לאנשים שיש להם היום מחסום בעניין."
איך אתה מביא את הספר לציבור חילוני שיתקשה אולי לקבל מסרים דתיים?
"בהתחלה התכוונתי להוציא את הספר בלי יותר מדי אזכורים לתורה ולרבי נחמן, במטרה לחלק אותו בכל מיני מקומות. ההוצאה התלהבה וביקשה שאציין יותר את רבי נחמן. הסברתי להם שאני מפחד להרחיק אנשים, אבל הם התעקשו. היום רבי נחמן מדבר לדתיים כמו גם לחילונים."
בהקדמה אתה מדבר על קשיים שעלו במהלך הכתיבה.
"בהתחלה כתבתי את הספר בצורה מאוד ניו אייג'ית. נתתי את הספר לכל מיני אנשים שהתלהבו ממנו. חבר אחד שקיבל את הספר דיבר איתי ואמר לי שהספר מחריד, שהוא לא מרגיש אותי בספר. הוא אמר לי שהוא אומר את זה כי הוא מאמין שאני יכול לעשות את זה הרבה יותר טוב וזה הוביל אותי לכתוב את הספר מחדש. הפעם כשהוא קרא הוא אמר לי שהספר מדהים. זה בא מכך שלקחתי אחריות והתחלתי לחשוף בספר קשיים אישיים ואמיתיים שלי עם אשתי בזוגיות, בעבודה וכן הלאה. בהתחלה ניסיתי לדבר מלמעלה, אבל כשהבנתי שצריך לדבר מגובה העיניים נפתח הטוב.
מהתגובות שאני מקבל אני מבין שהספר שבהתחלה היה ספר "טוב" ו"נחמד" הפך לספר שממש מרגש אנשים".
אתה מדבר על אמת בפרסום. נראה שהספר מסתיר את עובדת היותך אדם חרדי.
"לא חשבתי על זה. בספר הקודם שלי, התגלות, דווקא כן התפרסמה תמונה שלי. חוץ מזה יש ראיונות איתי באינטרנט, באתר של הספר למשל, ובערוצי טלוויזיה. אני לא מסתיר את מי שאני. נראה לי שעצם העובדה שכתבתי על רבי נחמן מברסלב מעידה על הקשר שלי לעניין. מצד שני אני לא מנפנף בזה. זה המקום שלי".
איך אתה מצפה שאנשים ירגישו אחרי שיקראו את הספר?
"למען האמת בפרסום אני לא מצפה שהחיים של מישהו שהחיים שלו היו מזעזעים ישתנו כמה ימים אחרי קרא את הספר והכול יהיה ורוד פתאום. אני מקווה שהספר יהיה הזמנה למסע, ייתן לאנשים נקודות התבוננות, יחבר אותם למסע של לקיחת אחריות על חייהם וישמש כקרש קפיצה. אם מישהו נמצא כבר במסע של עבודה פנימית הספר הזה יחזק אותו. קיבלתי תגובות ממאמנים ומתאמנים שקראו את הספר ואמרו שזה חיבר אותם מחדש למטרות שלהם. אם מישהו כבר נמצא במסע כזה אני מקווה שהספר ייתן עוד נדבך ועוד עומק. אם מישהו לא נמצא במסע כזה ונמצא במקום של יאוש, אני מקווה שהספר יפתח לו פתח של תקווה.
יש לי תואר בפסיכולוגיה, אבל כל עבודת הנפש שלי מתבססת על החסידות ועל רבי נחמן. בפסיכולוגיה לא מאמינים שיש נשמה. הם מנסים לעזור עד כמה שאפשר, אבל כל עוד לא מאמינים שיש נשמה באדם ושהוא בעצם טהור וטוב בצורה מוחלטת, לטעמי זה מוגבל. אחרי שאדם מבין שיש לו נשמה הוא צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות עם זה, אבל אני לא מנסה לשכנע. אני עשיתי את ההחלטה שלי וכך גם הקורא צריך לעשות".
(צילום אינגריד מולר)
