תמונה שווה אלף גברים

איילת לוין
2014-02-16 00:00:00
2014-02-16 00:00:00

לינור לוי והמאפרת לירז מוזס להתחיל במה שכל אישה אוהבת (טיפוח, אלא מה…) ולהמשיך משם למקומות מעט עמוקים יותר. המטרה אינה להפוך את עולמן של הנשים המשתתפות אלא פשוט לגרום להן לצאת ממנו עם חיוך ענק על השפתיים. וכן… גם עם סט צילומים מפרגן, שאפשר להשתמש בו לפייסבוק, לאלבום הפרטי או סתם לעיסוי האגו ביום סגריר.

"נכון", מחייכת לינור. "אנחנו שמות דגש על נשיות, יופי, חן, שחרור, אהבה עצמית והעצמה. זו חבילה לא קטנה".

למזוג כוס יין

כמובן שלא יכולתי לסרב להצעה להשתתף בערב כזה. ולו רק בשביל הפרס המצולם. כבר בתחילת הערב הבחנתי בשתי נשים המראות זו לזו בגאווה את צגי המכשירים הסלולאריים שלהן, ובהם תמונות שלהן ושל הילדים. "זה בדיוק העניין", פסקה לינור. "לפה הן באות כדי להרגיש יפות בשביל עצמן ולא לעסוק במשפחה ובאחרים כמו שלרוב הן עושות".

חלק מהנשים, כמו עדי חיון, מגיעות להכיר אנשים חדשים. "אני לא מכירה הרבה אנשים במודיעין והערב זו ההזדמנות שלי גם להיות חופשייה מהבעל והילד וגם הזדמנות שיהיו לי חיים חברתיים", היא מספרת.

חלקן הגיעו בזוגות והייתה גם קבוצה של שש חברות שהגיעו עם ה"רכזת", שאספה את כולן, אליאל אסרף (כלכלנית ומדריכת זומבה) והיא סיפרה שהבעלים שלהן גם חברים, הבילוי המשפחתי החביב עליהם יחד הוא קמפינג והערב הבנים בכדורגל והבנות הגיעו לערב פינוק ושיחות נשים.

כולן מגיעות גם להתפנק, לחוות משהו שונה ואישי וגם ליהנות אחת מחברתה של השנייה, ואם יש יין ועוגה, בהחלט לא מזיק.

לפחות שלוש בנות עמן שוחחתי סיפרו שהשילו קילוגרמים רבים והגיעו לכאן לחגוג את השינוי והמראה החדש. יוספה גבאי רזתה 30 ק"ג וסיפרה  כי לפני כן היא לא אהבה להצטלם. "עכשיו אני אוהבת את עצמי יותר והגעתי להצטלם באופן מקצועי בגאווה".

לחייך למצלמה

לינור לוי התחילה כצלמת יח"צ לפני 12 שנים והיום היא גם צלמת סטודיו. היא החליטה לערוך ערבים כאלו במטרה להפוך איפור וצילום מקצועי לנגיש יותר וגם כדי לאפשר לבנות להכיר ולהתגבש. "יש הרבה תושבים חדשים בעיר ואני הייתי שמחה אם כשאני הגעתי לעיר הייתי משתתפת בערב מסוג זה", היא אומרת. "לכן הרעיון עלה גם מצורך שהיה לי בעבר ומהסתכלות סביבי".

צילום בסטודיו מקצועי כרוך בעלויות גבוהות ואם לוקחים בחשבון גם מאפרת זה בכלל מנפח את התקציב. לכן אמהות רבות אינן מכניסות את האפשרות הזו בכלל לסדר העדיפויות שלהן. "יש נשים שהתמונה האחרונה המושקעת והיפה ביותר שלהן הייתה בחתונה שלהן", אומרת לינור.

וכמה זה עולה אצלכן?

"אצלנו זה עולה מאה שקל. סכום שנראה לנו הוגן וצנוע".

אלונה ירדן הכירה את לינור כאשר החלה להריץ את הרעיון והצטרפה כמארגנת ומארחת בחלק מהמפגשים. מנקודת המבט שלי הייתי קוראת לה מפיקת האירוע. היא מקבלת את פני הבאות, מוודאת שכולן נהנות ומתרוצצת בין סט הצילומים שבסלון ביתה לבין המחשב אשר בו במקום היא צורבת את התמונות של כל אחת מהמשתתפות על דיסק (בין 70-100 תמונות). חלק מהבנות מובכות מהסיטואציה ואלונה נותנת להם רעיונות ודגשים לפוזות, מצחיקה אותן והופכת את הסט לצבעוני ועליז יותר.

התגובות החיוביות לא איחרו לבוא ולינור מקבלת הצעות לערבים כאלו גם בתוך העיר ומחוץ למודיעין. לינור מארגנת את המפגשים בעמוד הפייסבוק שלה. השיטה של "חבר מביא חבר" (כלומר "חברה מביאה חברה") עדיין עובדת וחלקן מגיעות עם חברה טלפונית. ואם ברשת חברתית עסקינן אז נכון אפשר לצאת מערב זה בתחושת העצמה ויחד עם זאת אפשר לצאת גם עם תמונת פרופיל מעולה, וכך תופסים שתי ציפורים במכה. ואל תשכחו את הוואטס אפ והתמונה לעמוד העסקי. אז בעצם יוצאים עם מגוון אפשרויות לשימוש וייצוג במתחם הווירטואלי והדיגיטלי, שיש להודות – חשוב היום לא פחות מהחיים במציאות התלת ממדית.

להסתכל במראה

האם המטרות הושגו? האם נשים פנויות יכולות להרגיש בנוח ולהשתלב? האם באמת יוצאים בתחושת העצמה רק מלהתגנדר?

החלטתי לעשות בשבילכן בנות את העבודה השחורה ולחוות על בשרי את חוויית הדוגמנית לערב אחד. אני מאד אוהבת להתפנק, שמאפרים אותי, מסרקים אותי, עושים אותי יפה יותר, ללכת לספא, ואין לי הזדמנויות רבות לכך גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת סדר עדיפויות וגם לא תמיד מוצאת את הזמן לזה.

נהניתי מכל רגע שלירז איפרה אותי, למרות שהיא "זריזה מדי", לא הייתה לי בעיה להמשיך לשבת ולתת לה למרוח אותי בחומרים כאלו או אחרים. זה נעים. לאחר מספר דקות הייתי מרוצה מהתוצאה שהשתקפה במראה. כמה קל זה נראה. אני לא רגילה לשים איפור כבד ולא מייקאפ, זה נותן לי תחושה של כבדות ומסכה על פני, אבל לוקח לזה זמן. בשלב זה הייתי מרוצה, מוכנה ומזומנה לשלב הבא: איך זה מרגיש להיות בר רפאלי. הרגשתי משוחררת, למרות שאני לא נוטה להתחנף למצלמה בדרך כלל ואני מצטלמת לרוב בשעת הצורך ולמען המזכרת (ובמידה ואני צריכה תמונת פרופיל חדשה), אבל זה הרגיש לי טוב. השתמשתי גם בחלק מהאביזרים שלינור הביאה וניסיתי לגוון. החלפתי כמו רוב הבנות לסט בגדים שני והמשכתי ליהנות מהחוויה.

לחשוב על בר רפאלי

יצאתי הביתה קצת אחרי השעה 11 בלילה לאחר יותר משעתיים. כשהסתכלתי בשעון לא האמנתי איך הזמן טס. כשהגעתי הביתה והסתכלתי בתמונות הבנתי שאולי הרגשתי לרגע איך זה להיכנס לנעליה של בר, אבל אני רחוקה מלהידמות לה, מה שכן – זה לא פגם ולו קצת בתחושה שלי. למרות שתכננתי להתענג סוף סוף על תמונות רבות שיצאתי בהן ממש טוב ולקבל מלאי תמונות פרופיל חדשות, חלק מהתמונות חשפו את מה שהייתי מעדיפה להסתיר, אבל זה לא גרע מהחוויה והבנתי שברגע שאנחנו מתרכזות בעצמנו, מעניקות לעצמנו, מתייפות גם אם זה כביכול כלפי חוץ בלבד, זה מחזק ומרחיב אותנו מבפנים. אז בר – מקווה שאת מרגישה כמו שאני הרגשתי כשיצאתי מהצילומים.  ואני בינתיים מחכה לתמונות המשופצות בפוטושופ שלינור תשלח לי J

צילום לינור לוי

כתבות נוספות

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

משוגעים עליכם

גם על במת התיאטרון מצליח הצמד עמיר את סביון להפגין כשרון גדול בקומדיה המשובחת "משוגע עליה". משחק מעולה של כל הקאסט. שאפו.

המשך קריאה »

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »