בטעם איטלקי

גיל ח' עמית

את מסימיליאנו די מטאו, הרשו לי לקרוא לו מעתה ואילך מסי, אני פוגש באחד מבתי העסק המודיעיניים המוכרים בתחום האלכוהול במודיעין סנטר, קרוב לביתו. הוא רוכש יין לקראת המנה שאותה הוא מתכנן לבשל מחר. האיטלקי הצעיר מרגיש בבית. בכל כמה דקות מגיע עוד עובר אורח והוא מברך אותו לשלום בחום. העברית שלו עוד לא מושלמת, אבל הוא בדרך.

"אני כאן שנתיים בדיוק. לפני שעברתי לכאן חשבתי שזה כמו שכולם חושבים מהטלוויזיה. התקשורת עושה עבודה גרועה לגבי ישראל. מתארים אותה כאילו זה מקום שנמצא במלחמה. שיש עוצר, צלפים על גגות. אנשים לא מבינים שרוב הזמן חופשי פה. לא משנה לאיזו דת נולדת ואיזו השקפה פוליטית יש לך, יש לך חופש."

"רציתי לחזור לשורשים"

כששומעים את מסי מדבר על ישראל, אין מנוס מלבקש להבין איך הוא משווה את ישראל לחלום האירופאי של רבים. "איטלקים בורחים מאיטליה. אין שם הזדמנויות, אין עבודות, והצעירים בורחים. לא נותנים רישיונות לעסקים. אנשים בקושי שורדים. צריך להרוויח שם הרבה כדי לשרוד, ולא משנה כמה הרווחת אתה צריך לשלם מיסים גבוהים. הורגים אותם. בעולם בטוחים שהאיטלקים חיים חיים נהדרים, אבל זה לא המצב. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאנשים יברחו ממנה. היא חייבת שיהיו פה אנשים. הרבה ישראלים מתלוננים ואני מסביר להם כל הזמן שלא כל כך גרוע כאן. אם למדת את הדבר הנכון כאן, אתה תצליח. יש השקעה בהייטק, מה שבאיטליה למשל אין."

המעבר של מסי לישראל אחרי שראה את העולם הגדול נתפשת בעיני הישראלי הממוצע כלא טבעית. הוא מסביר.

אחרי שחייתי בניו יורק, רציתי לחזור לשורשים, לים התיכון, רציתי להיות קרוב לאיטליה. לא ממש באיטליה, כי פחדתי שזה יהיה הפרק האחרון בחיי, אז חשבתי על סיציליה, מרוקו, יוון, ואז פגשתי את יונית, וההחלטה הייתה קלה. ישראל נהדרת כי היא בינלאומית. אנשים מדברים אנגלית, באים מכל מקום בעולם, יש פה מגוון תרבויות, מגוון מאכלים מעשרות מדינות ואפשר ללמוד כאן הכל. מזג האוויר נהדר, האוכל מצוין, אבל צריך לעשות משהו לגבי אוכל איטלקי כאן, ואני אשמח לתרום בתחום. הישראלים מאוד פתוחים לאוכל האיטלקי והפשטות שלו. אוכל איטלקי הוא פשוט מאוד, אבל לא משעמם. אפשר לאכול עשר צלחות שהמנה בהן הוא באותו צבע, אבל לכל מנה יהיו טעמים שונים. אנחנו עובדים עם מרכיבים פשוטים, אבל בצורה מסוימת. בכל מקום שהוא לא איטליה, לוקחים פסטה ועושים איתה מה שרוצים. זה בסדר, אבל זה לא אוכל איטלקי. אלה דברים שנראים נפלא, אפשר ליהנות מזה, אבל זה לא איטלקי. זה כאילו איטלקי. אחרי שנים  בניו יורק הבנתי את זה. אני משלים עם זה ולא שופט אף אחד."

לוקח את הזמן

את פרסומו קנה לו מסי כשהגיע לתוכנית מאסטר שף שבה גם זכה. כדי להתגבר על הלחץ רגע לפני שהוא נוגע בפיסגה, נסע למקום הנמוך בעולם "שכן שלי, שהוא גם חבר של המשפחה, ידע שאהיה בלחץ. כל יום הרגשתי שאני עומד להיות מודח. הלכתי למשימת הדחה ארבע פעמים. ידעתי שאני טוב ובישלתי כמו משוגע כדי להרשים את השופטים. הוא אמר לי שיש לו מתנה בשבילי ולקח אותי לים המלח. בילינו שם את כל היום. אחר כך נסענו לארוחת צהריים בירושלים. הוא מעצב ועיצב את המקום והוא היה נרגש להראות לי את המקום. זה היה מקסים. ריחות של מלח ופלפל. מושלם. שתינו בקבוק, הילדים שלי חזרו ואז נהניתי איתם. יום אחר כך לקחתי אותם לחוף כמו שהבטחתי."

בוגרי תוכניות בישול, בוודאי שהזוכים, מנצלים בדרך כלל את המומנטום כדי לפתוח מסעדת שף. מתי נראה את המסעדה שלך?

"הדבר הראשון שרציתי, הסיבה שבגללה הלכתי לתחרות, הייתה הרצון לפתוח מסעדה. אני יודע לבשל אוכל איטלקי, ואני רוצה חלון של הזדמנות לעשות את זה. צעקתי לכולם. התוכנית  הייתה עבורי הזדמנות לעשות לעצמי פרסומת. לא למדתי, לא עשיתי צבא, בלי התוכנית אני לא מכיר אף אחד. כשבדקתי אפשרויות התחלתי להבין שמסעדה בישראל, למרות שזה עסק קשה בכל העולם, כאן הוא אפילו יותר קשה. יש עניינים  של מיקום, שכ"ד, כשרות, קשה שכולם יהיו מרוצים. זה אפשרי, אבל קשה. ראיתי שהרבה בעלי מסעדות סוגרים. ברור לי שאף אחד לא מתעורר יום אחד ואומר שהוא רוצה להיות מסעדן. אלה אנשים עם ניסיון, עם כסף, ובכל זאת הם סוגרים. אחרי שישה חודשים יש לי הרבה הצעות אבל לא מצאתי מישהו שישקיע בי כסף. כולם לא רוצים שותפות אלא להעסיק אותי. כשאמצא מישהו שהניסיון שלי יהיה שווה לו כסף, אכנס לשותפות. בינתיים אני מעביר סדנאות ונהנה עם הילדים. אני רוצה לראות מה קורה. אני לומד על ישראל, מבין איזה טעויות אפשריות. אני מעבה את העור שלי כדי לשרוד בהמשך."

ואיזו מסעדה זו תהיה?

"אני רוצה לפתוח מסעדה איטלקית אמיתית, אבל לא מסעדת שף. השף צריך להיות שם כל הזמן, הוא צריך לפגוש אנשים, לארח, מסעדות שף שהשף לא נמצא שם, זה מגוחך. זו לא באמת מסעדת שף. בהתחלה אני רוצה לעשות משהו פשוט שלא ידרוש את הנוכחות שלי כל הזמן ויציע אוכל במחירים שווים לכל נפש, פשוט, טוב ומהיר. אף אחד לא צריך לתכנן ערב במסעדה. הם יכולים להגיע ברגע, לארוחת צהריים, לארוחה מהירה עם מישהו, לא מקום שמגיעים ומבלים שעתיים. לא אוכל מהיר כמו שמכירים. אוכל שמוגש מהיר, אבל לקח שעות להכין כדי שיגיע לאיכות הזו. אני מאמין בבישול איטי ואהבה לבישול."

משהו כמו המזנון של אייל שני?

"אייל שני הוא גאון, וכל גאון יישפט. הוא יחיד במינו, הוא הולך בדרך שונה מאחרים, חושב בדרך אחרת. הייתי במזנון שלו, וכל פעם שאני יכול אני הולך לשם. גרתי באיסט וילג' ואני מרגיש וייב יאפי, אנשים צעירים ועירוניים, זה בדיוק הסגנון שאני מחפש במסעדה האיטלקית המהירה שלי."

אתה עדיין שומר על קשר עם השופטים?

"אני בקשר טוב איתם. חיים כהן הוא כמו דוד בשבילי. כל פעם שאני צריך עזרה או סיוע, או עצה הוא שם בשבילי. הוא אדם שנשאר עם הרגליים על הקרקע, הוא לא פלצני, הוא מגיע מאותו רקע כמוני. הוא אוהב אלפא רומיאו. יש לו כמה עתיקות. הוא אוהב את אותם דברים כמוני. לי יש למברטה מ-1959 ופיאט. כשהייתי בניו יורק קניתי אותה ב-4,500 דולר ותיקנתי ב-3,000, אבל היא נראית נפלא. היא נמצאת באיטליה אצל אימא שלי. אני רוצה וספה או למברטה. או פיאט 500  ישנה. היום יש לי מולטיפלה מ-2001. מתאימה לי בדיוק עם הילדים. קניתי ב-11,000 ₪ והיא עובדת."

ביג מאמא

מי ההשראה שלך לבישול?

"להורים יש השפעה גדולה על ילדיהם, ולכן אימא שלי השפיעה על הבישול שלי, בעיקר הבישול המסורתי. היא הדביקה אותי באהבה לבישול. למדתי ממנה כמה שיכולתי על המסורות האלה שעלולות ללכת לאיבוד אם לא נעביר אותן הלאה. היא אחד הדינוזאורים האחרונים במשפחה שלי. שאר המשפחה, בני הדודים שלי למשל, כמעט לא מבשלים. הם לא בעניין של בישול איטלקי מסורתי. אין להם את התשוקה הזו להיות במטבח במשך שעות. בעבר נשים היו נשארות במטבח ומבשלות כל היום. היום אין לאנשים את התשוקה הזו, אבל אימא שלי עדיין נוהגת כך. אני מודה לה על כך, ושמח שנולדתי למשפחה כזו. מצד שני קצת מסובך ללמוד הכל, מה גם שאני כבר לא גר בצמוד אליה. אפשר ללמוד בטלפון, ויש גם דרכים נוספות כמו סקייפ. אני לומד. כל פעם שאנחנו מדברים אני לומד משהו חדש. עכשיו למשל היא לימדה אותי איך לוודא שפרחים מהמשתלה לא ימותו. היא מכירה סודות, ואני אסיר תודה שיש לי אותה".

איך ההרגשה לחיות במדינה יהודית, עם דת ומורשת שפחות גדלת עליה?

"אני יהודי. לא גדלתי כדתי. יש לי חברים בישראל שגדלו בקיבוץ. הם לא מבינים כלום ביהדות אבל כשהייתי בניו יורק למדתי קצת כדי להבין מה אומרת היהדות שלי. מהי כשרות, מה עושים בשבת, מה זה מוקצה. למדתי עם אנשים שרצו לדעת יותר על יהדות. אף פעם אי אפשר ללמוד הכל, אבל הבנתי מה זה להיות יהודי, מה זה להיות דתי. זה סיקרן אותי. עכשיו אני יודע יותר."

ומה זה אומר להיות יהודי מבחינתך?

"אני לא יודע מה זה אומר להיות יהודי. זה מילכוד 22. אנשים מתלוננים על היהודים בכל העולם. הם מתעסקים כביכול רק עם עצמם, אבל הם יכולים להתעסק עם עצמם גם כאן. יהודים עוזרים תמיד אחד לשני, ככה הם שרדו לאורך כל השנים. אנשים צריכים ללמוד מאיתנו ולא להתלונן עלינו. אם תסתכל על זוכי פרס נובל, על חברות שנפתחו. אפשר להסתכל על אדם מצליח ולהגיד שהוא גנב, אבל זה לא נכון. הוא לוקח סיכונים והוא חכם. ליהודים יש מהלך נוסף, מבט אחר על החיים, הם מתעוררים ורוצים לעשות עוד משהו. הם לא קמים ומתלוננים." הוא קולט את המבט שלי ומחייך.  "אנחנו בישראל כן מתלוננים, זה מאפיין אחר. היה קשה לי להתרגל לזה, אבל יש להתלונן ויש להתלונן."

מה דעתך על התדמית של ישראל ושל הישראלים בעולם?

"זה עובד כל כך הרבה שנים וזה ימשיך לעבוד. הייתי רוצה שהדור החדש יציג מחדש את המוניטין של ישראל מסביב לעולם. הישראלים נחמדים, ואנשים שופטים אותם לחומרה בגלל שכמה ישראלים בודדים גורמים למוניטין רע ליתר. חדשות רעות מתפשטות מהר יותר מחדשות טובות. מי שיכול לעזור לישראל צריך לדבר בקול רם יותר. עבדתי במסעדה בניו יורק, הייתי מלצר. פגשתי הרבה ישראלים שדיברו אנגלית ובשקט, כי פחדו שישפטו אותם. זה כמו איטלקים. יש לי בן דוד באיטליה, הוא נוכל שאין דברים כאלה, ואז פגשתי מישהו אחר גרוע ממנו, פגשתי חבר שאמר לי שכל מי שמגיעים מאיפה שאנחנו מגיעים נחמדים חוץ משני אלה, אבל כל מי שמכירים אותנו חושבים שכל האיטלקים הם כמו השניים האלה. ככה גם לגבי ישראלים. ישראל מקום מדהים. לא פגשתי מישהו שהגיע לכאן והתלונן. אנשים מבחוץ שלא פגשו אף פעם ישראלי מתלוננים כאילו הם מכירים את כולנו."

מודיעין קיבלה אותי

איך אתה, איש העולם הגדול, מרגיש בפרברי מודיעין?

"אנשים מזהים אותי. יש לנו ראש עיר נהדר במודיעין. הוא גר בסביבה. כשזכיתי היה הראש השנה והוא ערך מסיבה לכל עובדי העירייה, והוא הזמין אותי והודה לי בשם כל אנשי העיר על הכבוד שהבאתי לעיר, ונתן לי תעודה לתלות על הקיר, ואני מאוד מעריך את זה. באיטליה אף אחד לא התייחס לכבוד שהבאתי לאוכל האיטלקי. מודיעין קיבלה אותי. כולם שואלים מתי אפתח מסעדה איטלקית אמיתית, כל הזמן חושבים שאני פותח מסעדה וכששומעים שלא מתאכזבים. אני חושב שמודיעין תהיה מקום טוב לפתוח מסעדה. לא יצטרכו לנסוע רחוק כדי לאכול כמו שצריך. עדיין לא פתחתי, וסביר שהמקום הראשון שלי לא יהיה במודיעין, אבל זה הבית שלי. זה מדהים. זו עיר שנבנתה למשפחות עם ילדים. אין פה הרבה חיי לילה, אין פה הרבה מקומות לבלות, צריך לנסוע, אבל במרכז החדש דברים ישתנו ואני מחכה לזה. יש לנו ראש עיר צעיר שיודע מה רוצים אנשים צעירים. הוא יודע מה קורה פה, והוא ירים את הכל. הוא בונה פה בסיס, אבל הוא יהיה ראש הממשלה בהקדם. הוא יודע איך ויש לו את הקלפים. אני מאמין שזה יקרה מהר. הוא אמר בנאום שהוא לא סיים עם מודיעין, אבל כשיסיים יילך לשלב הבא. הוא אדם חכם. צעיר וחכם."

לסיכום, איזה אוכל אתה אוהב?

"אני אוהב אוכל תימני, מרוקאי, עירקי. גם גפילטע פיש אני אוהב, אבל את החריף. לא את המתוק."

המתכונים של מסי

ריזוטו אגסים וגונגונזולה (5 מנות )

מרכיבים

500 גרם אורז ארבוריו או קרנרולי (לריזוטו)

2 גבעולי סלרי

3 גזרים גדולים

2 בצלים גדולים

3 אגסים בשלים קלופים

1כוס יין לבן

בצל שאלוט או בצל לבן קטן

150 גרם גבינת גורגונזולה 

מלח

200 גרם חמאה

אופן ההכנה:

1. מכינים ציר ירקות מסלרי, גזרים והבצלים, יחד עם 3 ליטר מים ומעט מלח.

2. חותכים את האגסים לקוביות במניחים בצד.

3.במחבת רחבה ממיסים 100 גרם חמאה.

4. קוצצים את בצל השאלוט ומטגנים אותו עם החמאה. מוסיפים את האורז, מערבבים במשך 3 דקות,מוסיפים את היין 

ומערבבים לסירוגין עד שהיין מתאדה לחלוטין. מוסיפים את האגסים וכוס מציר הירקות ומנמיכים את האש. כשהמים מתחילים להתאדות מוסיפים לסירוגין כל פעם מעט מהציר עד לבישול הסופי של האורז.

5. מורידים מהאש ומוסיפים את החמאה עד שנמסה לגמרי ,

מוסיפים את הגונגונזולה מלח ופלפל  ומגישים מיד.


סלט דניס אביבי (4 מנות)

 

מרכיבים:

800 גרם פילה דניס

2 שומר גדול

רבע כוס צימוקים צהובים ללא חרצינים

רבע כוס צנוברים

חצי פלחי תפוז מקולפים וחצויים

2 גבעולי טימין

רבע כוס מיץ תפוזים טריים

3 כפות שמן זית

מלח

פלפל

אופן ההכנה

  1. לאדות את הדג במשך 5 דקות, להפריד אותו ביד לחתיכות קטנות.
  2.  להשרות את עלי הטימין במיץ תפוזים במשך חצי שעה.
  3.  לפרוס את השומר לפרוסות דקות ככול האפשר
  4.  בקערה לערבב את כול החומרים להוסיף את מיץ התפוזים.
  5.  להעביר לצלחת הגשה .     

שוקולד מוס

 

מרכיבים :

2 ביצים

1/4 כוס (50 גרם) סוכר

1/4 כוס קלואה

2 מיכלים (500 מ"ל) שמנת מתוקה

200 גרם שוקולד מריר

לעיטור (לא חובה):

אגוזים קצוצים / שבבי שוקולד לבן / קוביות תותים טריים או פירות יער

אופן ההכנה:

בקערת המיקסר מקציפים את הביצים עם הסוכר כ-5 דקות עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. במקביל מחממים בסיר מיכל אחד (250 מ"ל) של שמנת מתוקה לסף רתיחה (לאמרתיחים).

 תוך כדי הקצפה במהירות בינונית יוצקים את השמנת בזרם דק לתוך קערת המיקסר ומקציפים דקה או שתיים. מעבירים את הבלילה בחזרה לסיר ואל להבה נמוכה ומבשלים תוך כדיטריפה מתמדת עד שהתערובת מסמיכה (כ-5 דקות). גם בשלב הזה לא מרתיחים את התערובת ושומרים על להבה נמוכה ועל טריפה מתמדת.

מסירים מהאש ומוסיפים מיד את השוקולד המרירמערבבים היטב עד לקבלת תערובת חלקה ונוזלית ,מוסיפים את הקלואה ומעבירים לקערה נקייהמצננים לטמפרטורת החדר ומעבירים לקירור לשעתיים ועד שהתערובת מתייצבת ומסמיכה משמעותי

מקציפים את מיכל השמנת הנוסף (250 מ"ללקצפת יציבהמקפלים את הקצפת בהדרגה לתוך תערובת השוקולדבכל פעם שליש מכמות הקצפת ועד לקבלת תערובת אחידהאם מגישים בכוסות אישיות מעבירים את המוס לשק זילוף עם פיה משוננת ומזלפים לתוך כוסות אישיותמעטרים לפי בחירה.

בתמונה השף מסימליאנו ואמו. צילום אינגריד מולר

כתבות נוספות

ועכשיו למאני טיים

עירוני מודיעין הפסידה לנתיבות, מובילת הטבלה, אבל הבטיחה את מקומה בפלייאוף ותחכה כעת לראות מי יהיו היריבות במאבק על העלייה

בריא וצבעוני

השבוע במדור: מרק כתום חורפי עם טוויסט מרענן, וירקות פריכים בטעמים מפתיעים

צפוף פה, צפוף

חודשיים אחרי הפתיחה החגיגית של מועדון הגריי במע"ר ומבקרים רבים במקום מדווחים על צפיפות בלתי נסבלת: "אי אפשר לזוז, אפילו המלצרים לא מצליחים להגיע לשולחנות" • בעלי המועדון: "נמשיך להביא מוזיקה ותרבות איכותית שישמחו את תושבי מודיעין"

ועכשיו למאני טיים

עירוני מודיעין הפסידה לנתיבות, מובילת הטבלה, אבל הבטיחה את מקומה בפלייאוף ותחכה כעת לראות מי יהיו היריבות במאבק על העלייה

המשך קריאה »

צפוף פה, צפוף

חודשיים אחרי הפתיחה החגיגית של מועדון הגריי במע"ר ומבקרים רבים במקום מדווחים על צפיפות בלתי נסבלת: "אי אפשר לזוז, אפילו המלצרים לא מצליחים להגיע לשולחנות" • בעלי המועדון: "נמשיך להביא מוזיקה ותרבות איכותית שישמחו את תושבי מודיעין"

המשך קריאה »

שיטפון של מאומתים

מספר המאובחנים חיובי לקורונה זינק השבוע ועומד על 4,489, כשקרוב ל-1,300 מהם תלמידי מערכת החינוך • תושב אחד מאושפז במצב קשה ובעירייה חידשו את מתווה החירום לסיוע לקשישי העיר

המשך קריאה »

המכה החמישית

אמנם שר האוצר טען כי בתי העסק במודיעין מלאים עד אפס מקום, אולם בשטח תמונת המצב שונה לגמרי ובעלי העסקים בעיר מדווחים על ירידה של עד ל-80% בתנועת הלקוחות: "אנשים מפחדים להגיע. אנחנו משאירים את העובדים בבית וחיים מהחסכונות" • ויש גם מי שמרוויח מהמצב

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך