סיפור על אהבה ואוכל

מיכל סופר זמרני,
2014-02-25 00:00:00
2014-02-25 00:00:00

על השולחן הניצב לנגד הקיר הלבן פרוסה מפה לבנה מעוטרת בעיטורים כחולים עדינים. גם הכלים – מגשי קרמיקה עומדים על רגל דקורטיבית – לבנים ומעוטרים בעדינות. בגלל זה כתמי הצבע האדום העז של זרי הכלניות – שלושה בסך הכל, וקטנים – בולטים כל כך לעין. היא נמשכת אליהם מיד ומתפעלת מהרעננות, מהטריות ומהיופי. רק אחר כך היא נודדת אל מה שנמצא על המגשים עצמם: בראוניז עטופים  בטוב טעם, אוזני המן מכורבלים באבקת סוכר, מקרונים ארוזים בנייר צלופן ומעוטרים בסרט. עכשיו, אחרי שהוזנו קודם כל העיניים, אפשר לגשת לדבר האמיתי.

חני חייט (38) ומירב בכר (39) לא מגישות רק אוכל טעים (והוא טעים) – הן מגישות חוויה אסטתית כוללת. לא לחינם נקרא העסק שהקימו "Food Décor – The Art of Celebration". "הרעיון הוא לתפור את האירוע סביב נושא מסוים, שמתאים לעולם התוכן של הלקוח, ולהפוך אותו לקונספט עיצובי", מסבירה חני. "זה יכול להיות צבע או פנטזיה או תחביב. למשל, לקבוצת קריאה שמחליטה לעשות אירוע ניקח את האות, את הספר, את הנייר."

ואם אין תחביב או פנטזיה?

חני: "עשינו לא מזמן יום הולדת לשלוש ילדות בנות תשע שלא היה להן מכנה משותף, אז הגענו איתם לאיזשהי סקאלה של צבעים, אדום שחור לבן, וזה הכתיב את הכל. מהאוכל ועד המפה, הסרטים, הדגלונים והקישוטים על הקירות."

מירב: "במקרה הזה זה עבד, אבל לא תמיד זה יכול להיות האוכל."

מתי לא?

מירב: "אם עושים איזשהו אירוע רציני, נגיד בר מצווה, והקונספט הוא צבע כחול, אז יהיה קצת קשה להגיע לזה עם אוכל."

חני: "הקונספט העיצובי אף פעם לא יפגע בסטנדרט שאנחנו מציבות לעצמנו בנושא הטעם."

מתבשלות לאט

הן הכירו לפני עשר שנים בבואנוס איירס. חני שהתה שם מזה שנתיים עם בעלה, ששימש אז כדובר השגרירות, כשמירב הצטרפה עם משפחתה. "אני הגעתי עם תינוקת קטנה שהיא בערך בגיל של הבן של חני," משחזרת מירב. "חני הייתה ותיקה, דיברה ספרדית, הייתה כבר מקומית. והיא כל כך עזרה לי."

"ישר נדבקנו." מוסיפה חני. "גרנו באותו בניין, עבדנו ביחד, סופי שבוע ביחד, היינו משפחה אחת של השנייה. גם המשפחות התחברו, הילדים גדלו כמו אחים".

את העיסוק הקולינרי החלו שם, בארגנטינה. חני למדה קונדיטוריה בבית הספר הגבוה לגסטרונומיה של בואנוס איירס (IAG), ובמקביל החלה לעשות עוגות מבצק סוכר. "התנסתי הרבה במטבח בחמש שנים האלה" היא אומרת. "בכלל היה שם מאוד נחמד לעשות סדנאות", מוסיפה מירב. "הכל מאוד נגיש. עשינו שם סדנאות סושי, לחם, פסטות".

אחרי שלוש שנים סיימו את השליחות ביחד וחזרו לארץ. חני גרה שנתיים בפתח תקווה, קרוב למשפחה, ועבדה ב"הילולה", חנות המתמחה בציוד למסיבות נושא. אחר כך טסה לארבע שנים במדריד, והחלה להתוודע לסגנון הספרדי הקולינרי והעיצובי. "בתקופה הזו מאוד התפתח, גם פה וגם אצלי, הנושא של מסיבות נושא ושולחנות קונספט. למדתי חמש שנים אדריכלות באוניברסיטת אריאל והנושא של העיצוב תמיד היה קרוב אלי. אמנם לא עבדתי בזה, אבל לקחתי את זה לנושא של המסיבות, של השולחנות, וקירבתי את זה לנושא של האוכל. בכל תחנה בחיים שלי אספתי עוד ידע ועוד נסיון לקראת המיזם הזה שאנחנו מתחילות להריץ עכשיו."

מירב השתקעה עם משפחתה במודיעין ונרשמה ללימודי קונדיטוריה בתדמור. "למדתי שנה קונדיטוריה, עשיתי סטאז' בכל מיני מקומות, התנסיתי בבית, התחלתי להכין עוגות, למכור קצת, ואז רציתי להתמקצע יותר אז נרשמתי ללימודים מתקדמים באסטלה. בתדמור קיבלתי בסיס טוב, בסיס רחב, ובאסטלה נחשפתי לחומרי גלם עדכניים ולאפייה מודרנית יותר. לפני כשנה התחלתי לעבוד במלון רוטשילד, מלון בוטיק בתל אביב, כשף קונדיטור, וחיכיתי שחני תחזור."

הייתן בקשר כשחני הייתה בספרד?

חני: "כל הזמן. בטלפון, בסקייפ."

מירב: "ברמה של מה את מבשלת היום."

חני: "כאילו שלא נסעתי בכלל."

והיה ברור לכן שאתן הולכות לעבוד ביחד.

מירב: "כן, כן, כן. היה לי מאוד ברור שאני רוצה לעבוד איתה, להיות איתה."

מדברות באותה השפה

חני שבה לארץ לפני חצי שנה, שכרה דירה ברחוב של מירב ("היא מצאה לי דירה קרובה"), והשתיים החלו לרקום ביחד את חלום העסק המשותף. "התחלנו לדבר על זה עוד כשהייתי בספרד, וכשחזרתי התחלנו לגלגל את זה" מספרת חני. "עשינו כמה אירועים, ימי הולדת לבנות מהכיתה ביחד עם הבנות שלנו, שולחן לט"ו בשבט, כל מיני דברים כדי להתחיל להריץ את העבודה ולצלם אותה ולפרסם אותה. התחלנו גם תהליך של קואצ'ינג משותף לבניית הפרויקט הזה, אצל דולי חותם פה במודיעין."

בהקמת עסק עם חברה יש לא מעט סיכונים.

חני: "זו אזהרה שקיבלנו מלא מעט אנשים, אבל אנחנו מאוד שלמות עם המקום הזה ומאוד בטוחות בקשר שלנו. גם מקצועית אנחנו מאוד משלימות אחת את השנייה. מירב התמקצעה בתחום של הקונדיטוריה ועושה חיל בתפריט של קוטשילד, בכל הקונדיטוריה המודרנית…"

מירב: "ואצלה העיצוב הוא בנשמה."

חני: "גם למדתי את זה."

מירב: "למדת את זה בגלל שזה היה בתוכך."

חני: "שתינו יודעות להעריך את האסתטיקה מבלי להתפשר על איכות של מוצר. אנחנו יכולות לראות איזה עוגה ולהעריץ את איך שהיא נראית…"

מירב: "ואת האיזון של הטעמים והמרקמים…"

חני: "אנחנו מדברות באותה שפה גם של הטעמים וגם של היופי. אבל בעיקר אנחנו אוהבות להיות ביחד. יש חלוקת תפקידים בכל מיני תחומים, אבל הכיף הכי גדול שלנו, אם יש לנו אירוע, הוא להיות ביחד אל תוך הלילה, ופשוט ליהנות ממה שאנחנו עושות. אני חושבת שזה הכי חשוב, ההנאה הזו ממה שאתה עושה."

הנאה זה חשוב. אבל זה לא מספיק.

חני: "אנחנו לא רוצות לעשות צעדים לא נכונים מבחינת עסק בהקמה. אני עושה עכשיו קורס של מט"י כדי לקבל כלים וידע ולעשות את כל זה נכון. יש בזה המון רומנטיקה, אנחנו יכולות לשבת פה ולפנטז על מסיבות ושולחנות בחתונה, אבל בסופו של דבר זה עסק, והוא צריך להיות מנוהל נכון, מפורסם ומשווק בצורה חכמה."

מירב: "חלוקת התקציב בין האוכל לקישוטים צריכה להיות נכונה."

חני: "היה חסר לנו הידע הזה. אז בעוד מירב מתמקצעת לה במסעדה אני מנסה ללמוד את התחום הזה".

השירות שהן מספקות כולל מסיבות ואירועי קונספט על טהרת הקונדיטוריה והמטבח הקר: מאפים, מאפי בוקר, פטיפורים, קינוחים. "בארנץ' זה קונספט שאנחנו מאוד אוהבות, כי המטבח הקר המלוח והקונדיטוריה משתלבים בו ביחד", אומרת חני, ומירב מוסיפה: "יש בו מין חופש, מגוון של דברים שמאוד כיף להתפרע בהם." לקוחות הן צוברות מפה לאוזן, בעיקר ממודיעין מטבע הדברים, אבל הן לא ממש מגבילות את עצמן באזור גיאוגרפי ("יצא לנו לעשות אירוע אפילו בנהריה"). הלוקיישן של האירוע – חופשי, לבחירת הלקוח. "זה יכול להיות במשרד של חברה, בבית, בים, פיקניק בחיק הטבע או יום הולדת בפארק. אנחנו מגיעות עם הדברים ומעצבות במקום." את התפריט והקונספט העיצובי הן סוגרות בפגישה מוקדמת עם הלקוח, אחרי שהן מבררות העדפות, אהבות וסלידות, וכמו בכל תחום, הן מספרות – יש כאלה שיודעים מה הם רוצים ויש כאלה שמחכים שיאכילו אותם בכפית ("תרתי משמע").

למי אתן מכוונות? מי קהל היעד שלכן?

חני: "מסיבות קונספט נכונות לכל מיני סוגים של אירועים. זה מתאים לילדים, למבוגרים, בימי הולדת עגולים למשל, למסיבות רווקות, בריתות, בר מצוות, חתונות וגם לאירועים עסקיים – הרמות כוסית, השקות מוצרים, ירידי לייפסטייל, אירועים ממותגים."

מירב: "הסלוגן שלנו הוא – אמנות החגיגה. כל סיבה למסיבה אנחנו נהנה ליצור איתה, לשבת עם אנשים, ולפנטז על האוכל ועל איך שזה יראה."

חני: "לפעמים מאיזשהו בקבוק או מפית יכול להיוולד רעיון שלם. אני כל הזמן אוספת דברים, וצוחקים עלי – מה את פותחת חנות? ואז הגיע יום ההולדת של בתי, התכנון התחיל מאיזה ארגז מעץ שהפכנו לתיבת אוצר, והאירוע והתחיל לקבל צורה של יום הולדת של פירטים. צרפנו לזה ארגזי עץ שהוצאו מהארונות, קישוטים בפסים בשחור ולבן,  שרשראות של חרוזים בצבע זהב נזרקו על שולחן, וחוטים וחבלים שפתאום נמצא להם שימוש."

מירב (מצביעה): "תראי את השולחן הזה לדוגמה. רצינו היום לסדר שולחן כדי שיהיה מה לצלם. וחני הוציאה מפת שולחן יפה שהיא עוד לא הספיקה להשתמש בה, ואז הוצאנו את המגש, וכלים מתאימים, והתחלנו שלב עם פרחים וטקסטורות. הכל בסופו של דבר יוצר תמונה שלמה."

מארחות ביחד

מה מבדיל אתכן משרותי קייטרינג אחרים?

מירב: "אנחנו מארחות ביחד עם הלקוחות את האורחים שלהם. הם כמו אורחים שלנו".

חני: "אנחנו מציעות חבילה שלמה, של האסתטיקה ושל הטעם. העיצוב של הפרטים הקטנים באוכל ובדקורציה יוצר שלם שגדול מסך חלקיו."

מירב: "באירועים שעשינו עד עכשיו קיבלנו מחמאות על כמה שאנחנו נחמדות ויודעות לארח וכמה שהקשר שלנו עם אנשים הוא מצוין. זו רוח הדברים, אבל זה גם הדבר שהכי קשה לשווק: יכולת האירוח והנחמדות והקסם הבינאישי. אני חושבת שזה מה שיעשה בסופו של דבר את העסק, כשאנשים יתחילו להבין מול מי הם עובדים."

חני: "אנחנו רוצות ליצור מעגל לקוחות חוזרים שמתרחב לאט לאט, וזה משהו שצריך להתבסס על המלצות של האנשים והמילה הטובה."

איזה חלק של העבודה אתן הכי אוהבות?

מירב: "אני אוהבת את הרגע שיושבים עם לקוח והוא נותן כיוונים שהוא אוהב ומתחילים לזרוק רעיונות ולאט לאט מתחילים לבנות תמונה בראש של איך זה הולך להיראות, ומה יהיה על השולחן ואיך זה הולך להיראות, וזה מקבל צורה, נרקם."

חני: "אני אוהבת לעשות סימולציה בערב לפני האירוע. בשלב הזה לא הכל מוכן עדיין, ולא כל העוגות בחוץ, אבל כבר אפשר לעשות איזושהי העמדה, לצלם ולהתחיל לראות את הקומפוזיציה, וזה כאן וזה לא כאן וזה יותר ואולי נוסיף את זה. וכמובן – אני אוהבת את הוואו, כשהשולחן כבר עומד ואנשים נכנסים ורואים את זה. זה גורם לנו להרגיש מאוד בטוח במקום שבו אנחנו נמצאות".

מה התגובה הכי טובה שקיבלתן אי פעם מלקוח?

מירב: "יש לי לקוחה שנתנה לי מתכון ביתי שלהם לעוגה הונגרית, הכנתי אותה וזה הזכיר לבעלה את העוגה של אמא שלו. טעמים לוקחים אנשים למקומות נוסטלגיים, מעבר לטעם ולמראה."

חני: "כל מחמאה על צילום שאני שמה בפייסבוק או על אירוח שעשיתי ממלאת אותי מאוד."

מה אתן מאחלות לעצמכן?

חני: "להצליח ביחד, ושזה לא יפגום בחברות שלנו."

מירב: "שנמשיך ליהנות ככה."

חני: "כי כשאתה עושה משהו ונהנה ממה שאתה עושה…"

מירב: "גם מהעשייה וגם מהביחד. מהידיעה שאנחנו אחת עם השנייה ושזה של שתינו, בלי להתחשבן."

חני: "לטוב ולרע."

מתכון לאוזני המן
לבצק פריך:

100 גרם אבקת סוכר

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

קמצוץ מלח

1 כפית תמצית וניל

300 גרם (2 כוסות) קמח

1/2 כפית אבקת אפיה

2 חלמונים

 

למלית פרג:

1 כוס (200 מ״ל) חלב

1 כוס סוכר

גרידה מלימון אחד

200 גרם פרג טחון טרי

לקישוט:

אבקת סוכר לקישוט

 

1. מכינים את הבצק: במעבד מזון או מיקסר עם וו גיטרה מעבדים סוכר, חמאה ווניל למסה אחידה. מוסיפים חלמונים ומעבדים. מוסיפים את הקמח ומעבדים רק עד שמתקבל בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומקררים כשעתיים.
2. מכינים את המלית: בסיר מרתיחים את החלב עם הסוכר. מוסיפים את הפרג וגרידת הלימון, מערבבים היטב ומסירים מהאש.מניחים את התערובת להתקרר ולספוח את הנוזלים העודפים.

3. מחממים תנור לחום של 180 מעלות, מרפדים תבנית בנייר אפייה.

4. קורצים, ממלאים ואופים: על משטח עבודה מקומח מרדדים את הבצק הקר לעובי של כ-3 מ''מ. קורצים עיגולים בקוטר 6 ס''מ, מניחים כפית ממלית הפרג במרכז כל עיגול וסוגרים היטב לצורת אוזן המן.
5. אופים כ-15 דקות, עד שהבצק מתחיל להזהיב.

6. מצננים לחלוטין וזורים אבקת סוכר.

 צילום: אינגריד מולר 

כתבות נוספות

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

הדחפורים עלו על ההיסטוריה

החלו העבודות להקמת מרכז לוגיסטי חדש בפארק הטכנולוגי במודיעין, שייבנה על גבי אתר ארכיאולוגי ייחודי שנחשף לפני מספר שנים. במקום התגלו בתים מפוארים עטורי פסיפסים, בארות מים, בתי בד, בתי מלאכה לזכוכית וממצאים נוספים, כאשר הייתה זו הפעם הראשונה בה נחשפות עדויות ליישובים מוסלמים באזור

מחזיקים לו אצבעות

ביום שישי בערב תעלה נבחרת הנוער הישראלית לגמר אליפות אירופה בכדורגל, כאשר גם למודיעין יהיה נציג על המגרש – עילאי תומר בן ה-18 שמשחק במכבי תל אביב

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

המשך קריאה »

הדחפורים עלו על ההיסטוריה

החלו העבודות להקמת מרכז לוגיסטי חדש בפארק הטכנולוגי במודיעין, שייבנה על גבי אתר ארכיאולוגי ייחודי שנחשף לפני מספר שנים. במקום התגלו בתים מפוארים עטורי פסיפסים, בארות מים, בתי בד, בתי מלאכה לזכוכית וממצאים נוספים, כאשר הייתה זו הפעם הראשונה בה נחשפות עדויות ליישובים מוסלמים באזור

המשך קריאה »

מחזיקים לו אצבעות

ביום שישי בערב תעלה נבחרת הנוער הישראלית לגמר אליפות אירופה בכדורגל, כאשר גם למודיעין יהיה נציג על המגרש – עילאי תומר בן ה-18 שמשחק במכבי תל אביב

המשך קריאה »

השבוע בעיר

לא נשארים בבית: שחר חסון, מסיבת מזרקות, מופע קלאסיקות רוק, ספורט בפארק ואליפות העיר בכודרעף חופים

המשך קריאה »

המספר הנוסף

רוכבי האופניים ממודיעין עלו השבוע שוב על הפודיום, נדב נידם סיכם בהפועל ירושלים אבל יצא למחנה אימונים עם מכבי תל אביב, ועירוני מודיעין ממשיכה להתחזק לקראת ליגה א'

המשך קריאה »