איך נפלו גיבורים

יהודה גולן

יניב בר-און

סמ"ר יניב בר-און ממכבים נפל ב-12.07.2006, ממש עם פתיחתה של מלחמת לבנון השניה. יניב הוא בנם של קרלין ואשר, אח לאיתן והדס, נולד ברחובות בנובמבר 1986 והיה הילד האמצעי במשפחתו. הוא גדל במכבים וסיים את לימודיו בתיכון מו"ר תוך הרחבת מקצועות הביולוגיה וכלכלה.

בני משפחתו מספרים על אדם סקרן מאוד שנהג לחקור כל דבר שעניין אותו. בילדותו נהג לטוס בכל קיץ למשפחתו בקנדה, שם נחשף לעולם התעופה ואהב כל מה שקשור לתעופה אזרחית – משדות תעופה ומטוסים ועד למשחקי סימולאטורים במחשב, כשלצד התעופה האהדה למכבי תל אביב בכדורגל היתה גדולה, והוא ליווה את הקבוצה ניצחונות ובהפסדים.

"יניב היה פטריוט גדול, שאהב את הארץ ואת היישוב", מספרים הוריו. "הוא נהג לכסות את כל הבית בדגלי ישראל ביום העצמאות ובצבא לימד את חבריו לצוות הטנק, שהיו עולים חדשים, על ההיסטוריה של המדינה".

יניב אהב מאוד את מכבים, וכשיום אחד גילה כי לקבוצת הכדורסל המקומית אין מספיק קהל גייס את חבריו שהגיעו לכל משחק לעודד את הקבוצה. בנוסף, יניב תחזק את אתר האינטרנט של מכבי מכבים-רעות.

בדצמבר 2004 התגייס לשריון כנהג טנק ושובץ לגדוד 82 של חטיבה 7. יניב התאהב בחטיבה ובהיסטוריה המפוארת שלה והיה גאה מאוד להיות שריונר. לאחר סיום האימון, במסגרת צוות מחלקה פלוגה (צמ"פ) הוצבה פלוגה א' שבה שירת יניב, להגן על היישוב נצרים שברצועת עזה. הטנק של יניב היה בין האחרונים שיצאו מהרצועה במסגרת תוכנית ההתנתקות באוגוסט-ספטמבר 2005.

לאחר ההתנתקות עבר הגדוד בפברואר 2006 לקו כחול בגבול לבנון, ככח כוננות נגד פעילות אפשרית של החיזבאללה.

בבוקרו של ה-1 ביולי 2006 חטף פתח חיזבאללה שני חיילי מילואים – רב-סמל אהוד גולדווסר וסמל-ראשון אלדד רגב. המוצב שבו שהו יניב וצוותו ספג הרעשה ארטילרית כבדה. כשנודע על החטיפה, ובהיותם במוצב הקרוב ביותר למקום האירוע, קיבל הצוות של יניב הוראה להיכנס לתוך לבנון ולעצור את רכב המילוט של המחבלים. הצוות התקשה להגיע לטנק עקב ההרעשה הכבדה, אך במאמץ אדיר והתעקשות נחרצת הגיעו אנשי הצוות לטנק, וביחד עם "נגמחון" דהרו לעבר גדר הגבול וחדרו לשטח לבנון.

הצוות הספיק לירות ולפגוע במספר עמדות חיזבאללה בעת הכניסה ללבנון אך במרחק קצר מאוד מהגבול עלה הטנק על מטען גחון גדול, אשר השמיד את הטנק והרג את ארבעת אנשי הצוות במקום – ויניב ביניהם. עם יניב נפלו סמל ראשון שלומי ירמיהו, סמל ראשון גדי מוסייב וסמל ראשון אלכס קושנירסקי. יניב היה בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הלווייתו נערכה ב-16 ביולי 2006, והוא היה לחייל הראשון שנקבר בחלקה הצבאית בבית-העלמין במודיעין, כשהוא מותיר אחריו הורים, אח ואחות.

יניב בר-און (משמאל) קורא עיתון על הטנק. אהבתו הגדולה של יניב הייתה תעופה אזרחית. אפילו בצבא, בתוך הטנק, הוא חלם על מטוסים. בתמונה הזאת יניב נח על הטנק וקורא מגזין תעופה, כשלידו חברו לקורס, בני. את התמונה צילם רונן רוזנטל, חברו לקורס.


יהונתן איינהורן

סמ"ר יהונתן איינהורן, תושב מושב גמזו ליד שעלבים, במועצה האזורית חבל מודיעין, נפל ב-1 לאוגוסט 2006. יהונתן הוא בנם הבכור של רויטל ודוד, נולד ב-1984 בהר ברכה שבשומרון, אח לאביתר, איתמר, אמיתית ובן ישי.

בילדותו נדד עם משפחתו בהתאם למקום עבודתו של אביו, שהיה איש קבע בחיל האוויר. כשהיה בכיתה ב' המשפחה התיישבה במושב גמזו שבשפלה. בהמשך, הוא למד במכינה הקדם צבאית "עצם" שבעצמונה ובמרץ 2004 התגייס לצנחנים וסיים מסלול ביחידת העורב.

יהונתן הוצב כלוחם בחוליית החוד של מח' הפטרול בגדוד 101. ב-01.08 בקרבות בעייתא א-שעב שבדרום לבנון נהרג יהונתן בקרב כשהוא בן 22 בנופלו. לאחר מותו נמצא בין חפציו דף נייר צר ומוארך שקופל כאקורדיון שעליו רשם קובץ הלכות שימושיות לחייל בשטח. לימים נערך "פק"ל הכיסים של יהונתן" כקובץ ערוך לשימושם של החיילים.

הוריו סיפרו כי "יהונתן הי"ד הרגיש ששליחות מוטלת על כתפיו גם בהיותו לוחם למען המדינה וגם בהיותו נווט החו"ד של גדוד 101. יחד עם זאת היה בחור שמח וטוב לב אשר חיוכו כבש רבים. בכל דבר מצא את החיובי ואת הצד הטוב שבו ואת זאת השרה גם על הסובב אותו". התמונה הזו צולמה בטרם נכנס יהונתן בפעם אחרונה ללבנון ממנה לא חזר חי. חבריו לחוליית החוד הצליחו לצלם אותו במצבו הטבעי כשהחיוך אינו מש מעל שפתיו, "כזה היה וככה נזכור אותו תמיד" אמרו הוריו


עוז צמח

סמ"ר עוז צמח, תושב רעות, נפל ב-12.08.2006. עוז הוא בנם של אלישבע וחיים, אח ליוסי, אורן, יפעת ושני. עוז נולד ביבנה וכשהיה בן חמש וחצי משפחתו עברה לרעות. עוז חלם להיות מהנדס וחוקר בתחום הביוטכנולוגיה, מכיוון שאהב את הטבע ובעלי החיים ואף עבד במרפאה וטרינרית בהתנדבות.

בנוסף עסק עוז בקראטה, שחייה וכדורסל והיה שחקן מצטיין במועדון "מכבי" המקומי, עסק בטיסנות ואהב לדוג. אלא שהוא היה דייג "מיוחד" ונהג להחזיר למים את הדגים שדג כדי שלא לפגוע בהם.

מאחר ומוצאה של אמו מהולנד, בילתה המשפחה בהולנד במהלך המעבר מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה,  אלא שעוז התעקש לשוב לישראל והפציר בהוריו לחזור, ואכן המשפחה חזרה לישראל עוז סיים את לימודיו בבית הספר מו"ר אותם סיים בהצטיינות במגמת הביוטכנולוגיה והתגייס במרץ 2004 לחיל השריון. חמישה חודשים לפני שהשתחרר הוא נפל במלחמת לבנון השניה כשהוא בן 21.

הוריו חיים ואלישבע סיפרו כי "הגם שהיה תלמיד מצטיין ומועמד טבעי ללימודי רפואה במסגרת העתודה האקדמית, היה עוז נחוש לשרת כלוחם ביחידה קרבית, ולתרום מיכולתו ומכישוריו למדינת ישראל. לקראת גיוסו עבר בהצלחה מבדקים, והשתתף בגיבושים לקורס טיס וליחידת הקומנדו הימי".

עם גיוסו לצה"ל במרץ 2004 שובץ עוז בחיל השריון, והחל את מסלול ההכשרה המאתגר בפלוגת "גולן" שבגדוד "סופה", במסגרת עוצבת "ברק". עוז אהב מאוד את הצבא, אהב את חבריו, תמך בהם ועודד את רוחם ברגעים הקשים. הוא אהב את הטנק ואת עוצמתו, נהג להבריק את המכונה הכבדה וגם הסתדר מצוין עם הבוץ.

"עוז הגשים את שאיפתו להיות מפקד טנק", סיפר אביו חיים, בעצמו אל"מ במילואים. "הוא פיקד על טנק מסוג "מרכבה" סימן 3 משופר. אישיותו הנעימה, ניסיונו המקצועי והמבצעי, יושרו האישי והסגנון המיוחד שאפיין את התנהלותו בצוות ובפלוגה – תמיד בשקט ובחיוך – הקנו לו הערכה רבה מצד מפקדיו, פקודיו וחבריו ליחידה ולחיל".

במהלך שירותו היה עוז שותף לתעסוקות מבצעיות רבות ובכל הגזרות. כשפרצה מלחמת לבנון השנייה, נקרא עם יחידתו לקחת חלק בלחימה בחיזבאללה בדרום לבנון במסגרת מבצע "שינוי כיוון". כאן, כשהוא ממלא את שליחותו ומחרף את נפשו למען השגת מטרה נעלה של הצלת חיים, חמישה חודשים לפני שחרורו מצה"ל, נקטף עוז והוא בן עשרים בלבד. עד היום מגיעים אל המשפחה מכתבים אנונימיים, על ידי אנשים שסיפורו של עוז עורר בהם השראה ומכתבים רבים מונחים על קברו בהר הרצל.

סמ"ר עוז צמח נפל במוצאי שבת. במהלך קרב ההתקדמות מבינת-ג'בל נפתחה לעבר כוח שריון מגדוד 53, אש כבדה של טילי נ.ט וזו פגעה באחד הטנקים. מפקד הטנק נפצע וחדל מלתפקד. הטען קשר לקח פיקוד על הטנק אך התקשה לחלצו לאחור.

עוז שהיה בטנק אחר, נכנס לעמדת חיפוי כדי לירות לעבר האיום ולסייע לצוות הטנק הראשון להיחלץ מהמרחב המאוים. הטנק נכנס לעמדה, כשהוא חשוף באור יום ותחת אש תופת. עוז וצוותו סייעו בחילוץ הטנק. עם סיום פעולת החילוץ של הטנק, נפגע הטנק של עוז מטיל נ.ט וכל אנשי הצוות נהרגו.  עוז צמח הראה במעשיו רוח לחימה ורעות עד כדי חירוף נפש. ציון שבח מטעם מפקד פיקוד הצפון דאז הוענק לעוז צמח לאחר נפילתו על שהראה אחריות, דוגמא אישית, מקצועיות ורעות.

 

התמונה צולמה בשטחי הכינוס לפני הכניסה של צוותו של עוז ללבנון, אל הקרב בו נפלו. עוז מסמן בידו תנועת ניצחון. זה אכן הושג, אך עוז שילם על כך בחייו.

 

הוריו סיפרו כי "יהונתן הי"ד הרגיש ששליחות מוטלת על כתפיו גם בהיותו לוחם למען המדינה וגם בהיותו נווט החו"ד של גדוד 101. יחד עם זאת היה בחור שמח וטוב לב אשר חיוכו כבש רבים. בכל דבר מצא את החיובי ואת הצד הטוב שבו ואת זאת השרה גם על הסובב אותו". התמונה הזו צולמה בטרם נכנס יהונתן בפעם אחרונה ללבנון ממנה לא חזר חי. חבריו לחוליית החוד הצליחו לצלם אותו במצבו הטבעי כשהחיוך אינו מש מעל שפתיו, "כזה היה וככה נזכור אותו תמיד" אמרו הוריו

 

2037-08-12 03:54:00
2037-08-12 03:54:00

כתבות נוספות

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

המשך קריאה »

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

המשך קריאה »

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא סוג של כיסוי ביטוחי שמשלם עבור הוצאות רפואיות, כגון ביקורי רופא, טיפול בבית חולים ותרופות מרשם

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך