ארבע על ארבע על ארבע

יהודה גולן

זיו גולן לחץ בעדינות על דוושת הגז של ג'יפ הטויוטה השחור והרכב  קיפץ על הסלעים בדרך לפסגת הגבעה כאילו הוא נוסע לפחות על האוטובאן בגרמניה. הנוחות המדהימה של ג'יפ הטויוטה, מערכת המתלים המצויינת והקפיצים הרכים לא הזיזו כמעט לגב הכואב שלי על דרך העפר המשובשת. ולא, זאת ממש לא פירסומת לטויוטה.

כעבור עשר דקות נוספות של נסיעה קופצנית אבל כיפית ב"שביל ישראל" שזרועים בו אבנים וסלעים הגענו לפיסגת "גבעת רגב", שנמצאת די קרוב לפארק הטכנולוגי ובעצם צופה עליו מצד אחד. מהצד השני יש תצפית נהדרת לעבר מפעלי נשר, קצת אחרי מחלף ענבה, על שלל אלפי האורות המנצנצים שלו, שהעניקו לו את הכינוי "לאס ווגס הישראלית".

זיו דווקא לא אוהב את האורות האלה. "בחיפושים אורות כאלה מפריעים לנו לראות, הנה תראה אין כוכבים בשמיים מרוב חשמל כאן על הקרקע. לא רואים שום כוכב". ירדנו מהג'יפ וממרום גובהה של הגבעה, כמאתיים מטרים מעל פני הים, מולנו נפרשה העיר מודיעין. "תראה איזה יופי הא?" פלט שלום רוזנבלט, מפקד יחידת הג'יפים של מתנדבי משטרת מודיעין, שאליו התלוותי בעצם.

יש לנו מורשת קרב

שלום סיפר לי שלכאן היה מגיע תמיד מפקדה הראשון של היחידה – חנוך ברנרד שנפטר לפני כארבע שנים באופן פתאומי בגיל 49. "מה שהכניס את כולנו להלם גדול", כפי שסיפר שלום רוזנבלט שתיכף נגיע אליו.

זה הזמן לספר כי החבר'ה האלה מיחידת המתנדבים של משטרת מודיעין, שהם ג'יפאים לכל דבר, ושוטרים מתנדבים, שחיים ונושמים ג'יפים, הזמינו אותי להצטרף לתרגיל לילה שכלל ניווטים ואחר כך מציאת "שני נעדרים שנעלמו מבתיהם ונראו לאחרונה בתוככי יער בן שמן" (החלק השני כמובן "בכאילו").

העילה הרשמית להזמנה שקיבלתי היתה רצון לחשוף את היחידה כדי לגייס עוד מתנדבים לשורותיה, כדי לתגבר את שלושים המתנדבים. שלום רוזנבלט המתגורר בחשמונאים הסביר לי "ברוח המפקד" ש"הפעילות מחייבת עוד מתנדבים ואנחנו רוצים שיבואו".

כאן המקום להסביר שהמתנדבים הם באמת מתנדבים במאה אחוז. כלומר המתנדב מביא את הג'יפ שלו, משלם על הדלק, על הבלאי ועל הכל בעצם. הוא מביא את הציוד הנדרש וזה הרבה. "אנחנו מקבלים מהמשטרה כמה כלי נשק לתרגיל. לפעמים מכשיר קשר משטרתי שנוכל לדבר איתם וזהו", מסביר לי יהלי עמית, הסגן הבלתי רשמי של שלום, שצמוד אליו לחפ"ק שעליו נסענו כל הערב וחיפשנו את ה"נעדרים". "אבל אין לנו טענות", ממהר יהלי להוסיף."אנחנו מבינים את המצוקה התקציבית ומקבלים את זה. אפילו את המפות שלנו אנחנו מסדרים, חילקנו את השטח לתאי שטח ממוספרים שיהיה יותר נוח לחפש, הכל עשינו בעצמנו".

בכלל, לצבא חלק חשוב בעיצוב התמונה הכללית. כי מי שמקשיב לקשר בין הג'יפים, או שם לב לקוד הלבוש ה"חצי צה"לי", מבין שלמורשת הצבאית יש תפקיד חשוב מאד בעיצוב דפוסי ההתנהגות של היחידה והחבר'ה. כך גם התדריך לפני היציאה לשטח שהוא לגמרי צה"לי, כולל הוראות פתיחה באש וכל מה שנדרש. אגב – מכשירי קשר שמותקנים בג'יפים לשימוש מבצעי נקנו בכסף הפרטי כמובן. ומי שישמע את ההתנהלות בקשר יחשוב שסיירת גולני או יחידה מובחרת אחרת מתאמנת בשטח.

החבר'ה מדוגמים רובם בנעלי פלדיום, קפוצ'ונים שחורים, חלקם בכובעי צמר, כמעט לכולם פנסי ראש והמפות נפרשות על מכסה המנוע ממש בסגנון תרגיל גדוד של גולני.

חזרה לגבעת רגב, שהיא בכלל חירבה, "הנה בוא תראה איפה אנחנו מחפשים את הנעדרים" קורא לי שלום, אחרי שהחפ"ק התמקם. אני רוכן על המפה, שלום מצביע על חמישה "תאי שטח" שמסומנים ואומר לי "כאן בחירבה הנעדרים מתחבאים".

בינתיים נפרשים הג'יפים האחרים בשטח. יהלי, שהוא אל"מ במילואים ובחיים האזרחיים עוסק בתחום המים, מזניק את הג'יפים לשטח, מחלק את הגזרות לפי תאי השטח ומסביר בקשר שהשניים שנעדרים הם "אדם קרח ושמנמן, שנסעו בג'יפ פאג'רו ונראו ביער בן שמן איפשהו מדרום מערב לליגד".

שלום מתעמק במפה אבל פנס הראש שלו חלש ובקושי רואים. יהלי מצטרף להאיר לו ושלום – שהוא רס"ן במילואים – לוקח את מע"ד המוטורולה ובקול סמכותי של בוגר סיירת (אחר כך נגיע לזה) הוא קורא לצוותים: "4 כאן קודקודי יגם".

"יגם הוא אות הקריאה של היחידה", מגלה לי יהלי ומוסיף ש"זה בעצם ראשי תיבות של "יחידת ג'יפים מודיעין". יהלי מראה לי את יומן המבצעים שהוא ממלא, ממש כמו בחמ"ל צהל"י תיקני, כולל שבצ"קים, (שיבוץ קרבי).

בינתיים "ארבע" גמר לסרוק את תא השטח שקיבל ללא תוצאות. שלום מזניק את צוות 1 לאזור אחר ומסיט את צוות 4 שבפיקוד ריצ'י וולף (עו"ד) לעוד תא שטח. "נראה מתי הם יגלו אותם?". שלום ויהלי לא נראים מודאגים. "זה לא תרגיל מסובך, גם השטח מוכר לכולם, שעה שעתיים והכל נגמר".

בינתיים, ממש כמו בתרגילים צבאיים, בעוד אנשי החפ"ק עסוקים בקשר ומנהלים את העסק, זיו, נהג הג'יפ ניגש לדלת האחורית, לטפל בלוגיסטיקות. אני בא איתו לראות מה כבר מחזיק ג'יפאי מדופלם בגי'פ שלו, האמת? זה לא שונה מג'יפ צבאי שיצא לתרגיל: שק שינה מגולגל, מזרון, ערכת קפה משוכללת, קלקר מים, שמיכות, כמה כיסאות מתקפלים לחפ"ק שזיו מוציא ופורש ליד מכשיר הקשר והמפה שעל מכסה המנוע. אני תוהה אם בפנים יש ערכת שש בש ולפני שאמרתי ג'ק רובינסון, כבר לחשה האש בגזיה, וארבעה ספלי אלומיניום נשלפו כשהקפה השחור מבעבע.

"אנחנו מאומנים"

את הדקות לפני שזיו מזג את הקפה ניצלתי לתחקיר קצר. זיו גילה לי שהוא עובד באיתוראן. "אני עוסק בפיתוח טכני. יושב כל היום במשרד. לכן הג'יפ הוא מפלט עבורי, הטויוטה היא חיית שטח אמיתית", הוא מלטף במבטו את הג'יפ. ראיתי שנסענו? לא הרגשת כלום נכון?, זאת הטויוטה, זה רכב אדיר".

ככה כל שבת אתה בשטח?

"קודם נסעתי על אופנועים, אבל בשלב מסויים כשהייתי די צעיר זה עבר לי, כי ראיתי מה קרה לחברים שלי. אז עברתי לג'יפים, ליחידה התנדבתי מההתחלה וזה נחמד לי".

ראיתי שאתה מכיר טוב את השטח כאן…

"כן, אנחנו מאומנים. כולם מכירים כאן את הגיזרה, אנחנו מתאמנים כאן הרבה וגם מבצעית יש לנו הרבה אירועים בשטח הזה".

אלו אירועים מבצעיים?

"בעיקר אנשים שנעלמים ביער. או שהלכו לאיבוד, או שרצו להיעלם. כלומר כאלה שבמשבר או בדיכאון ורוצים להתאבד. מצאתנו כבר כאלה שהיו על סף התאבדות והגענו אליהם בדקה ה-90".

הקפה כמעט גלש, זיו מזג ארבע כוסות וחזרנו לשלום ויהלי בקידמת הג'יפ שהמשיכו לחלק הוראות לצוותים. "אנחנו כאן על גבעת רגב כי זה מקום גבוה ויש יתרון ביצירת קשר" הסביר שלום, אבל לא פעם במהלך התרגיל, אבד הקשר ושלום עבר לסמארטפון שלו ופשוט צילצל לצוותים".

היי הציף'

שעה וחצי קודם בתחנת המשטרה במודיעין התכנסו  17 ג'יפאים ושישה "צ'יפים". "לא לכל אחד ביחידה יש ג'יפ" אומר שלום, "אבל אנחנו מתחייבים בגיוס ליחידה שלא להיפרד מהפלאפון אפילו לדקה במהלך היום. "זה חלק מהדרישות שלנו", אומר יהלי ושלום שכיפה על ראשו הוסיף: "גם לבית הכנסת אני הולך עם פלאפון פתוח בכיס".

שלום, שבשירות הצבאי שירת ביחידת חי"ר קטנה, כזאת שלא תדע את שמה, וגם אם תדע, השם לא יגיד לך כלום. הוא בוגר אזור הר חברון שהגיע לחשמונאים, בעל תפקיד בכיר בחברה לעבודות תשתית

זה לא מפריע לך בעבודה?

"כולם יודעים שאם יש משהו אני עוזב הכל ורץ, אבל יש גם מקרים מצחיקים. למשל לפני כמה חודשים ישבתי בפגישה עסקית עם אנשים מאוסטרליה שבאו לארץ. פתאום היה טלפון שיש אדם נעדר. הסברתי להם בעדינות שאני חייב לרוץ לחפש מישהו שנעדר מהבית. הם לא כל כך הבינו מה בדיוק קורה וחשבו אולי שאני מהמשטרה בכלל, קמתי התנצלתי ורצתי, עזבתי אותם ככה באמצע הפגישה".

לך יש ג'יפ שלום?

"היה לי, אבל עשיתי תאונה ועכשיו אשתי לא מרשה לי לקנות ג'יפ אחר. אז אני נוסע עם זיו".

יש לכם כבר מורשת קרב אמיתית? משהו יוצא דופן?

"כן בטח. בדיוק לפני שנה בסופת השלגים הגדולה, נתקעו מאות נהגים ביום שישי אחר הצהריים ובערב על כביש 443 בדרך לירושלים. הזעיקו אותנו ויצאנו לכיוון ירושלים, חילצנו מאות אנשים שהבאנו למודיעין. זה היה מבצע מבצע אדיר מימדים במושגים שלנו ומוצלח מאד. היו לנו כמובן גם מקרים שאיתרנו נעדרים שעמדו להתאבד והצלנו את חייהם".

למשל?

"אספר לך על מקרה שאירע לפני כמה שנים. היה יום עיון לאנשי חינוך בנאות קדומים ובסופו של יום מורה מאזור המרכז לא חזרה הביתה. יצאנו לחפש אותה, הצלבנו מידע ולבסוף מצאנו אותה יושבת ליד גופת גבר, שלא היה בעלה. התברר כנראה שהם נפגשו ביער, ושני פלסטינים תקפו אותם, הם רוצצו את גולגולת הגבר והיא נשארה במקום שרויה בהלם ולא מתקשרת. כך מצאנו אותה במצב נפשי קשה ליד ההרוג, זה היה האירוע הראשון שלנו וכל השאר היסטוריה".

מי האנשים שאתם מוצאים ביער?

"מכל הסוגים! הרבה שהלכו לנקות את הראש ולא בטוח שהם רוצים להתאבד. הרבה שפשוט נמאס להם ורוצים שקט, וגם כאלה ש שבאמת נשבר להם ורוצים למות. לצד אלה יש את האנשים שהולכים לאיבוד, אלה שאיבדו את הדרך ולא יודעים איך לצאת מהיער. בן שמן הוא מקום גדול וצפוף וקרוב למרכז, לכן יש כאן תנועה גדולה של אנשים שבאים לכאן, לנפוש או לנסות להתאבד. בקיצור יש כאן הרבה עבודה ולא משעמם".

לאן נעלם ברזאני?

לפתע מופר השקט בקשר. צוות 16 דיווח שלא מצא כלום, צוות 4 עבר לתא שטח מספר 5 מתוך תקווה שהפעם אולי הם ימצאו את הנעדרים אותם שיחק רון בראזני (ביום יום ראש מינהלת אופק בעיריית מודיעין, שבקשר כינה עצמו "מברג" כלומר קמב"ץ היחידה בעגה הצבאית.)

אחרי עוד כמה דקות התרגשות רבה: צוות 4 מזהה רכב חונה בין העצים. "מצאנו את הנעדרים", מדווח בהתרגשות רבה מפקד הצוות, עו"ד ריצ'י וולף שאחר כך בסיכום התרגיל יספר לי במבטא אמריקני שהוא מניו יורק אבל כבר ארבעים ואחת שנים בישראל.

הנעדרים "הקירח והשמנמן" נמצאו בריאים ושלמים. שלום נותן את פקודת סיום התרגיל כמובן בסגנון הצה"לי ומכנס את הכוחות בעינב "ליד פארק המנגלים שמול תחנת הדלק מיקה". "רות היישר" עונים לו פקודיו בצייתנות. הג'יפים מתגלגלים לאזור הפארק החדש שליד מיקה.

כשאנחנו מגיעים, הבורקסים, העוגות והקפה כבר פרושים על השולחנות, בחוץ 16 מעלות וקריר אבל הלב חם, וכולם מבסוטים.

שלום מסכם את התרגיל המוצלח: "תודה לכולם" והחברה' מתפזרים לאחר טפיחות על השכם ואיסוף האשפה, "להתראות בעוד שבוע".  בדרך לג'יפ אני שואל את יהלי עמית "כל כמה זמן אתם מתאמנים?" והוא עונה:  "יש לנו יום פעילות פעם בשבוע, תרגיל, או פעילות בט"ש לטובת המשטרה, מחסומים, סיורי בט"ש, כל מה שצריך ואם יש הקפצת אמת אז זה בנוסף כמובן".

יש תנאי קבלה ליחידה? ככה כמו לסיירת צנחנים?

"התנאי הוא שהאדם יביא אישור מרופא שהוא בריא, אבל ברור לך שצריך להתחבר חברתית לאנשים, היו לנו כבר אנשים שהרגישו לא מחוברים ופשוט עזבו מרצונם, כי צריך אופי מיוחד להיות ביחידה שלנו".

במשטרה מתמוגגים

לפני הפיזור שלום מנדב כמה פרטים מעניינים על ציבור אחר שמשוטט ביערות. הפעם אלה הברסלבים. "זוגות אני מבין, אבל ברסלבים? תמהתי. "כן, חלק מתורתו של ר' נחמן היא התבודדות והתחברות אל האלוהים בטבע, אז אם אנחנו רואים רכב ביער, מיד מחפשים שמא מישהו תלה את עצמו, ברוב המקרים אנחנו מגלים חסיד ברסלב עם הכיפה הלבנה המחודדת או יושב שקט ודומם, או רוקד שר וצועק לשמיים ומתפלל ואז אנחנו עוזבים אותו בשקט".

ומה אומרים במשטרת מודיעין על היחידה? מבחינה מבצעית היחידה היא "בוננזה" אמיתית, והעובדה: אנשיה מוקפצים לפעילות מבצעית גם פעמיים שלוש בשבוע, ורק בשבוע שעבר הם הוקפצו פעמיים באותו יום לחפש זקן שנעדר מביתו ולעוד פעילות.

סגן ניצב אמיר קליין מפקד המשטרה: "היחידה מנוהלת כמו סיירת מובחרת בצה"ל והם עובדים גם כמו יחידה צה"לית. הם נותנים עבודה איכותית שמוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש, הם זמינים 24/7 באים בלי לשאול שאלות מיותרות, ואני יכול לומר בביטחון רב ובלי לעשות 'עין רעה', כל דבר שהם נוגעים בו, מצליח להם".

קליין ציין כי "מטרת יחידת הג'יפים היא הצלת חיים פשוטו כמשמעו,  לכן אנחנו קוראים להם הרבה לאירועי חילוץ מהשטח, או היעדרות כשיש סכנת חיים ממשית, יש להם את האמצעים הכי טובים ואלה הג'יפים, כדי לסרוק שטח ענק כמו יער בן שמן והיער גדול מאד, לכן בשטח גדול כזה כמה שיהיו יותר כלים לצד הכלים המשטרתיים, הסיכוי להצלחה גדל".

צילום אינגריד מולר

2014-11-25 00:00:00
2014-11-25 00:00:00

כתבות נוספות

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

המשך קריאה »

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

המשך קריאה »

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא סוג של כיסוי ביטוחי שמשלם עבור הוצאות רפואיות, כגון ביקורי רופא, טיפול בבית חולים ותרופות מרשם

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך