"בגבול ירדן אנחנו ערוכים למצב שבו הכל יתפוצץ לנו בפנים"

יהודה גולן, צילום דובר צה

נכון שזה אולי לא התפקיד הכי מרגש במערך הקרבי בצה"ל. נכון גם שהגבול עם ירדן לאורך הערבה הוא בדרך כלל גבול שקט, שלא לומר קצת "מנומנם". ונכון שזאת לא בדיוק הגיזרה שבה מתהלכים עם "סכין בין השיניים" ושבכל רגע תקרע את האוויר יללת הצופרים וצרורות ירי. אבל בכל זאת – להיות שנתיים וחצי מפקד הגיזרה בגבול הערבה זו משימה מאתגרת ותובענית. ועם גיזרה שנמשכת מאות קילומטרים שעליה אתה אחראי כמח"ט, אז הלילות לא בדיוק שקטים לאור הכוכבים.

תשאלו את אל"מ טל כרמל, תושב מכבים שסיים ממש בימים אלה את התפקיד כמח"ט 270, הלא היא "חטיבת הערבה" שקמה על בסיס חטיבת הערבה ההיסטורית ממלחמת תש"ח ושפורקה למשך שנים רבות. הוא יאמר לכם שהוא נהנה מאד בתפקיד, למרות המורכבות שלו והבעיות הלא פשוטות של להגן על גיזרה באורך כזה.

עד כדי כך הוא אוהב את הגיזרה, עד שהחליט בשבוע האחרון שלו בתפקיד לסייר לאורך הגיזרה, אבל בריצה. הוא לבש בגדי ספורט, לקח את נשקו האישי ויצא למירוץ שבו עבר בערך 220 קילומטרים ביומיים. הוא יצא מדרום הערבה, אי שם סמוך לתמנע, ורץ עד מצדה. בדרך נכנס לבקר ביישובים שלאורך הערבה "להגיד שלום לחברים שעבדתי איתם שנתיים וחצי".

באתי, למדתי, חזרתי

כרמל, בן 40, יליד חיפה, נשוי לשרי (גם היא סא"ל בקבע) ולזוג שני ילדים. שרי היא ראש תחום יחידות השדה בצבא ובעברה מפקדת בסיס הטירונים בניצנים. כבר שמונה שנים שהם כאן בעיר, קודם במודיעין ולפני שנה דילגו למכבים, "כי מצאנו בית נחמד והיתה עיסקה טובה במחיר טוב" אומר טל.

הוא גדל בגבעתי שלחטיבתה הסגולה התגייס בשנת 1992. עבר את כל מסלול תפקידי הלוחם, יצא לקצונה, חזר לתפקיד מפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה, מפקד פלוגת הנ.ט של החטיבה. בדרך יצא ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים, משם קיבל את המינוי כקצין אג"ם של החטיבה, הלך ללמוד בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם) של צה"ל וחזר לגבעתי בשנת 2006 להיות מג"ד של גדוד שקד במשך שנתיים.

התחנה הבאה היתה המכללה לפיקוד טקטי, שם היה מפקד צוות חניכים, משם  פרש כנפיים מחוץ לגבעתי והלך להיות קצין אג"מ באוגדה 80, שאחראית על מרחב אילת ובעצם על שטח של כמחצית מדינת ישראל. בשנת 2012 יצא ללימודים לתואר שני.

ומה קרה?

"אחרי חודש וחצי קראו לי לחזור לשירות מהלימודים".

עניין לא שגרתי?

"לא. ממש לא. היה מצב שהקימו יחידות חדשות, היה אירגון מחדש בגזרה ונוצרה הזדמנות וחזרתי לשירות, כי הציעו לי לקבל את חטיבת הערבה. לא יכולתי לותר על התפקיד הזה ובלי היסוס עזבתי את הלימודים מיד ובאתי לחטיבה".

וככה ויתרת על הלימודים?

"לא, לא ויתרתי. עכשיו בתפקיד החדש שלי, שהוא תפקיד משרדי, אני אחזור ללימודי תואר שני, תוך כדי השירות. זה הסתדר לי".

סיימת את התפקיד בחטיבת הערבה. מה הלאה?

"קיבלתי את המינוי של ראש מחלקת תורת לחימה בצה"ל שזה אומר להיות אחראי על כל תורת הלחימה של הצבא. פקודות, נהלים, אחריות מבצעית גדולה".

אבל בלי אבק, נשק ומדי ב' אלא הרבה שעות משרד במיזוג אוויר בחדר בקריה…

"כן. גם את זה צריך לעבור בשלב מסויים".

בוא נחזור לתפקידך כמח"ט הערבה. זה לא קצת, איך נאמר, שיעמם בגבול השקט הזה?

"שיעמם בטח שלא. שקט? אני לא יודע מה זה שקט אצלך אבל יש הרבה פעילות בגבול, שאולי נראה כלפי חוץ גבול שקט".

תסביר…

"באזור הערבה יש הרבה מאד גורמים שיש להם חשיבות לאומית ולכן השמירה על הגבול בערבה חשובה מאד מבחינה לאומית. יש תשתיות לאומיות שחייבים לפקוח עליהם עין, חלקן נמצאות כבר וחלקן בתיכנון או בהתהוות. למשל הרכבת לאילת, שתיסלל בערבה די סמוך לגבול. צריך לוודא שהעסק הזה יעבור בשלום. או למשל שדה התעופה הבינלאומי החדש שמתוכנן להיבנות צפונית לאילת ממש בערבה בתחום הגיזרה של החטיבה ליד תמנע. ויש גם את פרוייקט רד-דד".

מה זה רד-דד?

"רד-דד הוא פרוייקט מאד חשוב למדינת ישראל. זהו צינור מים שיזרים את מי ים סוף (רד סי)  לים המלח (דד סי) וימלא את ים המלח מחדש. למדינת ישראל הפרוייקט הזה חשוב מאד כי זה יציל את ים המלח. כל הפרוייקטים האלה עוברים בתחום האחריות של חטיבת הערבה, תוסיף לכך את עשרות היישובים החקלאיים שנמצאים בערבה ותבין את המורכבות של הגיזרה ואת הרגישות שלה".

מתי הוקמה החטיבה?

"החטיבה היא חטיבה צעירה והוקמה מחדש בשנת 2010 ואני מפקדה השני".

מה היה בגזרה לפני כן?

"היו יחידות משמר הגבול ומשטרת ישראל, שגם נמצאות היום, אבל הצבא החליט שיש כדאיות וצורך להקים חטיבה מרחבית באזור הערבה. התהליך החל בשנת 2010 ובשנת 2011 החלה הפעילות השוטפת".

אני אוהב לרוץ

הקמתה של חטיבה 270, ששייכת פיקודית לאוגדת אדום (שכוללת גם את החטיבה ששומרת על גבול מצרים ואת חטיבת אילת), נבעה מכמה סיבות. בעיקר מהאירועים שהתרחשו בגבול מצרים שבהם אירעו כמה פיגועי ירי על רכבים ישראליים וכן בגלל התגברות תופעת ההברחות של סמים ואמצעי לחימה מעבר לגבול ירדן לתוך ישראל.

המרחקים הגדולים שעליהם חולשת החטיבה מחייבים ניידות גבוהה של כוחות, ובעיקר שיתופי פעולה עם כוחות מוטסים, מסוקי חילוץ ועוד. לכן החטיבה מרבה לערוך תרגילים בשיתוף חיל האוויר, למרות שגבול ירדן מוגדר כגבול שלום.

ספר על הפעילות המבצעית שלכם?

"כמובן שאי אפשר לפרט, אבל אני יכול לומר לך שאנחנו תופסים הרואין וקוקאין שמגיעים מאיראן וגם מתאילנד לגבול ירדן".

בכמויות גדולות?

"היתה לנו לפני שנה בערך תפיסה של משלוח אחד שבתוכו היו סמים בשווי כולל של ארבעה מיליון דולר. אם זה קטן או גדול תחליט אתה אבל זה שווי סיטונאי אז בנקודת הקצה זה שווה הרבה יותר לצרכן עצמו, כי הם עוד מחלקים את החומר ומערבבים אותו עם רעל עכברים ואצל המשתמש זה פי כמה. אז תפסנו סמים קשים בהיקף של הרבה מיליוני דולרים".

בשביל זה הקימו את חטיבת הערבה?

"המג"בניקים שהיו כאן עבדו יותר באוריינטציה פלילית ולא בהגנה על גבולות".

אבל הגבול עם ירדן הוא גבול שלום…

"נכון וגם הגבול עם מצרים הוא כזה ובכל זאת, הכל נפיץ פה באזור ואי אפשר לדעת מה יקרה פה. גם בירדן יש מצב עדין".

עכשיו יש גם את דאעש.

"הגבול שקט ואנחנו מקוים שהוא יישאר ככה. המשימה שלנו היא להגן על היישובים ועל הגזרה ואנחנו נערכים למצב שבו הכל יתפוצץ לנו בפנים. מדינות קמו ונפלו כאן באזור ואי אפשר לדעת מה יקרה עם ירדן. כשהקימו את חטיבת הערבה דאעש עוד לא היה קיים".

אז?

"יש ראיה כוללת יותר. אחרי שסגרו את הגדר בגבול מצרים, הגבול עם ירדן נשאר חשוף וצריך לתת מענה הגנתי לתשתיות שמקימים. אנחנו מביטים בראייה ארוכה והגבול הוא גבול של שלום ויש לנו יחסים מצויינים עם הצד שממול. אנחנו, בניגוד למג"ב, נערכים בהיערכות פח"עית. מג"ב מנסים לאתר גניבות, אנחנו עובדים בגזרה כצבא. למטרת הגנה על יישובי הערבה. לזה אנחנו נערכים. היישובים קרובים מאד לגבול עם ירדן וזה מחייב אותנו להרבה יותר מאמצים וזריזות בתנועת הכוחות. יש לנו מספיק כוחות בגזרה שנותנים מענה טוב לכל התפתחות".

מה הכוחות שעומדים לרשות מח"ט הערבה?

"יש לי צוותי לוט"ר (חיילים המתמחים בלוחמה בטירור), יש לי גדוד שיריון ועתודות של אנשי מילואים והרבה כוחות מסביב שמתאמנים במרחב ושניתן להקפיץ אותם. מבקעת סיירים, משיזפון, מבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל. גם לחיל האוויר יש נוכחות גדולה באזור הערבה".

ולמרות זאת עיקר העבודה היא בעצם תפיסות סמים.

"אני עובד עם יחידה מודיעינית שעובדת בנושא הברחת גבולות במחוז דרום, יחידת מגן של המשטרה הכחולה שעבדנו בצמוד מאד איתם. הסמים שעוברים בגבול הזה, בניגוד לגבולות אחרים, הם סמים קשים. בעיקר קוקאין והרואין".

איך שומרים על גיזרה ארוכה כל כך של יותר ממאתיים קילומטרים?

"הערבה היא שטח עצום ויש הרבה יישובים. כמובן בהתאם לניתוח השטח אנחנו מרכזים מאמצים בעיקר מול היישובים. יש לנו תצפיות ארוכות טווח ויחידות איסוף וסיור ואנחנו מרכזים את הפעילות מול אזורי שהם נקודות תורפה ומרחבים בעייתיים. אני לא מתפזר לרוחב כל הגיזרה. אנחנו גם עושים פעילות שמדמה פעילות צבאית במרחב. פשוט מדמים פעילות של יחידות. אנחנו מבצעים תרגילי דמה במקומות שבהם אנחנו לא עושים פעילות בדרך כלל, כך שרואים אותנו במסות גדולות יותר באזור".

מציבים בשטח דמויות קרטון של טנקים וכלי רכב?

"לא, לא. הרבה יותר מתוחכם. אנחנו נותנים את התחושה שיש הרבה כוחות באזור. באים לשטח, מרימים תאורות ומדמים פעילות גבוהה בשטח ומדלגים לשטח אחר".

איך שומרים על עירנות בגבול שלום כזה שקט?

"הרבה תירגולים כדי לשמור על עירנות של הכוחות".

ואיך היחס עם הצבא הירדני?

"מצויין. בניגוד לגבול עם מצרים, בגבול ירדן הצבא הירדני מחזיק כוחות גדולים באזור ויש לנו איתם שיתוף פעולה מצויין. הם גם מנעו לא פעם אירועים מסוגים שונים. הם מחזיקים מולנו חטיבה מלאה".

ואתה מדבר איתם?

"יושב אצלי בחמ"ל קצין קישור שעובד מול הירדנים ואני נפגש עם הקולגות מהצד השני. מתאמים פעילות ואם יש אירוע אנחנו מתחקרים אותו ביחד, עם המפקד הירדני".

אתה מדבר עם המפקד הירדני על מה שקורה עם דאעש?

"הם מקפידים לשדר ביטחון שהכל בשליטה. הוא אומר לי שלא לדאוג כי הכל בשליטה. הם לא מודאגים מהעניין של דאעש, לפחות על פי דברי הקצינים הירדנים בשטח".

בשביל מה לרוץ  מאתיים קילומטרים?

"אני אוהב לרוץ. אוהב את הגיזרה, את היישובים ואת התושבים בערבה".

כמה רצת?

"בערך 175 קילומטרים".

בכמה זמן?

"ביומיים".

השתגעת? לרוץ כמעט מאה קילומטרים ביום?

"לא לא השתגעתי? אני רץ הרבה ובעוד שבוע אני רץ מרתון באמסטרדאם ואחר כך  אני עושה חצי מרתון עם אשתי".

בתמונה: אל"מ טל כרמל. צילום דובר צה"ל

2014-10-20 01:00:00
2014-10-20 01:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך