בעזרת השם והמג"ד

מאת יהודה גולן

למרות שהוא איש קבע בנציבות קבילות חיילים, 'פרוייקט חייו' הוא תפקיד החירום שלו כמפקד גדוד המילואים "נצח ישראל".  הוא אמנם חובש כיפה סרוגה אבל החיילים שלו הם אנשי מילואים חרדיים. הכירו: סגן אלוף ליאור פרי תושב מודיעין והמג"ד היחיד בצה"ל ששדכניות חרדיות מתקשרות אליו בענייני שידוכים

השדכן הגדודי

כבר שש שנים שסגן אלוף ליאור פרי, תושב מודיעין בן 40 ואב לשישה ילדים, מפקד על גדוד מילואים מיוחד במינו בצבא, גדוד שבו לא תמצא אפילו חיילת אחת, וגם לא יתנהלו בו לילות של תעסוקות מבצעיות, לא משחקי פוקר ובטח שלא שיחות 'חרמנות' על נשים וחברות מהאזרחות, כאלה ששומעים בכל גדוד מילואים רגיל.

בגדוד הזה, 941 על פי מספרו הרשמי, שהבנתם שהוא לא גדוד רגיל, האיש השני הכי חשוב אחרי המג"ד הוא לא הסמג"ד אלא הרב הגדודי, במקרה הזה הוא הרב שי דאום, אחיו של העיתונאי חנוך דאום, שהוא הרועה הרוחני של החיילים ועל פיו יישק דבר. זהו הגדוד שליאור פרי מפקד עליו, גדוד מילואים שמורכב כמעט כולו מחיילים חרדיים, או כאלה שהחלו או סיימו את תהליך החזרה בשאלה. חלקם של החוזרים בשאלה כבר עברו לכיפות סרוגות ויש גם כאלה שכבר הגיעו לתחום החילוני ממש, פרי מחייך ומגלה ש"רס"ר הגדוד שלי שהיה חרדי חסיד גור, הוא כיום חילוני גמור, אבל כשהוא פותח את הפה ומדבר, מיד שומעים מהמילה הראשונה את חיתוך הדיבור החרדי שעוד נשאר לו מעולמו הקודם בישיבה שאותה הוא עזב".

בשבוע שעבר צויין בצה"ל יום ההוקרה למערך המילואים וזו היתה הזדמנות להיפגש עם סגן אלוף פרי שהקים את גדוד המילואים החרדי הראשון וגם זכה להיות מפקדו הראשון לקבל את אות הגדוד המצטיין מידי נשיא המדינה.

מה הכי מייחד אותך מול שאר המג"דים בצה"ל?

"יש כמובן הרבה דברים שייחודיים לגדוד שלי, אבל אולי תצחק, מה שבאמת באמת ייחודי זה שאני בטוח שאף מג"ד אחר בצבא לא מקבל כמוני, טלפונים משדכניות חרדיות".

מה זאת אומרת?

"מסתבר שאני אדם מוכר מאד במגזר החרדי בקרב השדכנים והשדכניות ואלה מתקשרים אלי על בסיס קבוע, כדי לבקש חוות דעת על שידוך מסויים שחייל שלי מעורב בו".

ומה אתה אומר לשדכנים?

"את האמת לגבי השידוך, והיא, שהחתן המיועד הוא איש מוצלח וחיובי, אחרת הוא לא היה בגדוד שלי".

ועד כמה באמת חשוב הייחוס הצבאי לשדכנית מבני ברק?

"היום תתפלא זה חשוב מאד, וזה הולך ונהיה חשוב יותר ויותר ויש היום בנות חרדיות שמחפשות במיוחד שידוך עם בחור בוגר צבא"

תסביר לי את הפרדוקס הזה. הרי הם לא רוצים להתגייס בכלל.

"נכון אבל למרות שרובם הגדול לא מגיע לשירות צבאי, מי שמשתייך לגדוד המילואים שלי נחשב למישהו שהוא בעל אישיות חזקה, אדם חיובי, שעומד בזכות עצמו, יודע כבר משהו על העולם החיצוני, יש לו בדרך כלל מקצוע והוא מסוגל לפרנס משפחה וזה מה שחשוב לשידוך מוצלח במיוחד היום".

אז הצבא מעניק נקודות זכות בשידוך ומה לגבי הבחורות החרדיות? הן הרי רוצות אברך תלמיד חכם, לא?

"ברור אבל היום, יותר ויותר בחורות חרדיות חושבות כבר על פרנסת הבית וגם הן רואות בבחור יוצא צבא מישהו עם יתרון כלכלי ובטחון תעסוקתי זה מה שקובע  עבורן היום לא פחות מכך שהבחור עילוי בתורה".

איך החיילים  שלך משיגים ביטחון תעסוקתי,  הרי בסופו של דבר הם עדיין חרדיים?

"נכון. אבל אל תשכח שהם התחילו את השירות הסדיר שלהם בגדוד הנח"ל החרדי 'נצח יהודה' שמזין את הגדוד שלי בחיילי מילואים וב'נצח יהודה' השנה השלישית לשירות הסדיר שנקראת 'שנת משימה', היא מוקדשת בחלקה להשלמת בגרות ובחלקה לרכישת מקצוע אזרחי, כי היה ברור לצבא שחייבים לשלב את החיילים החרדיים בשוק העבודה האזרחי, אז הם יוצאים מהצבא בעלי מקצוע והופכים מיד למבוקשים בשוק השידוכים".

אתה רואה את הקידום הכלכלי של חיילך עם הזמן?

"שמע סיפור מדהים: כשהקמנו את הגדוד וביצענו אימון ראשון, שלחנו לחיילים צווי גיוס למילואים ושוברי נסיעה באוטובוס לבסיס האימונים. כולם הגיעו באוטובוסים וההתייצבות היתה מלאה. כעבור שנתיים כשהגדוד נקרא לאימון שני, מגרש החניה בבסיס היה כבר מלא ברכבי ליסינג של חברות הייטק ורק מיעוט קטן מהחיילים הגיע באוטובוסים. זה המדד הכי טוב שלי להצלחה בחיים".

באנו למילואים

על הדרך שהובילה להקמת הגדוד הזה מספר פרי:  "אחרי שגדוד הסדיר 'נצח יהודה' הוקם והצליח מאד, חייליו החלו להשתחרר מהשירות הסדיר וקיבלו פטור משירות מילואים. אבל אז קרה דבר מדהים: התחילו להגיע מהשטח מסרים מהמשוחררים שהם רוצים להתגייס בחזרה לשירות מילואים".

מה פתאום? מה קרה?

"הם הרגישו שלחזור לעולם החרדי כמו שהיה לפני הגיוס, זה לא יקרה כבר, הם יישארו חרדים, אבל שונים, צריך להבין שחרדי שהתגייס לצה"ל, הוא כבר לא אותו חרדי שהיה, הוא אדם שונה והיתה כנראה הבנה בקרב החברה הצעירים האלה שגיוס למילואים יעשה להם טוב".

והלחצים מלמטה כל כך השפיעו?

"השפיעו מאד, החבר'ה האלה רצו לשמר את המסגרת החברתית שלהם עם החברים מהסדיר. חלקם כנראה גם קצת נדחו מהמסגרת החברתית שלפני הגיוס שלהם, אלה שלא התגייסו לא תמיד רצו את המשוחררים חזרה לחברה החרדית, וכך נוצר לחץ מלמטה להתגייס. חלק מהחיילים פנו לחברי הכנסת החרדיים וביקשו מהם סיוע ב'חלונות הגבוהים', הם אמרו במפורש 'אנחנו רוצים להקים קהילה משלנו' והצבא הקשיב והבין אותם".

מה הצבא עשה עם זה?

"החלה עבודת מטה בצבא, באוגדת איו"ש חשבו כבר זמן רב להקים גדודי חי"ר של האוגדה, ואז נפלה ההחלטה להשתמש בחיילי הנח"ל החרדי לאייש את אחד הגדודים וכך קם הגדוד מילואים 941 שהוכפף קודם לפיקוד העורף ואחר כך לאוגדת איו"ש".

ולמה דווקא אתה?

"הייתי אז בתפקיד באג"ם מבצעים של האוגדה ומפקד האוגדה דאז נועם תיבון הטיל עלי את המשימה. התחלתי לאסוף חיילים שהשתחררו מהנח"ל החרדי, וזאת היתה משימה לא פשוטה, כי חלק מהם קיבלו פטור ממילואים, הלכתי למ"פים של הנח"ל החרדי והם אירגנו שמות של חיילים שלהם והתחלנו לעשות טלפונים. לאט לאט אספתי חיילים, בשיטה של 'חבר מביא חבר', השמועות פשטו בישיבות, בקריית ספר ובבית"ר עילית וגם בירושלים ובני ברק, וכך פתאום היה לי גדוד תחת היד ועשינו 'אימון הקמה', והגדוד נולד בשנת 2008".

להקים גדוד חרדי זה לא פשוט?

"לא רק שזה לא פשוט, אלא שזה נוגד את עקרונות צה"ל שחותר להיות כור היתוך. בצה"ל אין מגזרים, אבל הגדוד הסדיר 'נצח יהודה' שהיה מעין ניסוי, פרץ את הדרך וכך נולד בעקבותיו  'נצח ישראל', חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית, אבל היה לי ניסיון פיקודי קרבי על יחידות חי"ר, באתי מגדוד 13 של גולני שם גדלתי, הייתי  סמג"ד בחטיבת כפיר ומפקד פלס"ר 7 של השיריון, כך שמשנת 2006 כשהתקבלה ההחלטה להקים גדוד מילואים עד לשנת 2009 שהגדוד הוקם והוכשר, עברנו חבלי לידה לא פשוטים"

למשל?

"תראה המשימה שלי היתה להקים גדוד חי"ר מבצעי, איך זה מתחבר לנושא היהדות, התפילות ולוחות הזמנים של חיילי מילואים חרדיים, לא צריך לספר לך, אבל באימון ההקמה בשנת 2009 ראיתי מוטיווציה מדהימה בקרב החיילים, היתה לי התייצבות של 100% כבר בשעה 10 בבוקר".

מעבר לרצון לקהילה חברתית מה מושך את החרדים לשירות צבאי במילואים?

"ראשית, הצורך הדתי, זו משימה דתית והם רואים בשירות הצבאי ערך דתי מקודש, שומרים על ארץ ישראל, זאת לא סתם אמירה ושנית, הצורך להיות בקהילה דומה שתבין אותם ואת צרכיהם, ערכים כמו עזרה הדדית שהם חשובים מאד בחברה החרדית, הגדוד השלים להרבה מהם את המסגרת שממנה קצת התרחקו בשעה שהתגייסו לסדיר".

ואין התנגדות בין הצורך המבצעי והצרכים הדתיים?

"להיפך, בוא אספר לך סיפור שימחיש זאת: במבצע צוק איתן הגדוד גוייס כדי להחליף גדוד חי"ר סדיר שירד לעזה ושישב בעוטף ירושלים באזור קלנדיה. ביומיים הראשוניים היינו צריכים להתאמן בבית ג'וברין, לאפס את כלי הנשק, לעשות מטווחים, להצטייד ול'הוריד חלודה' לקראת תפיסת הגזרה. ביום חמישי בערב קיבלו החיילים התראה טלפונית לקראת הגיוס והתגייסנו ביום שישי בבוקר, בעשר בבוקר הגיעו כולם דקה על השעון, היו לי 500 חיילים תחת היד. הגענו לבסיס בית ג'וברין והתחלתי באימונים ולקראת כניסת השבת חשבתי להפסיק את ההכנות ובמוצאי שבת להמשיך, הרב דאום אמר לי 'בשום פנים ואופן, תעשו את כל האימונים הנדרשים במהלך השבת, אל תוותר על שום פעילות מבצעית בגלל השבת', אני רציתי ללכת לקראת החיילים ולהקל בשבת ודווקא הרב והחיילים התעקשו שנעשה הכל בשבת וכך היה".

כיצד מתקבלים בגדוד החיילים שלך שחזרו בשאלה?

"באופן הכי טבעי, הם מתעקשים להמשיך לשרת בגדוד כחיילים חילוניים למרות שהם במיעוט, אף אחד לא מביט עליהם בחשדנות או בשנאה, יש לי חיילים שחזרו בשאלה שמסתובבים עם ראסטות וקעקועים, וזה הכי טבעי, כולנו משפחה אחת בגדוד".

ואיך מתמודדים בגדוד עם הזהות הציונית של המדינה? זאת הרי סתירה?

"זה דבר מדהים, יש לי חיילים וקצינים שאומרים במפורש 'אנחנו לא ציוניים', אבל הם משרתים במילואים ובאים ועושים תעסוקה מבצעית כמו כל יחידה אחרת בצה"ל. אגיד לא יותר מזה: הסתירה עצומה בנושא סוגיית אי גיוס תלמידי ישיבות לצבא, לפני כמה חודשים היתה הפגנה גדולה של מאות אלפי חרדים נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל, בהפגנה הזאת השתתפו הרבה מחיילי הגדוד, כשהם אזרחים הם הפגינו נגד גיוס בני ישיבות לצבא, נו אז זה לא פרדוקס?

וכל זה לא מפריע להם להיות חיילים מצטיינים?

"בכלל לא. להיפך, הדבקות במשימה, הרצון לשמור על ארץ ישראל, מסייעים מאד. ביוני השנה קיבלתי מהנשיא פרס את פרס הגדוד המצטיין של צה"ל במערך המילואים, ואני יודע שהחיילים שלי היו זכאים בכל ליבם לפרס הזה שהנשיא פרס העניק לנו כגדוד".

איך אתה באופן אישי מתפקד כמפקד הגדוד ובתפקידך היומיומי בנציבות קבילות חיילים?

"כמו כל קצין מילואים בצה"ל וכל מג"ד מילואים, יש לי את העבודה היומיומית אבל זה לא מדוייק, כי במהלך העבודה השוטפת שלי אני מתעסק בגדוד שלי כל יום במשך שעות, העבודה לא נגמרת, היא סביב השעון".

מה למשל יש לך לעשות בזמן שהגדוד באזרחות?

"המון עבודה, לטפל בהכנות לאימונים ולתעסוקה, לענות לשדכניות, לסייע בענייני עבודה, אני עוזר לחיילים במציאת עבודה באזרחות, יש לנו בגדוד מעין לשכת עבודה, ואני מסייע בפתרון בעיות כלכליות ומצוקות של חיילים וחוץ מזה אני המג"ד הכי שמח בצבא, כי כמעט כל יום אני בברית או בחתונה, הרבה שמחות יש לי".

ספר קוריוז?

"הוזמנתי לחתונה של אחד מחיילי. אני מקפיד לאירועים כאלה לבוא במדים, כי חשוב לי להפגין את נוכחות הצבא בתוך המגזר החרדי, באתי לאולם ובני משפחת הכלה שהיתה מארצות הברית, שאלו אותי מי אתה? עניתי בשיא התמימות 'אני המג"ד של החתן', פתאום נהיה שקט כזה והרגשתי שמשהו לא בסדר, אז הבנתי שמשפחת הכלה בכלל לא יודעת שהחתן משרת בצבא הציוני. היו כמה רגעים לא נעימים אבל בסוף זה הסתדר".

(צילום דובר צה"ל)

2014-12-21 00:00:00
2014-12-21 00:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך