"האיום על העורף עולה"

יהודה גולן

חמישה חודשים ישבו חיילי גדוד "תבור" הסדיר בגזרת מודיעין. הם איישו את מחסום מכבים, מחסום חשמונאים ואת התצפיות והסיורים שבאזור, ובעוד כמה ימים יחליף אותם גדוד צנחנים והם ידלגו לגזרת הפעילות הבאה שלהם בבקעת הירדן.

סיום התעסוקה המפרכת היתה הזדמנות מצויינת לפגוש את המג"ד, סא"ל דרור שאול משכונת השבטים במודיעין, ולשמוע ממנו על התנהלות הגדוד בתקופה שבה הפלסטינים מחממים את הגזרה ועל איומי הטילים שהופכים לממשיים יותר ויותר.

המטרה: שקט בכבישים

ממש מעל מחסום מכבים מתפתלת דרך האספלט הצרה שמובילה למפקדת הגדוד. 200 מטרים בקו אווירי מחייליו שבמחסום למטה, דרור יושב בלשכתו ומתכנן את הפעילות הבאה נגד מיידי אבנים שהסביבה מייצרת.

"מרגישים את התגברות הטרור כאן?

"ללא ספק אנחנו מרגישים שיש עליה במוטיווציה של הפלסטינים לפגוע בישראליים. וכשהמוטיווציה הזאת מתחברת גם ליכולת מבצעית וטכנית מצידם, זאת הבעיה".

והיכן אתם מצליחים לטפל בבעיה?

"בכל מקום. אנחנו יוזמים וחושבים קדימה. קח לדוגמא את כביש 446 מצומת שילת למודיעין עילית ומשם צפונה לבית אריה. על הכביש הזה יש פעילות מינורית של הפלסטינים ולא בכדי, כי אנחנו עושים שם הרבה פעילות מונעת ותופסים את החוליות עוד לפני הביצוע".

איך?

"יש סיורים, אנחנו נכנסים לכפרים, אנחנו עושים שימוש באמצעים שאני לא יכול לפרט, יש לנו מארבים, והרבה עבודת מודיעין".

אבל עיקר עבודת הגדוד היא במחסומים במחסום מכבים ומחסום חשמונאים, לא?

"לא רק. עיקר עבודת הגדוד היא פעילות יזומה כאן בכל הגזרה. מה שהציבור הרחב רואה הם המחסומים, אבל יש הרבה מאד פעילות מבצעית שלא רואים אותה וגם לא שומעים עליה".

למשל?

"יצאנו למבצע מוסק לפני כמה ימים באחד הכפרים בסביבה. היה ברור לנו שאי אפשר להגיע ברכבים לשם. הכוח עלה על מסוק, הונחת סמוך ליעד, הפתענו אותם, ביצענו חסימות, תצפיות ובידוקים של אנשים ועוד פעילות שלא ניתן לפרט, וחזרנו. אף אחד בישראל לא ראה ולא שמע על זה".

ומה זה נותן לך?

"זה נתן לנו עוד שקט בגזרה, כי כך וגם בעוד דרכים נוספות, אנחנו משבשים את ההתארגנות של פלסטינים לצאת לפעילות נגד אזרחים ישראליים. לא מעט חוליות מחבלים נוטרלו בעקבות פעילות שלנו באזור. החוכמה היא תמיד לחשוב צעד קודם למה שהצד השני חושב. לעבוד בתחבולה".

איך אתה עושה את זה?

"ברור לך שאני לא יכול לחשוף כאן את שיטות העבודה שלנו אבל בגדול, אנחנו מנתחים את הגזרה ואת השטח לפרטי פרטים, ועל פי ההיסטוריה הגזרתית ולפי שעות מסויימות שבהן יש התגברות פעילות של הפלסטינים, מתוך ניתוח הנתונים אנחנו מבצעים הערכת מצב, משתמשים בכוחות גלויים וגם נסתרים ויוזמים צעד קדימה, והניתוח נכון והערכת המצב נכונה, בדרך כלל אנחנו מפתיעים אותם ב-99 אחוז".

מה הכי חשוב כאן בגזרה מבחינתך?

"האזרחים כמובן. הכי חשוב לי זה ההגנה על הצירים ועל היישובים בסביבה. יש כאן הרבה פעילות קרובה לגדר, מצד הפלסטינים הם מבקשים להעמיד אותנו למבחן כמעט כל יום ואנחנו עומדים בזה".

זוכרים את ההפגנות בנעלין?

הקירבה לגדר יוצרת חיכוכים תמידים, כמו הפגנות השמאל בניעלין, שהיו בכותרות ונעלמו. למה הן נעלמו בעצם?

"הם אולי נעלמו מהכותרות אבל לא בשטח. יש הפגנות על בסיס קבוע בכל יום שישי ליד גדר הפרדה באזור נעלין, רק שאנחנו מטפלים בהן בחוכמה וביעילות ולא נותנים למצב לגלוש למקומות שאנחנו לא רוצים. לכן גם לא שומעים עליהם הרבה בתקשורת".

כלומר?

"ההפגנות האלה ליד הגדר, עבור הפלסטינים הן ממש 'סמל לאומי', ולכן הם רוצים להביע התנגדות לצה"ל, מה גם שהם מקבלים תמיכה מחו"ל ותקשורת זרה מגיעה לסקר את ההפגנות. אנחנו הבנו שעדיף לתת לזה להתרחש במינונים הנכונים גם כדי לשחרר קיטור וגם כדי שהמצב לא יגלוש להסלמה".

זה מסובך לביצוע?

"כל יום שישי יש הפגנה. אנחנו שומרים עליה שלא תהיה אלימה ולכן שיפגינו, אבל מאחורי ההפגנה השקטה מתארגנת הפגנה אלימה מאד, שם החבר'ה עושים שימוש בקלע, רוגטקה שהאבן שלה גם יכולה להרוג אדם. אבל אנחנו לא נותנים להפגנה האלימה להגיע לגדר. התקשורת הזרה מגיעה בכל יום שישי, אבל אם פעם הם היו קולטים בעדשות כל תמונה שמפגין פלסטיני נשכב על הרצפה ואוחז במבושיו מכאב כאילו תקפו אותו, עכשיו בגלל שהחיילים שלנו מקפידים לשמור מרחק, הצילומים לא יעילים וכך ניטרלנו אותם".

זאת הטקטיקה בשטח?

"כן. נכון שלא תמיד מצליחים בכל דבר ולפעמים יש טעויות פה ושם, ואז מצלמים, אבל לפעמים הם מחכים שעות למשהו ואין כלום לצלם. זאת הצלחה מבחינתי".

מה מאפיין את העבודה בגזרת מודיעין?

"המורכבות. יש לנו גזרה עתירה באוכלוסיה אזרחית, פלסטינים ויהודים, צירים ראשיים, גדר הפרדה, רגישות פוליטית, יש כאן חיכוך גבוה עם האוכלוסיה. לכן אנחנו גם נשמרים מאד מאפשרות של חטיפת חיילים, מתרגלים שוב ושוב את נוהל 'חניבעל', שזה קוד חייל חטוף. אל תשכח שיש לי בגדוד 27 לוחמות, כולל קצינה, שעושות  הכל כמו הלוחמים. אין הנחות אצלי לבנות".

איך עברת את הסופה הגדולה בחודש שעבר?

"בהרבה עבודת חילוץ של נהגים תקועים. טיפלנו במאות ישראלים שפינינו מהציר לבסיס כאן, הכנו אוכל ושתייה חמה וחילצנו את כולם בלי פגע. אלה היו שלושה ימים אינטנסיביים מאד".

כולם לומדים איך לחלץ

דרור שאול, בן 38, נשוי ואב לשלושה, הגיע למודיעין מגבעת זאב. לביתו כאן הוא מגיע כל שבת שניה, "למרות שאני חמש דקות ממודיעין". הוא גדל בצנחנים, כשמורשת הקרב שלו היא בעיקר מלחמת לבנון השניה – שם היה בלבנון וראה את הטילים והקטיושות חולפים מעבר לראשו לערי ישראל, וכמובן הפעילות נגד הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון.

לאחר שהיה מ"פ בצנחנים ("גדלתי בגדוד 202, אחר כך עברתי לגדוד 101") הגיע דרור לפיקוד העורף כדי להקים את גדוד החילוץ הסדיר של הפיקוד, גדוד "תבור".

מהו בעצם הגדוד הזה?
"עד לפני שנתיים היו לפיקוד העורף שלוש פלוגות חילוץ סדירות, שהיו אמורות לתת מענה מיידי למקרה של התמוטטות בית או ירי טילים על ריכוזי אוכלוסיה. זה היה אחד מהלקחים המרכזיים של מלחמת לבנון השניה".

אלא שהצרכים גדלו בעקבות האיומים על ישראל ושלוש הפלוגות הפכו מהר מאד לשלושה גדודים סדירים: גדוד "שחר", גדוד "קדם", וגדוד "תבור" שאותו הקים דרור, ואחר כך צורף גדוד רביעי "רם", שחייליו הוסבו כיחידה אורגנית מחיל האוויר.

לעבור מהצנחנים לפיקוד העורף לא נשמע כמו החלום הרטוב שלך…

"נכון. בהתחלה זה נראה כאילו למה?, אבל כשאתה מבין שאתה הולך להקים גדוד חדש של לוחמים, שיעסוק בפעילות מורכבת גם בלחימה בשטחי יהודה ושומרון וגם בכובע של גדוד חילוץ להצלת חיים, אתה מבין די מהר עד כמה זאת משימה גדולה מורכבת וחשובה".

מתי הוקם  הגדוד?

"גדוד תבור הוקם רשמית בנובמבר 2012 ובחודש מרץ 2013, אחרי תקופת ההכשרה של החיילים, עלינו לפעילות מבצעית ראשונה בגזרת שילה. שם זכה הגדוד החדש בפרס הגדוד המצטיין של אוגדת איו"ש כבר בפעילות הראשונה שלו. משילה הגענו לכאן, בינתיים שאר הגדודים הסדירים של פיקוד העורף הוכפפו לנפת 'אלון' הסדירה שהיא למעשה החטיבה הממונה שלנו".

אז בעצם אתה כוח חילוץ מקצועי של פיקוד העורף שבין לבין עושה תעסוקה מבצעית בשטחים?

"כן ולא. אנחנו כוח חילוץ, אבל יכולים גם לתת מענה מיידי במקרה של אסון גדול. זה לא שאנחנו עוסקים רק בפעילות מבצעית, החיילים שלי הם בעלי כשירות מקצועית רחבה, גם כלוחמים לכל דבר וגם כאנשי חילוץ שיודעים לחלץ אנשים מהריסות בניין שקרס, או ממקום מוכה בחומרים מסוכנים כמו גזים רעילים. כוח שלנו הוקפץ בלילה לגילה כשהבניין התפוצץ בגלל דליפת הגז, את הדברים האלה אנחנו עושים תוך כדי לחימה רגילה".

יש לפיקוד העורף כוחות חילוץ במילואים…

"נכון, אלא שהיכולת שלהם מוגבלת מבחינת מוכנות וזמנים, כי עד שהם יתגייסו וייצאו לאתר ההרס, יעבור זמן רב. גם יחידת החילוץ הארצית מגיעה אחרי כמה שעות והם בנויים יותר לעבודה בחו"ל. לי הרבה יותר קל במקרה שבניין מתמוטט, כמו שקרה בתל אביב שהבניין שהיה בשיפוצים קרס, להקפיץ צוות או שניים של מחלצים לאן שצריך, תוך שעתיים היינו כבר בתל אביב עם הציוד שלנו ועבדנו".

זהו שינוי מהותי בתפיסה?

"זאת מהפכה של ממש בתפיסת הפעלת הכוח, ההבדל בין הכוח הסדיר של פיקוד העורף לכוחות המילואים הוא בהכשרה, אנחנו מוכנים בכל הזמן להקפצות, יכולים לפרוס כוחות במהירות ולהגיע לכל פינה במדינה שבה נזקקים לכוחות חילוץ, זה ההבדל".

להתכונן לגרוע מכל

בגדול אנחנו צריכים לחשוש יותר ממה שיקרה כאן?

"האיום על העורף עולה ועולה. אם במלחמת לבנון השניה כאיש חי"ר ישבתי בצפון והטילים עברו לי מעל לראש בדרך לערים, היום כמג"ד חילוץ, אני יושב במקום שבו אפגוש את הטילים נופלים. וברור לי שייפלו כאן טילים, והרבה טילים. השאלה היא רק איך נעמוד בכך".

ואיך להערכתך נעמוד בזה?

"לעומת שנת 2006 אנחנו בעולם אחר. מבחינת הכמות האדירה של טילים ורקטות שמכוונות אלינו אבל גם מבחינה ההגנה שלנו. אני היום מרגיש כמו קפיץ דרוך. המוכנות והמודעות של מחוזות פיקוד העורף גבוהה מאד, למדנו איך לדבר עם מערכות מקבילות שלנו, המשטרה, כיבוי אש ומד"א שפעם לכל אחד היה קשר משלו, היום כולם באותה מערכת קשר בחירום".

אם יהיו כאן מטחי טילים, בטוח שתגיעו לכל מקום?

"בטוח שלא. לכן רשויות מקומיות מקימות יחידות חילוץ שמבוססות על מתנדבים. אלה צוותי סע"ר, סיוע עצמי ראשוני, שגם למודיעין יש יחידה כזאת. צריך לדעת שעד שכוחות פיקוד העורף יגיעו לכל מקום, במקרה של אירוע לאומי כמו מטחי טילים או רעידת אדמה, הרשות המקומית תצטרך להתבסס על כוחותיה שלה ולכן יש חשיבות עצומה לצוותי הסע"ר האלה שייתנו מענה מיידי ראשוני".

בוא נחזור לרגע מטילים ליידויי אבנים. מה ההמלצה שלך לנהג שחוטף פתאום אבנים על הכביש?

"כשזורקים עליך אבנים, ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר היא לנתק מגע ולהתרחק מהגזרה כמה שיותר מהר. אבל תוך שמירה על בטיחות בנהיגה. אנחנו מכירים את נקודות התורפה בכבישי האזור. חשוב לדעת שאם נהג שסופג אבנים יעצור לבדוק מה קרה, יש סיכויים גדולים שהוא יספוג עוד אבנים. לכן – להתרחק מהר מהגזרה. אפילו מאתיים-שלוש מאות מטרים, כבר תהיה מחוץ לטווח זריקת האבנים".

מהו לדעתך המבחן האמיתי שלך כאן בגזרה?

"אתה שומע את השקט? רק את נהמת מנועי מכוניות על כביש 443 שומעים, נכון? זאת מבחינתי השגרה וההישג האמיתי כאן. כי כשיש רעש מנועים על הכביש וכולם נוסעים, זאת ההצלחה הכי גדולה של הגדוד".

(צילום: יהודה גולן)

2014-01-29 00:00:00
2014-01-29 00:00:00

כתבות נוספות

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

המשך קריאה »

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך