הצבא צועד על חינוכו

יהודה גולן

"אחד האתגרים הכי מרכזיים שלי כיום הוא איך להעניק למפקדים כלים לייצר את האיזון הנכון בין צה"ל כצבא שמגן עלינו ועושה שימוש הכרחי גם בכוח ובין החובה להיות מוסריים ולהתנהג בצורה אתית בפעילות הצבאית". אומרת רס"ן שולי בן מוחה, קצינת חינוך בצה"ל וכיום בתפקידה הנוכחי מפקדת יחידת "מחצ"בים" – מרכז ההדרכה והחינוך לפיקוד הבכיר בצה"ל. המקום שנמצא בגבעת התחמושת בירושלים, מטרים ספורים מהאיזור שגבה לא מעט קורבנות של פיגועים בשבועות האחרונים.

שולי, הבכורה בין שלוש האחיות, כבר 18 משרתת בצה"ל. אחותה סיון לוי, גם היא בדרגת רס"ן, משרתת 16 שנים בחיל החינוך ובשנה האחרונה כקצינת החינוך של פיקוד העורף. לפני חודש וחצי התגייסה לשירות סדיר, בחיל החינוך כמובן, גם אחותן הצעירה שיר, שנמצאת כיום בקורס החינוך הבסיסי, אבל רוצה כמובן להמשיך ולהתקדם בחיל.

מאז ומתמיד היה חשוב למשפחה להשקיע בחינוך ולדבוק בערכים, אומרות האחיות, "כי גדלנו על זה". ואכן, אביהן, שהיה איש קבע בחיל האוויר ומפקד בעל ערכים חינוכיים גבוהים, חינך כך את בנותיו ולכן היה ברור לשלוש האחיות שירצו להתגייס לתפקיד משמעותי בחיל החינוך על מנת שיוכלו להשפיע על החינוך בצה"ל.​

הכל אודות אבא

שולי (בת 36) היתה החלוצה הראשונה של נציגות המשפחה בחיל החינוך. היא התחילה את מסלולה כמש"קית חינוך בחטיבת השריון 188 ונבחרה לצאת לקורס קצינים, שלאחריו שירתה כקצינת חינוך ביחידות מובחרות כמו יחידת המודיעין 8200 וחטיבת הצנחנים. כיום היא מפקדת כאמור על מרכז למנהיגות חינוכית לפיקוד בכיר של צה"ל שמצא בגבעת התחמושת בירושלים, וכך למעשה אחראית שולי על הכשרת הקצינים הבכירים בצה"ל מדרגת סגן אלוף ומעלה בתחום החינוך.

 

האחיות בן מוחה. מימין: סיון, שיר ושולי

סיוון (בת 34) מתגוררת היום במודיעין, נשואה לאיש צבא קבע ואם לשתי בנות קטנות. גם היא החלה את דרכה כמש"קית חינוך בחיל התותחנים ומשם יצאה לקצונה והייתה לקצינת החינוך של חטיבת גבעתי. כיום, במסגרת תפקידה כקצינת החינוך של פיקוד העורף, סיוון אחראית ומתפעלת את כל התכנים הערכיים המוקנים לחיילי פיקוד העורף.

גם לשיר, הצעירה שבחבורה, היה ברור מלכתחילה שהיא תמשיך את דרך אחיותיה ותתגייס גם היא לחיל החינוך. "זוהי עבורי סגירת מעגל מרגשת להיות האחות האחרונה שמתגייסת לחיל", היא אומרת.

סיוון ושולי תמכו זו בזו בדרך הדומה שעברו בצה"ל, ועכשיו אחותן הצעירה עומדת להצטרף למעגל כשהן מבטיחות לה את כל העזרה והתמיכה במסלול, כדי שגם שיר תהיה קצינת חינוך. "אנחנו מרגישות כאילו סגרנו מעגל והשלמנו את התהליך עבור כל המשפחה ובמיוחד עבור אבא שלאחר שפרש מחיל האוויר הפך לאיש חינוך וכיום הוא מנהל בית ספר וזה בהחלט מרגש", הן אומרות.

השאלה המוסרית

שולי, איך בימים אלה של גל טרור, כשחיילים צריכים להתמודד עם דילמות בקשר לפגיעה במחבלים סכינאים, איך את מתמודדת בתחום החינוך עם המצב?

"זה באמת קשה הרבה יותר בתקופה הזאת, שבה חיילים ומפקדים נדרשים להפגין אחריות ודבקות גם כשהם בחופשה או בדרך הביתה ברחוב או בקניון או בתחנת אוטובוס. אני מטפלת במרכז ההדרכה של יחידת מחצ"בים במפקדים מדרגת סגן אלוף ומעלה, שמגיעים להשתלמויות והם מטבע גילם המבוגר יותר מודעים יותר לנושאים לאומיים וחברתיים ומעורים יותר בנעשה בחברה הישראלית וגם לאתגרים הפיקודיים שעומדים לרשותם".

איך לדוגמה את מתמודדת עם הקריאות "מוות לערבים" שנשמעות אחרי פיגוע דקירה או לתופעות של אזרחים שרוצים לבצע לינץ' במחבל שכבר נוטרל?

"המטרה המרכזית שלנו היא להמשיך ולשמור על שגרת חיים של כולם., זה נכון שהיום המצב נפיץ יותר אבל אני משתדלת להראות גם את הצד השני במשוואה, ולכן אחד האתגרים הכי משמעותיים שלי היא לנסות ולייצר איזון בין צה"ל המגן על האזרחים לבין החובה המוסרית של כל מפקד וחייל, להמשיך גם במצבי קיצון להתנהג בצורה אחראית שקולה ובעיקר מוסרית".

ובתכל'ס מה את עושה לקדם את הרעיון הזה?

"למשל אני מביאה להשתלמויות גם נציגים ממגזרים שלא מוכרים למפקדים, כדי שנוכל לייצר דו שיח משמעותי, באמצעות המפקדים וזה אתגר שנמצא ממש עכשיו על השולחן".

מי למשל אתם מביאים לסדנאות?

"הבאנו חרדים ואנחנו מביאים גם ערבים ישראליים. ממש עכשיו הבאנו ערבי ממזרח ירושלים, בעל תעודת זהות כחולה אבל לא ממש ישראלי, כדי שידבר ויציג גם את הצד השני ואת הדילמות של הציבור הערבי שברובו הגדול רוצה להמשיך לחיות כאן בחיי שיגרה".

והמפגש היה פתוח ופורה?

"מאד. אנחנו לא בורחים מהדילמות שעולות ומדברים עליהן. עלו דעות קדומות כמובן משני הצדדים, והגענו גם לאינטרסים משותפים. פתאום התברר למפקדים וגם לאורח ממזרח ירושלים שניתן לפתוח את ההתבוננות זה על זה מבלי להתבצר בסטיגמות. גם במפגש עם החרדי המחיצות נפלו. המפקדים הבינו שאנחנו לא ממש בורחים מהמציאות וצריך להתמודד עם הדילמות".

והמפקדים לדעתך בסדנאות האלה אומרים בדיוק את מה שהם חושבים, או ש"מעגלים פינות"?

"אני לא יודעת בוודאות אבל תראה – יש את הבגרות והבשלות של המפקדים ואנחנו סומכים עליהם. ברור לי שבקרב הקצינים האחריות והטיפול בסיטואציות עדינות נעשות בצורה טובה יותר מאשר בקרב חיילים צעירים. אין מה לעשות – יש כאן את עניין הגיל והניסיון".

מה יהיה התפקיד הבא שלך?

"לא יודעת. כרגע אני בתפקיד ועבורי זו המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש בשירות הצבאי".

המשפחה הלוחמת

רס"ן סיון לוי, שהתגייסה בינואר 2000, היא אם לשתי בנות בנות שנתיים ושבעה חודשים והקטנה בת תשעה חודשים. בעלה גם הוא בקבע כמג"ד תיקשוב באוגדה 80 ליד אילת, כך שהחיים היומיומיים די מסובכים. "ההורים עוזרים הרבה" היא צוחקת. "הם מגוייסים לטפל בקטנות".

 

לשלושתן היה ברור שירצו להתגייס לתפקיד משמעותי בחיל החינוך על מנת שיוכלו להשפיע על החינוך בצה"ל.​

סיוון היתה קצינת החינוך של אוגדת עזה ושל בסיס שבטה של התותחנים לפני שהגיעה לתפקיד הנוכחי כקצינת חינוך של פיקוד העורף. סיון חשופה מאד בתפקיד הנוכחי למימשק מול האוכלוסיה האזרחית ולכן גם מודעת לחשיבות החינוך בקרב חיילים שעיקר תפקידם הוא בתוך האוכלוסיה האזרחית, בתפקידי חילוץ והצלה באירועים כמו רעידות אדמה או קריסת מבנים כתוצאה מטילים ורקטות שנורות על העורף האזרחי.

"כאן בפיקוד העורף המימשק עם האזרחים הוא הגדול ביותר ולכן יש משמעות גדולה יותר לחינוך, לערכים של חיילי הפיקוד ואתיקה ולדילמות שאנחנו נתקלים בהם יום יום".

איך זה בא לידי ביטוי?

"בתפקידים הקודמים שלי, כקצינת חינוך של גבעתי, עסקתי בעיקר עם חיילים סדירים. כאן בפיקוד העורף אני עוסקת בעיקר עם חיילי מילואים, כי הם אלה שמהווים את השדרה העיקרית של החיל. יש לנו מילואמיניקים מבוגרים שחלקם עברו את גיל  הארבעים ויותר ובעלי תפקידים בכירים באזרחות: מנהלים ואנשי עסקים. להקנות להם ערכים חינוכיים זה ממש לא כמו שעושים את זה עם חייל סדיר בגיל 19".

איך המש"קיות שלך מסתדרות עם חיילי מילואים מבוגרים? הם סופרים אותן בכלל?

"המש"קיות שלי לא עובדות ישירות מול אנשי מילואים אלא מעבירות חומרים למפקדים שלהם והמפקדים עומדים מול החיילים. אבל עדיין יש את תחושה שאתה עובד מול אנשים שדעתם מגובשת, הם לא מתלהמים, בעלי ניסיון וכשחיילים כאלה עומדים בסיטואציות מורכבות בחיכוך עם האוכלוסיה האזרחית, הערכים המוסריות והאחריות, משחקים תפקיד חשוב".

ומה המשמעות המעשית של עבודה כזאת?

"המילואימניקים רואים את התמונה הרחבה והכללית יותר מהסדירים, והם מבינים שאני נותנת להם את הכלים כדי להסביר לעצמם ולחיילים שלהם את מה שקורה, כדי שהם יוכלו לצמצם את אי הוודאות".

ובעידן גל הטרור שעובר עלינו?

"אנחנו מדברים על זה עם המפקדים, יש כמובן מעטפת הסברתית שאנחנו נותנים למפקדים ומעטפת משמעתית, כלומר בשיחות כאלה חיילים לא יכולים לומר כל מה שהם חושבים, אם כי הם יכולים לומר את דעתם, אבל אחר כך הם צריכים לזכור שיש גם משימה מבצעיתצ שצריך למלא ויש להם אחריות לגבי המשימה".

זאת דילמה לא פשוטה למפקדים?

"נכון ולכן אנחנו מעודדים מפקדים לדבר עם הפקודים שלהם. אנחנו אומרים להם 'אל תחששו, מותר לחיילים להביע את דעתם', אבל תמיד לזכור שהמשימה היא במרכז ולכן אני רואה את הקשר בין הדו שיח עם המפקדים בסוגיות האלה של דבקות במטרה ומילוי המשימה ובין היכולת להסתער בסופו של דבר על מחבל ולנטרל אותו. עובדה שהיו חיילות של פיקוד העורף שניטרלו לאחרונה מחבלים בירי מדוייק במחסום ליד ירושלים והיו חיילים לוחמות של פיקוד העורף שנפצעו".

אחות לנו קטנה

שיר בן מוחה, בת 19, למדה במו"ר ומכיתה ד' היא בתוך עניין החינוך כשהצטרפה לתנועת הצופים והדריכה עד כיתה י"ב. אחר כל עשתה שנת שירות בנתניה במסגרת חינוכית, ריכזה גם שבט צופים כך הדרך לחיל החינוך היתה סלולה וברורה.

"מאז שאני זוכרת את עצמי אני זוכרת שהתחום משך אותי, גם כשראיתי את אחיותי מתגייסות והופכות לקצינות חינוך, כבר אז חלמתי על הגוב הזה וידעתי שכשאני אתגייס זאת תהיה העדיפות הראשונה שלי".

שולי וסיון תומכות בך?

"ודאי. הן ליוו אותי ללשכת הגיוס ועוזרות לי בכל מה שצריך. אמנם אין לנו הרבה הזדמנויות להיפגש כי אני כל השבוע בקורס וחוזרת ביום שישי, אבל אני משתדלת לדבר איתן כמה שיותר והן תומכות ועוזרות ואני מרגישה שזה מחזק אותי".  

בתמונה האחיות בן מוחה, צילום דובר צה"ל

2015-11-16 00:00:00
2036-10-07 02:49:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך