זה לא הגיל – זה התרגיל

יהודה גולן

בשבוע שעבר ציינו בכל העולם את יום האישה הבינלאומי. עבור רס"ן סיון משעלי ממודיעין כל יום בעבודה הוא יום האישה, כי אצלה אין הבדל בין ימים רגילים לימים של מתח או מלחמה.

למרות שהיא אם לשתי בנות קטנות (בנות שש ושלוש), החמאס לא ממש התחשב במשעלי בימי מבצע "צוק איתן". סיון היתה צריכה לבוא לקחת את הבנות מהגנים, כי בעלה, שהוא סמג"ד במילואים, היה מגוייס למלחמה והיא עצמה עבדה סביב השעון ולא ראתה את הבית ימים ולילות ארוכים.

אז מי לקח את שתי הבנות?

"ההורים. הם גוייסו לצורך העניין. אספו את הבנות, הכינו אוכל, השכיבו אותן לישון, לקחו אותן בבוקר. גם ההורים שלנו היו למעשה מגוייסים בצוק איתן".

ומה עושה קצינה שאין לה סיוע מההורים?

"אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל. זה נראה לי הזוי לגמרי, אבל זה המצב וזה לא המבצע הראשון שבו אני משתתפת. עברתי גם את עמוד ענן ואת עופרת יצוקה ואת לבנון השניה".

בשבוע שעבר ציינו את יום האישה הבינלאומי. האם את, כאם שמשרתת בצבא, מרגישה קצת שונה מנשים אחרות?

"לא, ממש לא. אני מרגישה מאותגרת, כי בשבילי השירות הצבאי הוא לא עבודה אלא ממש שירות עם כל המשתמע מזה. כולל תורניות סוף שבוע שאני נשארת בבסיס. אני לא תופסת את השירות שלי כעבודה משכורת קידום וזהו".

רס"ן סיון משעלי, בת 32, התגייסה לצה"ל בשנת 2001 ואחרי חודש וחצי כבר נשלחה לקורס קצינות של פיקוד העורף. כיום היא ראש מדור ההדרכה בענף ההסברה של פיקוד העורף. המשמעות – להיות אחראית על הסברת ההתגוננות לאוכלוסיה, מתי נכנסים לממ"דים, ומה עושים בכל שלב ושלב כשהמדינה נכנסת למצב חירום.

הי"בניקים יגויסו

כיום ענף ההסברה מתמקד בעיקר בילדים ובתלמידי בתי הספר, כחלק מהאסטרטגיה הכללית הקובעת כי הילדים הם סוכני ההשפעה על ההורים, וכי ההורים ינהגו על פי הכללים שאותם הם גם ישמעו מהילדים. לכן בפיקוד העורף הכינו תוכניות הסברה מפורטות שנועדו להחדיר את כללי ההתנהגות לילדים וכך להטמיע בקרב האוכלוסיה את דרכי ההתגוננות. משעלי מבהירה: "אכן, הילדים הם קהל היעד הראשוני שלנו. בעיקר בכיתות ב' עד י"א".

מדוע דווקא הכיתות האלה?

"כי בכיתה א' הילדים עדיין קטנים מדי וקשה להגיע אליהם, הם עדיין לא יודעים קרוא וכתוב בצורה שאפשר לתקשר איתם באמצעים ויזואליים כתובים. ובכיתה י"ב הגדולים כבר על סף גיוס והם כבר ממש לא בתחום החינוך של בית הספר".

אבל בכל זאת הם צריכים הסברה, לא?

"את תלמידי כיתות י"ב אנחנו כבר מגייסים בזמן חירום לעבודות ממש בחילוץ והצלה של נפגעים בשטח. הם עוברים קורס חילוץ קל ומצטרפים ממש לכוחות המחלצים של פיקוד העורף לכן הם מחוץ למערך ההדרכה".

ואיך זה עובד?

"יש לנו תוכנית משולבת עם משרד החינוך, יש לנו מדריכים מאלש"חים…"

ראשי תיבות חדשים?

"כן. אלה הם 'מדריכי אוכלוסיה לשעת חירום', שהם חיילים שלנו שמעבירים את ההדרכות האלה".

את אומרת ש ילד בכיתה ב', אם הוא לא ידע עד עכשיו כעת יודע שהוא חי במדינה של מלחמות…

"זאת המציאות שלנו, הרי גם בגן חובה הם כבר תירגלו אזעקות וכניסה לממ"דים. כך אנחנו מכינים את הדור הצעיר ודרכו את המבוגרים".

מה אתם מצפים מהילדים?

"שהם יבואו הביתה ויספרו להורים שלהם מה הם למדו, שמתי נכנסים לממ"ד ומה צריך לקחת איתנו לממ"ד ומה מספר האיזור שלנו במקרה של צבע אדום וכמה זמן אתרעה יש לנו להיכנס לממ"ד. כך גם ההורים סופגים את המידע הזה".

ובאמצעות מה מלמדים ילדים, בכיתה ב' נניח, את התורה הזאת?

"כמובן שבאמצעות משחקים. זאת הדרך הטובה ביותר, משחקי קופסה הן הדרך המוצלחת ביותר שלנו, אנחנו נכנסים לכיתות ובאמצעות משחק כמו מונופול או מבוכים ודרקונים מלמדים את הילדים איך לשחק וכך מסבירים להם את דרכי ההתגוננות".

אפשר דוגמה למשחק כזה?

"יש לנו משחק דמוי מונופול שבו הילדים מתקדמים בעזרת הקוביות והראשון שמגיע לממ"ד ונכנס פנימה, מנצח במשחק. הוא כמובן משיג בדרך לממ"ד את מה שהוא צרך לקחת פנימה וקונה את הציוד בכסף נייר מודפס כמו במונופול: מזון, מים, פנס. כל מה שצריך".

ילד בכיתה ה' מקבל משחק כזה והוא יודע מה לעשות איתו בעולם הלא דיגיטלי?

"ועוד איך. דווקא הילדים הדיגיטליים של היום, שרגילים לתקתק על הסמארטפון ועל האייפד, דווקא הם מתים על משחקי קופסה ועל הקוביות. הם לא רוצים שנצא בכלל מהכיתות".

יש את עניין השימוש בכסף אצל ילד בן שבע. חשבתם על זה?

"אנחנו חיים בעולם מודרני לכן במשחק הזה משתמשים גם בכרטיסי האשראי. יש בקופסה חמישה כרטיסי אשראי והילדים משתמשים בהם. ויש גם הלוואות ומלמדים אותם לקחת הלוואות. יש הרבה ילדים שקונים את המשחק באופן פרטי. בחנויות זה עולה 130 שקלים והם משחקים בבית בזה".

וכך מלמדים ילד צעיר להשתמשב בכרטיס אשראי…

"הם כבר יודעים בדיוק מה זה כרטיס אשראי ומה עושים איתו. בקטע הזה אנחנו ממש לא מחדשים להם כלום. העיקר שהם יידעו שצריך להכין את הממ"ד ואת הציוד שלוקחים פנימה. זאת המטרה".

 

מה לחרדי, מה לערבי

מה קורה במגזר החרדי?

"גם הם כמובן משתלבים במערכת ההדרכות שלנו ומקבלים הדרכות מהמאלשח"ים שלנו שבאים לבתי הספר שלהם".

מאלש"חים שהם, אפשר להניח, לובשי מדים.

"כן ודאי. הם חיילים לכל דבר".

ונותנים להם להיכנס לכל בתי הספר החרדיים?

"לא במאת האחוזים. אני מודה שיש מקומות שבהם אנחנו לא נכנסים במגזר החרדי, כי לא נותנים לנו להיכנס".

אולי הם מפחדים שחס וחלילה תקלקלו את נפשם הרכה של התלמידים ושבבוא היום

 

חס וחלילה הם ירצו להתגייס לצבא?

"אני לא יודעת אבל זו עובדה שאנחנו מתמודדים איתה. למרות שאחרי 'צוק איתן' חל שיפור מסויים במודעות במגזר החרדי ובנכונות שלהם לקבל את פיקוד העורף. אגב, המדריכים שלנו שבאים למגזר החרדי הם חיילים חרדיים שהתגייסו לפיקוד העורף במסגרת מסלול שח"ר".

והתכנים למגזר החרדי שונים מהכללי?

"ודאי. התאמנו את החומרים על פי כל מגזר עם ההחמרות שלו לגבי קוד לבוש וכו".

כמו למשל?

"למשל אם בערכת הלימוד מסופר על ילד שהלך לקניון ובדרך היתה אזעקה ועכשיו מה הוא עושה? אז במגזר החרדי בערכת הלומדה הילד כמובן לא הולך לקניון אלא לבית הכנסת. ואם יש בלומדות שלנו התייחסות לכל בני המשפחה, אז בערכה החרדית האמא כמובן מצולמת מאחור ולא רואים את הפנים שלה. לקחנו כותבת חרדית תושבת בני ברק שכתבה את התכנים בערכות הלומדה שלנו כשהתוכן מותאם כמובן לאווירה".

ומה לגבי הערבים?

"הם מקבלים את ההדרכה הרגילה".

גם כאן אני מניח לפעמים לא מקבלים את המדריכים באהבה גדולה…

"יש ויש. בסך הכל אין כמעט בעיות, אבל יש מקומות שאליהם אנחנו לא נכנסים, למרות שבדרך כלל ההדרכות מתבצעות בעזרת המורה לעברית בבית הספר שמתרגם את דברי המדריכה".

אם היתה פגיעה במדריכות, מדוע בכל זאת נכנסות מדריכות במדים לכפרים ערביים?

"לא היו פגיעות משמעותיות. כמובן שאם אנחנו חושבים שיש סכנה מסויימת לא נשלח מראש מדריכים למקום כזה".

יש חייל מאבטח עם נשק בכניסה של המדריכים לכפרים ערביים?

"חד משמעית לא. בכלל, אנחנו לא מגיעים אף פעם עם נשק לבתי ספר".

גם מבוגרים מקבלים הדרכות. משעלי מסבירה שחייליה מגיעים גם למקומות עבודה בהייטק במגזר הפרטי ובקרב משרדי ממשלה ואוספים קבוצות עובדים להדרכות: "כמובן שזה קורה לאחר תיאום מראש עם המעסיק".

קשה לי לראות מנכ"ל בהייטק שיגיד לעובדיו 'בואו תפסיקו לעבוד עכשיו ותקשיבו להרצאה'. קצת דמיוני לא?

"לא. עובדה שזה קורה. אנחנו מעבירים הדרכות לרבע מיליון איש בשנה. יש מעסיקים גם במגזר הפרטי שמבינים את המשמעות ומאפשרים לנו להגיע למקומות העבודה ולהעביר הדרכות".

היכונו לתרגיל הגדול

ב- 31 למאי תתורגל מדינת ישראל בתרגיל עורף לאומי גדול בשם "נקודת מפנה". בתרגיל תהיה הדמיה של נפילות טילים ו"כמובן שאז תהיה נקודת המבחן המרכזית שלנו האם ההדרכות עובדות ומוכיחות את עצמן", אומרת משעלי. "יש לי 4,500 מוסדות חינוך בישראל שאני אחראית להדרכה שלהן ואני מרוצה מאד מהתוצאות".

אחד משיאיו של התירגול השנה היה בתרגיל מוסדות חינוך שנערך לפני חודש בכל הארץ, שבו תורגלו בתי הספר וגני הילדים למקרה של רעידת אדמה.

"בנוסף למוסדות החינוך שילבנו בתירגול מוסדות חינוך גם את מעונות היום במחוז חיפה והצפון. הגננת רצו עם תינוקות בידיים למרחבים המוגנים, תירגלנו 150 מעונות יום והתוצאה היתה מרשימה. הגננות עמדו בתירגול בצורה מרשימה".

בתמונה: רס"ן סיון משעלי. קצינה ואם במשרה מלאה (צילום דובר צה"ל)

2015-04-06 01:00:00
2015-04-06 01:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך