כשהמדע הבדיוני פוגש את מדי החאקי

יהודה גולן

באחד מימי הקיץ הלוהטים לפני שנה וחצי הגיע לישראל קצין הקשר הראשי של המארינס האמריקני לביקור מקצועי בחיל התיקשוב שלנו. זה שפעם קראו לו "חיל הקשר והאלקטרוניקה", זכר לתקופה טרם האינטרנט, הלוויינים ורשתות המיחשוב נכנסו לשירות בצה"ל.  האמריקנים, מסתבר, מרבים להגיע לכאן לביקורים כאלה, מתוך הבנה שיש להם הרבה מאד מה ללמוד מצה"ל בתחומים מבצעיים. כך גם היה הפעם בביקורו של איש המארינס.

תא"ל אייל זלינגר, הוא קצין הקשר הראשי של צה"ל (קשר"ר) לקח את עמיתו האמריקני לביקור באוגדת עזה. כשהם נכנסו לחמ"ל האוגדה וזלינגר החל להסביר לקצין האמריקני מה מתרחש על המסכים בחמ"ל, פער האמריקני את עיניו כלא מאמין. "בסך הכל הראיתי לו איך חמ"ל האוגדה עובד" מספר לנו זלינגר – תושב מודיעין. "מבחינת סינכרון כוחות וזרועות, ומבחינת המידע שזורם מהשטח ולשטח מכל הזרועות החילות והגופים באוגדה. הוא פשוט לא האמין למראה עיניו. הוא היה בשוק".

מה שהאמריקני ראה לא היה פלא או המצאת הייטק מדהימה, אלא צורת עבודה שצה"ל מטמיע כבר כמה שנים, המבוססת על חיבור כל זרועות הצבא תחת מטריה אחת לרשת אחת משולבת, המתפקדת כאינטרנט הפרטי והמאובטח של צה"ל, המאגדת את כל הרשתות העבודה המבצעיות של הצבא. ב"רגע האמת", כמו חדירת מחבלים, יכול המ"פ בגיזרה לראות על מסך המחשב שלו את תמונת הקרב ואת המידע המודיעיני המגיע מאי שם. ממש כמו שרואים בחמ"ל חיל האוויר בקרייה או במפקדת התותחנים.

"אותו מ"פ יכול לדבר עם הטייס ולבקש ממנו את הירי המדוייק ביותר", מסביר זלינגר, "מבלי שהמסר יעבור דרך החטיבה, האוגדה והפיקוד, כמו שהיה עד לפני זמן לא רב. מה שכמובן עיכב את התגובות המבצעיות וסירבל מאד את הלחימה".

ואכן, השלב הזה שבו צה"ל עבר לעבוד – כלומר להילחם – באמצעות רשתות IT , הוא השלב שבו צה"ל ביצע את קפיצת המדרגה הגדולה של השנים האחרונות. מה שאיפשר לצבא לעבוד ב"צוק איתן" בצורה מתקדמת כל כך ושונה כל כך ממלחמות קודמות. זלינגר מגדיר את "צוק איתן" כ"מלחמת הרשת הראשונה בעולם".

קצת מוזר שהאמריקאי התלהב, לא? הם אמורים להיות הצבא המתקדם בעולם…

"נכון. לא כל כך הבנתי ממה בדיוק מתפעל קצין הקשר של המארינס באותו ביקור. אבל האסימון נפל לי כשהגעתי אליו לביקור גומלין וצפיתי בתרגיל חטיבתי של המארינס. החמ"ל היה כל כך פשוט, לא היו להם חיבורים ליחידות, עבדו שם כמו שצה"ל עבד לפני שנים. רק אז הבנתי עד כמה אנחנו התקדמנו בתחום הזה גם מול האמריקנים".

מה קרה בעצם? איך השינוי הזה הגיע?

"פעם היתה תפיסה שחיל הקשר והאלקטרוניקה הוא חייל יבשתי ואז כל זרוע – כמו חיל הים וחיל האוויר –  פיתחו לעצמם את תחום הקשר. אלא שהמערכות קשר לא תמיד ידעו לדבר בינן ובין עצמן. לפני כעשור הקימו בצה"ל את אגף התקשוב שבראשו אלוף (האלוף עוזי מוסקוביץ – י.ג) וחיל הקשר הוכפף אליו. מאותו רגע החלה קפיצת המדרגה והתחלנו לסנכרן את המערכות של כל הזרועות והחילות".

ובינתיים הטכנולוגיה והאינטרנט התקדמו…

"ברור שהאינטרנט השפיעה מאד. מערכות המיחשוב המתקדמות, מערכות הלוחמה האלקטרונית והסייבר שהפכו לחלק מחיינו הן היום חלק אינטגרלי של חיל הקשר. היום אני, כקצין קשר, משתמש בלוויינים על בסיס יומי. זה לא היה לפני עשר שנים. היום יש לנו יחידות שעוסקות בלוחמת סייבר. אנחנו מאד מתקדמים בתחום וכל הקמה של מערכת קשר מחייבת התייחסות לנושא הסייבר".

עד כמה הסייבר משפיע על גיוס כח אדם לתחום? אתם מגייסים "האקרים"?

"זאת שאלה רגישה אבל טובה. אני לא יכול לומר לך אם אנחנו מגייסים האקרים, כי האקרים שפרצו למערכות מחשב ואולי גנבו מידע,  הם למעשה עבריינים. אבל אני יכול לומר לך שביחידות הסייבר של צה"ל משרתים חיילים שמבינים מאד בתחום ויודעים איך להתגונן מפני פריצות למערכות המחשב הצבאיות".

בשנים האחרונות היו מספר לא קטן של תקיפות האקרים על אתרים ומחשבים של המדינה בכלל וגם של הצבא, זכורה התקיפה המפורסמת של האקרים על אתר פיקוד העורף, איך מתגוננים מזה?

"אתר פיקוד העורף הוא אתר אזרחי, ללא רמת ההגנה שיש למערכות הצה"ליות. אני יכול לומר לך בביטחון מלא שלמערכות של הצבא אין אפשרות לחדור. ויותר לא אפרט בתחום".

לכידה וחיסול בשידור חי

זלינגר התגייס בשנת 1985, לחיל השריון. הוא שירת בחטיבת הטנקים 500, באוגדת השריון 162 ואחר כך מילא שורת תפקידים בחיל התקשוב, עד שהגיע לקצה הפירמידה המקצועית כקצין קשר ראשי. הוא נשוי לסא"ל סיגי זלינגר, מפקדת לשכת הגיוס בירושלים ולהם שני ילדים: הבן אופיר (שמשרת גם הוא בחיל התיקשוב) וגל – תלמידת בתיכון מו"ר.

"צוק איתן" היה שיא מבחינתך?

"ודאי. שיא מקצועי שהביא למיצוי את כל השינויים והשיפורים שנכנסו לחיל הקשר בשנים האחרונות".

ומה השינוי המהותי ביותר?

"היכולת של הצבא לדבר היום בזמן אמת לתקשר און ליין בין כולם, ולהעביר מידע מודיעיני אמיתי בשניות. זה מציל חיים".

תן לנו דוגמה.

"עד לפני שהוקמו יחידות מטכ"ליות כמו 8200 ודומותיהן, מידע מודיעיני היה נשמר בדרגי הפיקוד ולא תמיד יורד למטה לשטח. אתה כמפקד קיבלת מודיעין מיידי רק כשהרמת משקפת וסקרת את השטח בעצמך. ב'צוק איתן', כשמ"פ עמד להיכנס לבית בעזה. הוא קיבל מודיעין אמיתי שאמר לו 'הבניין ממולכד, אל תיכנס'. המ"פ עצר ואחרי דקה הבניין התפוצץ. חיים של כמה חיילים ניצלו. פעם המידע הזה לא היה מגיע למ"פ בשטח, כי לא היה מידע כזה. היום אפשר בשידור חי להעביר מידע כזה בחלקיקי שניות, בלי סירבול ובלי עיכוב".

ומבחינת הכוחות הלוחמים איך זה בא לידי ביטוי?

"למשל החדירה של המחבלים בזיקים. שם ישבה תצפיתנית של חיל הים וראתה במצלמה את המחבלים עולים מהמים. באוויר היו מזל"ט ומסוק קרב של חיל האוויר. הם ראו וצילמו מהאוויר את המחבלים. ביבשה היו כוח טנקים וחי"ר שגם הוא ראו את המחבלים, וגם ספינת הטילים שבים".

ומה קרה?

"זה לא פשוט לתאם את כולם, אבל הצלחנו לסגור את העניין. ברגע שהתצפיתנית זיהתה את המחבלים, ראו און ליין את הזיהוי גם בספינת הטילים, גם במסוק הקרב, גם מ"פ הטנקים וגם מ"פ החי"ר. זה איפשר קיצור טווחים וקיצור זמנים וכולם יכלו לסגור מעגלי אש בתוך שניות. כך ראו בטלוויזיה את הסטי"ל יורה מהים, את מסוק הקרב יורה מהאוויר, ואת כוח הטנקים והחי"ר יורים ומחסלים את המחבלים בשניות. וכולם רואים על מסך הטלוויזיה אותו הדבר בזמן אמת. כך הרבה יותר פשוט לסיים את העניין בשניות ובירי מדוייק".

איך השפיעה הטכנולוגיה על הקרב בסג'עיה למשל?

"בסג'עיה מח"ט גולני נכנס לתימרון כדי להפעיל נוהל אש לחילוץ והטווחים שהוא נכנס אליהם היו קצרים. על מערכות הבקרה והשליטה ראו את התמונה גם חיל האוויר, גם התותחנים וכל שאר הזרועות והגופים שהיו מעורבים בקרב. בזכות תמונת הקרב המדוייקת שראו כולם על מערכות השו"ב שלהם (שליטה ובקרה – י.ג), חיל האוויר יכול היה להטיל בביטחון מלא פצצות מונחות במשקל טון של חומר נפץ באזור, והתותחנים יכלו לתת מסך אש קרוב מאד לגולני. זה עזר לחלץ לאחור את הנפגעים. בלי שילוב מערכות בזמן אמת לא ניתן היה לבצע את זה בגלל טווחי ביטחון נדרשים. לכן בביטחון אני אומר שמערכות הקשר האלה הצילו חיים פשוטו כמשמעו".

איך המפקדים מקבלים את המידע הזה?

"לכל מפקד יש אפליקציה ובאמצעותה הוא מקבל את המידע".

איך? לאן?

"יש לו מכשיר ועינית שדרכה הוא רואה כמו משקפת קטנה שמרכיבים על הראש. לתוך העינית הזאת הוא מקבל את הנתונים. זה לא דיבור שמישהו מדווח לו, אלא מידע כתוב שהוא מקבל לעינית תוך כדי הקרב. ממש כמו אסמסים".

מה היה האתגר המרכזי שלך?

"האתגר הכי גדול שלי בתפקיד היה לייצר רשת אחת בצה"ל גם דיבור וגם העברת נתונים כדי שנוכל להעביר מידע רלוונטי בזמן אמת. ובזה עמדתי, וזה סיפוק גדול מאד".

מה אתה הולך לעשות באזרחות?

"אני עוד לא יודע".

"העיקר – להקדים את האויב"

מי שכן יודע מה הוא הולך לעשות בשנים הקרובות הוא אל"מ נתנאל (נתי) כהן, שגר מרחק כמה רחובות מזלינגר. כהן, אב לחמישה ואף סב לנכד, הוא ירושלמי במקור משכונת בית וגן, שם גדל והתחנך בבתי ספר דתיים. הוא התגייס בשנת 1986 לצנחנים כלוחם חי"ר וכקשר האישי של המח"ט אז שאול מופז, ובקורס קצינים עבר כבר למסלול הקשר. בדרך עבר לשיריון, שירת בגדודי וחטיבות טנקים והמשיך במעלה הפיקוד. ועכשיו הוא יחליף – בפעם השלישית – את זלינגר בתפקידים. בשנת 1996, כמג"ד הקשר באוגדה 340 (ערב מבצע "חומת מגן") כמפקד הקשר של פיקוד מרכז, אחר כך ראש אג"מ באגף התיקשוב , אחר כך כראש מחלקת תיכנון ועכשיו כקצין קשר ראשי.

נתי, איך אתה נכנס לתפקיד הזה?

"בחרדת קודש".

מה האתגרים שלך בתפקיד?

"האתגר השלי הוא לקחת מקל ולשמר את ההישגים והנכסים שיש לנו בתחום התיקשוב בצה"ל ובתחום ה-IT, וכמובן לשפר ולבצע קפיצת מדרגה".

מה זאת אומרת?

"לשפר את צה"ל בתחום הלוחמה הרשתית. אני רואה את התיקשוב כגורם משפיע בצורה דרמטית על הלחימה ועל האפקטיביות המבצעית של הצבא".

מה זה "לוחמה רשתית"?

"זה מה שמעצב את הלחימה על פי התפיסה החדשה של צה"ל. אנחנו מבינים שהאיום מתפתח ומשתנה. האתגר שלנו הוא לא מול צבאות סדירים. זה נגמר כבר. האיום היום הם אירגונים. האזור משתנה והאתגר הוא לחימה מול אירגונים".

מה זה אירגונים?

"החיזבאללה הוא אירגון או צבא? בסוריה נלחמים אירגונים או צבאות? לכך הכוונה".

ולמה צריך נגדם "לחימה רשתית"?

"כי תפיסת ההפעלה שלנו מתעדכנת. אני צריך לדאוג למצות הכי טוב מה עומד בידי ונמצא אצלי. אם עד היום נלחמנו בקרב משולב טנקים הנדסה וחיל אוויר, היום אתה צריך למקסם את סך היכולות, של פלטפורמות אוויריות וקרקעיות, כוח האש שלך הוא מכפיל כוח ענק לכן צריך להביא את כל המידע המודיעיני של תא שטח מסויים ולדעת לסנכרן את המידע כדי לייצר ממנו תועלת הכי גדולה שניתן. נגד אירגונים קטנים, ברה יותר מאשר נגד צבא סדיר".

ואיך עושים את זה?

"בשנים האחרונות הקמנו את התשתית של הלוחמה הרשתית ועכשיו אנחנו משפרים ומשביחים את היכולות של צה"ל, כך שמפקד חי"ר בשטח קטן יקבל את כל המידע שהוא צריך, כשיש מנוע גדול שמעבד עבורו את המידע. מביאים לאותו מפקד חי"ר רק את המידע שהוא צריך ומעניין אותו".

ובצד המעשי?

"בצד המעשי המערכת תלמד התנהגויות ודפוסי חשיבה. למשל אם בחמישה ימי הלחימה הראשונים האויב התנהג בצורה מסוימת וביום השישי הוא שינה את צורת הלחימה, המערכת תוכל לשנות חשיבה ולספק מידע והערכה איך האויב יתנהג ביום הבא ללחימה, על סמך ההתנהגות שלו בימים שעברו. אני מדבר על חיזוי שהמפקד יקבל לשטח".

זה נשמע עתידני.

"כמעט. זה דומה לאזרחות. כשתיכנס לקניון עם הסמארטפון שלך, הפלאפון יאמר לך לאן ללכת באמצעות גוגל. נניח שלפני חצי שנה קנית נעליים בחנות X  בקניון, ועכשיו יש מבצע חדש על נעליים בחנות הזאת. אז כדאי לך להיכנס ולראות. כך בדיוק בלחימה. המידע שהמפקד יקבל יהיה בדיוק המידע שהוא צריך ולא דברים מיותרים. זה האתגר הבא שלי".

העתיד שלנו בתחום התיקשוב הוא בעיקר בלווינים?

"זה לא העתיד אלא ההווה. היום אני כבר לא מתכנן על עמוס 6. אני מתכנן את העמוס 7 או 8 שיעלה לשמיים בעוד חמש שנים. אנחנו עושים שימוש טוב מאוד בלוויינים. רוכשים המון פלטפורמות לווייניות, משקיעים המון בייצור בינה מבצעית. אנחנו חייבים להקדים את האוייב. בלוויינים, בסייבר, בלוחמה האלקטרונית. אלה תחומים שמתקדמים בקפיצות ענק ולכן יש כאן אתגר עצום לשמור על פערי איכות ולהקדים את האוייב".

(צילום דובר צהל)

2015-05-25 01:00:00
2015-05-25 01:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך