ארבעה חודשים חלפו מאז נסגר בצו מינהלי "המשפחתון של אורלי" ברחוב עמק האלה בעיר, ובעלת המקום והסייעת נעצרו בחשד להתעללות בילדים, והורי הילדים במעון מלינים על כך שטרם הוגש כתב אישום נגד השתיים ומסבירים מדוע הם ממשיכים להפגין מול בתיהן בעיר.
כזכור, באמצע חודש ינואר האחרון נעצרו פתאל ומזרחי לאחר חקירה שהחל בעקבות פוסט אנונימי בפייסבוק, שבמהלכה אספה המשטרה את תיעודי מצלמות האבטחה במקום. בדיון הארכת המעצר של השתיים הציגה המשטרה בפני השופט 25 סרטונים קצרים, מהם עלה החשד כי השתיים הפעילו "מה שנראה כאלימות" כנגד הפעוטות בגילי 0-3, כולל האכלה בכפייה. נציג המשטרה בדיון אמר כי "לאחר שנאסף חומר ראיות רב שעולה מתיעוד הגן, עולה חשד על מקרי אלימות רבים, יומיומיים, על-ידי החשודות. המקרים כללו התנהגות אלימה, משיכות בידיים, הטחה של הפעוטות, הפעלת כוח וחוסר השגחה שאף כלל השארה של הפעוטות למשך זמן רב ללא מבוגר". לאחר הדיון אמר אחד ההורים: "התחושות נוראיות, זה בוער בי. זו פגיעה בתינוקות שלא יכולים לדבר ולספר".
השבוע שוחחנו עם שניים מההורים שילדיהם היו במשפחתון, המספרים על התחושות הקשות מאז המקרה ומדוע הם ממשיכים להפגין. "בגדול, אנחנו עדיין ממתינים שיוגש כתב אישום", אומרת השבוע ע', אחת האימהות, "התיק נמצא בסחבת בירוקרטית בין המשטרה לפרקליטות וכל פעם חוזר להשלמות חקירה. לצערי, אנחנו פוגשים את פתאל ואת מזרחי בקניון, במאפיה, וזה לא נעים לנו. הן גם מתעמתות איתנו מדי פעם. עד עכשיו לא שמענו התנצלויות או הבנה של הסיטואציה מצידם. אנחנו מפגינים מחוץ לבית שלה ומחוץ לבית של הסייעת כדי שהם יידעו שלא שכחנו שהן ממשיכות להתקדם בחיים שלהן כאילו כלום לא קרה ואנחנו לא. נתקענו. ההורים, לצערי, שקופים בכל התהליך".
עוד מספרת ע' כי "היום אנחנו יודעים בדיעבד שהיו 150 מקרים בשלושה חודשים של אלימות, האכלה בכוח, משיכות, סטירות, לשים סדין מעל הראש של הילד ולהשפריץ נוזלים על הפנים כשהילד קשור בסל-קל".
על התקופה בה שהה בנה של ע' במשפחתון היא מספרת: "השנה לא רשמתי אותו בגלל כל מיני חשדות שהיו לי. הוא סיים שם את השנה שעברה ולא התחיל השנה, אבל אין לי ספק שזה קרה כבר הרבה זמן אחורה. באו אלינו כל מיני שכנים והורים שלא היו מופתעים ממה שקרה, וגם אנחנו לא מופתעים ממה שהם סיפרו לנו. כשהילד שלי היה שם הוא היה צורח בלילות. הייתי מתייעצת עם פתאל והיא הייתה מאוד מניפולטיבית והייתה אומרת לי 'זה הגיל'. אימא אחרת באה להגיד לה 'הילדה אמרה לי שעשית לה ככה וככה', והיא הייתה עונה 'מה את מאמינה לה?'. ידעתי שהיא משקרת לנו לגבי האוכל, לגבי החלפת טיטולים ולגבי הכל. הילד היה חוזר עם מכה והיא אמרה 'הוא נפל. סליחה שלא הודעתי'".
כאמור, במהלך החקירה נחשפו גם ההורים לתיעוד ממה שהתרחש במשפחתון. "ראינו דברים מאוד קשים וכואבים", מספרת ע', "כמו שמושכים את הילד ביד ומעיפים אותו לקצה השני של הגן, רק כי רצה לשבת עם כולם. בעטו בו והוא התגלגל, השפריצו לו מים על הפנים רק כדי שישתוק".
למה בעצם אתם מפגינים מול ביתה של בעלת המשפחתון?
"קודם כל, כדי שתהיה מודעות לדבר הזה, שזה קרה מתחת לאף של השכנים וההורים. מה שהציל אותנו היה החשדות של ההורים ושל מישהו שהיה עירני מספיק לקחת את זה צעד קדימה ולכתוב פוסט שגרם להורים להגיד 'אם יש ספק, אין ספק'. וגם כדי להראות להן שאנחנו פה ושהן התעסקו עם ההורים הלא הנכונים. שלא יישנו כמו שהילדים שלנו לא ישנים בלילה. הם ישמעו שאנחנו פה. חשוב לנו לעשות הכל כדי להעלות את הנושא לסדר היום, שאנשים ילמדו ויכירו את הפרצופים שלהם בכל מקום. כל ההפגנות שלנו חוקיות ומאושרות על ידי המשטרה, הכל על פי חוק. אנחנו לא רוצים להוות מטרד לשכנים, אבל כן רוצים להראות את עצמנו. לכן אנחנו מפגינים אחת לשבועיים ולא בכל שבוע. בפעם האחרונה, לפני שבועיים, ניגשו אלינו המון אנשים והתעניינו. זה נותן לנו כוח ומחזק אותנו. אנחנו רוצים שאנשים יכירו את הסיפור".
"שיעזבו את השכונה"
ש', אביו של ילד שהיה במשפחתון, גם כן מרגיש שיש סחבת בתיק. "אני מרגיש שזה נמרח קצת יותר מדי", הוא אומר השבוע, "אני רואה שיש מריחה רצינית בתיק. יש סרטונים, קראו להורים, מה עוד צריך כדי להגיש כתב אישום? ההורים נמצאים בבלגאן ובחוסר ידיעה בגלל שזה מתעכב. אנחנו רוצים לפחות לדעת מה קורה ושיוגש כבר כתב אישום".
הילד של ש' היה במשפחתון של אורלי מתחילת השנה ועד להתפוצצות הפרשה בחודש ינואר. "מהיום הראשון לא התחברנו לגן ולא התחברנו לאווירה", הוא מספר, "הרגשנו על הילד שלנו שהוא הולך אחורה ובוכה מלא. ברגע שיצא הפוסט בפייסבוק עזבנו את הגן. אנחנו יודעים שהילדים חוו אווירה מאוד אלימה ותחושה יומיומית של פחד. כואב הלב לדעת שהילדים היו במצב הזה. כשראינו את הפוסט לא הופתענו, זה אישר את כל החששות שהיו לנו. הבנו שזה אמיתי. הופתענו מהעוצמה של זה, אבל זה חיזק לנו את התחושה שלא רצינו להיות בגן הזה".
לש' חשוב להעביר מסר להורים אחרים: "בכל מצב מאוד חשוב לדעת שכשיש ספק, אין ספק. אם יש קצת תחושה לא טובה צריך לדעת שהאינטואיציה בדרך כלל צודקת".
על ההפגנות מול ביתן של השתיים הוא מספר כי "אנחנו מפגינים מכמה סיבות. קודם כל, כדי שהיא תדע שאנחנו לא שוכחים ואנחנו פה, גם אם זה לוקח זמן. אני לא צריך להרגיש חוסר נעימות ללכת ליד הבית שלה ולפגוש אותה. היא צריכה להרגיש כך. אנחנו רוצים לגרום לה לרצות לעזוב את השכונה. בנוסף, חשוב לנו להרים את המודעות למקרים האלה. הסיפור של הגנים נהיה מכה במודיעין. בתוך שנה אחת היו שלושה סיפורים של התעללות בגנים. חייבים שיהיה פיקוח מצד העירייה, שיהיה מישהו שצופה במצלמות של הגנים ומשגיח שלא קורים מקרים כאלה. זה צריך להיות הסטנדרט".
מה שלום הילד שלך כיום?
"הוא נמצא בבית כבר חצי שנה. בגלל החוסר אמון שנוצר אצלנו, החלטנו להשאיר אותו בבית. ניסינו להכניס אותו לגן אחר אבל זה לא עבד. היה לו מאוד קשה להשתלב. זה מאוד קשה. אשתי לא עובדת בגלל שהוא בבית ולא בגן. מעבר לנזק הנפשי שנגרם לנו, נגרם לנו גם נזק כלכלי. קשה לנו לסמוך על אנשים. גם בגלל מה שקרה רצינו לעטוף אותו ולהשאיר אותו אצלנו בבית. ראינו שאחרי שהוצאנו אותו מהגן הוא פרח מחדש. אני מקווה שהתהליך המשפטי יתחיל כבר. אנחנו מבינים שזה תהליך ארוך, אבל לפחות שיתחיל".
סנגורה של פתאל, עו"ד יניב רז, מסר: "חבל שאחרי כל השנים בהן מרשתנו הייתה גננת מסורה ואהודה על ידי כל אחד מההורים, וגידלה את ילדיהם בחום ואהבה לאין שיעור וללא שנפל רבב בהתנהלותה, פרסום אחד של פוסט אנונימי, שקרי ונבזי הוליך כנגדה שולל והביא לעליהום שכזה. במשך עשרות שנים ניהלה מרשתנו את הגן בצורה הכי מיטיבה שניתן, ועל כן פעלה בצורה הכי שקופה ודאגה כי הגן יהא תחת פיקוח מתמיד של משרד החינוך ואף התקינה בו מצלמות לתעד את הטיפול המסור שלה בילדים, תיעוד אשר מספר את ההיפך המוחלט מהדברים שנטענים על ידכם בכתבה ואשר לא עלה באף אחד מהסרטונים".
מדוברות הפרקליטות נמסר: "התיק הועבר מהמשטרה לעיון הפרקליטות כאשר חסרים בו חומרי חקירה מהותיים, ועל כן הוחזר למשטרה לביצוע השלמות חקירה שטרם הושלמו. לאחר קבלת ההשלמות הנדרשות ייבחן התיק בהתאם ותתקבל החלטה בעניינו. יודגש כי נציגת הפרקליטות פועלת לקידום הטיפול בתיק בהקדם ונמצאת בקשר שוטף וישיר עם הורי הקטינים".
