מאז פרוץ המלחמה פועלת עיריית מודיעין לטובת המילואימניקים תושבי העיר בדרכים רבות מגוונות, אולם לעיתים גם חוטאת בחוסר גמישות, כפי שמדגים הסיפור הבא.
ל.מ, מילואימניק שאינו תושב העיר שמאז פרוץ המלחמה מגוייס, הוקפץ לסבב נוסף בצפון באמצע אוגוסט והתבקש שלא להגיע עם רכבו הפרטי, אותו החנה בחניית הבריכה העירונית. עוד באותו יום פנה אל המוקד העירוני של עיריית מודיעין וביקש להבין אם החניה שם מותרת, ונענה שלא ושבעירייה יתחשבו בו ולא יקנסו אותו באותו יום.
אל רכבו חזר ל.מ רק לאחר כשבוע, אז גילה שלושה דוחות על שמשת רכבו. אמנם גם הוא מודע לכך שאכן טעה והחנה את רכבו במקום אסור, למרות שלטענת העירייה הבטיח כי יזיז אותו ולמרות שבמשך חלק מתקופה הוא שהה בתל אביב, אבל גם פנייה חוזרת לעירייה ובקשה להתחשבות בשל שירות המילואים הממושך שביצע לא הועילה.
"זאת אחריות שלי, אין ספק", אמר השבוע ל.מ, "אבל זה מאוד מרגיז. כל הזמן שואלים מה אפשר לעשות עבור המילואימניקים, אז מה שאפשר היה לעשות זה לגלות מעט סולידריות ולהסתפק בדוח חניה אחד ולא שלושה. אני אשם, ברור לי, אבל אני משלם מחיר אישי ומשפחתי מאוד כבד בשל המילואים, מחיר שאני מוכן לשלם, והמעט שהעירייה יכלה לעשות זה לגלות הבנה".
מדוברות העירייה נמסר: "מדובר בתושב חוץ שהתקשר למוקד העירוני ונאמר לו כי חניית הלילה אסורה בחניון באופן גורף, בהתאם לשילוט המוצב במקום. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, עקב קריאתו למילואים איפשרה לו העירייה להחנות את רכבו למשך הלילה (15.8.24) ובתנאי שידאג לפינוי הרכב יום למחרת. על אף זאת, המתלונן השאיר את הרכב שלא כדין בחניון במשך שבוע ימים. יש לציין כי אם המתלונן היה פונה בזמן אמת לעירייה ייתכן והיה ניתן להתחשב בו יותר. נדגיש כי הדו"ח הראשון ניתן בגין חניה אסורה רק ב-19.8.24. כלומר לאחר ארבעה ימים בהם לא ניתן כלל דו"ח חניה. לאחר מכן ניתנו שני דו"חות נוספים לכל יום, מכיוון שזו עבירה מתמשכת".
