"אנשים עושים לי לייק בפייסבוק ואני אומר להם 'תזיזו את התחת'"

ערן קמינסקי

בשבועות האחרונים מגיע לשיאו המאבק הציבורי סביב מתווה הגז, שאמור לקבל את אישור הממשלה בקרוב. תחת הכותרת "עוצרים את שוד הגז" מתנהל מזה מספר שנים מאבק עיקש המאגד פעילים חברתיים ושלל עמותות שונות, כאשר כולן יחד טוענות שמתבצע כאן מהלך דרמטי מוטעה מיסודו.

בשבועות האחרונים העלו הפעילים הילוך ובשבועיים האחרונים התקיימו הפגנות בכמה וכמה ערים ברחבי הארץ. במוצאי שבת האחרונה הגיעו אלפים אל העצרת המרכזית בתל אביב, כאשר בנוסף יצאו תושבים לרחובות ב-25 ערים נוספות. אחת מהן הייתה מודיעין, כאשר למעלה ממאה תושבי האזור הגיעו לצומת שילת במוצאי שבת ומחו בשבוע השני ברציפות. זו גם כוונתם לגבי מוצאי השבת הקרובה.

שניים ממארגני המחאה המקומית הם יריב גולן ממכבים ויהודה בראון מכפר רות. הם קוראים לציבור המודיעיני להפנים ש"הנושא נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, וצריך להקים את עצמנו מהספה ולצאת להפגין".

"האזרח ישלם יותר"

גולן, תושב מכבים מזה 15 שנים, הוא סמנכ"ל מכירות בחברת היי טק. שותפו לעשייה, יהודה בראון, מתגורר בכפר רות והוא פעיל חברתי ויו"ר העמותה לכלכלה בת קיימא, אשר מלווה בפן המקצועי את מובילי המחאה.

ותסבירו לתושב הממוצע על מה בכלל מדובר?

בראון: "מדובר כאן על ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר שמדינת ישראל קיבלה אי פעם בסך של טריליון שקל. מטבע הדברים בהחלטה כל כך כבדה עם כל כך הרבה אינטרסים בצידה, נדרש מן הסתם לקבל החלטות בצורה מושכלת ולהימנע מלחצי בעלי האינטרסים. בפועל מה שקורה זה שהמדינה נכנעה לאותם בעלי אינטרסים משיקולים לא ענייינים. צפוי פה נזק מאוד גדול למדינה ולתושביה".

גולן: "נזק כלכלי וגם ביטחוני".

עוד לא הסברתם איפה הבעיה…

בראון: "אתמול הייתי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שם עלו אחת אחרי השנייה כל הבעיות סביב הנושא. כמי שמלווה את את התהליך כבר שלוש שנים, כולל שותפות בשלושה בג"צים שהוגשו, אני בקי לחלוטין במה שקורה בסיפור הזה. מדינת ישראל מצאה גז בכמויות מאוד גדולות, כאשר מלכתחילה הבעיות היו רבות וקשות. במישור הראשון של ההגבלים העסקיים, נוצר כאן מונופול כאשר על פי החוק מתן האישור לרכישת אחוזי הזיכיון של חברת דלק ונובל הינו פעולה לא חוקית. אני מעריך שהעניין הזה יגיע לבית משפט. נוצר מונופול אימתני ואני משתמש במילה הזאת משום שאנחנו מדברים על גז שאמור לספק את מרבית האנרגיה של מדינת ישראל בשלושים השנים הקרובות. אנרגיה היא המפתח לכל פעילות עסקית כיום. אם יש לנו חברת חשמל אחת, אז עכשיו תהיה לנו גם חברת גז אחת שאם משהו לא ימצא חן בעיניה היא תוכל להוריד את השאלטר".

מה לגבי מחירי הגז?

בראון: "הם מוכרים יחידת אנרגיה במחיר הגבוה פי שלוש ממה שקורה בעולם. אם המחיר בשאר העולם נע בין 2.15-2.40$, אז אצלנו מדובר על מחיר שנע בין 5.4-8$. דבר נוסף, למדינה יש אינטרס שהמחיר יהיה כמה שיותר גבוה, מכיוון שכך יגדל גם הרווח שלה ממס".

גולן: "האזרח ישלם עבור האנרגיה שהוא צורך בעלות גבוהה ובנוסף ישלם עוד מכיוון שמחירי גז גבוהים פירושם שכל מוצרי המשק יעלו יותר ואיתם יוקר המחייה. נוצר מצב שהמדינה לוקחת את הקופון שלה, המונופול את הקופון שלו ואתה זה שמשלם עבור כל זה. יש פה ניגוד אינטרסים. אנחנו מעדיפים לקבל את החיסכון במקור – בהורדת יוקר המחייה, מחירי החשמל והאנרגיה. קח לדוגמא את נושא מחירי הסלולרי שכחלון עשה קריירה סביב זה. פה מדובר על סכומים של פי עשר מזה ועדיין זה נשאר איכשהו בשוליים".

"עתירות ובג"צים בדרך"

בניגוד למחאה החברתית שהתפרצה בשנת 2011 וסחפה אליה את הציבור הישראלי לתקופה ממושכת, נראה כי נושא הגז עדיין לא מצליח לחדור אל המודעות הציבורית ברמה שרוצים מובילי המחאה. הציבור הישראלי לא יצא בהמוניו אל הרחובות.

למה זה קורה?

גולן: "הבעייה העיקרית היא שקשה להסביר את הנושא. קשה להוציא אנשים לרחוב ולגרום להם להבין ש'זה בדמכם'. אנשים עייפים, אדישים ואולי גם מאוכזבים מהתחושה שדבר לא השתנה בעקבות המחאה של 2011. אנחנו צריכים לצאת מהאדישות. אני שומע מאנשים את המשפט 'גם אם אצא להפגין זה לא יעזור'. אז אני אומר להם שזה כן יעזור. יש עוד עתירות ובג"צים שבדרך והשופטים לא חיים בחלל ריק. הם כן מושפעים מדעת הקהל. הבעיה היא להוציא אנשים החוצה. אנשים עושים לי לייק בפייסבוק ואני אומר להם 'תזיזו את התחת'. אני אולי נאיבי, אבל חושב שהפגנות כן משפיעות. אנשים צריכים להבין שזה קשור לכל אזרח, זה לא קשור לימין ושמאל. בסופו של דבר זה יוצא מהכיס שלנו וכל מי שדואג לעתיד המדינה צריך להיות מודאג כיום. כמה שאני קורא יותר, כך אני מזועזע יותר. זה לא ברמה של כמה שקלים אלא ברמת השפעה של עשרות אחוזים מההוצאות של כל אחד מאיתנו. וזה עוד בלי שאף אחד לא מדבר על ההקלות הביטחוניות שהחברות האלו קיבלו, על הפגיעה האפשרית באיכות הסביבה והסכנות הבריאותיות. יש פה שרשרת של טעויות".

יצאה לפעילי המחאה סטיגמה של אנרכיסטים. זה ספין או שיש כאן אמת?

גולן: "אנרכיסיטים? זה מצחיק אותי. השבוע דיברתי בתוכנית הרדיו של שאול מזרחי ממכבים, בעל מועדון הבארבי בתל אביב. הוא אמר לי בשידור 'למה אתם כאלה אנמיים? תצאו החוצה ותחסמו צמתים, תהיו אנרכיסטים'. אנחנו אנשים שומרי חוק. אנחנו ממש לא כאלה. יש אינטרס להפוך את כל פעילי המחאה לקבוצה לא לגיטימית. אנחנו פועלים כאן מול ממשלת ישראל וטייקונים ברמה בינלאומית שביל קלינטון עושה להם לובי".

בשבועות האחרונים מתגברת המחאה. אתם רואים את זה ממריא באמת?

גולן: "אני חושב שזה כן ממריא. תראה בשבוע הבא כמה אנשים יגיעו להפגנה המרכזית בתל אביב. בנוסף, היו השבוע הפגנות ב-25 ערים נוספות מלבד תל אביב. אפילו אחותי שגרה בכפר ורדים, קמה ויצאה להפגין בנהריה".

ומה קורה פה במודיעין?

גולן: "השבוע הגיעו להפגנה שלנו 100-150 איש שזה מספר יפה שמראה נוכחות. היינו אחר כך בקניון במודיעין וחילקנו פלאיירים. זה לא מספיק, אבל אני מרגיש שזה מתקדם לכיוון הנכון".

בראון: "כשאני התחלתי לעסוק בנושא לפני שלוש שנים כמעט אף אחד לא ידע על מה מדובר. היום הנושא מופיע כמעט כל יום במהדורות החדשות. הציבור מתחיל להבין. בשישי חילקנו פלאיירים. בדרך כלל כשאתה מחלק פלאיירים אנשים פשוט ממשיכים הלאה. הפעם, כשאמרנו לאנשים שזה קשור לשוד הגז, הם חזרו אחורה ולקחו את הפלאייר. גם בהפגנה שמנו שלט וביקשנו מהנהגים לצפור לאות הזדהות וכמעט תשעים אחוז מהם צפרו. העם ברובו איתנו וגם בוועדת הכלכלה של הכנסת היו לפחות שניים שלושה נציגים מהקואליציה שהתחילו לפתוח את האוזניים ולהבין שמשהו כאן לא בסדר. גם במהלך השנים היו רגעים שחשבתי שהפסדנו וכל פעם המאבק התעורר מחדש ונמשך. אני צופה סוף אופטימי".

גולן: "גם אם הכנסת לא תעשה את העבודה, ההערכה שלי היא שבתי המשפט ימנעו את השוד. אם ניתן למחאה לדעוך אז הסיכוי שזה יקרה הוא קלוש, זה לא יקרה מעצמו".

מי האיש הרע פה, ביבי, הטייקונים או שזאת פשוט השיטה?

גולן: "אני מסתכן פה בגלישה לאזור הפוליטי, אבל אין מה לעשות. אנחנו יוצאים נגד השלטון כך שוודאי שמדובר בנושא פוליטי".

בראון: "אני לא רוצה לייחס לזה מניע פוליטי. מדובר פה על תפיסת עולם שגויה שבבסיסה עומד קפיטליזם חזירי, תפיסה שחלחלה עמוק לתוך השלטון עוד מימי אהוד ברק ומפלגת קדימה. זאת השיטה, לא האיש. לציבור נמאס לראות איך מוכרים לו את המדינה בזול".

 

 


קיצור תולדות "מתווה הגז"

המחאה נגד האופן שבו הממשלה רוצה לנצל את שדות הגז החלה כבר לפני שנים. אפילו  לפני זליכה, רולניק וגוטווין

תחילתה של הסערה סביב נושא הגז הטבעי בתגלית הגז הימית הראשונה בישראל, "מארי בי", שחשפו בשנת 2000 מול חופי אשקלון השותפות דלק (שבבעלות יצחק תשובה) ונובל אנרג'י האמריקאית. בהיעדר מתעניינים אחרים הן קיבלו בעשור הקודם מידי משרד התשתיות עוד 22 רשיונות לחיפושי גז ונפט, שכיסו כ-60% מהמים הטריטוריאלים של ישראל. בעקבות זאת חלשו החברות על מרבית השטחים הפוטנציאליים לאיתור תגליות גז טבעי ונפט.

 

בין 2009 ל–2014 חשפה השותפות הישראלית־אמריקאית את תגליות הגז תמר ודלית – שבהן הן מחזיקות 67% מהזכויות; את תגלית לווייתן שבה הן מחזיקות 85% מהזכויות; וכן את התגליות הצנועות יחסית כריש ותנין – שבהן מחזיקות דלק ונובל במלוא הזכויות (אם כי נפח הגז במאגרים אלה הוא עשירית מזה שבלווייתן). שווי הגז הכללי מוערך בכטריליון שקל – פי שניים וחצי מתקציב המדינה השנתי כולו.

היות שדלק ונובל החזיקו כבר במאגר גז, כל פעילות משותפת שלהן בענף נדרשה באישור הממונה על ההגבלים העסקיים. דלק ונובל ביקשו אישור כזה לפני היציאה לקידוח תמר, אך לא ביקשו לפני קידוח לווייתן. הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, נדרש לאישור הפטור בדיעבד, אולם אז התבררה תמונה בעייתית. השותפות של דלק ונובל החזיקה למעשה כמעט בכלל עתודות הגז של ישראל, ובזכות פיתוחו המהיר של מאגר תמר, שהחל להזרים גז לישראל באפריל 2013, נהפך המאגר שבו הן שותפות למונופול. גילה נאלץ להודות כי בשותפות שנרקמה בלווייתן קיים פוטנציאל לפגיעה אפשרית בתחרות, ופתח לפני שנתיים וחצי שנים במערכה הרגולטורית שמגיעה בימים אלה לשיאה – להסדרת מבנה שוק הגז הטבעי בישראל.

למערכה זו קדמו שני מהלכים רגולטוריים משמעותיים אחרים בענף הגז: בנוגע לחלוקת רווחי הגז בין המדינה ליזמים (ועדת ששינסקי – 2011) ובשאלת יצוא הגז (ועדת צמח – 2013). בחסות הדיון האקטואלי על השינוי הנדרש בענף הגז מנסות חברות הגז לערוך "מקצה שיפורים" גם בסוגיות המיסוי והיצוא שנסגרו בעבר.

קצת רקע: עד לסוף העשור, כ–70% מייצור החשמל במשק יישען על גז טבעי. החשמל קריטי להולכת המים בישראל ובייחוד להתפלת מי ים. בתוך כמה שנים יחליף הגז את השימוש שעושה התעשייה הישראלית בתזקיקי נפט יקרים ומזהמים יותר, כש–90% מצריכת האנרגיה התעשייתית תישען לבסוף על גז. בנוסף, מתכננת הממשלה להטמיע את הגז גם כדלק חלופי לתחבורה. לטענת מתנגדי מתווה הגז הקרוב כיום לאישור הממשלה, ישראל הפקידה בידיו של גוף פרטי משאב שעליו יישענו כבר בעתיד הקרוב ענפי החשמל, המים, התחבורה והתעשייה.

כיום המאבק מתנהל בכמה מישורים – פירוק המונופול, הסדר החלוקה כמה מהגז יוקדש לייצוא וכמה ישמש את המדינה, והמישור השלישי הוא בכמה תימכר יחידת אנרגיה לאזרחי ישראל. על פי טענת המתנגדים מדובר על סכום הגדול פי כמה וכמה ממה שמקובל כיום בשאר העולם. משנת2009  עלה מחיר הגז בישראל ב-56%, והוא צפוי להאמיר בעוד 40% נוספים. העלאה של 20% במחיר הגז שקולה כיום לייקור החשמל הביתי ב–3.5%. שותפות תמר תמכור את הגז שלה ביותר מ–6 דולרים, והרווחיות של מאגר תמר תהיה גבוהה מכל תחזיות העבר. 

בתמונה: ההפגנה שמתקיימת במוצאי השבתות האחרונות בצומת שילת.  (צילום: יריב גולן)

2015-11-25 00:00:00
2015-11-25 00:00:00

כתבות נוספות

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

המשך קריאה »

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

המשך קריאה »

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא סוג של כיסוי ביטוחי שמשלם עבור הוצאות רפואיות, כגון ביקורי רופא, טיפול בבית חולים ותרופות מרשם

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך