חשש גבוה בסולם ריכטר

איילת לוין

בישראל התרחשו וממשיכות להתרחש רעידות אדמה רבות. רק בשבועות האחרונים הורגשו מספר רעידות ברחבי הארץ – כולל אחת בצפון הכינרת שאירעה השבוע. אנחנו חיים באיזור בעל רגישות סיסמית גבוהה (עיין ערך "השבר הסורי אפריקאי") ומי שמתמחה בעניין זה יותר מכל הוא ד"ר אריאל היימן ממכבים, איש מכון ויצמן.

היימן יודע לספר על אירועים חזקים במיוחד שהיו כאן בשנים 1202, 1751, 1837 (הרעידה שהחריבה את רוב צפת) ו-1927 (הרעידה החזקה האחרונה, שגרמה לנזקים גדולים בירושלים, שכם, רמלה ולוד). ומה יקרה כאשר רעידה בסדר גודל כזה תתרחש היום? ב-1995 התרחשה רעידת אדמה חזקה מאד בעוצמה של 7.1 בסולם ריכטר קרוב לישראל. הרעידה הייתה צריכה לעורר גלים ופעולות מיידיות להכנה מבעוד מועד בקרב גורמי השלטון, אבל בגלל שמוקד הרעידה היה רחוק, כ-100 ק"מ מדרום לאילת ושבועיים לאחר מכן אירע רצח רבין – הרעידה נשכחה במהרה. "האיום מפני רעידה הוא פחות מוחשי גם בעיני האזרחים מאשר קאסמים שנופלים ליד אשקלון או האיום הגרעיני האיראני", אומר היימן, "אבל לא נכון להסתכל על זה כך. אנחנו חוזרים ואומרים שהשאלה אינה האם תתרחש בארץ רעידת אדמה חזקה, אלא מתי. רעידה כזו תתרחש באופן וודאי. והנזקים יהיו משמעותיים יותר מבעבר. מאות יהפכו לחסרי בית ומכסת הפצועים וההרוגים יכולה להגיעה לעשרות אלפים".

מלחמת לוח בלוח

היימן סיים שלושה תארים בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום הלימודים החל לעבוד כחוקר בכיר במכון הגיאולוגי וללמד במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. יש בתחום הזה משהו מיוחד לדבריו, כל יום לומדים משהו חדש שאף אחד לא ידע אותו קודם לכן באף מקום בעולם.

אפשר דוגמא?

"במעבדה לתיארוך סלעים הייתי הראשון לגלות מה היה גילם. בדוקטורט שלי גיליתי משהו חדש לגבי התפתחות בקע ים המלח". במהלך השנים הוא עשה פאוזות ממחקריו עבור שירות מילואים לא מעט פעמים אשר במסגרתו התקדם בסולם הדרגות ובין השנים 2001 עד 2005 היה לקצין מילואים ראשי (האחראי על מערך המילואים) הראשון בצה"ל. ב-2008 חזר למחקר וגם מונה כמנכ"ל "מכון דוידסון לחינוך מדעי" של מכון ויצמן. לכן הוא אינו עוסק במחקר במידה רבה כפי שהיה רוצה. תחת ניהולו יש 300 עובדים.

רעידת אדמה מתרחשת ברוב המקרים כתוצאה מתנועה בין פלטות גדולות מתחת לאדמה בשילוב תהליך נדידת היבשות (חפשו "טקטוניקת הלוחות" בגוגל להמשך השכלה). החיכוך המאומץ בתוספת לחץ בין הפלטות יוצר את הרעידה. ישראל מועדת לרעידות אדמה וחוותה רבות כאלו במהלך ההיסטוריה ועד היום בגלל בקע ים המלה בו יש תנועה קבועה. ישראל גם מושפעת מגבול לוחות אחר – בין פלטה הנמצאת תחת אפריקה ללוח האירופאי. לכן, כאשר יש רעידות אדמה בקפריסין או טורקיה, אנחנו מרגישים אותן לעיתים אצלנו.

מה המרכיבים שקובעים אם רעידת אדמה תהיה הרסנית?

"יש שלושה מרכיבים: עוצמת הרעידה בסולם ריכטר, המרחק של אזור מאוכלס ממוקד רעידת האדמה וסוג הקרקע. ככל שהסלע קשה יותר הרעידה תהיה חלשה יותר וככל שהוא יהיה רך הרעד יהיה חזק יותר. בהתאם לסוג הקרקע ניתן לקבוע גיאוגרפית מהם אזורים בעלי סיכוי גבוה יותר להינזק בעת רעידת אדמה קשה ואילו יינזקו ויפעו במידה מופחתת".

איך זה מתבטא באזורנו?

"למשל בירושלים  – תחת רחביה ובית הכרם יש סלע גיר קשה, לכן הגל המגיע קרוב לפני השטח יורגש פחות מאשר בגבעת שאול והר הצופים או מודיעין. בתל אביב, השפלה ומפרץ חיפה הקרקע רכה יותר משני סוגי הקרקע האחרים. כך שאם התרחשה רעידת אדמה כארבעים ק"מ מחיפה, עדיף להיות למעלה בכרמל מאשר למטה במפרץ".

אפשר לנבא מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה?

"לאף אחד אין מושג מתי תהיה רעידת אדמה. לא ניתן לחזות את התרחשותה גם לא מספר דקות לפני. המאמץ בין הלוחות תמידי וכל יום שעובר מגדיל את הסיכוי שביום הבא תהיה רעידה. סטטיסטית, כל מאה שנה בערך רעש אדמה חזק מרעיד את ישראל".

ומה גורם לנזק, הטילטול עצמו?

"רוב הנזק נגרם כתוצאה מקריעת פני השטח הגורם לקריסת מבנים. נזק נוסף אפשרי הוא שקיעת מבנים באזורים קרובים לים כתוצאה מהתנזלות החול. גלישות הרים באזורי שיפוע גדולים כמו צפת מהווים גם סיכון, אבל קטן יותר. וכמובן צונאמי. אך הסיכוי לצונאמי קטן יחסית כי הים התיכון לא גדול ועמוק במיוחד".

מה התרחיש הרע ביותר?

"אין כזה תרחיש, אבל מה שראינו שקרה בסערה האחרונה הוא כאין ואפס לעומת מה שיכול לקרות בעת רעידת אדמה חזקה. יש סיכוי שלא יהיה חשמל, מים, ככל הנראה הרשת הסלולארית תקרוס וזה יכול להימשך ימים ויתכן אף יותר מזה. יתכן ויהיו אלפי פצועים והרוגים והדרכים יהיו חסומות. לכוחות ההצלה ייקח זמן להגיע והם יגיעו קודם למקומות ציבוריים. התושבים יהיו עסוקים בלחלץ את משפחתם וחבריהם. יש תרבות טיפול וחילוץ באזרחים בעולם ובארץ. מטייל שנעלם בפרו, מיד שולחים משלחת הצלה וכל המדינה מתרגשת. הם לא מבינים שבזמן אמת בעת רעידת אדמה לא יבוא הליקופטר לחלצם והם יצטרכו לדאוג לעצמם".

מה אפשר לעשות כדי להיות מוכנים באופן מיטבי?

"צריך להיערך ברמה המדינית, ברמת היישוב וגם האזרחים צריכים להתכונן ברמה הבסיסית".

התראה קצרה – וחשובה

על שולחן הממשלה נמצאת תוכנית להקמת מערכת התראה קצרת מועד. ד"ר היימן השתתף לפני מספר שנים בוועידה הלאומית להיערכות לרעידות אדמה, שם העביר המלצות להיערכות, ביניהם לגבי מערכת ההתראה. מאז עשו מעט דברים יחסית, למרות הסיכון הגדול המאיים על ראשנו.

תסביר מה קורה ברעש אדמה מבחינה פיזיקלית…

"רעידת האדמה מגיעה בשני גלים. הראשון הוא גל לחץ והשני נקרא גל גזירה. הראשון מהיר ופחות מזיק והשני אטי יותר והוא המזיק העיקרי. בין הגלים יש מרווח של בין עשרים לשלושים שניות. זה נשמע מעט מאד זמן, אבל אם בכל מבנה ובית יהיה חיישן שיתריע שבעוד כחצי דקה תתרחש רעידת אדמה – יש זמן לאנשים שנמצאים במקומות נמוכים לברוח החוצה. במסגרת מערכת ההתרעה ייסגרו מגופי גז באופן אוטומטי, כניסת מנהרות למכוניות, מעליות בכל הבניינים יעצרו בקומה הקרובה ותישמע הודעה לנוסעיה שיש רעידת אדמה בדרך ועליהם לצאת מהמעלית ולתפוס מחסה, מטוסים בנחיתה יקבלו עדכון מהמערכת האוטומטית להישאר באוויר עד יעבור זעם ועוד. פעולות אלו שעדיין לא מתקיימות במציאות יכולות להציל נפשות רבות".

מה צריך לעשות ברמה העירונית?

"היישוב צריך להתארגן להיות מסוגל לחלץ ולפנות בכוחות עצמו. להכין כוחות חילוץ מכאניים ואנושיים, להכין מיכליות מים, שמיכות וציוד אחר שהתושבים יזדקקו לו. יש סיכוי סביר שמהמדינה הרשות המקומית לא תקבל דבר לפחות למספר ימים ויתכן ויצטרכו לקבור את מתיו. התושבים צריכים להישמע להוראות פיקוד העורף ולדאוג שיהיה תמיד ציוד חירום בבית הכולל מים ומזון, ציוד חיוני כמו ערכת עזרה ראשונה פנס וסוללות ומסמכים חשובים".

תכלס, מה לעשות כשזה מתחיל?

"בעת רעידת אדמה דבר ראשון, אם יש אפשרות, אז לברוח החוצה. במידה ונמצאים בקומה גבוהה מומלץ לרוץ לממ"ד. במידה ואין ממ"ד, כדאי לצאת לחדר המדרגות ולהתחיל לרדת למטה. ואם אין זמן גם לזה – הסתתרו מתחת לשולחן או כל דבר שיכול להגן עליכם ממה שייפול מלמעלה".

מה אתם חוקרים למעשה?

"אנו מבצעים סימולציות באזורים שונים בארץ, לאחר שבוחנים את תנאי הקרקע, התשתיות והבנייה מעל הקרקע אנו בודקים מה יקרה למשל אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר בעומק 10 ק"מ ליד עין גדי. בהתאם לכך אפשר להסיק אילו בניינים צריך לחזק ועל פי אילו תקנים לבנות בניינים חדשים. במודיעין לא נעשה כזה מחקר עדיין".

מה תפקיד המדינה?

"חיזוק המבנים היא באחריות המדינה בראש ובראשונה חיזוק מבני ציבור שלא נבנו לפי התקנים כמו בתי ספר, בנייני רשויות, בניינים עם עובדים רבים, מפעלים ועוד. באופן עקרוני אפשר לבנות בניין שיעמוד בכל רעידת אדמה, אבל המחיר יהיה כל כך יקר שאין סיכוי שייבנה כזה. לכן יש להתאים את הבנייה לתנאי התשתית כדי שהנזק יהיה קטן ככל האפשר. לפני מספר שקנים הוחלט להשקיע מיליארדים בחיזוק מבנים במדינה, אך מעט מזה קרה. אחת הדרכים שמחזקים בניינים בישראל היא באמצעות תמ"א 38: דרי הבניין נותנים לקבלן לשפץ ולחזק את הבניין ובתמורה הוא בונה קומות נוספות ומרוויח כלכלית".

האם ישראל תרמה למחקר בתחום?

"ישראל תרמה המון בתחום הפליאוסיסמולוגיה (פליאו=עתיק, סיסמולוגיה=חקר רעידות אדמה). אנחנו עושים שיתופי פעולה נרחבים עם מדינות אחרות, איכות המחקר אצלנו גבוהה מאד ואנחנו מוקד היסטורי לרעידות אדמה רבות. יש לנו אתרים ארכיאולוגיים שניתן ללמוד בהם. אנחנו משתתפים בכנסים בינ"ל ובאים ללמוד אצלנו מהעולם".

(צילום פרטי)

2014-01-19 00:00:00
2014-01-19 00:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך