לפני שייגמר

גיל ח' עמית

יש קסם במודיעין. אתם יודעים על מה אני מדבר. כל מי שעבר לפה מעיר אחרת, יודע שהעיר הזו שונה. זו האווירה, זו השלווה, זה המשהו האחר הזה שיש בעיר הזו. הרבה גורמים משתלבים יחד כדי ליצור את הקסם הזה, אבל אין ספק שאחד החשובים שבהם הוא הטבע. המרכז האורבני שלנו מוקף עדיין בטבע פראי של ממש, שטחי הבתה, אותה צמחיה נמוכה שמספקת מסתור למגוון ביולוגי אדיר, החל מחרקים ומכרסמים קטנים, דרך ציפורים ועופות דורסים, יונקים גדולים ועוד ועוד.

הטבע הפראי הזה נמצא כעת בסכנה. תוכנית המתאר של שלב ב' של העיר מציגה בין השאר בנייה גם בגבעות הדרומיות של מודיעין. אז מה? תשאלו את דקלה בן יעקב.

שבירת הרצף

דקלה בן יעקב היא מנהלת קהילת מודיעין, אחת מחמש קהילות עירוניות בארץ של החברה להגנת הטבע. מלבדה מונה קהילת מודיעין צוות של שתי רכזות חינוך שפועלות מול בתי הספר במודיעין, צוות מדריכים שמפעיל חוגי סיור במסגרות חינוך לא פורמליות, מתכנן (אסף זנזורי), מי שעוקב אחרי תוכניות הפיתוח ודואג להעיר את תשומת לב קברניטי העיר אם צריך, ורכזת פעילות ציבורית, שאחראית על הפעילויות הגדולות והאירועים.

דקלה, מה עיקר הבעיה עם תוכניות הפיתוח בגבעות הדרומיות?

"הגבעות שעליהן יושבת מודיעין הן חלק ממסדרון אקולוגי ארצי. המסדרון הזה מאפשר רצף של שטחים פתוחים מצפון הארץ ועד דרומה, מה שמאפשר קיום של בעלי חיים גדולים כמו צבאים וצבועים, בעלי חיים קטנים יותר, צמחיה ועוד שכולם זקוקים לרצף הזה של שטח פתוח ולא מעוייר שמאפשר מעבר של גנים. יש שטחים שאם יצטמצמו חלק מבעלי החיים לא יוכלו לשרוד. התוכנית לשלב ב' של העיר לפי תוכנית המתאר הקיימת היום תהיה על השטח הזה. שנותר עדיין חשוף ומקיים את הרצף. אנחנו בחברה להגנת הטבע מנסים למנוע את הפיתוח הזה תוך הצגת פתרונות חלופיים שלא יפגעו בטבע."

אם תוכנית המתאר הזו כבר קיימת, איך אפשר לשנות אותה?

"מודיעין נמצאת בתקופה קריטית. כרגע עובדים על עדכונים של התוכנית. מי שמשפיע על התוכנית הזו מול העירייה זה הציבור. אם הציבור יפעיל לחץ, יהיה שימור בהתאם. לתושבי מודיעין יש יתרון אדיר של כמויות אדירות של טבע אמיתי ממש ליד הבית. לא בכל עיר יש כל כך הרבה טבע קרוב. הרצועה הירוקה הזו סביב העיר מייחדת אותה והופכת אותה לאחרת. אנחנו חושבים שצריכים לשמר את זה כדי שהעיר תישאר מיוחדת. כבר כעת כל מי שנוסע בכבישים אל העיר יכול לראות את הגבעות נאכלות וזה רק בשלב א'. אנחנו מבינים את הצורך ביחידות דיור ובפיתוח עירוני, אבל אנחנו חושבים שזה צריך להיעשות בצורה מושכלת שמנצלת את הקרקע היקרה תוך חשיבה לטווח הארוך."

איך למשל?

"מודיעין בנויה כמו פרוור אמריקאי כי כך חשבו בזמנו שצריך לעשות. התוצאה היא שיש פרישה רחבה של יחידות דיור לשטח, מה שלא מאפשר מתן שירותים עירוניים יעילים. תחבורה ציבורית, סופר, מרפאה, קולנוע ועוד. השכונות הן שכונות מגורים כך שמי שרוצה לקנות במכולת צריך להיכנס לאוטו ולנסוע במקום לרדת לעשות קניות ליד הבית. זו לא התנהלות עירונית נכונה וזה גורם קושי למי שמחפש מגורים בעיר. אנחנו חושבים שבנקודת הזמן הזו צריך לחשוב על בנייה רוויה וקומפקטית יותר כך שהשטח ינוצל טוב יותר ויאפשר שמירה על השטחים הפתוחים. זה מצריך חשיבה אחרת מהקיימת היום."

חלק מקמפיין ארצי

כדי לעורר מודעות לנזק הפוטנציאלי ולרתום את תושבי העיר ואולי גם אחרים למאבק על הגבעות הדרומיות עורכת החברה להגנת הטבע את אירוע ט"ו בשבט השנתי, שהפך למסורת.

"האירוע מתופעל על ידי חניכי חוגי הסיור, רובם בשכבת ט'. רוב הארגון עליהם והחניכים גם מעבירים את ההדרכות." מספרת דקלה. "האירוע יתקיים בשבת הקרובה, ה-7.2, בגבעות. כל אחד יכול להגיע ואין צורך ברישום או בתשלום. המבקרים נכנסים למסלול ועוברים בין תחנות הפעלה שמעבירים החניכים. כל אחד יכול ללכת בקצב שלו וזה מתאים לכל הגילאים."

"לאירוע השנה שתי מטרות. הראשונה היא להביא את הקהל הרחב, בעיקר תושבי מודיעין אבל לא רק, כדי שיכירו את האזור שבו הם גרים ואת נושא שמירת הטבע. השנה יש סיבה נוספת, הצלת הגבעות. האירוע הספציפי נערך במודיעין כבר 16 שנה ברציפות ונכנס לרצף של אירועים של החברה בחודש שנקרא חודש השטחים הפתוחים בכל הארץ."

מה השתנה ב-16 השנים שבהן הסיורים מתקיימים?

"אנשים מחפשים יותר. פעם היו כמה עשרות היום מגיעים אלפים. פעם הגיעו רק תושבי מודיעין, היום מגיעים מכל הארץ. אנשים מחכים לאירוע. אנשים מגיעים מבאר שבע, מכרמיאל. זה הפך למוכר יותר בסביבה הקרובה והרחוקה ולשמחתי אפשר לראות גם מטיילים עצמאיים בשבתות. במסגרת עדכון תוכנית המתאר יש כבר שיח אחר והבנה על חשיבות המקום מבחינה אקולוגית וגם מבחינה ציבורית. אני מאמינה שככל שיותר אנשים ייחשפו למקום ויביעו עמדה מול מקבלי החלטות, יהיה לזה ביטוי בתיקון תוכנית המתאר. הנושא של שמירה על שטחים פתוחים הוא ארוך טווח. נדרש תהליך ארוך ועקבי עם הציבור כדי לשמור על השיח הציבורי בנושא וכדי שלא ירגיש לעוס מדי, אבל אין מה לעשות. כל עניין שקשור במשהו תכנוני הוא ארוך טווח, אבל נראה שזה מחלחל לציבור ולמודעות ועושה שינוי. כשיהיה מספיק ציבור מעורב יהיה שינוי אמיתי."

עוד לא הכל אבוד

כששואלים את דקלה על הנזקים שכבר נגרמו היא עונה בהיסוס. נראה שהיא מעדיפה להתמקד בעתיד ולא להתעכב על העבר שאינו בר תיקון, אבל בסופו של דבר היא מדברת.

"אזורי מחיה של בעלי חיים הצטמצמו ואפשר להרגיש מכמות הפרטים. פעם ניתן היה לראות צבאים בסביבה לאורך כל היום, היום צריך להגיע מוקדם או מאוחר בערב וגם אז צריך הרבה סבלנות כדי לראות אותם. פעם הגבעות היו מלאות צמחיה וממצאים ארכיאולוגיים שהיום הם אינם או נמצאים במקום אחר. כלניות ורקפות יש בעוד מקומות אבל נדרש רצף כדי לשמר את המינים הללו. גם מבחינה נופית היום רואים את הבניינים ולא את הגבעות. אלה הנפגעים העיקריים. בעלי חיים, צמחיה, נוף. מודיעין היא תוצר מוגמר וקיים אבל צריך להפיק לקחים ולראות איך לוקחים את השטח שכבר נבנה ומנגישים נקודות פתוחות לציבור. גבעת תיתורה, גבעת ברפיליה, גבעת הזוהר, פארק ענבה. כיום יש בענבה פארק אינטנסיבי וצריך לחשוב איך לפתח אותו הלאה. אינטנסיבי או טבעי. יש תמיד את המתח בין הפיתוח לפתוח. בין הפיתוח האינטנסיבי – דשא, מתקנים, תאורה, סירות.  לפיתוח אינטנסיבי שבו הנוף נשאר כמו שהוא תוך הנגשת המקום לציבור. גם זה יוצר בעיה. בגבעת שר היום כבר אין איפה לחנות. יש בה שביל מעגלי אבל בנקודה שבה והא מתחבר לכביש לא יצרו מפרץ חניה. אנחנו חושבים שכול השטחים הללו צריכים להיות מונגשים ומחוברים זה לזה. עיריית מודיעין עושה כל מיני תהליכים. הציבו שלטים, אבל נדרשת תשומת לב בכל נושא הפיתוח כדי לעשות את ההנגשה יותר קרובה לתושבים גם מבחינת המידע."

איזה פתרונות אתם מציעים במקום הגבעות הדרומיות?

"יש את הגבעות הצפוניות שנמצאות בין שלב א' של העיר לאזור ליגד שמיועד לפיתוח עתידי, אבל אם ייבנה בצורה יעילה יותר יוכלו להכניס יותר יחידות דיור ולהשיג את הביקושים הצפויים. אם ייבנו בנייה רוויה יותר יצליחו להכניס יותר יחידות דיור, הגבעות הצפוניות כלואות ולכן פחות חשובות אקולוגית כי הנזק בן כבר נעשה. גם בשכונות הקיימות אפשר להכניס יחידות דיור בשטחים ציבוריים לא מנוצלים. יש בעיר כמות שטחים ציבוריים שהיא מוגזמת ביחס לערים אחרות. ניתן יהיה להגיע ל-250 אלף תושבים גם בלי לבנות בגבעות."

מה לגבי הפגיעה באיכות החיים? תושבי העיר אוהבים את העיר שלהם כזו. לא צפופה, מרווחת. מה יקרה למודיעין אם התוכניות האלה יתממשו?

"היא תהפוך לעיר ולא כמו שהיא היום. השאלה אם זה מחיר שמשלמים או מרוויחים. במקום להסיע את הילדים לחוג, החוג יהיה ליד הבית. המכולת תהיה ליד הבית. יהיה פה שילוב. יש משהו בזה שאנשים הגיעו לעיר כי לכאורה היא יותר מרווחת השאלה אם זה לטובת התושבים או מקשה עליהם. הכבישים רחבים, בתי הספר בצמתים, גנים בכבישים ראשיים וכו'. כשאנשים חושבים על בנייה רוויה  הם חושבים מגדלים וצפוף, אבל בנייה רוויה לא חייבת להיות כזו. רעננה וכפר סבא בנויות הרבה יותר צפוף אבל בכל זאת נחשבות מרווחות. יש מחיר לכל דבר. אם התושבים מעדיפים שהכול יהיה בנוי וייעלמו שטחי הטבע שגם בגללם הם היגרו למודיעין, זה דבר אחר אבל זה לא כך. אי אפשר להרוויח הכול. בעינינו נכון יותר שמודיעין תיבנה כעיר ולא כפרבר. יש תושבים שחושבים כמונו ויש שלא. יש בינינו שיח ציבורי שנכון להביא אותו לדיון. צריך להציף את זה ולא להתעלם מזה."

המאבק על השטחים הפתוחים הוא לא קרב אבוד מראש?

"לא. קרב לא אבוד עד שהוא אבוד. זה חלק מהעמידה שלנו לאורך השנים. זה גם לא קרב. יש משהו בכל המאבקים הסביבתיים וברצון לשמר שטחים שהוא אבוד מלכתחילה כי יש תוכנית מתאר, אבל לציבור יש אמירה והוא יכול להשפיע. במודיעין לא היה ציבור כשתוכנית המתאר המקורית גובשה ולכן לא הייתה אמירה נגדית. היום יש אמירה. ראינו כמה לציבור יש השפעה על תוכניות פיתוח. גבעת התיתורה הייתה מיועדת לבנייה וכבר יש הסכמה והצהרה של ראש העיר שלא יהיה בינוי. יש תהליך  וללחץ הציבורי יש השפעה. יש נכונות של העירייה לשיתוף פעולה וחשיבה מחודשת כי זה משהו שמייחד את העיר. שמירה על שטחים מסוימים תסייע לעיר לפתח תיירות ולשמור על ייחוד. יש בעיר רוכבי אופניים וטיילים ומנווטים. אפשר לשמור על זה וחלק מהלחץ הציבורי זה כי התושבים מעורבים והחשיבה אחרת."

מה הייחוד של הגבעות הדרומיות?

"יש גיאולוג שנמצא איתנו בקשר והביא דוגמאות של טופז ואבנים נוספות שהיו באזור הרכבת. זה אזור של צמחיה נמוכה ובית גידול ייחודי שהולך ונעלם בעיקר באזור המרכז. יש אזורים מיוערים, אבל איזורי בתה הולכים ונעלמים. יש לאזורים האלה קצת בעיה של יחסי ציבור כי בקיץ הם נראים כמו שדה קוצים. בחורף יש פריחה. רקפות, כלניות, עיריות ונוריות ופרחים שכיף לראות אבל העונה היא קצרה ונשאר שטח שלכאורה נראה מוזנח אבל מהווה בית גידול ייחודי. עופות דורסים שיש הרבה כאן חייבים שטחי בתה. גם צבאים לא יחיו ביערות אבל יחיו בשטחי בתה."

יותר ויותר אנחנו נחשפים לתנים וחיות אחרות שנכנסות לאזורי מגורים. איך את מסבירה את התופעה ומה ניתן לעשות כדי למנוע את זה?

"תנים שועלים וחזירי בר הם בעלי חיים שמסתגלים לאט לאט לנוכחות של בני האדם שתפסו את מקומם ומוצאים דרכים לשגשג בסיטואציה. העובדה שבני האדם מייצרים כמות לא קטנה של זבל שמהווה עבורם מזון מביאה אותם להתקרב למקומות הישוב. יש פתרונות ברמה הטכנית של סגירת פחים והימנעות מיצירת הקרבה הזו, אבל צריך לזכור שאנחנו אלה שתפסו להם את שטחי המחיה. אנחנו מתייחסים לזה כאל פלישה, אבל צריך לתת לזה פתרונות ברמה התברואתית כדי שלא יהפוך למטרד."


מתי לאחרונה ראיתם צב?

שטחי הבתה מאופיינים בשיחים נמוכים, עד גובה של 50 ס"מ, ועשבים או עשבים בלבד. אלה השטחים שבהם תלכו לטייל כדי לראות מרבדי כלניות בעונה המתאימה, אלה השטחים שבהם ניתן לפעמים לראות עדיין צבי חופשי או אפילו צבוע או שועל מזדמן. אלו מכם שגדלו בסוף האלף הקודם זוכרים בוודאי כמה קל היה למצוא צבים בכל מקום. היעלמותם של שטחי הבתה הפכה את הצבים ההם שהיו נפוצים כל כך למין שעתידו בסכנה. מלבד יופיים וחשיבותם של שטחי הבתה לצומח והחי, יש להם חשיבות אקולוגית ישירה לאדם שכן דרכם נספגים מי הגשמים ומחלחלים למי התהום שאנחנו שותים, הם מונעים סחף קרקעות ומפחיתים נזקי שטפונות. הם מהווים כר מרעה לבקר וצאן כמו גם לדבורים לצורך ייצור דבש ולחרקים נוספים המאביקים את שדות הגידולים החקלאיים.

לאורך השנים נפגעו שטחי הבתה כתוצאה מפיתוח כמו עיור או ייעור, מה שגרם להיעלמותם של חלק מהמינים שהיוו את המגוון האקולוגי של ישראל. פה ושם עוד ניתן למצוא שטחי בתה פראיים אמיתיים, כמו הגבעות הדרומיות של מודיעין. אם אלו ייעלמו, ייעלם איתם כל המגוון הביולוגי העשיר הזה ואנחנו נישאר כאן לבד.

(צילום אינגריד מולר)

2015-02-05 00:00:00
2015-02-05 00:00:00

כתבות נוספות

גם להם מגיע בית

סניף איחוד הצלה במודיעין זכה סופסוף למבנה קבע משלו, הודות לתורמים מארה"ב, שישמש להכשרות מקצועיות

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

על הצד השקוף

זוג זקנים שמנסים להיאחז בחיים מול חברה שרואה בהם מיותרים. קומדיה אנושית ומרגשת עם ציניות, הומור ומחשבה לעתיד

המשך קריאה »

100 אלף תושבים, סניף דואר אחד

המשבר בדואר ישראל פוגע גם בתושבי מודיעין: הסניף בסולומון סנטר נסגר, זה שברעות עומד בפני סכנת סגירה ולתושבים נותר רק הסניף בקניון • אבל יש גם בשורות טובות: בעירייה מנסים למנוע את סגירת הסניף ברעות, ובדואר מתכננים פתיחת סניף חדש בשכונת מוריה

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך