שכונת "נופים" על הכוונת של ה"עדה החרדית"

יהודה גולן

האם נראה במודיעין הפגנות הענק מהסוג שהיה נפוץ בשנות התשעים, כשאלפי חרדים הפגינו באתרי בניה נגד "חילול קברים עתיקים" (קברים שבדיעבד היה ספק אם יהודים בכלל נקברו בהם)? לפי השמועות והמסרים המופצים בימים אלה בירושלים, קבוצות חרדיות כבר סימנו את שכונת נופים, הנבנית במודיעין, כיעד. בימים אלה מיישרים שם הדחפורים את הקרקע במקום לקראת מסירת השטח ליזמים הזוכים, שיחלו בעוד מספר חודשים בבניית השכונה.
הסיבה היא, כרגיל, גילוי של מערות קבורה בשכונה ועוד כמה אתרים ארכיאולוגים. בהם פסיפס וגת יין. זה הספיק כדי שבסמטאות מאה שערים ושכונות חרדיות אחרות בירושלים ייתלו פשקווילים העוסקים בבנייה במודיעין ומכינים את ההמונים לקראת יציאה אפשרית לקרב. צריך רק להחליט על כך כדי להוציא עשרות אוטובוסים למודיעין בלי יותר מדי הכנות.

מתארגנים "מעכשיו לעכשיו"

פשקווילים בירושלים יש הרבה, ולא כל אחד מהם מלמד על מגמות אמיתיות. למעשה – בערים החרדיות כל אחד יכול להפיק ולתלות מה שהוא רוצה, ולכן חייבים לשים לב לזהות החותמים על הפשקוויל, כדי להבין את עוצמתו האמיתית ואת הפונטציאל הגלום בו. על שני הפשקווילים הקשורים לשכונת נופים במודיעין חתום לא אחר מאשר הרב יצחק טוביה וייס – ראש אב בית הדין של ה"עדה החרדית" בירושלים ויו"ר "אתרא קדישא". אכן כן – זה האיש שפיקד בעבר על ההפגנות ברחבי הארץ.

פשקוויל אחד מתהדר בכותרת "הזדעזעי ארץ הקודש" ולשונו: "בעיר מודיעין, עיר הידועה מזמן התנאים והאמוראים כעיר ואם בישראל, נתגלו בימים אלו עשרות מערות קבורה והארכיאולוגים  מחטטים בתוך המערות והכוכין…" (והכוכים – י.ג). את הפשקוויל חותם המשפט "היכונו למערכה". כלומר: הפשקוויל קורא במפורש לצאת למלחמה על כבוד המתים ויש בו אמירה ברורה על הצפוי, כלומר הפגנות ומאבק של ממש על עתיד מתחם נופים.
הפשקוויל השני נפתח בכותרת "אזהרה חמורה וקול מחאה" ובו נכתב: "נודע לנו כי בעבודת הרחבת העיר מודיעין בשכונת נופים מחטטים בימים האחרונים במערות קבורה קדמוניות, והזדעזענו ונחרדנו עד מאד למראה הצילומים שהראו לנו מן המקום".

לא ברור אם אכן יש כרגע לתושבי מודיעין סיבה אמיתית לדאגה והאם אלפי חרדים יפשטו על העיר בהפגנות ענק שעלולות לשבש את החיים לכולנו. אבל כדאי לזכור שמבחינה לוגיסטית, ומבחינת אירגון הסעות המוניות ואיסוף ה"שבאב" החרדי, מודיעין היא בסך הכל עשרים דקות מבני ברק, חצי שעה ממאה שערים ועשר דקות ממודיעין עילית. לכן זאת ממש לא בעיה לרכז כאן במידת הצורך אלפי חרדים בתוך זמן קצר מאד ולהרים הפגנות ענק. למשל על כביש 431, מול מתחם נופים, ולשבש כאן את החיים. במיוחד לאלפי נהגים, כפי שהם עשו כל כך הרבה פעמים במקומות רבים בארץ.

המוקד – בבניין המרכזי

אחד הגורמים הראשונים במודיעין שנחשף לפקשווילים הוא זאב שומכר: סוכן נדל"ן ותיק, שכמובן מעורב בפרויקטים גם בשכונה זו, אבל בעיקר (לעניין זה) – אדם דתי. הכיפה שעל ראשו אינה מפריעה לו להתייצב חזיתית מול הרעיונות "לעלות" על האיזור עם אלפי חרדים. "הרי כמעט בכל מקום בארץ ניתן לטעון שמצויים קברי יהודים", הוא אומר, "ועל אחת כמה וכמה במודיעין, שידוע שהיה בה יישוב יהודי גדול  כבר בימי המכבים. אבל אני מעריך שהפגנות חרדים, אם אכן יתקיימו, לא יעצרו את בניית הפרויקטים ההולכים ונבנים בשכונת נופים, כמו גם בשכונות אחרות שנבנות ומתוכננות להיבנות בעתיד הקרוב".
לשומכר יש אינטרס ברור לשמירה על השקט בשכונה, שכן הוא מעורב כעת בארבע קבוצות רכישה שזכו בקרקעות במתחם נופים ("פסגות מודיעין", "פסגות נופים", "פסגות על הפארק" ו"פסגות החדשה") וכן בשיווקו של בניין המגורים היוקרתי24K , ממש במרכז השכונה, סמוך מאד למקום שבו גידרה רשות העתיקות את השטח. 
למרות הפשקווילים החד משמעיים והניסיון המר בעבר, מסר שומכר כי טרם הגיע אליו מידע על התנגדויות הצפויות של הקהילה החרדית לבנייה בפרויקטים אלה וגם לא ליזמים ולקבלנים שהוא מייצג לא הגיע עד כה שום מידע כל כוונות מצד החרדים בפעול בשטח, או דרישה לעצור את הבניה.

מערות הקבורה המדוברות נמצאות ממש במרכז השכונה, על ראש הגבעה. המקום מגודר כבר בגדר תיל נמוכה ושלט דהוי שנמחק כמעט כולו בשמש היוקדת של רשות העתיקות מבשר כי במקום התגלו עתיקות.
השבוע סיירתי במקום עם זאב שומכר ולאחר שהג'יפ שלו טיפס לראש הגבעה, לא היה קשה לזהות את האתר הארכיאולוגי שרשות העתיקות גידרה.
ירדנו מהג'יפ וטיפסנו רגלית עוד כעשרים מטרים לראש התלולית. שם ראינו שתי מערות אבן חפורות ומלאות בעפר וסחף, שנראות כמערות קבורה. באחת מהן ביצבץ גם פסיפס קטן לא מרשים במיוחד וגל אבנים דמוי גת לדריכת יין. 
מיקומן של מערות הקבורה בשיא הגבעה מצביעות על כך שמדובר כנראה באדם חשוב שנקבר במקום. כרגיל בעת העתיקה – העשירים, הפוליטיקאים, הסוחרים המכובדים והכוהנים נקברו במערות קבורה במקומות הגבוהים ביותר באזור.
המידע על מערות הקבורה הגיע לחוגי החרדים בנוהל מסודר של דיווח מרשות העתיקות, נוהל שמוקפד כבר כעשרים שנים. אבל יתכן גם שאחד היזמים והקבלנים או פועלים בשטח דיווחו לחרדים.
דבר אחד ברור – החרדים לא יניחו לעניין בשקט, שכן הפגנות נגד רשות העתיקות בעניין חילול קברים הוא נושא חשוב עבורם, מאחר והם נוהגים למנף את הפגנות הענק לצורך גיוסי כספים לישיבות. בדרך כלל גיוס הכספים נעשה מעבר לים והם משגרים את נציגיהם מצויידים בצילומי ההפגנות וחסימת הכבישים למסעי ה"שנור".

כבר הפגינו במודיעין בעבר
"אני בהחלט חושב שזו אפשרות ריאלית שאלפי חרדים יגיעו למודיעין להפגין נגד הבניה בשכונת נופים או בשכונות אחרות"" אומר אלכס וינרב. היום שכיר במשרדו של זאב שומכר ובעבר חבר מועצה פעיל מאוד בתחום התיירות והארכיאולוגיה. והוא מזכיר: "עובדה שהם כבר עשו את זה כאן לפחות פעמיים. פעם אחת בעת החפירות באזור רחוב אלמוגן של היום. כשבנו את השכונה התגלו קברים בשנת 2001 ואז הגיעו מאות חרדים להפגין שם. בפעם השניה זה קרה בחפירות בגבעת שר הדרומית שמול בבית הכנסת העתיק באום אל עומדן. גם במקרה הזה הגיעו חרדים רבים להפגין באתר".
ויינרב מסתייג מהאפשרות שאכן נמצאו מערות קבורה בנופים: "השטח של שכונת נופים נסרק ושוחרר לעבודות התשתית, כך שזה מוזר לי שהפשקווילים מתייחסים דווקא לנופים. מה שיותר סביר בעיני הוא שהחרדים במאה שערים, שלא מכירים את מודיעין, פשוט מכנים את כל מערב העיר ההולך ונבנה כ'נופים'. בהחלט יכול להיות שהם מתכוונים למערות קבורה שהתגלו בחירבת א-שון שמול שכונת אבני חן, או שהם מתכוונים למתחם שכונת מורשת העתידית, שבו התגלו בחפירות המוקדמות 700 ממצאים ארכיאולוגיים כולל קברים, וגם סרקופג מאבן שהוא ארון קבורה טיפוסי לתקופה ההיא. אבל טעות בזיהוי האתר כמובן שלא תמנע מהם להגיע ולהפגין כאן בעיר".

מודיעין עילית: כנראה שלא נגיע

צפירת הרגעה מגיעה דווקא מכיוונם של החרדים במודיעין עילית הסמוכה. מוטי מייבסקי, אחד הפעילים הבולטים בקהילה החרדית בעיר, לא חושב שתושבי מודיעין עילית ייזעקו להשתתף בהפגנות העתידיות. "הרבנים שלנו לא ששים לצאת לרחובות", הוא מגלה. "היו מספר הפגנות קטן שבו כל המגזר החרדי השתתף, בגבעה הצרפתית למשל או בבית שמש ומכיון שברוב המקרים לא ניתן בכלל להיות בטוחים שמדובר בעצמות יהודים, ולכן אני לא חושב שממודיעין עילית יגיעו להפגין במודיעין".
מייבסקי התייחס לאתרא קדישא וקרא להם "קיצונים שמנצלים כל שביב הזדמנות לגייס כמה דולארים מאמריקה, הרי בשביל כסף בעיקר הם עושים את ההפגנות שלהם, אנחנו לא ממש הולכים איתם יד ביד".

החוק לצד החרדים
רבים לא יודעים אבל ההסכם הקואליציוני שנחתם רק לפני שנה בין הליכוד לבין יהדות התורה עלול לתקוע את הבניה באתרי בניה רבים בארץ, למשך שבועות או אפילו חודשים.
הסיבה – ההסכם הקואליציוני קובע בסעיף 41 כי "הממשלה תבצע חפירות ארכיאולוגיות מתוך דאגה לכבוד המת במה שקרוי 'חקר היסטורי'", אולם במגבלה שאם יימצאו במקום קברים, או אפילו עצמות אדם, העבודות במקום תופסקנה מיד תוך שמירה על כבוד המתים, וחידוש עבודות הבניה יהיו רק לאחר שהממשלה תאשר זאת. כנראה באמצעות ועדת שרים שתבחן את המצב בשטח ואת המצב המשפטי ותמליץ אם וכיצד לחדש את העבודות.
משמעות הסעיף היא שתיאורטית וכמובן גם מעשית, מציאת מערות קבורה או עצמות, כפי שנמצאו בשכונת נופים, עלולה "לתקוע" את עבודות הפיתוח בשטח ולגרום לעיכוב הבניה על כל ההשלכות מכך, כולל איחור במסירת הדירות לדיירים.


היסטוריה של מלחמות
הפגנות חרדים באתרים ארכיאולוגים מלוות את המדינה כבר 60 שנה. לפעמים המדינה ניצחה, לפעמים הם

המאבקים בין רשות העתיקות ובין החרדים נמשכים שנים רבות מאז החלו החפירות בשנת 1955 בקבר הרמב"ם בטבריה. לאורך כל השנים נרשמו עימותים קשים בין רשות העתיקות ובין החרדים, ביתר שאת בתקופה שבה מנכ"ל רשות העתיקות היה אמיר דרורי.
מול רשות העתיקות היו אלה בעיקר שני גופים שנלחמו את מלחמת העצמות בדבקות. האחד היא ה"עדה החרדית" הקיצונית בירושלים, שאנשיה יצאו להפגנות כל אימת שנקראו לדגל. הגוף השני, מיליטנטי לא פחות, הוא האירגון "אתרא קדישא" (בארמית: "מקום קדוש"), שאותו הקימו חסידי סאטמר  תחת הנהגתו של הרב סולובייציק, ושנועד בין השאר גם לצורך גיוס כספים ותרומות מיהודי ארצות הברית על ידי יצירת מהומות מתוקשרות ומצולמות. מי שעומד בראש האירגון בעשורים האחרונים הוא הרב דוד שמידל.
כיום נהנה אירגון "אתרא קדישא" ממעמד מיוחד, לאחר ששר הפנים אריה דרעי חתם בעבר על צו שעל פיו צורף האירגון לרשימת הגופים שמותר להם להגיש עירעור והתנגדות לתוכניות מתאר ותוכניות בניה שיש בהם עניין ציבורי. 
כיום, על פי נוהל פנימי של רשות העתיקות, כל חפירה שבמהלכה מתגלים קברים או עצמות אדם, מחוייבת בדיווח מסודר של רשות העתיקות ל"אתרא קדישא", מה שמסביר מדוע ואיך הגיע המידע על מציאת קברים במתחם "נופים" לידי החרדים.
מאות אם לא אלפי הפגנות נערכו במשך השנים באזורי בניה שונים ברחבי הארץ. זכורות מהשנים האחרונות ההפגנות במתחם בית החולים ברזילי באשקלון, שם התגלו קברים מיד כשהחלו לבנות את חדר המיון החדש והממוגן לאחר מבצע "עופרת יצוקה".
הפגנות ענק היו גם בירושלים במספר אתרים, בעיקר בעיר דוד, שם החל הארכיאולוג יגאל שילה בחפירה בשנת 1981, חפירה שגררה אחריה הפגנות ענק בעיר. גם בצומת הגבעה הצרפתית, בתוואי כביש 1 העירוני, התגלו קברים שעוררו מהומות קשות שנמשכו חודשים. משנת 1984 זכורה החפירה להרחבת מלון גני חמת שבטבריה (שהיה בבעלות חברת "אפריקה ישראל"), שגם בשטחו התגלו קברים עתיקים.
לאחר ש"אפריקה ישראל" סירבה לקבל את ה"פיתרון ההלכתי" שהוצע לה (הגבהת המלון מעל הקברים) בגלל עלות כספית גבוהה החרימו החרדים את בנק לאומי, שהיה מבעלי החברה. הפגיעה הכלכלית בבנק היתה קשה ורבבות חרדים משכו את כספם מהבנק. זה נכנע לבסוף והורה להגיע הסדר לגבי הקברים.
הפגנות קשות היו גם במתחם גולובנציץ בבית שמש, שם התגלו קברים באתר הבניה. במשך חודשים ארוכים נערכו הפגנות קשות ואלימות במקום, עם דם ופצועים רבים. אלא שמה שקרה בבית שמש היה דווקא פגיעה קשה בחרדים, שרבים מהם רכשו דירות ובכך נגרם קרע לא קטן בקרב המגזר.
זכורות גם ההפגנות הקשות בסלילת תוואי כביש 6 ובבניית השכונה בגבעת אנדרומדה ביפו, וכמובן הפגנות הענק נגד אלפרד אקירוב – היזם ובעליו של מתחם "ממילא" מול שער יפו. הפגנות נגד הקמת חניון "ממילא" על שטח שבו התגלו קברים גררו הפגנות אלימות במשך מספר שנים.   

בתמונה שומכר ווינרב. צילום פרטי

2035-10-23 03:07:00
2035-10-23 03:07:00

כתבות נוספות

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

עידן הפוטבול

הספורט הכי אמריקאי שיש הולך ותופס תאוצה גם במודיעין, כאשר חמש שנים מאז הקמתו מפעיל המועדון המקומי לא פחות משמונה קבוצות

המשך קריאה »

ריהוט משרדי ואקססוריז לסביבת עבודה נעימה

סביבת עבודה נעימה היא מרכיב חשוב בהבטחת הצלחה ופרודוקטיביות של העובדים במשרד. לריהוט המשרדי ולדרך בה אתם מעצבים את החלל יש השפעה עצומה על היכולת שלכם להפיק את המיטב מעצמכם ומהאנשים שאיתם אתם עובדים. הנה כמה כללי מפתח

המשך קריאה »

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא סוג של כיסוי ביטוחי שמשלם עבור הוצאות רפואיות, כגון ביקורי רופא, טיפול בבית חולים ותרופות מרשם

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך