חברת קווים, מפעילת התחבורה הציבורית במודיעין, זכתה במהלך השנים האחרונות לשלל ביקורות ותרעומת מצד תושבי העיר, וכעת מגיע סיפור מכעיס במיוחד.
מדובר על סיפורה של שיר כהן, בת 16 הלומדת בתיכון אמי"ת בנות בעיר, שלפני שלוש שנים הפכה למשותקת באופן פתאומי בשל קריש דם בצווארה ומתניידת כיום בכיסא גלגלים. אם לא די בחיים שהתהפכו ברגע אחד, וההתמודדות הלא פשוטה עם המוגבלות, מספרת כהן כי היא נותרת חסרת אונים בניסיון להתנייד בתוך העיר באמצעות האוטובוסים של חברת קווים.
השבוע סיפרה כהן למודיעין NEWS: "המקרה שגרם לי לפנות לתקשורת היה בחמישי האחרון בשעות הערב. לחברה שלי הייתה מסיבת יום הולדת, הכנתי לה עוגה, התארגנתי ויצאתי לתחנת האוטובוס. חיכיתי לאוטובוס בתחנה ברחוב עמק חרוד, והנהג פשוט ראה אותי ולא עצר. בסוף לא הלכתי ליום ההולדת של החברה שלי. נשארתי בבית".
לדבריה של כהן לא מדובר על מקרה בודד, אלא על שגרה של ממש. "זאת לא פעם ראשונה שזה קרה לי. הרבה פעמים הם לא עוצרים בכלל, או שעוצרים והנהג לא באמת יורד לפתוח לי את הרמפה. רוב הפעמים הוא מבקש מאחד הנוסעים לעשות את זה במקומו, כי הוא כנראה פשוט לא רוצה לקום ולצאת מהאוטובוס. אותי זה די משפיל. לא נראה לי שזה משהו שצריך לקרות, שנוסע באוטובוס יבוא וישרת אותי ולא הנהג, שזאת העבודה שלו. במקרה אחר הנהג ממש עשה לי פרצופים ואמר לי 'למה את לא באה עם פיליפינית שתפתח לך?'. נורא נפגעתי".
עוד היא מספרת כי מסע התלאות שלה בתחבורה הציבורית לא מסתיים ברגע בו הצליחה לעלות לאוטובוס. "יש גם אוטובוסים שהחגורה על הרמפה תקולה או בכלל לא קיימת, ואז הכיסא פשוט עף באמצע הנסיעה. זה קרה לי כמה פעמים. הרבה פעמים גם החגורה לא מתאימה לכל המידות. המון פעמים גם הנהגים בכלל לא מחכים שאחגור את החגורה, ופשוט מתחילים בנסיעה כשאני עוד לא חגורה".
פנית אל חברת קווים?
"באירוע האחרון, ביום חמישי, התקשרנו אל קווים כמה פעמים והם פשוט לא ענו. היום התקשרתי שוב והנציג שם דיבר אלינו בזלזול. אין מענה. לא נותנים תחושה שאכפת להם. גם בעבר ניסיתי להתקשר אליהם כמה פעמים, אבל גם אם הגשתי תלונה לא ממש קורה עם זה משהו, אם הם בכלל ענו".
עד כמה זה פוגע בשגרת חייך?
"ההתנהלות של קווים מגבילה אותי מבחינת התניידות. למשל בבוקר, אם אני מתחילה ללמוד בשעה 09:00, אני לא יכולה לעלות על אוטובוס כי אין מקום. אני צריכה לנסוע 40 דקות בכיסא מהבית לבית הספר. פעם עוד הייתי מנסה לתפוס את האוטובוס בבוקר, אבל היום אני אפילו לא מנסה יותר. בבוקר יש המון תלמידים באוטובוס שעומדים, ואין מקום בכלל להיכנס עם הכיסא. זה גורם לי להרגיש שונה מכולם. זה מאוד לא נעים. אם אני רוצה לקבוע עם חברות אז אני יודעת מראש שאי אפשר בשעות הבוקר, כי לא יהיה לי איך להגיע. אני יודעת שיש מצב שהן כבר הגיעו למסעדה ואני לא, כי הנהג לא עצר או שלא היה מקום באוטובוס. זה מאוד תוקע אותי ונותן תחושה של מוגבלות. אני מרגישה סוג ב'".
"זה נס שהיא בכלל בחיים"
כאמור, חייה של כהן הצעירה השתנו באופן פתאומי לפני כשלוש שנים. אמה של שיר, יעל כהן, סיפרה השבוע: "היא חלתה לפני שלוש שנים וזה נס בכלל שהיא בחיים. באופן מאוד מפתיע היא סבלה מקריש דם שסתם לה את חוט השדרה. בנס עלינו על זה בזמן. היה פה פרמדיק ברחוב שזיהה את המצב והכניס אותנו לקופת החולים וטיפל בה. היינו ליד קופת החולים כי חשבתי שסתם כואב לה הגב. הוא הכניס אותנו והזמין ניידת טיפול נמרץ. לא ממש הבנו מה קורה באותו רגע, גם בטיפול נמרץ לא ממש הבינו באותו רגע. הם חשבו שיש לה דלקת ריאות ושלחו אותה לעשות צילום, ובדרך לצילום היא קרסה. בתוך חמש דקות הייתה לנו ילדה מורדמת ומונשמת. כל הגוף היה משותק לחלוטין. ואז התחילו חיים אחרים לגמרי".
מה קרה לאחר מכן?
"היינו בטיפול נמרץ במשך חודשיים כשהיא מורדמת ומונשמת. אחר כך עברנו לשיקום בירושלים, בהתחלה שיקום מההנשמה ואז שיקום כללי. עד יולי בשנה שעברה היינו בשיקום. 629 יום, מספר שחקוק טוב-טוב. אבל היום כל האיברים פעילים והיא נושמת בכוחות עצמה, הולכת לבית ספר ואופה עוגות".
על התנהלות חברת קווים אמרה השבוע כהן: "זה מאוד מרגיז. לפני העניין של מגבלת ההתניידות והנגישות, והעובדה שזה משבש את החיים, קודם כל זה משפיל. בן אדם רוצה להרגיש שהוא שווה בין שווים. היא לא שונה מאף אחד אחר. ההתמודדות היא מאוד קשה. לא תמיד כל המקומות נגישים. כל מקום שאתה הולך, גם אם אומרים לך שהמקום נגיש, מסתבר שמי שאמר את זה לא באמת הבין מה זה אומר נגישות. זאת התמודדות יומיומית. גם עם האוטובוסים, גם במקומות מסויימים בעיר, ואפילו בית הספר בהתחלה לא היה נגיש. גם ככה אתה מתמודד עם דברים שאף אחד אחר לא היה רוצה להתמודד. אתה מצפה לקבל יחס הולם ולנרמל את החיים כמה שאפשר. אם בן אדם רגיל עולה לאוטובוס, אז גם שיר צריכה לעלות לאוטובוס. ואם הנהג צריך לרדת ולפתוח את הרמפה, אז הוא יירד ויעשה את זה. זאת העבודה שלו, הוא לא עושה לנו טובה".
מחברת קווים נמסר השבוע: "החברה קיבלה בשבוע שעבר את תלונתה של שיר, והיא טופלה באופן מיידי. החברה רואה מקרה זה בחומרה ותעשה כל שניתן כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. יש לציין שלא מתועדות אצל החברה פניות נוספות. החברה יצרה קשר עם שיר והזמינה אותה לפנות באופן ישיר לגורמים בחברה, במידה ותתקל בבעיה כלשהי בעתיד. אנו רואים חשיבות עליונה במתן שירות ללקוחות, ובדגש על נוסעים עם מוגבלות, ונעשה כל שניתן כדי להבטיח עבורם שירות איכותי".
