איך שהזמן רץ

ערן קמינסקי
2015-09-27 01:00:00
2018-11-14 00:00:00

ציון דרך לעיר מודיעין יירשם השנה כאשר תיכון עירוני א' למדעים ואמנויות (בית הספר העל יסודי הראשון בעיר) יציין עשרים שנה להיווסדו.

בתאריך 12.9.1995, חודשיים לפני רצח רבין, הגיעו ראש העירייה הראשון משה שכטר, שר הבינוי והשיכון בנימין בן אליעזר ובכירי משרדו אל העיר, שהיתה בראשית בנייתה וטרם הוכרז על איכלוסה הרשמי, והניחו את אבן הפינה. במהלך עשרים השנים שעברו מאז צמח בית הספר ממאתיים תלמידים ו-25 מורים לכזה המכיל השנה 1,436 תלמידים ו-165 מורים ועובדים.

בעשרים שנות פעילותו חינך בית הספר תלמידים רבים ובין בוגרי בית הספר וסגל ההוראה שהיה שותף לצמיחתו, ניתן למצוא נושאי תפקיד בכירים בתחום החינוך בעיר, נבחרי ציבור, מנהלי בתי ספר ודמויות מפתח נוספות. אחת מהמורות הראשונות בתיכון ומי שהייתה למעשה ממייסדיו, היא בתיה שוכן-אורבוך, ראש מינהל החינוך כיום בעיריית מודיעין.

בעירוני א' כבר החלו לעמול על כנס בוגרים ראשון, ובימים אלה מרכזים את נתוני התלמידים שחלפו בשערי בית הספר ומזמינים אותם להירשם באמצעות עמוד הפייסבוק של התיכון. הכנס אמור להתקיים במאי 2016.

היו זמנים

השבוע חזרנו למשה רקאנטי, מנהל בית הספר הראשון, שחלק עימנו את הסיפורים על כיתות לימוד שהתקיימו בכלל במשרדי העירייה, תפישות חינוך חדשניות, וויכוחים פוליטיים ועיר שלמה שמגיע לטקסים בבית הספר.

"את התיכון פתחנו בכלל במשרדי העירייה", מספר רקאנטי. "לא היה במודיעין שום מבנה שהיה ראוי לשמש כבית ספר, אז אנחנו התמקמנו בעירייה והם עברו לקרוואנים. זאת הייתה תחנה ראשונית ומאוד מרגשת. שנה קודם לכן כבר עבדנו על ההקמה. גייסנו מורים, גיבשנו תוכניות עבודה והקמה והתעסקנו בתכני הלימוד".

איך הצלחתם לדחוס מאתיים תלמידים למשרדי העירייה?

"כל התלמידים, בכיתות ז'-י' התכנסו בכיתות קטנות ורק בדצמבר, לקראת חנוכה עברנו אל מה שהיה בית הספר הדתי ברחוב עמק החולה, ושם עבדנו עד סוף השנה. המשרדים שלנו היו במקלטים של בית הספר והתנאים היו, איך לומר, לא רציניים. אבל בכל זאת קיימנו בית ספר והיה תהליך מאוד מרגש. תוך כדי שנת הלימודים הראשונה גם מודיעין הוכרזה כעיר".

איך עברו עליכם השנים הראשונות?

"באותה תקופה היינו המוסד הציבורי הראשי היחיד שפעל בעיר בעצם ולא היה תושב אחד שלא היה מעורב בבית הספר. בין אם זה בהקמה או בניהול ובמעורבות. כשהקימו את הבניין היו המון ליקויי בנייה, כמו צינורות גז במעבדות ועוד דברים שאסור היה לעשות. מעבר לזה היו עניינים פוליטיים כמו ויכוח לאיזה מחוז להשתייך, ירושלים או מרכז. ראש העירייה הראשון, משה שכטר, החליט בסוף בגלל קשרים שלו במחוז ירושלים שנשתייך אליהם. זה יצר מצב אבסורדי בו מורים שלימדו ברעות והשתייכו שם למחוז מרכז, לימדו גם אצלנו והשתייכו לירושלים. זה גרם להרבה חילוקי דעות ביני לבין אנשי העירייה. גם ההורים היו מאוד מעורבים בניהול בית הספר בעידוד ראש מינהל החינוך הראשון במודיעין ונוצרו המון לחצים".

נשמע כמו תקופה סוערת..

"היו הרבה בעיות שנבעו מהראשוניות. לדוגמה, תפיסת העולם שלנו הייתה שלא יהיו יותר משש כיתות בכל שכבת גיל. אבל הם הפכו את זה ל10-11 כיתות בכל שכבה. המבנה הפיזי פשוט לא היה מותאם לזה. אני לא יכול לבוא עכשיו בטענות אל שכטר וראש המינהל, מפני שהם לא הבינו את המהות של בית ספר ושל מערכת חינוך. הם היו אנשי פיתוח ובנייה וזה יצר המון בעיות ובסוף השנה הראשונה במבנה הקבע אני נפרדתי מהם".

כתיכון הראשון בעיר שאמורה הייתה להיות עיר העתיד, הייתה לכם תפישה חינוכית מיוחדת?

"לחלוטין. אנחנו בנינו בית ספר על בסיס הרעיון "בית ספר של השמיניות', שמשמעו שלא היו מחנכים בכלל לכיתות אלא כל מורה היה אחראי על פיתוח וטיפוח שמונה תלמידים. המורה לא רק לימד מתמטיקה או היסטוריה, אלא הייתה להם אחריות ישירה וזה היה רעיון חדשני באותה תקופה. בנינו את זה כך שארבעה מורים יושבים בקבוצות מול התלמידים וגם נפגשים מדי חודש עם ההורים. בנוסף, ניסינו לבנות את בית הספר כתיכון למדעים ואמנויות עם הרבה מגמות, כשהתפישה הייתה לבנות משהו דומה לעירוני א' בתל אביב. זה לא כל כך עבד, אבל מה שהיה חשוב זאת התפישה שכל מורה אחראי על טיפוח כמה תלמידים".

יש רגעים מיוחדים שאתה זוכר מאותם ימים?

"אני זוכר את טקס הזיכרון ליצחק רבין שערכנו ברחבת העירייה למטה. זה עוד היה מאוד טרי והיה מעמד מאוד מרגש. אני זוכר שהגיעו לא רק התלמידים, אלא כמעט כל תושבי העיר באו לטקס. בכלל, זה היה תהליך מלא אדרנלין. כל הצוות היה מלא התלהבות ואווירה של עשייה וחלוציות. היה שם צוות מורים מהאיכותיים ביותר שהיו מאז בבתי ספר בעיר, ולראייה תבדוק לאיזה תפקידים בכירים הם המשיכו והגיעו. אתה יכול לכתוב שאני מאחל לכל אותם מורים שהיו איתנו אז, שימשיכו גם בתפקידים הנוכחיים שלהם עם אותה אנרגייה של עשייה והתלהבות כמו שהייתה להם אז". 

בתמונה: ימים ראשונים: שכטר אומר שלום לחלוצים (צילום ארכיון)

כתבות נוספות

שני חשודים נוספים נעצרו בפרשת הנער הנעדר

המשטרה הודיעה בסוף השבוע על מעצרם של שני חשודים נוספים, במקביל להארכת מעצרו של סלמון אברמוב מירושלים, החשוד במעורבות בפרשה. הוריו של קליינרמן: "סומכים על המשטרה שתבצע כל פעולה שצריך על מנת לאתר את מויישי"

עולם בצבעים

יעקב גילה, צייר ממודיעין, השיק לאחרונה תערוכה חדשה במרכז הרב תחומי: "אני מושפע מחלונות ראווה בניו-יורק, מטיול בולענים בים המלח, ממופע ריקוד"

זה עולה לנו

לאן נעלמה המחאה האותנטית? לא הכול ניתן לפתור באמצעות מחאה ברשתות החברתיות

עולם בצבעים

יעקב גילה, צייר ממודיעין, השיק לאחרונה תערוכה חדשה במרכז הרב תחומי: "אני מושפע מחלונות ראווה בניו-יורק, מטיול בולענים בים המלח, ממופע ריקוד"

המשך קריאה »