"יותר מחצי מתלמידי העיר מוגדרים כ"בעלי ליקוי למידה"

ערן קמינסקי
2016-09-08 01:00:00
2016-09-08 01:00:00

את מויש לוי, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך, ובתיה שוכן, ראש מינהל החינוך בעירייה, אנחנו תופסים ברגעים הכי לחוצים בשנה. הגענו אליהם יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, ממש באמצע שיא ההכנות לקראת היום הראשון ללימודים. הטיפול בבעיות ובהכנות נמשך ממש עד לכניסה לחדרה של שוכן, כשבפתיחת הראיון מתפרץ פנימה מנכ"ל העירייה עם סוגיה דחופה הקשורה לחינוך המיוחד. באופן די מפתיע, למרות הימים הלחוצים, השניים משדרים שמחה בעשייה המרובה ואווירה נינוחה ומחוייכת.

רגע לפני העיסוק בשנה החדשה, נגענו מעט בשנת הלימודים הקודמת, זאת שעברה על אנשי מינהל החינוך בשקט יחסי. זאת הייתה שנה ללא הלוגיסטיקה המסובכת הכרוכה בפתיחת מוסדות חינוך חדשים וגם שנה שעברה כמעט ללא מאבקים מתוקשרים ונקודות חיכוך בולטות.

"זאת הייתה שנה מאוד מרגשת עם כל הסיפור של חגיגות העשרים למודיעין, שממש היו חגיגה פדגוגית בשילוב של למידה משמעותית ולמידת חקר", אומרת שוכן. "אלה מסוג הדברים שעושים ערבול חיובי למערכת. השנה הקרובה תעמוד בסימן חמישים שנה לשחרור ירושלים, שזה גם הנושא השנתי של משרד החינוך, שמאפשר לקחת סגנון למידה משמעותי ולהחיל אותו על נושא רלוונטי".

מה הכי מרגש לקראת השנה החדשה?

שוכן: "עבדנו מאוד קשה כדי להגיע ל-1 בספטמבר וכולנו בהתרגשות אמיתית בקשר לפתיחת בית הספר החדש לחינוך מיוחד. כשהגעתי למערכת לפני 14 וחצי שנים דיברו שרוצים להקים את בית הספר ומרחק השנים שעברו מאז מראה עד כמה מורכב העניין הזה וגם כמה משמעותי. לקח כמעט שש שנים עד שזה יצא אל הפועל".

לוי: "בעניין של 'פסיפס' חשוב להבין שהשאיפה היא לתת כמה שיותר מענה בתוך העיר לאותם תלמידים, כדי שלא יצטרכו לנדוד למקומות אחרים. בגלל המגוון הרחב של הלקויות, אף פעם לא נגיע למצב בו יש מענה לכולם. חלק מהסיבות לעיכוב בבניית בית הספר הן שהיה גם דיון לאילו לקויות בית הספר ייתן מענה – לרצף האוטיסטי או לבעלי מוגבלות שכלית. בסופו של דבר ההחלטה הייתה שננסה להכיל את כולם בתוך בית ספר אחד".

שוכן: "זאת החלטה עירונית מאוד אמיצה. אנחנו שמים אחת ליד השנייה שתי אוכלוסיות מאוד שונות ומורכבות. בפתיחת 'פסיפס' אנחנו מחזירים בעצם הביתה ארבעים ילדים שקודם לכן היו צריכים לנסוע מחוץ לעיר".

לוי: "אני מניח גם שאחרי השנה הראשונה אנחנו נראה עוד ילדים שהוריהם החליטו להחזיר אותם ללימודים בתוך העיר".

הצפיפות תישאר

מלבד האתגרים המצפים למינהל החינוך השנה בדמות בפתיחת בתי הספר "פסיפס" ו"שיבולים" והשילוב במערכת של תשעה מנהלים חדשים, עומד בפניהם גם האתגר המרכזי בדמות הנושא הדמוגרפי המעצב מחדש את מפת מוסדות החינוך בעיר. שכונות שלמות הופכות מבוגרות יותר ויותר ומוסדות החינוך בהן מתרוקנים. כך לדוגמה נסגרו השנה מספר לא מבוטל של גני ילדים וותיקים.

שוכן: "כעיר שכל הזמן צומחת תמיד הצטייר שהאתגר הוא להתמודד עם הגידול במספר התלמידים, אבל זה אומר להתמודד גם עם בתי ספר שמתרוקנים כמו עידנים, היובל, רמון ועוד. אנחנו פשוט רואים את זה קורה לפי השכונות. צעקו עכשיו שסגרנו שמונה גנים, אבל אין מה לעשות. גם בשנה הבאה ייסגרו גנים. במעוז המכבים לדוגמה, הקהילה ניסתה לגייס עוד תלמידים כדי שנוכל לפתוח כיתת א'. בנוסף עשינו שם פיילוט ואפשרנו רישום לשני גני חובה במתחם ולא רק אחד. בסוף נרשמו לשני הגנים 53-54 ילדים והכנסנו גם את הגן לגילאי 3-4 לתוך מתחם בית הספר".

עוד אתגר עליו כתבנו רבות בשנה החולפת, הוא נושא הצפיפות בכיתות הלימוד במודיעין. בסך הכל יש 623 כיתות לימוד בבתי הספר במודיעין, כאשר ב-311 מתוכן לומדים בין 31-35 תלמידים – כמעט 50%, וב-90 כיתות (14.4%) לומדים בין 36-40 תלמידים. מספר הכיתות בהן לומדים רק 20-30 תלמידים כולל בתוכו גם את כיתות החינוך המיוחד שהן מטבען קטנות יותר. בעיית הצפיפות במודיעין קיימת בעיקר בחטיבות הביניים. שם, שליש מכיתות הלימוד הן כיתות צפופות במיוחד בהן לומדים 36-40 תלמידים. ב-35% מכיתות ז' בעיר (20 כיתות מתוך 57 סה"כ) לומדים בין 36-40 תלמידים. בשכבת ח' התוצאה באחוזים זהה (17 כיתות מתוך 49) ובשכבת ט' המצב מעט טוב יותר, אך רק במעט עם 28% (14 מתוך 50).  במינהל החינוך מודעים כמובן לבעיה המתמשכת, אולם אין פתרון קסם על הפרק.

שוכן: "הכל יחסי. פעם התמודדנו עם תקן של 37 תלמידים בכיתה. היום אנחנו במצב בו אם הורה יבקש להעביר את הילד שלו בגלל מספר התלמידים בכיתה, אז ישנה אפשרות כזאת".

לוי: "זה יתרון שיש היום הרבה אפשרויות. בתחילת ימיה של העיר היה בית ספר אחד ואם הוא התמלא אז לא היו יותר אופציות. היום יש. כל בקשת העברה כזאת היא אפשרית בעיקרון".

איך אתם מרגישים עם מה שקורה בחטיבות הביניים, שם ביותר מ-80% מהכיתות יש למעלה מ-32 תלמידים?

שוכן: "אני לא אוהבת את מה שקורה בחטיבות הביניים מבחינת מספר התלמידים בכיתות. אני עצובה שזה המצב וגם אומרת את דעתי למקבלי ההחלטות. לדעתי היו צריכים במשרד החינוך להתחיל את רפורמת הכיתות הקטנות דווקא מכיתות ז'. לתלונות על הצפיפות בכיתות יש גם צד שני. אנחנו במאבק היום עם קבוצת הורים לא קטנה שרוצים להכניס את ילדיהם לשכבה שכבר צפופה ואומרים לנו שהתקן הוא על 40 ילדים ולא מבינים למה אנחנו לא מאשרים את הרישום".

לוי: "זה הקושי הכי גדול שאנחנו עוברים בתקופת השיבוצים. כל הורה שיושב מולך מתעניין רק בטובת הילד שלו, גם על חשבון ילדים אחרים. לעמוד מול הורה ולהסביר לו שאי אפשר למלא את הבקשה שלו, זה לא פשוט בכלל".

מה הפתרון לבעיית הצפיפות?

לוי: "בעיית הצפיפות תיפתר רק כאשר ישנו את התקן למספר התלמידים בכיתה. אבל כאמור יש להורים גם את האופציה להעביר לבית ספר אחר ופחות צפוף. אם המגמה שהחלה עם רפורמת הכיתות הקטנות תימשך, ובמקביל היא תורחב גם לכיתות בחטיבת הביניים, אז אין לי ספק שנראה ירידה במספר התלמידים בכיתות. לא בכל בית ספר ולא בכל שכונה, אבל באופן כללי נראה ירידה".

כבר לא "בית חרושת לציונים"

נושא נוסף שעומד בשנה האחרונה על הפרק הוא עניין תשלומי ההורים. פורום ועדי ההורים היישוביים מנסה להביא לתחילת תהליך שבסופו הם יבוטלו למעשה. לוי ושוכן תולים בעצם את האחריות לעניין ולאכיפת החוק במשרד החינוך. עוד נושא המרחף סביב מערכת החינוך בשנים האחרונות הוא התחושה הרווחת בציבור ההורים, לפיה בתי הספר התיכוניים הפכו ל"בית חרושת" לציונים. שוכן ולוי שוללים את האמירה הזאת חד משמעית.

שוכן: "זה לא נכון. אני מבינה מאיפה מגיעה התחושה הזאת ואנחנו כן שואפים להוציא את המקסימום מכל תלמיד, אבל לא במובן של ציונים אלא בהסתכלות על איך אנחנו לוקחים את התלמיד וממצים את הפוטנציאל שלו. זה לא רק בהישגים, אלא גם בחינוך לערכים כמו התנדבות, גיוס לצה"ל או שירות לאומי. אנחנו רואים את הנתונים. מאה אחוז מהבוגרים שלנו מתגייסים. זאת לא אמירה? יש פה חינוך לנתינה, שהתלמיד מבין שגם לו יש תפקיד בחברה".

לוי: "הימים הכי מעניינים בתפקיד הם כשאני נפגש עם ילדים ובני נוער. אני נפגש ושומע ורואה מי הם. אם זה היה רק בית חרושת לציונים הם לא יוצאים ככה ממערכת החינוך העירונית. אחוזי ההתנדבות כאן הם לא עניין מקרי, זה מסמן משהו מאוד עמוק ונובע מגישה שציונים זה נושא חשוב, אבל לא פחות חשוב איזה אדם יוצא מפה אחרי 12 שנים".

מה לגבי עוד בית ספר דוגמת ברנקו וייס. יש מחשבה על פתיחת בית ספר נוסף?

שוכן: "אני מניחה שמתישהו נצטרך כאן עוד מסגרת כזאת. זה גם לא נכון לצופף לתוכו יותר מדי תלמידים כי זה יפגע ביתרון שלו שהוא קטן ואינטימי. כשאני מסתכלת על השנתונים קדימה, אז אני יכולה להניח שתיפתח עוד מסגרת דומה לברנקו וייס. איזה אופי יהיה לה, את זה אני עדיין לא יודעת אבל הרעיון הוא שיהיו בעיר כמה שיותר מסגרות שונות. בברנקו וייס קורים היום תהליכים מאוד משמעותיים כדי למצוא לכל אחד את תחום ההתמחות המתאים לו. אולי נפתח שם גם כיתה ט', בעיקר עבור אלה שכבר במעבר בין ח' ל-ט' נראה שהם לא מוצאים את עצמם בבתי ספר אחרים".

כולם לקויי למידה?

בשבוע שעבר פורסמה בכיסוי תקשורתי נרחב "התמונה החינוכית" של בתי הספר. אותה "תמונה חינוכית" היא למעשה הרחבה של האופן בו נמדדים מוסדות החינוך מעבר לבחינות המיצ"ב כפי שהיה עד היום. בין השאר, מעבר לאחוזי הזכאות לבגרויות, נמדדים גם חינוך לערכים, מדדי נשירה ופרמטרים נוספים. אחד מהם בלט במיוחד בדו"ח שפרסם משרד החינוך.

מהנתונים עולה כי לא פחות מ-52% מתלמידי כיתות י"ב במודיעין מאובחנים כבעלי לקויות למידה וזוכים להתאמות שונות ומשונות במהלך הבחינות. אגב, ברשויות דומות למודיעין דוגמת רעננה, המספרים גבוהים עוד יותר. תופעה זאת היא חלק ממה שקורה במערכת החינוך במהלך השנים האחרונות, כאשר מתברר כי תלמידים המגיעים ממשפחות מבוססות יזכו לאפשרויות רבות יותר מאחרים, גם כאשר מערכת החינוך מתיימרת להיות שיוויונית. בקיצור – מערכת חינוך לעשירים.

שוכן: "זה נכון. כשאני משווה את מודיעין למקומות אחרים, אז רואים שמצבנו עוד סביר, אבל הלב שלי כואב על ילדים במקומות אחרים בארץ שלא יזכו לאבחון. במודיעין גם מי שאין לו כסף לשלוח את הילד שלו לאבחון פרטי, אז אנחנו נעשה מאמצים גדולים כדי שיקבל את האבחון דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה. אין ילד במודיעין שלא יקבל אבחון בגלל עניין כספי. זה עצוב להגיד, אבל הסיפור הסוציו-אקונומי משפיע כאן, ביחד עם מודעות הולכת וגוברת של ההורים לנושא לקויות הלמידה. ברמת המדינה צריך לתת על זה את הדעת. ברמה האישית, אני אומרת תנו הארכת זמן במבחנים לכולם. תנו לנבחנים בבגרויות ארבע שעות במקום שלוש. למה לעשות אבחונים בשביל סיפור של הארכת זמן, כשיודעים שרוב ההתאמות שמקבלים ילדים הן במישור של הארכת זמן".

בתמונה מויש לוי ובתיה שוכן. צילום דובר העיריה

כתבות נוספות

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

הדחפורים עלו על ההיסטוריה

החלו העבודות להקמת מרכז לוגיסטי חדש בפארק הטכנולוגי במודיעין, שייבנה על גבי אתר ארכיאולוגי ייחודי שנחשף לפני מספר שנים. במקום התגלו בתים מפוארים עטורי פסיפסים, בארות מים, בתי בד, בתי מלאכה לזכוכית וממצאים נוספים, כאשר הייתה זו הפעם הראשונה בה נחשפות עדויות ליישובים מוסלמים באזור

מחזיקים לו אצבעות

ביום שישי בערב תעלה נבחרת הנוער הישראלית לגמר אליפות אירופה בכדורגל, כאשר גם למודיעין יהיה נציג על המגרש – עילאי תומר בן ה-18 שמשחק במכבי תל אביב

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

המשך קריאה »

הדחפורים עלו על ההיסטוריה

החלו העבודות להקמת מרכז לוגיסטי חדש בפארק הטכנולוגי במודיעין, שייבנה על גבי אתר ארכיאולוגי ייחודי שנחשף לפני מספר שנים. במקום התגלו בתים מפוארים עטורי פסיפסים, בארות מים, בתי בד, בתי מלאכה לזכוכית וממצאים נוספים, כאשר הייתה זו הפעם הראשונה בה נחשפות עדויות ליישובים מוסלמים באזור

המשך קריאה »

מחזיקים לו אצבעות

ביום שישי בערב תעלה נבחרת הנוער הישראלית לגמר אליפות אירופה בכדורגל, כאשר גם למודיעין יהיה נציג על המגרש – עילאי תומר בן ה-18 שמשחק במכבי תל אביב

המשך קריאה »

השבוע בעיר

לא נשארים בבית: שחר חסון, מסיבת מזרקות, מופע קלאסיקות רוק, ספורט בפארק ואליפות העיר בכודרעף חופים

המשך קריאה »

המספר הנוסף

רוכבי האופניים ממודיעין עלו השבוע שוב על הפודיום, נדב נידם סיכם בהפועל ירושלים אבל יצא למחנה אימונים עם מכבי תל אביב, ועירוני מודיעין ממשיכה להתחזק לקראת ליגה א'

המשך קריאה »