צהל-ה קורא לכם

יהודה גולן, צילום: אינגריד מ

את סגן אלוף מיל. יוסי נוי (64) זרקו מבית הספר בגיל מוקדם "וכך הגעתי להשכלה ים תיכונית על חוף הים" הוא אומר. סגן אלוף מיל. דורון עמית (57) טייס קרב ומדריך בבית הספר לטיסה, מרגיש שמבחינתו זו שליחות לעמוד מול כיתה בכל שבוע "ולתת להם את הערך המוסף כדי שיהיו אזרחים טובים יותר וחיילים טובים", תת אלוף בני טרן, שיריונר ותיק למוד קרבות, חיפש במשך שנה בית ספר במודיעין עד הצליח להיכנס לתיכון מו"ר ברעות ועכשיו גם מורים ומורות באות לשמוע את ההרצאות שלו. לפגישה עם שלושת הגנרלים במיל', המתגוררים במודיעין, הגיע גם תת אלוף במיל' רן רונן (פקר), אחד מאגדות הטייס של חיל האוויר שנחשב ל"אייס", כלומר לאלוף הפלות (לזכותו נרשמו שבע הפלות של מטוסי אויב משלושה חילות אויר של מצרים, סוריה וירדן). דוקי בן חיל מרעות, טייס מסוקים שהכניס את הקוברות לשירות חיל האוויר לא הגיע לפגישה מסיבות אישיות, אבל חבריו מזכירים אותו ואת פועלו לאורך כל השיחה. אבל המכנה המשותף לכולם הוא פעילות התנדבותית  בארגון "ידידות צהלה", שבשקט בשקט הפך לארגון גדול רב זרועות הפרוס בכל הארץ ומנסה לגייס לכוחותיו עוד מתנדבים.  

עניין של ערכים

בחודש הקרוב יחגוג רן פקר 80 שנה, אבל האיש נמוך הקומה והמוצק, נראה צעיר לפחות בעשרים שנה מגילו, עם טון דיבור רועם, הוא יורה משפטים קצרים ומשתמש בחיתוך לשון של טייסים.

פקר, שהקים את ארגון "צהלה", אחרי שחזר משליחות כקונסול בארצות הברית מעיד ש"צהלה נמצא היום ב-50 בתי ספר בכל הארץ ומטפל בכ- 1,400 תלמידים, על בסיס קבוע. "צהלה" הוא ארגון מתנדבים שמבוסס על פורשי צה"ל, ששמו לעצמם מטרה להכין את "הנוער הנפלא שלנו" לצבא, כלומר לא ענייני כושר גופני, אלא ערכים כמו מנהיגות, הטמעת הציונות, אהבת הארץ, רצון להתנדבות ולתרומה, "ואלה לא דברים של מה בכך" אומר תת אלוף במיל. בני טרן, שיריונר שהיה מג"ד מח"ט וסגן מפקד אוגדה בסיני.

פקר וטרן, עם עוד כמה מתנדבים בהם סגן אלוף מיל. יוסי נוי וסגן אלוף מיל. דורון עמית, אף הוא טייס והצעיר שבחבורה, החליטו שמודיעין היא זירה מצויינת להרחיב את פעילות צהלה ולחשוף את האירגון כי, "במודיעין יש פוטנציאל אדיר של קציני צבא שיכולים לתרום וזה הזמן להרחיב את שורות האירגון".

"זהו מיזם התנדבותי לגמרי" מדגיש מיד פקר, "אין לנו שום מקבלי שכר כמו באירגונים אחרים, ואני מקפיד מאד שהתרומות שלנו יהיו לטובת מטרות החינוך במאה אחוז לנערים".

גם פקר וגם טרן מדברים על הקשר העמוק בין תפקידם ודרגתם הצבאית ובין רוח ההתנדבות לצהלה: "האמת שכל מתנדבי צהלה, קצינים בדרגות בכירות סגני אלופים ומעלה, רובם עובד ומקדיש את ימי שישי לפעילות, לכולם פנסיה צבאית כך שהכסף ממש לא משחק כאן תפקיד" הם אומרים.

קרב האוויר הקשה בחייו

למסקנה שהוא רוצה לעסוק בחינוך הגיע רן פקר עוד בתחילת שנות התשעים: "חזרתי לאחר שלוש שנים כקונסול בלוס אנג'לס ושאלתי את עצמי או.קי עשיתי 27 שנים בביטחון ועוד שלוש שנים בדיפלומטיה ומה עכשיו? והתשובה היתה ברורה לי, שעכשיו הולכים לתרום בחינוך. פניתי לעיריית תל אביב והם שלחו אותי לעירוני ז' ביפו לעזור שם. היו שם נערים במצב לא טוב, אספתי 12 מהם מכמה כיתות והתחלתי ואני רוצה לומר לך שזה היה קרב האוויר הקשה ביותר של חיי. אבל התוצאה היתה אדירה – אחרי ארבע שנות הדרכה שלהם, כולם ניגשו לבחינות הבגרות, הם התגייסו לצה"ל, חלקם התנדבו ליחידות קרביות, כמה מהם סיימו קורס קצינים ויש גם קצינים בקבע מבין חברי הקבוצה הזאת, זה סיפוק אדיר".

מה מטרות צהלה?

"זה מיזם שעוסק בחונכות של תלמידים שמטרתו קידום בני הנוער מכיתות י' ועד לגיוס לצה"ל במשך שלוש שנים, כדי להפוך אותם לאזרחים טובים יותר ומועילים יותר וכמובן לחיילים טובים יותר", אומר פקר. ולא סתם ההתמקדות היא על קציני מילואים בכירים, "הרעיון הוא שאנחנו ניתן דוגמה אישית לתלמידים, אם אני כמח"ט שיריון בעברי מספר לתלמידים שלי על קרבות השיריון בסיני במלחמת יום כיפור, זה לא כמו שמורה שלא היה שם יספר להם. אני מספר ממקור ראשון והם רואים דוגמה חיה מול העיניים", מוסיף בני טרן.

אתה רואה את ההבדל ברמת הריכוז והקשב שלהם?

טרן: "ודאי. הם מרותקים, תראה לפעמים נכנסים לכיתה והתלמידים לא יודעים בכלל מה היה במלחמת יום כיפור או ששת הימים, אבל כשהם נוסעים לרמת הגולן לפגוש את אביגדור קהלני שמספר להם על הקרב בעמק הבכא, זה עבורם משהו אחר לגמרי ולא כמו ללמוד מספר או לשמוע את המורה בכיתה".

יש הרבה ארגונים שמכינים את בני הנוער לצה"ל, כמו אחרי או צוות. מה ההבדל?

"אלה אירגונים שמכינים את הנוער מבחינה פיסית, ריצות ואימוני כושר, שם מטפלים בשאלות איך אתקבל לסיירת מטכ"ל או לשייטת. אנחנו לא עוסקים בצד הגופני אלא בערכים כמו מנהיגות, מורשת קרב, הרצון לתרום למדינה ואיך אהיה חייל טוב יותר" אומר רן פקר.

"חותמים" שלוש שנים

השיחה קולחת ואני מביט בחברה האלה שכולם פרט לדורון עמית כבר חגגו שישים לפני שנים לא מעטות. תת אלוף בני טרן שבמלחמת יום כיפור הוביל את הגדוד שלו לקרב הגורלי בחווה הסינית מוצא עצמו בכל יום שישי מול שתי כיתות בבית הספר מו"ר ברעות, מספר על המלחמה ההיא.

הרבה קצינים מתנדבים בהרבה מסגרות, מה הייחודיות שלכם?

טרן: "תראה זה נחמד להתנדב לפעילות ולהצטלם לפייסבוק או לעיתונים, אבל אצלנו המחוייבות היא לשלוש שנים וזה לא פשוט. המתנדבים שלנו מתחייבים "לרוץ" עם הכיתה שלהם לאורך כל המחזור מכיתה י' עד לגיוס לצה"ל, אי אפשר לבוא להתנדב שנה ואז לעזוב את המחזור שלך".

אולי המחוייבות הגדולה שנדרשת גורמת לחשש מהמתנדבים?

"זה קשה, נכון אבל הסיפוק אדיר, אתה לא מתאר לך מה זה אומר לי ולחברים כשאנחנו רואים איך החברה האלה מתגייסים לצה"ל ומגיעים ליחידות שאולי בתנאים אחרים הם לא היו מגיעים לשם, ואתה לא מתאר לך איזה סיפוק זה לתת את הערך המוסף הזה לנערים מבחינת הערכים, החינוך, המנהיגות, הכל".

גם דורון עמית, מתנדב בעירוני א', מספר שהוא מרגיש נפלא כשהוא רואה את ההתקדמות של החברה שלו: "תראה, יש לי ניסיון בהדרכה אבל האתגר שלי הוא לתת להם להאמין בעצמם".

איך עושים את זה?

"באמצעות הערכים שמשרישים בהם, של רוח, מנהיגות, ציונות, אהבת הארץ, אנחנו משקיעים בילדים האלה בלי סוף".

ויש כבר תוצאות?

"אני רץ עם הכיתה שלי אבל הם מתגייסים רק בעוד שנה, אז רק אז נדע מי באמת הולך לאיזו יחידה".

ובמה אתה תורם להם כערך מוסף?

"ביכולת להביא להם דברים שתלמידים אחרים לא נחשפים להם. למשל אני עוסק הרבה בהדרכת סימולציות בחיל האוויר, כמדריך בקורס טייס והבאתי לתלמידים סימולטר עם ג'וי סטיק ממש כאילו הם מטיסים מטוס. את זה מורים אחרים לא יכולים להביא להם".

איך המורים מקבלים אותך בעירוני א'?

"מצויין. וגם אצלם יש שינוי למשל, המורה של הכיתה היתה מעבירה לי את הכיתה בתחילת השיעור ויוצאת וחוזרת רק בסוף השיעור, אחר כך היא התחילה להישאר בשיעור ואמרה לי 'שמע מה שאתה מעביר לתלמידים מעניין מאד גם אותי', בשבילי זה הרבה מאד סיפוק ותחושת הערכה".

הערך המוסף

יוסי נוי "במקור מבת ים", יוצא חיל האוויר בתחום הטכנולוגי, ואחר כך בתעשייה הביטחונית כשעסק בפרוייקטים כמו כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד כמה מערכות נשק ויירוט שלא ממש בפוקוס הציבורי וטוב שככה. נוי שגדל בבת ים ובילה את רוב ימיו על חוף הים במקום בבית הספר, הוא היום מהנדס שמבין מה זה להיות תלמיד שנזרק מבית ספר ומה זה אומר לגבי המשך החיים: "המטרה שלי היא שהילדים שלנו יבינו שהם צריכים להיות במרכז הפוקוס שלנו, ולכן צריכים להביא לנערים האלה את האנשים הכי טובים שיעניקו להם את הערך המוסף, אנחנו נותנים להם את מה שבית הספר לא נותן, זה הערך המוסף שלנו, אנחנו משלימים את עבודת בית הספר".

תן לי דוגמה.

נוי: "אם אני מביא להם איש מוסד לשעבר שעסק בהעלאת יהודי אתיופיה שמספר להם ממקור ראשון איך העלו את יהודי אתיופיה, זה שונה לגמרי ממה שהמורים מספרים להם", תראה אני למשל משתדל כל שיעור לפתוח באקטואליה. שבוע שעבר שאלתי לגבי משפט זדורוב, והתברר לי שרוב התלמידים לא יודעים בכלל במה מדובר. לפני חודש העברתי שיעור על עונש מוות למחבלים, היה מישהו שהיה מאד בעד עונש מוות ואחרי שהוא הסביר בלהט למה צריך להרוג מחבלים אמרתי לו 'עכשיו יש לך עשר דקות כדי להסביר לכיתה ולנמק מדוע אתה נגד עונש מוות למחבלים', ככה הם לומדים לראות שיש שני צדדים לכל דבר".

מישהו הכשיר אתכם לעמוד מול כיתה?

נוי: "הכל מבוסס על דוגמה אישית אבל יש לנו ניסיון בהדרכה".

מי מחליט מה מלמדים את הנערים?

"כל אחד מחליט על התכנים על פי ניסיונו הצבאי. אנחנו נותנים להם להבין שיש להם את היכולת, למשל בצוק איתן הסברתי לנערים איך עובדת סוללת כיפת ברזל ואז הם מרגישים מחוברים ממש לשטח ולעשייה, שמעתי שני חברה שלי מדברים בהפסקה עם תלמידים אחרים והם דיברו על כיפת ברזל אז התלמיד שלי אמר לאחרים 'אתם לא מבינים כלום, בוא אני אספר לך איך כיפת ברזל עובדת' והוא הסביר בדיוק, אני הרגשתי נהדר כששמעתי את השיחה הזאת מהצד".

אז מה בעצם אתם מלמדים אותם מעבר למה שהמורה לאזרחות או לשל"ח מלמד?

"את הפרקטיקה של הציונות ואהבת הארץ" אומר בני טרן, "אנחנו מלמדים אותם איך להפוך את הכישלון להצלחה. לא כל אחד במודיעין בא מבית שהאבא טייס ויש הרבה שצריכים את העזרה הזאת, וכשאני מספר להם איך ביום כיפור נשארתי עם ארבעה טנקים ואז ידענו איך להפוך את הכישלון להצלחה בקרב, וכשאני מספר להם ממקור ראשון איך הפכנו את הכישלון עם פרוץ המלחמה, להצלחה בהמשך, אצלם קורה מהפך בחשיבה".

למה?

טרן: "כי הם מבינים שאפשר לשנות דברים ולשנות את עצמם, תראה אנחנו עד מלחמת יום כיפור היינו בטוחים שאנחנו הצבא הכי חזק בעולם ותמיד ננצח וזה בא לנו בבום לפרצוף. אותנו בצבא אף פעם לא לימדו להיכשל, אלא רק להצליח וצריך גם לדעת איך להתמודד עם כשלון ואיך להפוך אותו להצלחה, ואת זה אנחנו עושים עם הנערים שלנו".

והמורים?

טרן: "הם אומרים לנו שאין דבר כזה, יש מורים שבאים לשמוע את השיעורים שלנו כי זה תורם גם להם כמורים ידע ותובנות".

פקר: "יש לנו יתרון אדיר שבגלל השירות שלנו יש לנו נגישות למקומות בצה"ל שלאחרים אין" ויוסי נוי מוסיף "נו אם אני מביא את הנערים שלי לבסיס המל"טים הכבדים של חיל האויר, והם שומעים הרצאה על המל"טים ומסבירים להם איך מל"ט פועל, זה דבר שמורים בבית הספר לא יכולים לעשות, והחוויה עבורם היא אדירה".

תגידו עשיתם סטטיסטיקה לאיזה יחידות החברה שלכם מתגייסים?

"לא צריך!" רועם בקולו רן פקר, "כולנו אנשים עובדים אנחנו לא עושים תחרות בין החילות, אנחנו עובדים, כולנו עובדים באזרחות וגם מתנדבים וזה הפרוייקט שהכי חשוב, אז בסטטיסטיקה האם הנער התגייס לסיירת מגלן או לצנחנים? מה זה חשוב?"

מאיפה התקציב?

"יש לנו שני מיליון שקלים בשנה. מיליון ממשרד החינוך ומיליון אני מביא בעצמי", אומר פקר.

לבד?

פקר: "כן, כי זו המשימה הכי קשה. לגייס כסף קשה יותר מקרב אווירי ועשיתי 400 גיחות מבצעיות בחיי. כשהתחלתי חשבתי שזה יהיה קל, אבל כשראיתי עד כמה זה קשה לא נתתי את זה לאחרים, לקחתי את זה על עצמי ולשמחתי אני עומד בזה?"

ויש גם כישלונות לגייס כספים?

פקר: "ודאי, פגשתי כבר תורמים פוטנציאליים מיליונרים בארצות הברית שהיו סמלי תחבורה בתל נוף, אני הייתי המפקד שלו ועכשיו המזכירה שלו אומרת לי 'אין לו זמן לראות אותך היום', גם דברים כאלה יש".

ומה אתה עושה?

"לא שואל אותה. נכנס לחדר והופך לו את השולחן!".

נו..ו…

"אחרי שבועיים אני חוזר אליו שוב ומגייס את הכסף, אתה יודע למה? כי אני רואה את הפרצופים של החניכים שלי מול העיניים, ולכן אני חוזר אליו לדבר איתו שוב".

צילום אינגריד מולר

2016-01-10 00:00:00
2016-01-10 00:00:00

כתבות נוספות

תנו ללמוד בשקט

סטודנטים תושבי העיר שרכשו מנוי לתקופת המבחנים במתחם חללי העבודה של העירייה הופתעו לגלות כי שעות הפעילות השתנו ללא התראה: "הבטיחו לנו משהו ופתאום החליטו לשנות"

שעתם הקשה של המנהלים

הגל הנוכחי של הקורונה מעמיד את מנהלי בתי הספר במצב בלתי אפשרי, בו מלבד המאומתים והמבודדים נעדרים מהלימודים גם תלמידים רבים שהוריהם חוששים לשלוח אותם ללימודים • מנהלי בתי הספר במודיעין מספרים איך בכל זאת מצליחים לשמור על שגרת לימודים כאשר רבע מהמורים נעדרים

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

תנו ללמוד בשקט

סטודנטים תושבי העיר שרכשו מנוי לתקופת המבחנים במתחם חללי העבודה של העירייה הופתעו לגלות כי שעות הפעילות השתנו ללא התראה: "הבטיחו לנו משהו ופתאום החליטו לשנות"

המשך קריאה »

שעתם הקשה של המנהלים

הגל הנוכחי של הקורונה מעמיד את מנהלי בתי הספר במצב בלתי אפשרי, בו מלבד המאומתים והמבודדים נעדרים מהלימודים גם תלמידים רבים שהוריהם חוששים לשלוח אותם ללימודים • מנהלי בתי הספר במודיעין מספרים איך בכל זאת מצליחים לשמור על שגרת לימודים כאשר רבע מהמורים נעדרים

המשך קריאה »

הפתרון למחסור בסייעות?

עיריית מודיעין תשיק בקרוב קמפיין פרסומי לגיוס חיילים משוחררים כתומכי הוראה בגני הילדים והצהרונים, ותעניק להם מלגה של עד ל-8,000 שקל בתום שישה חודשי עבודה

המשך קריאה »

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

המשך קריאה »

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך