לא משחקות בחול

נעמה לוי עילם
2014-03-18 00:00:00
2014-03-18 00:00:00

כמו הרבה אמהות במודיעין עדי לוי מן ושני שרפשטיין-סטי, בנות 32, הכירו בארגז החול. אבל בניגוד לאחרות, הן נפגשו במאבק על הוצאת החול הלא נקי מגני הילדים. משם החלה ביניהן חברות אמיצה. לראיון הן מגיעות אחרי שנפגשו שוב עם סמנכ"לית העירייה, מיכל ענבר-פרפרי, המטפלת בנושא. אבל גם הפעם הן לא מקבלות תשובות שמספקות אותן. 

לוחמות צדק

כשאני שואלת אותן באיזה שלב בחייהן החליטו להפוך ללוחמות צדק שני (שחקנית בעבר ואמא בהווה לשלושה ילדים) משיבה: "אני בעברי תמיד הייתי עסוקה בעשייה. אני באה מבית כזה. אמא שלי אשת חינוך, שכל פעם שנתקלה בחוסר צדק, הפתרון שלה היה לא לשתוק, ולכוון הכי גבוה, ואני ינקתי מההתנהלות הזאת. בבגרותי, למדתי משחק בבית צבי. אחרי שסיימתי את הלימודים שיחקתי בהצגות ילדים בתיאטראות קטנים, אולם החלטתי לעשות הפסקה מהתחום ופניתי לעבודה בשירות הציבורי. עזבתי את המשחק, כיוון שהתחום הוא מאוד מתיש והייתי אחרי לידת בתי השנייה. עבדתי במשרד ראש הממשלה והייתי המזכירה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי. אחרי שנה עברתי לעבוד במכון הישראלי לדמוקרטיה, שזה גוף שמבקר את המגזר הציבורי. אבל בסוף החלטתי לעזוב את העבודה לטובת גידול ילדיי. רציתי להיות יותר איתם והתחלתי להיות מעורבת והתנדבתי לוועדים של גני הילדים בהם נמצאים ילדי וכך התחלתי להיחשף לצרכים השונים של הגן".

לעומתה עדי, אמא לשניים, שגדלה ברעות ועוסקת היום במשאבי אנוש, לא תמיד היתה לוחמת צדק ולמדה על בשרה כיצד להלחם במהלך השנים. "גדלתי במשפחה בה האבא הוא איש קבע והאמא היא עקרת בית, שכל חייה היו סביב הילדים. אצלי בבית לא היה מקום למלחמות. הייתי ילדה מאוד מרדנית, אבל לא היה מי שיחזק את הצד הזה שבי, אלא תמיד ניסו למתן ולהרגיע אותי. למדתי בתיכון מו"ר, והצלחתי להוציא תעודת בגרות בשן ועין. לחמתי על זה קשה מאוד, מאחר והיתה לי דיסלקציה שאובחנה מאוחר. זה שסיימתי את הלימודים עם תעודת בגרות, זה בזכות אמא שלי, שהושיבה אותי לסיים את הלימודים כמו שהיא לא הצליחה לעשות בעצמה".

ומתי הגיע השינוי?

" בתקופת השירות הצבאי. שרתתי כמדריכת חי"ר ובתפקיד הזה הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי, כמו שאף פעם לא הצלחתי. וזאת הלחימה מבחינתי. באיזה שהוא מקום ניסיתי להוכיח לכולם שאני מסוגלת, שאני יכולה להצליח. אחרי הצבא התחלתי ללמוד לתואר ראשון בקרימינולוגיה, בשילוב עבודה במחלקה למניעת עבירות של רשות שדות התעופה עד שילדתי את בני הבכור עידן. בזמן ההיריון התחלתי לימודים לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני. ילדתי בן שני וחיפשתי מה הכיוון התעסוקתי שמתאים לי. הבנתי שאני אדם שחשוב לו לדאוג לאנשים ופניתי לתחום של משאבי אנוש".

ארמונות של חול

את המאבק להוצאת החול מגני הילדים ניהלו בהתחלה כל אחת מהן  בנפרד מול העירייה, עד שנפגשו. כיום הן אלה שמובילות את המאבק גם באמצעות פתיחת קבוצת פייסבוק שנקראת "הורים ממודיעין קוראים להוציא את כמויות החול בגני הילדים!"

מתי נפגשתן לראשונה?

שני: "במהלך המאבק שלי שניהלתי בעניין, פרסמתי בדף הפייסבוק של "אמהות ממודיעין", על פגישה עתידית עם סמנכ"לית העירייה הגב' מיכל ענבר- פרפרי, בנושא מאבק החול בגנים. עדי ענתה לי בתגובה שהיא קיימה פגישה כזאת לפני כשבוע. התחלנו לשוחח בטלפון ומשם התחיל הקשר". עדי מוסיפה: "התאחדנו כדי להוביל את המהלך. התחלנו לחקור את הנושא לעומק, ופנינו לנציגים בערים אחרות שהובילו מאבק דומה".שני : "מהר מאוד הבנו שהרשות המקומית, לא עומדת בנהלים".

מה בעצם הבעיה?

עדי: "חול שאינו מתוחזק בשגרה עלול לגרום לילדים לתחלואה, ולנזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך. לצערי, העירייה פועלת בשיטה של כיבוי שרפות, ולא עושה תחזוקה רגילה בחול. אם יש בעיה בגן מסוים, ויש פנייה של הורים לעירייה, אז העירייה תפעל לטפל בגן הספציפי ובבעיה הספציפית שבחול. ושני מוסיפה "אני מזמינה את ההורים לקרוא ולהעמיק למה עלול לגרום, חול שאינו מתוחזק ".

למה בכלל יצאתן למאבק בנושא?

שני: "אצלי זה התחיל מהדבר הכי בסיסי, שזה הדאגה לילדים שלי. ברגע שראיתי שהילדה שלי מכינה ארמונות חול בגן, וידעתי שיש צואה של חתולים בחול של הגן, זה הכניס אותי למתח ודאגה".

גם אצל עדי, התחיל המאבק דרך הדאגה הבסיסית לבן הבכור. עדי: "כשהבן הגדול שלי נכנס לגן של מעון ויצ"ו, גן שדומה במבנה שלו לגן עירייה, נבהלתי מכמויות החול שראיתי בחצר. זה מאוד הטריד אותי, ולכן כל הזמן דאגתי שהמטפלות במעון ינערו את החול מהכיסים בבגדים שלו. לא עבר הרבה זמן והוא הגיע לגן עירייה. בגן עירייה גיליתי להפתעתי שיש גננת וסייעת על כמות של 35 ילדים, ומהר מאוד הבנתי שאין להן את היכולת להקדיש את תשומת הלב הנדרשת לילדים, בזמן שהם משחקים בחצר הגן. ואז הנושא התחיל להטריד אותי שבעתיים.

במפגש הראשון של ההורים עם הגננת העליתי את נושא החול, והבנתי שזה נושא שמטריד את כל ההורים בגן, ולכן החלטתי לצאת למאבק בנושא. ישבתי עם אמא נוספת, קראנו חומר, בחנו את הנושא לעומק ופנינו בבקשה לקיום פגישה עם סמנכ"לית העירייה. לפגישה איתה הגענו מצוידות בנהלים ובתקנות של משרדי החינוך והבריאות, ובכתבות בהן מצוטטים מומחים לזיהומים. התוצאה של הפגישה היתה שהסמנכ"לית מוכנה לבחון מול איש מקצוע שמטפל בחול, התקנת גדר צפופה בגן. יצאתי מהפגישה לא מרוצה, כי הרגשתי שמבחינה מקצועית אין לה תשובות מניחות את הדעת לפניה שלנו".

בעצם בהתחלה פעלתן במקביל ?

שני: "בדיוק. בהתחלה בכלל לא ידענו אחת על השנייה, ופה צריך להגיד תודה למר מרק צוקרברג שחיבר וגרם לנו לאחד כוחות דרך הפייסבוק".

עדי: "ברגע שנוצר הקשר בינינו באמצעות הפייסבוק, זיהינו אחת בשנייה שאנחנו משדרות על אותו גל, ואנחנו נחושות באותה מידה לפעול, ולא לשבת על הגדר כמו הורים רבים, שרוצים שינוי אבל מחכים שיעשו אותו בשבילם. אנחנו רוצות ומסוגלות לחולל שינוי". ושני מוסיפה: "אנחנו מוכנות ללכת עם זה עד הסוף. ברגע שהבנו שהפיילוט של הגדר הצפופה, שהומצא ע"י העירייה לא עובד, הרגשנו מרומות, ומכאן צמח הרצון העז של שתינו להוכיח את חוסר יעילותו, ולהוביל את המאבק ולהעלות אותו רמה".

מה אומרים במשפחה על ההירתמות למאבק?

שני : "במשפחה שלי אומרים, אל תהיי צודקת, תהיי חכמה. אמא שלי שהיא הטון המכוון במשפחה, היא פעילה חברתית. ממנה למדתי, שאני לא יכולה לעמוד מול חוסר צדק. ובגלל שמדובר בילדים, זה עקב האכילס שלי".

עולות לשידור

אתן חושבות שעליתן על אותו גל של המחאה החברתית?

עדי: "יכול להיות שכן. אני חושבת שהמחאה החברתית שהיתה, גרמה לאנשים להבין שאם אתה מתנגד אז יש לך כוח. זה משפיע באיזה שהוא מידה, לקום ולעשות משהו כדי לשנות".

שני לא רואה דווקא את ההשפעה של המחאה החברתית על יכולתה להקים קול צעקה בנושא: "אני באה מבית של עשייה. אמא שלי אשת חינוך וכל פעם שנתקלה בחוסר צדק, הפתרון שלה היה לא לשתוק על זה ולכוון הכי גבוה. ואני ינקתי מההתנהלות הזאת. בנושא הזה היו מאבקים לאורך השנים בערים אחרות. יש הרבה התקוממויות בערים אחרות. יש כאן משהו מגמתי בכל הערים. המחאה היא פרופר קשורה לעיר".

למה לא להתאגד ברמה ארצית?

"אנחנו קודם כל רוצות לבסס את ההצלחה שלנו ברשות המקומית שלנו. בהמשך לא תהיה לי שום בעיה לסייע להורים בערים נוספות להוביל את אותו מאבק" משיבה עדי, ושני מסכימה.

איך סוחפים את ההורים במודיעין?

עדי: "הפייסבוק הוא הכר הכי רחב שדרכו הצלחנו לגייס למעלה מ- 500 הורים. הפייסבוק סייע לנו להגיע להורים בגנים שונים, ולהפיץ עצומה לחתימה על החלפת החול במשטחי גומי".

קבוצת הפייסבוק שפתחו היא זו שמשרתת את המאבק ובה הן מעדכנות את ההורים בכל ההתפתחויות. עדי: "פרסמנו בקבוצה את תקנות משרד הבריאות בנושא החול, את נהלי הבניה, וגם מאמרים העוסקים בזיהומים. מבחינתנו כל האמצעים כשרים כדי להשיג את המטרה".

כחלק מהאמצעים לעורר את המאבק, השתתפה לאחרונה עדי בתוכנית הרדיו של שי ודרור, בה הזמינו אנשים המנהלים הפגנות ומאבקים לעלות לשידור. עדי: "קפצתי על המציאה, כי חשבתי שהיא טובה לנו לפרסום ועליתי לשידור", ושני מוסיפה: "אני חושבת שהתהליך בנוי על הוספה של לבנה על לבנה. לאט לאט זה יוצר הדים. המעגלים של מודעות ההורים מתרחבים וזה עושה את שלו".

איך היתה הפגישה עם סמנכ"לית העירייה?

עדי: "ביקשנו את הפגישה עימה, בעקבות כך שהפיילוט של הגדר הצפופה לא עובד. אולם היא השיבה שמבחינתה הפיילוט מוצלח ושבשאר הגנים המשתתפים בפיילוט אין חתולים בחצר".

שני: "אנחנו אומרות שכרגע הפיילוט לא עובד בארבעה גנים מתוך השישה בהם מתבצע הפיילוט. לצערי, יצאתי מהפגישה בתחושה שהתשובות שלה היו מנותקות לחלוטין מהנחיות משרד הבריאות ומשרד החינוך בנושא. הרגשתי שלא היו לה תשובות לנושא שהפיילוט לא עובד".

עדי מוסיפה "אני הייתי מצפה מגורם בכיר בעירייה, אליו פונים הורים בבקשה לטפל בנושאים שקשורים בתחלואה של ילדים, שיהיה קשוב ופתוח לשיחה, ושייתן לנו תחושה שיעשה הכל כדי לדאוג לבריאות ילדינו. לא זאת היתה התחושה ממנה יצאתי מהפגישה, לא מהפגישה הזאת ולא מהפגישה הראשונה".

מה הלאה?

עדי: "מבחינתנו, לאור העובדה שלא היתה שום התקדמות מהפגישה הראשונה ועד הפגישה האחרונה עם הסמנכ"לית, הצעד הבא שלנו הוא לפנות לגורמים חיצוניים שייסעו לנו לאכוף את הנושא".

יש מקומות בארץ שהצליחו במאבק החול?

שני: "כן. בחיפה בתל אביב, בחולון ובנהריה. היום הרבה גנים בונים גנים ללא חול מסביב לארגז החול".

יש הורים שהם נגד המאבק?

עדי : "כן, יש הורים שמתנגדים להוצאת החול מגני הילדים כי זה תורם להתפתחות הילד. לכל תגובה מהסוג הזה שמגיעה אלינו, חשוב לנו להסביר שאנחנו מאמינות בתרומת החול להתפתחות הילדים, עם זאת, הנזק שחול בלתי מתוחזק יכול לגרום לילדים, הוא גדול בהרבה מהתרומה שלו להתפתחות.

שני: "זה מגיע מבורות של ההורים. בנושא התרומה להתפתחות הילד, יש היום תחליפים לחול, כמו בצקים שמיועדים לחיזוק נושא הלישה. אין צורך להתפלש בחול על מנת להתפתח".

חשוב להן לומר כי המאבק שלהן הוא סביב הוצאת החול המיותר, הסובב את ארגז החול. וכמובן, שהן מצפות לטיפול ותחזוקה שבשגרה לחול שיישאר בארגז החול על ידי העירייה.

פנתרות שחורות

מה יהיה איתכן אחרי שתנצחו במאבק?

שני : "אני אעבור למאבק הבא, שהוא נושא העשרה בגני ילדים".

עדי : "אני אחרי המאבק הזה אצטרך לנוח ולאזור כוחות למאבק הבא, שהוא המאבק החברתי".

המאבק הזה לא בא על חשבון המשפחה הפרטית שלכן ובעיקר על חשבון הילדים?

עדי: "חד-משמעי כן. אנחנו עוסקות בנושא ימים כלילות. משקיעות על חשבון זמן עבודה, על חשבון הזמן עם הילדים, בנוסף אנחנו גם נפגשות בערבים. אין ספק שזה תופס נפח זמן גדול ביום יום שלנו, אבל אנחנו יודעות שזה לטובתם. אנחנו אמהות שמקדישות את כל כולנו לטובת הילדים, גם אם זה לא רק הילדים שלנו".

ומה אומרים בני הזוג שלכן?

עדי: "בעלי מאוד תומך וגאה בי על הנחישות".

שני: "אני מקבלת תגובות ותמיכה, גם מבעלי, גם מהמשפחה וגם מההורים בגנים". ועדי מוסיפה: "אנחנו מקבלות פידבקים מאוד חמים מההורים בעיר, ואותי זה מחזק באופן אישי וגורם לי להמשיך עד הסוף".

שני: "אני מתכוונת להלחם עד טיפת הדם האחרונה".

בסופו של יום, המאבק הפך אותן גם לחברות.  "נוצר בינינו קשר מאוד מיוחד, קשר חזק" אומרת עדי, ושני מסכמת "אנחנו ממש הפנתרות השחורות".

תגובת העיריה

מדוברות עריית מודיעין, מכבים-רעות נמסר בתגובה כי: "חצרות גני הילדים עומדים בתקנים הנדרשים על ידי משרד החינוך ומתוחזקים בצורה שוטפת על ידי הצוותים המקצועיים בעירייה. בכל שנה מנקה העירייה את חצרות גני הילדים ומוסיפה חול חדש בכל אחד מהגנים העירוניים, בהתאם לתוכנית עבודה מסודרת ועל פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך. מעבר לכך, בכל פעם שעולה בעיה בגן ספציפי, נציגי העירייה מגיעים ובוחנים הוספת חול, החלפתו, ניקוי נוסף וכיו"ב.

חשוב לציין כי על פי מומחים בתחום החינוך לגיל הרך, למשחק בחול יש תרומה אדירה בהתפתחות הילד. בעת המשחק בחול הילד מפתח מגוון כישורים ובהם כישורים שכליים, רגשיים וחברתיים. בנוסף הילד מפתח מוטוריקה עדינה, וגם פיתוח קואורדינציה וגם תיאום עין-יד.

חשוב לציין כי נציגי העירייה נפגשו מספר פעמים עם התושבות ואף ענו להן בהרחבה בכל נושא ועניין. בנושא מניעת כניסת בעלי חיים לגנים. העירייה ביצעה פיילוט במספר גנים ובו התקינה גדר היקפית נוספת צפופה יותר שהפחיתה על פי דברי עובדות הגנים בצורה ניכרת. והפיילוט אף יורחב לגנים נוספים.

( צילום: אינגריד מולר)

כתבות נוספות

הבונוס: מגרש בשווי 125 מיליון שקל

הקרב המשפטי המורכב סביב עסקת רכישת מתחם ישפרו סנטר במרכז עינב במודיעין הושלם בחלקו, וכעת תיהנה חברת ניופורט ממגרש בשטח של 17 דונם שיישאר בידיה ומיועד להקמת מרכז לוגיסטי

נפל קורבן לפוליטיקה קטנה?

רק לפני תשעה חודשים מונה אלעד טנא ממודיעין לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, אולם עם כניסתו של יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה הגיעה ההודעה על החלפתו של טנא בדובר משרד החוץ, הנחשב למקורב ללפיד

הקרב בצומת שילת

תאונת דרכים ללא נפגעים הובילה במוצאי שבת לקטטה המונית בתחנת הדלק בצומת שילת בין שתי קבוצות צעירים ממזרח ירושלים וממטה בנימין. במהלך הקטטה נפצעו מספר משתתפים ושמונה עוכבו לחקירה

נפל קורבן לפוליטיקה קטנה?

רק לפני תשעה חודשים מונה אלעד טנא ממודיעין לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, אולם עם כניסתו של יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה הגיעה ההודעה על החלפתו של טנא בדובר משרד החוץ, הנחשב למקורב ללפיד

המשך קריאה »

הקרב בצומת שילת

תאונת דרכים ללא נפגעים הובילה במוצאי שבת לקטטה המונית בתחנת הדלק בצומת שילת בין שתי קבוצות צעירים ממזרח ירושלים וממטה בנימין. במהלך הקטטה נפצעו מספר משתתפים ושמונה עוכבו לחקירה

המשך קריאה »

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

המשך קריאה »