הדרך הקצרה לצאת מהמבוך

איילת לוין
2015-02-01 13:00:36
2015-02-01 13:00:36

החוג "מבוכים ודרקונים" בבית סחלבים מיועד לילדים ובני נוער בגילאים שונים. בנוסף לקבוצות בהן הצעירים מגיעים ללמוד את המשחק ולהנות מעולם פנטזיה עשיר, פועלות בו שתי קבוצות מדצ"ים (מדריכים צעירים) בתחום בהדרכתו של עידו ברמן. מדובר ב"קבוצות העצמה" כשבאחת מהן משתתפים בעלי לקויות: אחד סובל מהפרעות קשב וריכוז ואחד בעל לקות ASD – אוטיזם בתפקוד גבוה.

"מבוכים ודרקונים" הוא משחק תפקידים המתרחש בעולם הפנטזיה. המשחק מעמיד את השחקנים בסיטואציות שונות ובוחן את תגובותיהם, בהתאם לאלה סיפור העלילה ממשיך. המשחק מבוסס על שיטה מתמטית שבעזרתה כל דבר ניתן לביצוע בעולם הדמיון, כל שצריך הוא קובייה ודף, על הדף שיש לכל שחקן כתובים הנתונים של דמותו. לכל דמות יש תכונות המגדירות ומעצבות אותה הנמדדות במספרים למשל לוחם יקבל 15 נקודות וקוסם חמש נקודות ובעזרת התכונות האלה אפשר לשבור קירות, להרים משאיות, לזרוק דרקונים ועוד. השחקנים עובדים בשיתוף פעולה כדי להגיע לפתרונות של הסוגיות העומדות בפניהם ומקדמים יחד את העלילה.

פעילות שוטפת בחוג. כולם מוזמנים, כולם משתתפים (צילום ברמן הדרכה)

החוגים המודרכים בתחום בבית סחלבים מיועדים לילדים ונוער בגילאים 8-14. בימי ראשון ושני בערב נפגשות קבוצות הנוער לקורס מדצ"ים לתלמידי כיתות ח'-י'. הצעירים לא מגיעים רק לשחק, להעשיר את הדמיון ולפתח יכולות טקטיות ואסטרטגיות אלא גם כדי להתפתח ברמה האישית.

 את חלקם ברמן מכיר קרוב לשבע שנים, מאז שלמדו בכיתות הנמוכות, ויכול להעיד על הדרך וההתפתחות שעברו בזכות הקבוצה. במסגרת הקורס הם לומדים להוביל, להנהיג ולהדריך ובשביל מספר חברי הקבוצה מדובר בכלי עזר עוצמתי, אפילו משנה חיים, "המשחק פתח את א' לתקשורת עם האחר", אומר ברמן. "ד' למשל, שיש לו הפרעות קשב וריכוז, מפגין ריכוז מלא בתוך האזור המשחקי. הסיפור והסיטואציות שבמבוכים ודרקונים, דרכי ההתמודדות איתן משמשים כלי להעצמה אישית".

איך זה בא לידי ביטוי?

"כשפגשתי את א' הוא היה סגור הרמטית והייתה לו בעיית תקשורת חמורה, אבל במשחק הוא נפתח לחלוטין. כשהוא באזור המשחקי הוא פורח ומתקשר עם האחרים. זה חלק הכרחי במשחק. המשחק מפתח בכלל קשרים חברתיים מול אנשים, במקרה של א' זה עושה הרבה מעבר לזה. במסגרת הלימוד להדריך ילדים קטנים יותר עשינו תחרויות בין המדריכים, באחת מהן הוא אפילו זכה כמדריך מצטיין. זה חלק מכברת הדרך שהוא עשה. הוא אגוז קשה לפיצוח בכל מקום אחר וכאן הוא הופך להיות מישהו אחר ותקשורתי".

מה לדבי ד'?

"כשהוא באזור המשחקי הוא לגמרי נמצא ב'זון' וזה הופך גם את התקשורת שלו לנעימה וטובה יותר עם הסביבה. אני משקיע ומפתח אותם ככל האפשר לטווח הארוך, אני בונה עליהם שכשיסיימו צבא שיבואו לעבוד איתי כסטודנטים".

תן דוגמא לעלילה וסיטואציה שהשחקנים יכולים להיתקל בה…

"הסיפור מתחיל בשאלה מה היה קורה אם שבט גובלינים או משפחת דרקונים תוקפים את מודיעין, ואז נוצר סיעור מוחות מתמשך. מדמים מצבים אמיתיים עם סממנים מעולם הפנטזיה וכדי לפתור את הדילמות והאתגרים שפוגשים בדרך – מעלים פתרונות. כל פתרון או פעולה שעליה מחליט השחקן יכולה להימדד על פי מידת הצלחתה. וכל שחקן מחליט להגיב אחר לאירוע. אם למשל הסיטואציה היא שדרקון ענקי מגיע ממערה – מה היית עושה? האחד יגיד שהוא היה רץ אליו עם חרב ועורף את ראשו, השני יגיד שהוא היה מתחבא בשיחים והשלישי יגיד שהוא היה מנסה לדבר איתו לפני שהוא תוקף אותו ולפי מה שהשחקנים מחליטים שהדרקון היה מגיב בוחנים עד כמה הפעולה שהשחקן החליט עליה הייתה אפקטיבית. הם לומדים מזה המון. המשחק מפתח יכולת חשיבה אסטרטגית וטאקטית. הרבה מהתלמידים שלי כשהתגייסו לצבא פנו ליחידות מובחרות ולמסלול פיקודי". 

באיזה עוד אופנים החוג משמש כלי להעצמה למשתתפים?

"בפורים אני עורך כנס מבוכים ודרקונים בשם "הינשודוב" זו השנה התשיעית במודיעין, ומגיעים אליו ילדים ובני נוער מרחבי הארץ. קבוצות נוער שונות עוזרות לי בארגון והכנה שלו, והקבוצה של יום שני במודיעין מובילים אותו, הם כתבו את התכנים, הם בונים את העלילה ויש להם תפקיד מאד פעיל בהפקת הכנס".

"מחזיק אותו כל השבוע"

אמו של א' מספרת כי בנה נבחר פעמיים במסגרת בית ספרו, עם מדצ"ים מתחומים אחרים, לעבור בין בתי ספר יסודיים ולספר על התחום שבו הם פועלים, "התלמידים היו צריכים להכין מצגת בת עשר דקות והוא עבר בין הכיתות וסיפר להם על העולם של מבוכים ודרקונים. זה היה מאד רציני. אם היו אומרים לי לפני מספר שנים שהוא יעשה כזה דבר לא הייתי מאמינה. הוא עבר תהליך משמעותי מהרגע שהוא נכנס לכיתת תקשורת בכיתה ו' ובמקביל הצטרף כשחקן לקבוצת מבוכים ודרקונים עם עידו. אני מברכת את עידו על מה שהוא עשה והחליט להפוך את בני למדריך. זה לא מובן מאליו. החוגים בימי שני, באחד הוא שחקן בשני הוא בחוג מדצ"ים – זה מה שמחזיק אותו כל השבוע. בשעות אחר הצהריים אין לו חברים שהוא מבלה איתם. מבחינה חברתית זה הדבר המשמעותי שיש לו".

עד כמה השינוי שחל בו משמעותי?

"כשהוא היה צעיר יותר הוא השתתף בחוגים שונים, קרמיקה, לגו הנדסי וחוגים אחרים אבל הוא לא התחבר לשם. החלק המרכזי של הלקות שלו הוא קושי ביצירת קשרים חברתיים, כשהוא התחיל לשחק במבוכים ורקונים עולם הפנטזיה קסם לו – יש לו עולם דמיון עשיר, בהתחלה היה לו קושי להתחבר לאחרים אבל עידו סייע והיה תחילה המתווך. גם העובדה שבניגוד לחוגי ספורט למשל או חוגים אחרים מדובר בקבוצות קטנות של 8-10 ילדים סייעה לו להרגיש יותר בנוח, ולאורך השנים הוא למד יותר על התחום. כמד"צ עידו לימד אותו איך לפנות לילדים בדרך שתביא לשיתוף פעולה מצידם. עכשיו, זו השנה השנייה, הוא מדריך גם דרך החוג וגם בבית הספר שלו, והילדים הקטנים יותר אותם הוא מדריך שם נשארים במיוחד אחרי שעות בית ספר ומחכים לפעילות איתו. זה מדהים בעיני". 

כתבות נוספות

שני חשודים נוספים נעצרו בפרשת הנער הנעדר

המשטרה הודיעה בסוף השבוע על מעצרם של שני חשודים נוספים, במקביל להארכת מעצרו של סלמון אברמוב מירושלים, החשוד במעורבות בפרשה. הוריו של קליינרמן: "סומכים על המשטרה שתבצע כל פעולה שצריך על מנת לאתר את מויישי"

עולם בצבעים

יעקב גילה, צייר ממודיעין, השיק לאחרונה תערוכה חדשה במרכז הרב תחומי: "אני מושפע מחלונות ראווה בניו-יורק, מטיול בולענים בים המלח, ממופע ריקוד"

זה עולה לנו

לאן נעלמה המחאה האותנטית? לא הכול ניתן לפתור באמצעות מחאה ברשתות החברתיות

עולם בצבעים

יעקב גילה, צייר ממודיעין, השיק לאחרונה תערוכה חדשה במרכז הרב תחומי: "אני מושפע מחלונות ראווה בניו-יורק, מטיול בולענים בים המלח, ממופע ריקוד"

המשך קריאה »