"אישה ממודיעין קמה בבוקר ולא שואלת במה ואיך תוכל לעזור בתקופה כל כך מאתגרת. אישה ממודיעין קמה בבוקר, ערה למתרחש, קשובה לליבה, אורזת את עצמה ומגיעה לקיבוץ בקצה הצפוני של הגליל המופגז, לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב – ללמד, להיות עם מתבגרים, לנטוע אמונה, סקרנות עם הרבה סבלנות, רוך, חמלה והומור. שואלי (אשה מיוחדת במינה עם שם מיוחד במינו), את אגדה. תודה מכל קהילת כפר סאלד".
את הפוסט המרגש הזה כתבו תושבי הקיבוץ הצפוני בתודה ובהוקרה לשואלי פסט ("שואלי זה קיצור וחיבור של שני שמות – שולמית ואלישבע, על שם הסבתות שהיו בשואה"), תושבת מודיעין, מורה במקצועה שלימדה בתיכון מו"ר במשך 25 שנים, שכבר חודש וחצי נמצאת בצפון ומלמדת את תלמידי התיכון והחטיבה של מועצה אזורית גליל עליון בבית ספר זמני שהוקם לאחרונה בראש פינה.
"מתחילת המלחמה אני מתנדבת בפול טיים ג'וב", סיפרה השבוע פסט למודיעין News, "עד שהגעתי לצפון הייתי בחמ"ל של גשר התמיכה לישראל שמספק ציוד למפונים, לכיתות הכוננות וליחידות צבאיות. באיזשהו שלב הרגשתי שכבר המפונים פחות צריכים סיוע, ובדיוק באותו זמן ראיתי פרויקט שנקרא 'חוזרים הביתה', שמסייע לתושבי הגליל לחזור לבתיהם. יצרתי איתם קשר, התגלגלתי מאחד לשני כי בתי הספר היו סגורים, וכל שבוע התקשרתי לאחראית לבדוק אם הם צריכים אותי".
לפני כחודש וחצי הגיעה התשובה לה חיכתה פסט. "בדיוק חזרתי מכיכר החטופים, ובעשר וחצי בלילה התקשרה אלי אחראית החינוך בכפר סאלד ושאלה אותי אם אני יכולה להגיע מחר. אמרתי 'בוודאי שאני יכולה להגיע מחר, אני רק צריכה מקום לישון בו'. היא חזרה אלי ואמרה 'יש לך דירה באירוח הכפרי בכפר סאלד. בואי'. ובאמת הגעתי ביום ראשון. הם קיבלו אותי בצורה מדהימה. הלימודים היו אמנם עדיין בזום, אבל כדי שהילדים ייפגשו הם פתחו במועדון מרכז והילדים מכיתה ט' עד י"ב הגיעו. כל אחד עם האוזניות שלו ישב והקשיב לשיעורים. הייתי שם שבועיים, ואז פתחו בחזרה את בית הספר בראש פינה".
בית ספר התיכון המקורי של מועצת גליל עליון נמצא בקיבוץ דפנה, אבל מאחר והוא מפונה נפתח לפני כשבועיים בית ספר זמני בראש פינה. כעת מחלקת פסט את זמנה בין מודיעין לצפון, ומלמדת אנגלית בחטיבה ובתיכון כמורה מן המניין. "אני נמצאת בצפון בימים ראשון, שני, שלישי וחצי מרביעי", היא מספרת, "וברביעי בצהריים אני נוסעת חזרה הביתה למודיעין, ישר לנכדים עד יום ראשון. מישהי שאלה אותי 'מה את עושה לעצמך?'. אמרתי לה 'אם אין מדינה, יש עם'. זה בדיוק מה שאני מרגישה. זה העם שלנו שהתגלה במלוא תפארתו במלחמה הזאת. ובאמת, הם כל כך מוקירי תודה וכל כך שמחים. כפר סאלד קיבלו אותי כל כך יפה ואני כבר מרגישה חלק מהם".
איך הילדים בצפון מרגישים בתקופה הזאת?
"לא פשוט. יש כאן ילדים שמגיעים לא מהבתים שלהם, אלא מהמקומות שהם פונו אליהם. קיבוצניקים שחיים היום בראש פינה או בטבריה. זה לא פשוט בכלל. אני מעריצה את הילדים האלה. תחשבי על ילדים שהם היום בכיתה י"א או י"ב. הם עברו לפני שלוש שנים את הקורונה, הייתה שנה אחת נורמלית ואז התחילה המלחמה, והם עדיין יושבים ולומדים. להעריץ את הכוחות שלהם. זה היה כל כך מרגש לראות אותם נפגשים שוב. ילדים שלא ראו אחד את השני שנה ואז נפגשו שוב. הם חזרו ללימודים רגילים, אין יותר זום, וזה כבר מעולה, אבל המצב לא פשוט כי יש ילדים שלא גרים בבית שלהם כבר שנה, או שאין להם בית בכלל כי הוא נהרס".
לא מלחיץ ללמד בצפון תחת האזעקות?
"בנו את בית הספר עם מלא מיגוניות, כי אין כמעט זמן התרעה, אבל למזלי עד עכשיו לא היו כמעט אזעקות בבית הספר, וגם היו יחסית מעט אזעקות בכפר סאלד. אבל יש בומים מטורפים כל הזמן. זה מצחיק כי זה כמו לגור ליד תחנת רכבת. באיזשהו שלב את מתרגלת. אני שומעת את הבומים וכבר יודעת שתיכף יהיו התרעות בטלוויזיה. אתה לומד להבדיל לפי הרעש מתי זה אנחנו ומתי זה הם. ויש גם מטוסים מעלינו כל הזמן".
איך הילדים קיבלו אותך?
"הם מאוד מתרגשים ושמחים וקיבלו אותי מאוד בחמימות, אבל הם עדיין ילדים. זה עשה לי טוב על הנשמה שעם כל מה שהם עברו הם עדיין נשארו ילדים. נכנסתי להוראה בקלות, זה כמו לדעת לשחות. אף פעם לא שוכחים. נכנסתי לכיתה והכל חזר אליי. מסתבר שאתה לא נעשה חלוד".
מה הילדים מספרים על מה שעובר עליהם?
"הם מדברים על התחושות שלהם, מדברים על זה שאין לחלק מהם בית. רובם מאוד רוצים לחזור לבית האמיתי שלהם, בעיקר אלה שפונו מהקיבוצים. במועצה האזורית גליל עליון יש שמונה יישובים שלא פונו ושבעה יישובים שכן התפנו. זה תלוי מרחק מהגבול. כפר סאלד למשל, לא פונה בגלל הפרש של 300 מטר מהמרחק שקבעו לפינוי, למרות שהם באותו קו של קריית שמונה. בכפר סאלד חלק עזבו וחלק חזרו. חלק עם ילדים צעירים יסיימו את שנת הלימודים ויחזרו לקיבוץ וחלק לא יחזרו בכלל. בכפר סאלד אומרים שמזל שהם לא התפנו, כי הקהילה כקהילה לא התפרקה. יש יישובים אחרים שהתפנו ובהם הקהילות התפרקו".
