"בעוד שנה הוא יחזור לפה בריא"

ערן קמינסקי

לאחר השלמת גיוס הסכום הדרוש להטסת רווה לב בן ה-8 לטיפול מיוחד בארצות הברית, מספרת אימו רעות, שהחלימה בעצמה ממחלת הסרטן לפני שבע שנים, על הדרך המורכבת שעברו בני המשפחה ועל ההחלטה לדבוק בטוב

(צילום: פרטי)

כל מי שהתמודד עם מחלת הסרטן יודע עד כמה מורכבת המציאות החדשה אליה נקלע כך לפתע. כאב, תסכול ופחד, כל אלו הם חלק ממנעד הרגשות אותו חווים החולים ובני משפחותיהם, הנעים לאורך חודשים ושנים בין תקווה לייאוש.

מי שעומדים בשנתיים האחרונות בעיצומו של מסע מורכב שכזה הם בני משפחת לב ממודיעין, שיצאו השבוע בקמפיין גיוס תרומות בסך 4 מיליון שקל בניסיון להטיס את בנם רווה, שחלה בסרטן נדיר לפני כשנתיים, לטיפולים במרכז רפואי ייחודי בארצות הברית במה שנראה כהזדמנות האחרונה להציל את חייו של הילד בן ה-8.

בשיחה עם מודיעין NEWS השבוע מספרת רעות, אימו של רווה שהחלימה בעצמה מסרטן השד לפני מספר שנים, על הדרך הייחודית שלהם להתמודד עם כל אותם רגשות לא פשוטים ועל ההחלטה המשפחתית לדבוק בטוב ולעבור את זה יחד.

כשהילד שלך הופך לסיעודי

כאמור, לפני כשנתיים התגלה גידול ברגלו של רווה, שהפסיק מאז לעבור תשעה ניתוחים וסבבי כימותרפיה. יחד איתו עוברים את המסע הזה הוריו רעות ואיתי, והאחים עילאי בן ה-16, יהלי בת ה-13 ובארי בן 11.

"רווה חלה בסרטן מסוג אוסטאוסרקומה, שזה סרטן של העצם שמתגלה בדרך כלל בגפיים. אצל רווה זה התיישב על הירך ועל חלק מהברך. זה התחיל כשכאבה לו הרגל וקבענו לו תור לאורתופד. עוד באותו ערב הוא שלח אותנו לצילום והורה לנו לחזור אליו עם הצילום כדי שיידע אם לשלוח אותנו ל-סי.טי או ל-MRI. שם כבר הבנתי שמשהו לא בסדר. שבע שנים קודם הייתי עם סרטן שד, ואני יודעת שכשמפנים לצילומים כאלו אז אחת הסיבות היא לבדוק אם יש שם גידול. למחרת בבוקר במרפאת הילדים, זה יום לפני ערב יום כיפור, חזרנו אליה עם התשובות של הצילום והיא התקשרה למפענח הצילומים. ראיתי את הפנים שלה והבנו שזה לא טוב. במיון בבית חולים דנה כבר עברנו את יום כיפור ותוך שבועיים רווה עבר את כל הבדיקות ונכנס לטיפול ראשון. בתוך שבועיים הוא הפך מילד שרץ ומשתולל לילד סיעודי בכיסא גלגלים".

איך מעבדים בשורה כזו?

"וואו, זו שאלה שאתה שואל את עצמך כהורה בכל שלב שאנחנו עוברים. איך מבשרים לילד, וגם לאחים שלו, שצריך להמשיך בבדיקות, איך מבשרים לו שזה גידול ממאיר, איך אומרים שהוא צריך לעבור כימו וניתוח וכן הלאה. במשך השנתיים האלו גילינו שהאמת היא הדרך שמתאימה לרווה. בשלב מסויים הכניסו את רווה לניתוח חירום, בו הוציאו לו את הגידול מהרגל, ולא הספיקו להזמין משתל ברך ולכן רווה פשוט התעורר עם רגל ישרה, בלי ברך למעשה עד היום. זו הייתה הפעם היחידה שלא סיפרנו לו את האמת, וזו הייתה טעות שנשבענו שכמה שהדברים יהיו קשים, כמו עכשיו שמצאו גרורות בריאות, עדיף לומר את האמת ולהתמודד איתה".

איך רווה התמודד עם הסיטואציה החדשה?

"לפני שנסענו למיון בפעם הראשונה אספנו את כל הילדים מבית ספר ואמרנו להם שיש משהו לא ברור שצריך להמשיך ולבדוק בבית חולים. היה איזה שלב שהיינו צריכים להיכנס עם רווה לאשפוז יום, וכשחזרנו הביתה ראיתי את רווה קצת עצוב ושאלתי מה קרה. הוא ענה שראה את כל הילדים הקירחים ושאל אם גם הוא יהיה קירח".

נשמע כמו רגע שובר לב.

"כן. רווה, בחושים שלו, יודע להילחם. יש לו תובנות מאוד מעניינות על החיים, כך גילינו בשנתיים האלו. הוא בן הזקונים ותמיד התייחסו אליו כ"מרשמלו", שעוטפים ומגוננים, ופתאום גילינו ילד עם כוחות ועוצמות שלא מהעולם הזה. ילד שהרבה פעמים נותן לנו את הכוח והוא המורה שלנו להרבה מאוד דברים".

איך נראית ההתמודדות בתקופה הראשונית?

"הכל היה מאוד פתאומי ומהר מאוד הוא התחיל להתעורר בלילות עם כאבים מאוד חזקים ונזקק למשככי כאבים חזקים. הוא עבר טיפול אחד ועוד אחד, כשכל פעם הוא מאושפז לכמה ימים ואסור לו לצאת מהמחלקה. איתי ואני היינו לידו בכל לילה והיינו מתחלפים בבקרים וממשיכים ישר לעבודה. עטפו אותנו בעבודה והמשפחה בהמון אהבה ונתנו לנו כל מה שהיה צריך. גם החברים והאוהבים מסביב. זה מטורף, כי בעצם בתוך שבועיים ממשפחה רגילה שעסוקה בעבודה ולימודים וחוגים, הפכנו למשפחה שנוסעת כל יום לאיכילוב והמחלקה הופכת להיות הבית השני. איך הסתגלנו? אצל כל משפחה זה שונה, יש את ההלם והכאב ואז נכנסים לתלם, אבל לאיתי ולי היה מאוד חשוב שתהיה דמות קבועה עם הילדים וחמותי הייתה פה איתם בכל ימי האשפוז. עשינו שלוש אמונות שאנחנו מחזיקים בהן עד היום: להיות ביחד, בשמחה, ובאהבה. אלו שלושת הדברים הכי חשובים".

איך הסתגלו למציאות החדשה האחים של רווה?

"כשרווה היה מאושפז הם כל הזמן היו בקשר איתו בטלפון ובוואטספ, גם אם הוא היה גמור ועייף. בארי היה מצייר לו ציורים ויהלי הייתי מכינה לו דברים. במחלקה ידעו שהאחים של רווה הם הכוח שלו, ובשבתות שהוא היה מאושפז ארגנו לנו חדר לבד והילדים היו מגיעים עם אוכל, עושים קבלת שבת מסביב למיטה שלו ויושבים סביבו עד 11 בלילה. בבוקר שוב היינו קמים מוקדם ומגיעים אליו ונמצאים איתו עד הלילה כדי שנעשה שבתות ביחד. הילדים כנראה ספגו את זה מאיתנו והיו מאוד איתו, מאוד מחוברים אליו. אפילו עכשיו, אנחנו יודעים שהנסיעה לארצות הברית תהיה לתקופה ממושכת. עילאי הוא מדריך בצופים ולומד וילד מאוד פעיל, והצעתי לו שיישאר בבית עם סבתא שלו. הוא אמר שהוא בא איתנו. מבחינתי זה אומר הכל, זה אומר ביחד. לאורך כל התקופה הזאת זה לא היה בית עצוב, עם כל הקושי".

אין עוד אפשרות חוץ מהחלמה

כאמור, קמפיין גיוס התרומות נועד להטיס את רווה למרכז רפואי ייחודי ביוסטון, טקסס, אליו מגיעים ילדים רבים במצב דומה. "הסרטן הזה הוא נדיר יחסית ובעייתי. רווה גם קיבל את זה בגיל ממש צעיר, שזה בכלל נדיר. בארצות הברית הם רואים הרבה ילדים עם סוג הסרטן הזה, והמרכז הרפואי ביוסטון עובד אחרת. הם עובדים מחוץ לפרוטוקול הרפואי, עם ניסויים קליניים. הבעיה היא שהביטוח לא מכסה הכל. העלויות שם מאוד גבוהות. רק הבדיקה עולה עשרות אלפי דולרים, ועוד צריך להגיע ולשהות שם. רק אחרי הבדיקה שלהם נדע בדיוק מה הם יכולים לעשות. יש שם עשרות ילדים שדומים לרווה, ובזכות זה הם יכולים לעשות הרבה יותר מחקרים וניסויים וזו המטרה, שהוא יחזור לפה בעוד שנה בריא ועל הרגליים. אנחנו לא רואים אפשרות אחרת".

ובכל זאת, איך מדחיקים את הפחד שזה לא יעבוד?

"אומרים שמפחדים מהפחד. אתה יודע, מי שעבר סרטן או שראה קרוב משפחה חולה, מכיר את הפחד התהומי ומבין עוד משהו. למדנו, ואנחנו אומרים את זה גם לרווה וגם לילדים, שכל יום שאנחנו פה ביחד ונהנים מהאהבה והשמחה, גם אם הילדים רבים לפעמים, כל יום שאני קמה בבוקר ורואה את הילדים שלי אתי ואני הולכת לישון בהודייה אני אומרת תודה. זה הדבר הכי קשה בעולם להיות הורה לילד שמתמודד עם סרטן. זה הדבר הכי מפחיד שיכול להיות. אתה בעצם רק יכול להיות לידו, אתה לא יכול לכאוב את הכאב במקומו. זאת התמודדות רגשית מאוד גדולה. לחשוב מה יכול לקרות? ילד יכול גם לחצות את הכביש ולהידרס. אנחנו לא מתעסקים בזה אלא רק בטוב ובעכשיו. להגיד לך שזה קל? זה הכי קשה שיש. אתה רוצה לשמור ולהגן על הילד שלך מהכאב והצער של העולם הזה, אבל אנחנו לגמרי אופטימיים ומחפשים את המרפא הנכון שיעזור לנו. אנחנו נוסעים כי אין לנו ברירה אחרת. זה הסיכוי שלנו להציל אותו".

כאמור, מהלך גיוס התרומות החל בקמפיין ברשתות החברתיות שסחף את הגולשים. את התוצאות ניתן היה לראות כבר למחרת, כאשר בתוך מעט יותר מיממה נאספו קרוב ל-1.2 מיליון שקל שתרמו אלפי גולשים, ולמחרת כבר כבר עמד הסכום שנאסף על למעלה מ-3 מיליון שקל וביום שלישי כבר הושלם גיוס הסכום כולו. "זה מטורף", סיפרה השבוע רעות. "אני משמונה וחצי בבוקר עם הטלפון ביד. זה כל כך מרגש ומחמם את הלב, זה פשוט מטורף".

2036-08-12 02:24:00
2036-08-12 02:24:00

כתבות נוספות

ועכשיו למאני טיים

עירוני מודיעין הפסידה לנתיבות, מובילת הטבלה, אבל הבטיחה את מקומה בפלייאוף ותחכה כעת לראות מי יהיו היריבות במאבק על העלייה

בריא וצבעוני

השבוע במדור: מרק כתום חורפי עם טוויסט מרענן, וירקות פריכים בטעמים מפתיעים

צפוף פה, צפוף

חודשיים אחרי הפתיחה החגיגית של מועדון הגריי במע"ר ומבקרים רבים במקום מדווחים על צפיפות בלתי נסבלת: "אי אפשר לזוז, אפילו המלצרים לא מצליחים להגיע לשולחנות" • בעלי המועדון: "נמשיך להביא מוזיקה ותרבות איכותית שישמחו את תושבי מודיעין"

ועכשיו למאני טיים

עירוני מודיעין הפסידה לנתיבות, מובילת הטבלה, אבל הבטיחה את מקומה בפלייאוף ותחכה כעת לראות מי יהיו היריבות במאבק על העלייה

המשך קריאה »

צפוף פה, צפוף

חודשיים אחרי הפתיחה החגיגית של מועדון הגריי במע"ר ומבקרים רבים במקום מדווחים על צפיפות בלתי נסבלת: "אי אפשר לזוז, אפילו המלצרים לא מצליחים להגיע לשולחנות" • בעלי המועדון: "נמשיך להביא מוזיקה ותרבות איכותית שישמחו את תושבי מודיעין"

המשך קריאה »

שיטפון של מאומתים

מספר המאובחנים חיובי לקורונה זינק השבוע ועומד על 4,489, כשקרוב ל-1,300 מהם תלמידי מערכת החינוך • תושב אחד מאושפז במצב קשה ובעירייה חידשו את מתווה החירום לסיוע לקשישי העיר

המשך קריאה »

המכה החמישית

אמנם שר האוצר טען כי בתי העסק במודיעין מלאים עד אפס מקום, אולם בשטח תמונת המצב שונה לגמרי ובעלי העסקים בעיר מדווחים על ירידה של עד ל-80% בתנועת הלקוחות: "אנשים מפחדים להגיע. אנחנו משאירים את העובדים בבית וחיים מהחסכונות" • ויש גם מי שמרוויח מהמצב

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך