בקונסרבטוריון העירוני במודיעין מתקשים לעכל השבוע את הבשורה על מותה של המורה לכינור הדס תפוחי, שנהרגה בתאונת דרכים ביום ראשון
בקונסרבטוריון העירוני במודיעין התקשו השבוע לעכל את הבשורה הקשה על מותה של הדס תפוחי בתאונת דרכים, שלימדה נגינה בכינור במהלך חמש השנים האחרונות.
תפוחי בת ה-30, אם לארבעה, נהרגה ביום ראשון בתאונת דרכים בכביש 465, בסמוך ליישוב עטרת בו התגוררה. התאונה התרחשה כאשר תפוחי התנגשה במשאית מסיבות לא ברורות. צוות מד"א בסיוע כוח רפואה של צה"ל העניק לה טיפול רפואי, כשהיא מורדמת ומונשמת עם פגיעה רב-מערכתית, אך לבסוף נאלצו לקבוע את מותה. חובש רפואת חירום במד"א, ארי רוזנשטיין, סיפר: "חלפתי במקום עם הרכב כאשר לפתע שמעתי רעש חזק וראיתי במראה עשן ואבק רב. מיד הסתובבתי עם הרכב בחזרה והגעתי למקום התאונה. נהגת הרכב הפרטי נלכדה ברכבה כשהיא מחוסרת הכרה וסובלת מפגיעה רב מערכתית קשה מאוד".
מלבד עבודתה בקונסרבטוריון העירוני במודיעין ניהלה תפוחי את פרויקט "מנגנים בבנימין" מטעם מתנ"ס המועצה האזורית.
ביום שני השבוע נסעו מרבית צוות המורים והנהלת הקונסרבטוריון להלווייתה של תפוחי, שהובאה למנוחות בבית העלמין בפתח תקווה. רונית כהן, מנהלת הקונסרבטוריון, סיפרה למודיעין NEWS על תפוחי ועל התחושות הקשות במרכז המוזיקה העירוני: "אנחנו כרגע בשבר גדול, זה מאוד קשה. הדס הייתה מאוד צעירה, לימדה אצלנו כינור והייתה בחורה שקטה וצנועה, נחבאת אל הכלים. אתמול הספידו אותה וכל מי שדיבר אמר את מה שהכרנו. היה לה חיוך מבוייש, אבל כשהיא רצתה לומר משהו חשוב היא אמרה את זה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. היא הייתה מאוד משמעותית אצלנו, מאוד אהובה על ההורים והתלמידים. היא גם הייתה נשארת בערבים לנגן איתנו בהרכב המוזיקלי שלנו. היא הייתה נשארת עד מאוחר ולא וויתרה על זה".
איך התלמידים שלה מקבלים את הבשורה?
"התלמידים שלה הם ילדים צעירים. אתמול דיברתי עם ההורים והבנתי שמאוד מאוד קשה לכולם. אני מקבלת טלפונים מהורים שהילדים שלהם למדו אצלה וכולם המומים. אמרה לי אתמול אימא של תלמידה יותר בוגרת שלה, שאמרה שהיא לא יודעת איך תיגע שוב בכינור. זה שבר נוראי. בגלל שהדס הייתה צעירה אז הקירבה שלה לתלמידים הייתה מאוד משמעותית, היא הייתה ממש חברה שלהם. היא לא באה מהאסכולה של הקשיחות והדרישה להישגים, אלא הייתה יותר רכה וזורמת עם הילדים. היא הייתה כולה טוב וזה הקרין גם על הדרך בה לימדה".
יש כבר מחשבות איך להנציח אותה?
"זה מוקדם מדי, עוד לא חשבנו על זה. אני מניחה שאולי נעשה משהו משותף עם המשפחה, אולי להביא ילדים שינגנו בשלושים. אני מניחה שגם אנחנו נרים איזה ערב לזכרה, אבל אני עוד לא שם. אני עוד לא מעכלת אותה בכלל שלא אפגוש אותה היום אחרי הצהריים. זה לא נתפס, כולנו המומים".
מנכ"ל עמותת סחלבים, מיקי בר, הוסיף: "הדס לימדה אצלנו כינור במשך 5 שנים ותרמה רבות לילדים שלימדה ואהבו אותה. אנו שולחים תנחומים ומשתתפים בצער המשפחה על לכתה בטרם עת".