כדור הארץ לסא"ל גיסלר. האם שומע?

סא"ל אבי גיסלר מחיל התיקשוב (מה שפעם היה "חיל הקשר והאלקטרוניקה") הוא אחד האנשים הכי פחות מוכרים בצה"ל וטוב שכך. למעשה, האיש שמתגורר במודיעין משנת 1995 נחשף כאן בפעם הראשונה, כי ממש עכשיו, כלומר השבוע, כשהוא באמצע שנות הארבעים שלו, הוא פורש לגימלאות מצה"ל ויוצא לאזרחות. אחרי שבמשך די הרבה שנים הוא ידע באמצעים טכניים אלקטרוניים, ועוד כמה שאסור עוד לפרט, לשבש בלא מעט הזדמנויות את פעילות האויב כלפי ישראל.

ראיון פרישה זו הזדמנות פז לשמוע קצת על מה שנעשה בעבר החשוך והמוסתר של אמצעי הלוחמה המיוחדים שצה"ל משתמש בהם, מה גם שהוא תושב מודיעין.

להיות בקשר בעורף האויב

במלחמת לבנון השניה עשו הלוויינים של צה"ל את טבילת האש המבצעית הראשונה שלהם ומאז מגמת השימוש בלוויינים בצבא, מזנקת בכל שנה בעקומה חדה כלפי מעלה. היתרונות ברורים: אם עד אז תקשורת חסומה ומכשולים טופוגרפיים, הגבילו תנועת כוחות למקומות שבהם יש קליטה, הרי שמרגע שהלוויינים נכנסו לשירות, המגבלות הוסרו, צה"ל יכול לפעול בכל מקום, מבלי הצורך להיות תלוי במזג האוויר, לתחנת תיווך למיניהן, במתקני תקשורת ואנטנות גבוהות שעל פסגות ההרים.

נתחיל בבסיס – בשביל מה צה"ל צריך לוויינים בכלל?

"אנחנו משתמשים הרבה בלוויינים ולהרבה מטרות, אבל עיקר העבודה של לוויינים היום בצה"ל היא מתן אפשרות לתקשורת בין יחידות, ברמה שלא היתה עד לפני שהתחלנו להשתמש בהם".

למה?

"כי הקשר הקלאסי עבד תמיד על צורך בנקודות גובה של אנטנות כדי שניתן יהיה לקלוט ולשדר למקומות אחרים, לכן אם יחידה קטנה, נניח כוח מיוחד, נע בחשאי בתוך ואדי לכיוון בסיס האויב, נניח בלבנון, תהיה לו בעיית קשר קשה בתוך ערוץ הנחל העמוק, פשוט לא תהיה קליטה. הלוויינים פתרו את זה".

לוויינים זה לא מוצר שקיים במספרים גדולים לכן גם יחידות קטנות לא ממש מגיעות לעשות שימוש בהם. זה נכון?

"תתפלא, זה נכון שאין לנו לוויינים במספרים כמו למשל לארצות הברית, אבל גם אין לנו רק לוויין אחד. הלוויינים שלנו היום יכולים להכיל הרבה מאד ערוצים, לכן אם סיירת מטכ"ל נעה בשטח אוייב, יש לה לוויין תקשורת שמחבר אותה ממש למי שצריך ובזמן אמת".

אבל להתבסס על לוויינים זה קצת מסוכן, כי בכל זאת הם משייטים להם בחלל בגובה רב, חשופים לפגיעות, בלי יכולת הגנה עליהם…

"הלוויינים לא נפגעים כל כך מהר, אפשר להיות רגועים, אני לא מכיר מקרה שבו מדינה פגעה בלוויין של מדינה אחרת".

אבל אם במקרה של הידרדרות ביטחונית באזורנו הרוסים יחליטו לפגוע בלוויינים שלנו?

 "אני חוזר ואומר שזה לא כל כך פשוט. ללוויינים שלנו יש שרידות גבוהה מאד, וגם אם חלק מהלוויין יוצא מכלל פעילות, ניתן עדיין לתפעל את הלוויין מבחינה מבצעית".

פרוייקט "מלחמת הכוכבים" של ארצות הברית היה מבוסס על לוויינים ולייזרים שיורים ומשמידים אותם בחלל הרחוק. כמה מזה נכון?

"זה היה רק בסרטים. בפועל, 'מלחמת הכוכבים' לא יצאה לדרך ולא ירו על שום לוויין. לא האמריקנים ולא הרוסים. בחלל כולם חיים ביחד".

תקשורת לוויינית לכל לוחם

אתה רואה בשימוש בלוויינים כמהפכה ביכולת הצבאית המבצעית?

"לא יודע אם המילה היא מהפכה אבל יש שינוי גדול מאד. אם פעם השימוש בלוויינים היה שמור רק למבצעים מיוחדים, הרי שאנחנו נכנסים לעידן שבו כל מ"פ בצבא וכל מטוס חיל אויר, יעשה שימוש בתקשורת לוויינים על בסיס שוטף".

ומה יעשו הכוחות המיוחדים שנכנסים לעומק שטח האויב מבחינת הקשר שלהם?

"יש היום היערכות לכניסת מערכות לווייניות נישאות שחיילים ישאו על גבם וזה יאפשר קליטה ושידור מטווחים רחוקים מאד בעומק השטח ומתוך ערוצי נחלים עמוקים, בצורה חלקה ואיכותית".

ברשות צה"ל עומדים כיום מאות אתרי קשר שמספקים תקשורת לכוחות, מאילת ועד החרמון. עם זאת, אזורים "בעייתיים" מבחינה טופוגרפית, כמו עמקים וגאיות, עלולים להיוותר ללא כיסוי תקשורתי ובכך מהווים כר פורה לניסיונות חדירה מצד גורמים עוינים. כאן נכנס לתמונה תחום התקשורת הלוויינית, והמערכת החדשה שתוטמע בקרוב בכוחות לוחמים.

למעשה, הפיתוח החדש, שאת שמו לא ניתן לפרסם, יאפשר ללוחם להרכיב צלחת לווין קטנה בשטח, שיכולה לתקשר עם הלוויין בחלל. התקשורת הלוויינית תאפשר לכוחות לקבל מידע, פקודות ותקשורת כמעט מכל סוג שהוא באופן מהיר, מאובטח ומוצפן. המערכת נחנכה לראשונה בתרגיל רחב היקף בפיקוד המרכז לפני מספר חודשים, ונבחנה מאז במספר תרגילים.

גיסלר. "לא יודע אם המילה היא מהפכה אבל יש שינוי גדול מאד"

אבי גיסלר בתפקידו עד לפרישתו היה ראש ענף מל"ת, כלומר "ענף מערכות תקשורת ולוויינים", כשבאחריותו למעשה כל נושא השימוש בלוויינים בצה"ל. בין השאר גם הפיתוח הטכני של תחנות הקרקע של הלוויינים. אלה הטרמינלים שאמורים להעביר את השידור בצורה החלקה ביותר.

"משימות אלה נעשות בדרך כלל על-ידי חברות אזרחיות כמו 'גילת לוויינים' או אלביט שעובדים עבור הצבא", הוא מסביר. "אנחנו מגישים להם דרישות לגבי התכונות שאנחנו מבקשים שיהיו ללוויין ומקבלים את המוצר".

לפני שקיבל את ענף הלוויינים תחת אחריותו היה גיסלר נציג חיל התיקשוב בארצות הברית. וכשאני מתפלא מדוע צריך נספח לנושאי תיקשוב בארצות הברית אומר גילסר: "האתגרים המבצעיים של האמריקנים ושלנו די דומים".

באמת? אם מפקד הצבא צריך לדבר מוושינגטון עם מפקד נושאת מטוסים ליד יפאן, אני מבין שהוא צריך לוויין כדי לעבור בשידור חצי עולם. אבל אנחנו?

"כן, ואני לא מדבר רק על נושאות מטוסים אמריקניות, לאמריקנים ולבריטים יש בעיות תקשורת סבוכות בזירות שבהן הם נלחמים באפגניסטאן ובעיראק ובעיקר שם הם צריכים תקשורת מבצעית בזמן אמת וברמה גבוהה ולכן משתמשים הרבה בלוויינים".

ואיך זה עוזר לנו?

"יש הרבה חילופי ידע ובכלל מידע בתחום בין ארצות הברית וישראל, אנחנו גם מבצעים ביחד מחקרים בתחום, אנחנו תרמנו להם את הניסיון המבצעי העשיר שלנו ובחלק מהפלטפורמות שיש לנו, נמצאות יכולות מתקדמות מאד".

האלקטרוניקה של "צבע אדום"

בתוך התחום  הרחב שבו עוסק סא"ל גיסלר נמצא גם מערך הלוחמה האלקטרונית של חיל התיקשוב, שתפקידו לשבש באמצעים כאלה ואחרים את השידורים של האויב, כך שלא יוכל להעביר נתונים, מידע והוראות בצורה יעילה בשטח.

במה זה בא לידי ביטוי אצלנו בזירה?

"בוא נאמר כך: היו כבר חוליות משגרי קאסם בעזה שממש דקה לפני שיגור הקאסם כשהם המתינו לפקודה לאן לירות את הטיל, היתה דממה באוויר והשיגור לא בוצע".

חשבתי שחיל האוויר עושה את זה…

"חיל האוויר אחראי על אמצעי היירוט, כמו כיפת ברזל ועוד אמצעים, פיקוד העורף אחראי על מערכת ההתרעה של 'צבע אדום' ואנחנו, חיל התיקשוב, אחראים על חסימת התשדורות של האויב. זהו שילוב קלאסי של זרועות וכוחות למשימה אחת".

סא"ל גיסלר הסביר עוד כי ליחידה שלו יש מעורבות גם ב"צבע אדום" ששייך לפיקוד העורף: "אנחנו בנינו והשתלנו במערכת 'צבע אדום' את החיישנים. אלה אותם סנסורים חלקם אלקטרו-אופטיים שמזהים את הירי ומפעילים אוטומטית את מערכת הכריזה של 'צבע אדום' ומזהירה את האזרחים מרקטה שמתקרבת. זה עניין של חלקיקי שניות שהסנסורים מזהים את הירי והכריזה 'צבע אדום' יוצאת לאוויר".

הפרוייקט החשוב ביותר לקראת הפרישה היה 'ברק כתום' של פיקוד העורף

מטבע הדברים מרבית מבצעי יחידת הלוחמה האלקטרונית חסויים ואי אפשר לדבר עליהם, בגדול, הל"א (לוחמה אלקטרונית) עושים 'חור בראש' לאויב ובעצם מנטרלים אותו בצורה כזאת או אחרת. אבל לא רק לוויינים וקסאמים מעסיקים את גיסלר. אולי הפרוייקט החשוב ביותר שלו לקראת הפרישה היה פרוייקט 'ברק כתום' של פיקוד העורף, שנועד לחבר בין כל גורמי החירום של מדינת ישראל ש"ידברו בשפה אחת בקשר ולא כמו שהיה במלחמת המפרץ כשכוחות צה"ל והמשטרה או מד"א לא יכלו לתקשר זה עם זה אלא רק דרך מימסרים ותיווך, כי מערכות הקשר שלהם עבדו בצורות שונות ובתחומי תדרים שונים".

"היום", אומר גיסלר, "ברק כתום מאפשר להכניס את כל גורמי החירום בשידור אחד ובשפה אחת, זה חשוב מאד כי לפעמים כל שניה חשובה, אם  כשנופל טיל על שדרות או שבניין קורס איפשהו. מערכת 'ברק כתום' היא מתוצרת חברת מוטורולה, שסיפקה במשך שנים רבות חלק גדול ממכשירי הקשר של הצבא ושל אירגוני החירום בעיקר פיקוד העורף".

עוד פרוייקט שגיסלר היה מעורב בו מאד הוא פרויקט הסלולר שמחליף את "ורד הרים". זהו מכשיר טלפון סלולרי צבאי, דומה מאד לאייפון, אבל גם מסוגל להצפין שיחות. כלומר אם מג"ד ירצה לתדרך את המ"פים שלו בשטח, הוא פשוט יוכל להעלות אותם לשיחת ועידה על הסלולר שלו ולדבר איתם חופשי חופשי מבלי להקפיד על בטחון שדה, לעומת המצב היום שהוא הרבה יותר מורכב.

מי שזכתה במכרז בהיקף של 100 מיליון דולר לספק לצה"ל את מכשירי הסלולר המיוחדים האלה היא מוטורולה, "המטרה שלנו היתה לקחת מהשוק האזרחי את הרכיבים המתקדמים, למשל של האייפון 5 ולהוסיף לזה יכולות הצפנה מה שאין היום לאייפון, וכך עם מכשיר סלולאר, כל מפקד הוא משתמש תקשורת מבצעית לכל דבר".

מה זה אומר, שמכשירי הקשר הסטנדרטיים הולכים ונעלמים?

"לא בדיוק. עד לפני חמש עשרה שנים צה"ל נלחם בלי סלולר בכלל. תמיד יצטרכו גם את מכשירי הקשר. אבל עם 'ורד הרים' התקשורת תהיה הרבה יותר קלה וזמינה".

במקרה חירום מערכות הסלולר נופלות. אז מה עשינו בזה?

"מערכות הסלולר האזרחיות נופלות במקרה חירום, כי עשרות אלפי מנויים מתקשרים בפרק זמן קצר והמרכזיות קורסות. ברשת הצבאית זה לא יקרה. מערכת 'ורד הרים' החדשה בנויה לעבוד גם כשיש עומס אדיר על המערכת".

מה היכולות שלה?

"היא מצפינה תשדורות. אפשר לשלוח משדה הקרב מיילים מוצפנים, סמסים, יש לה מסך מגע רחב, היא מאד עמידה לתנאי קרב קשים כמו חול אבק ומים, ויש לה סוללה שמסוגלת לעבודה מאות שעות".

ומי יקבל את המכשיר הזה?

"התקווה שלי ש'ורד הרים' החדשה – שזה כמובן לא שמה הרשמי ושתגיע בעוד כשנה וחצי שנתיים לצה"ל – תגיע לנקודת קצה אצל המפקד הבודד. כלומר עד לרמת מפקד המחלקה, כך שהשליטה בכוחות תהיה מלאה".

פושט מדים, נשאר בעסק

כעת אתה פורש מצה"ל. זה לא קצת מוקדם?

"לא. בכל שנות שירותי בתחום הייתי שותף בהרבה מאד פרויקטים מרכזיים של הצבא ועל כך גאוותי. כבר אמרו לי שיש לי טביעת אצבעות בהרבה פרויקטים. אני מניח שאעבור למגזר האזרחי ואעבוד בתחום דומה למה שעשיתי בצבא, אם כי  זה יהיה במערכת האזרחית, אבל בודאי במשהו שקשור לעולם התיקשוב והלוויינים. אני מהנדס אלקטרוניקה במקצועי, כך שהעיסוק שלי יהיה ודאי מעין המשכיות למה שעשיתי בצבא".

איך הגעת למודיעין?

"אני חיפאי במקור ואשתי ירושלמית, אז התפשרנו באמצע. אנחנו מראשוני מודיעין. עברנו לכאן בשנת 1995 והעיר מאד מאד מצאה חן בעיננו. החלטנו לקנות כאן דירה בעיקר בגלל מחירי הנדל"ן השפויים שהיו אז ולא מצטערים לרגע על ההחלטה". 

כתבות נוספות

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

שנת שיא

רגע לאחר סיומה של שנת 2021 חושפים מתווכי הנדל"ן המקומיים את העסקאות הגדולות של השנה: וילה במכבים שנמכרה בקרוב ל-9 מיליון שקל, עסקת השיא לדירת 3 חדרים והדירה הכי יקרה במגדלי דמרי

המשך קריאה »

חותכים את התור

מתחם בדיקות נוסף החל לפעול בעיר, בחניית הספריה העירונית, ובעירייה מקווים כי יחד עם השקת מתחם הדרייב אין בפארק הטכנולוגי יצומצמו העומסים הכבדים שנרשמו בשבוע שעבר

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך