כלב גם נושך

טלי זהבי מתקשה להתאושש מסצנת האימה שנחתה עליה בבוקרו של יום אביבי לפני שבועות ספורים. כהרגלה צעדה זהבי במסלול קבוע, בשביל העולה במקביל לכביש היציאה מרעות לכוון מנחת המסוקים. לפתע הגיחו שני כלבי בוקסר ותקפו אותה בדרכה. "השעה היתה מעט לפני 7 בבוקר ואני צעדתי עם האזניות לראשי במסלול ההליכה הקבוע שלי" היא מספרת, "אני זוכרת שמאד נהניתי ממזג האוויר האביבי, השמים היו כחולים והייתה המון פריחה מסביב, מין ניגוד מטורף למה שקרה אחר-כך. כשהתחלתי ללכת בשביל לכוון המנחת ראיתי שני כלבי בוקסר רצים לקראתי מכוון גבעת הברושים שמעליי. היות והם היו רחוקים לא התייחסתי אליהם. אני גם לא מפחדת מכלבים, במשך שנים גידלנו בבית כלב ולכן כלבים לא מרתיעים אותי. המשכתי בצעידה והכלבים שעטו לעברי. כשהם הגיעו אליי הם לפתע התנפלו עליי, העיפו אותי ולא עזבו אותי. מצאתי את עצמי שרועה על השביל, מגוננת עם הידיים על הפנים. הם העיפו מעליי את משקפי הראייה ועם הציפורניים שלהם בטשו בכל גופי ולא איפשרו לי לזוז. הכלבים נבחו ונהמו ואני הייתי מבוהלת מאד.

"הם לא עושים כלום"

ברקע שמעה זהבי את בעלת הכלבים מתקרבת וצועקת לה 'אל תפחדי הם לא עושים כלום'… "לא הצלחתי לראות דבר אבל צעקתי לה 'תקחי אותם ממני'. נגרמו לי שריטות בכל הגוף, חתך עמוק מתחת לעפעף וכתוצאה ממנו התמלאתי כולי דם והכלבים שהריחו את הדם לא הירפו. אני לא יודעת לתאר בדיוק את מראה הכלבים אבל אני יכולה לתאר את העיניים שלהם: היה להם מבט של חיית פרא. הזמן נראה לי כמו נצח עד שהאשה אספה את הכלבים. היא הגיעה מאזור הגבעה, שם היא ערכה אתם את טיול הבוקר ללא רצועה. כמה זמן לקח עד שהיא קשרה אותם? לי זה נראה המון. הרכב שלה עמד בשביל ליד גבעת הברושים, ועד שהיא הלכה להביא את הרצועות מהרכב וחזרה לקשור אותם זה נראה לי כמו נצח. היא התקשתה לתפוס ולהשתלט על הכלב הראשון ובינתיים השני המשיך להשתולל עליי. כשסוף סוף הם ירדו מעליי התיישבתי בצד, כולי נוטפת דם, מראה שהבהיל אפילו את בעלת הכלבים. היא ביקשה שאחכה ומישהו יבוא לאסוף אותי. לא יכולתי לזוז, היו לי שריטות בכל צד שמאל, בידיים וברגליים, ישבתי ללא משקפיי ולא ראיתי מה קורה. פתאום קלטתי את המשקפיים זרוקים בצד הכביש, הם היו עקומים, הראיה שלי היתה מעורפלת וכל הגוף כאב, ובעיקר הייתי מבוהלת. התקשיתי להזיז את רגל שמאל, ישבתי והמתנתי עד שהגיע בן זוגה של האשה לקח אותי לקופ''ח, שם הצטרפה בעלת הכלבים עם הרישיונות ואישורי החיסון שלהם נגד כלבת. קיבלתי טיפול ראשוני, ניקו את החתכים, קיבלתי זריקת טטנוס, ונשלחתי למיון כדי שפלסטיקאי יתפור את החתך מתחת לעין. "

החיים נעצרו

זהבי, אם לשלושה ילדים בוגרים, מנהלת פרוייקט חינוכי ומטפלת בילדים אוטיסטים לא תיארה לעצמה את ההשפעה העצומה של התקרית על חייה. הפגיעה של הכלבים גרמה לה לכאבים ברגל והיא הפכה מוגבלת בהליכה. עם הזמן חל שיפור ולאחרונה היא החלה שוב לצעוד מעט, אך היא מצויידת בתרסיס פלפל וחושבת פעמיים באיזו דרך ללכת כדי להימנע ממצבים מאיימים. למחרת התקיפה היא החלה לסבול מסחרחורות ובחילות, "חשבנו שזה בגלל הטראומה ויחלוף אך הסחרחורות המשיכו גם בזמן מנוחה, וכעת אני בהמתנה לתור לנוירולוג." אל הטראומה הפיזית הצטרפה הטראומה הנפשית: "כדי להתמודד עם החוויה הקשה שעברתי, נאלצתי לגשת לקבל עזרה נפשית מיידית. מהלך חיי הרגיל נעצר, נאלצתי להפסיק לעבוד ולקטוע את שגרת החיים של צעידה ופעילות ספורטיבית קבועה ואני נדרשת לטיפולים פיזיותרפיים אינטנסיביים, שגוזלים זמן וכסף, על מנת להתמודד עם הכאבים והמוגבלות ברגל."

בבירור שערכה זהבי עם בעלת אחד הכלבים, תושבת רעות, הסתבר שהכלבים שייכים אחד לה ואחד לבן זוגה. ככל הנראה הטיול המשותף גרם להם להתנהג כלהקה תוקפנית. למרות שהכלבים תוקפנים, לא הקפידו לטייל אתם עם רצועה.

תקיפה נוספת

סיפורה של זהבי מצטרף לסיפורים הנוספים שהתפרסמו לאחרונה בכלי התקשורת על תקיפת בני אדם על ידי כלבים. בשבת האחרונה התקבל דיווח במשטרת אשדוד על אב ובתו שננשכו על ידי כלב מסוג פיטבול בחוף הים באשדוד. בחודש פברואר דווח על תקיפת כלב במבשרת ציון שהסתיימה בקרעים בפנים ופציעה חמורה של נער בן 14.5. בתחילת אפריל דווח על נערה בת 13 מב"ש שננשכה בשיניו של כלב אסור בהחזקה. לזהבי חשוב לחשוף את סיפורה על מנת להעלות את המודעות של בעלי הכלבים לצורך בהחזקת הכלבים קשורים. "אני אוהבת כלבים ואני לא חושבת שהם אשמים בהתנהגות חייתית. בעלי הכלבים הם שאחראים לשמור עליהם שלא יפגעו באנשים אחרים."

כמה זמן אחרי המקרה, זהבי שהיתה בטוחה כי הכלבים שהתנפלו עליה שמורים בביתם, התקשרה אליה חברה וסיפרה לה שקראה באחד מאתרי האינטרנט המקומיים על תושבת היישוב שבעלה ננשך על ידי שני כלבי בוקסר ברעות והם מחפשים בדחיפות את בעליהם, כדי לגלות אם הכלבים מחוסנים נגד כלבת. לטלי הסיפור נשמע מוכר. "חברתי שאלה אם למסור לאשה את פרטיי וכמובן שהסכמתי. דיברתי אתה, סיפרתי לה את מה שקרה לי, נתתי את פרטי בעלת הכלבים והיא יצרה אתם קשר. לשמחתי בגלל שבעלה זיהה את הכלבים נחסך ממנו חיסון הכלבת. מסתבר שבעלת אחד הכלבים מתגוררת לא הרחק מהמותקף ותיאור הכלב שלה התאים לתיאור הכלב התוקף, אלא שכוון והוא ידע שיש לה רק כלב אחד הוטל ספק האם זהו הכלב התוקף. כשהתברר מטלי שהאשה מחזיקה גם בכלב של בן זוגה וביחד הם שוב הסתובבו משוחררים, התיאור התאים לתיאור הכלבים התוקפים.

יעל, אשתו של המותקף מרעות מספרת: "בעלי, אדם גבוה בסביבות גיל 50, חזר בבוקר שבת מבית הכנסת בהליכה נינוחה. לפתע תקפו אותו מאחור בהפתעה 2 כלבי בוקסר צעירים. הם התנפלו עליו ונשכו אותו האחד באמה והשני בזרוע. הם פשוט נתלו עליו והוא ניהל איתם מאבק במשך דקות ארוכות עד שהשתחרר והם ברחו. ברור לנו שמזלו שהוא היה לבוש בבגדים ארוכים והוא איש בוגר וגדול. אם היה מדובר בילד זה היה נגמר באסון. במוצאי אותה שבת פנינו לווטרינר העירוני לדווח על האירוע ולברר את הפרוצדורה במקרה של נשיכה. למחרת בבוקר בעלי נסע ללשכת הבריאות המחוזית ברמלה, שם הוא טופל וקיבל חיסון טטנוס והובהר לו שאם לא יאתר את הכלבים בהקדם ייאלץ לקבל חיסוני כלבת בתהליך ממושך בביה''ח".

שמוליק הרפז מרעות שהיה עד לקולות התקיפה של הכלבים מספר: "באותו בוקר שמענו צעקות מכוון הגינה ולא הבנו. זה היה איש שצעק על כלבים וניסה להבריח אותם. למחרת בתי הגיעה הביתה עם פתק שחילקה ברחוב אשתו של הננשך ובו כתוב שמחפשים בדחיפות את הכלבים שנשכו את בעלה. פניתי אליה והצעתי לה לפרסם את תיאור המקרה בדף הפייסבוק הנקרא: "תושבי רעות בנושא בטחון הישוב". למזלם אחת התושבות קישרה את המקרה לתקיפה במכבים ויצרה קשר שאיפשר לאתר את בעלי הכלבים."

יעל: "מסתבר שהכלבים מסתובבים לא מעט חופשיים. ובאותו בוקר שהם תקפו את בעלי הם גם קפצו על אחות של שכנה של בעלת הכלבים. לצערי ביישוב שלנו מסתובבים המון כלבים משוטטים. רק בשבת אחרונה ראיתי כלב מסתובב ברחוב, וילד שעבר לידו ברח מרב בהלה לכביש. זו סכנה גדולה. אנחנו לא כועסים על הכלבים, הם לא אשמים. אנחנו אוהבים כלבים. בעלי הכלבים הם שצריכים לקחת אחריות ולהשגיח עליהם."

חוק החזקת הכלבים

החוק הקובע את המסגרת הכללית של החזקת כלבים ברשות היחיד או ברשות הרבים, נחקק בישראל בשנת 2002. עד לחקיקת חוק זה, החוק היחיד שהתייחס למעמדם של כלבים, היה פקודת הכלבת משנת 1934.

א. החוק קובע כי כל כלב מעל גיל שלושה חודשים חייב ברישיון החזקה. הרישיון ניתן לאחר מילוי שלושה תנאים: 1. תשלום אגרה עבור אחזקת כלב 2. חיסון כלב נגד כלבת 3. סימון כלב באמצעות שבב אלקטרוני תת-עורי.
במקרה של כלב מסוכן, קיים תנאי נוסף אשר מחייב ביטוח צד ג' כנגד פגיעות גוף ורכוש.

ב. כל המחזיק כלב חייב לשמרו בחצרו או בביתו.

ג. יש לסמן בשער הבית או על גדר בשלט בולט: זהירות כלב, ואם זה כלב מסוכן: זהירות כלב נושך.

ד. חובת דיווח על תקיפה. רופא מחוזי חייב לדווח על כל התנהגות תוקפנית של כלב למרכז הרישום.

ה. כאשר יוצאים לרשות הרבים, כלב חייב להיות קשור לרצועה שאפשר לשלוט עליה. רצועה לכלב רגיל – עד 5 מטר. ל כלב מסוכן נקבעה בחוק הגבלה ל- 2 מטר, ובנוסף לכך, כלב מסוכן חייב במחסום-פה (זמם).

ו. כלב מסוכן חייב במחסום פה גם אם נמצאים בבית ילדים מתחת לגיל 16.

ז. בעל כלב חייב להקפיד על ה חוק בנושא צער בעלי-חיים המגן על הכלב מפני התעללות או החזקה בתנאים לא נאותים, המסכנים את בריאותו או נפשו. כמו כן, אסור לנטוש כלב או לזרוק אותו, וכמובן, אסור להמית כלב ברעל או בכל דרך אחרת.

ח. בעל כלב חייב להקפיד על ניקיון צואת הכלב שלו המלכלך במקומות ציבוריים.

הגדרה בחוק של כלב מסוכן

1. כל כלב מזן/גזע מסוכן שנקבע עי-ידי החוק, צריך להיות בעל שתי תכונות עיקריות: מידת תוקפנות גבוהה ומידת הנזק שהוא עלול לגרום לאדם, רכוש או בעלי חיים אחרים;
בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, ישנה רשימה של 8 גזעי כלבים המוגדרים כמסוכנים והם:
רוטוויילר, דוגה ארגנטינו, בול טרייר, טוסה יפני, פילה ברזילאי, אמסאף (אמריקאן סטאפורדשייר), פיט בול טרייר, סטאף אנגלי.

2. כלב שהוא הכלאה של כלב מסוכן עם כלב אחר;

3. כלב מעל גיל שלושה חודשים שנשך נשיכה שגרמה לחבלה בגוף.

רק בשנת 2004 לאחר תקיפת כלבים מסוכנים כמה בני-אדם, כלבים אחרים, וכן מקרה של מוות, תוקנו תקנות נוספות בנושא של כלבים מסוכנים:

4. הגבלה על ייבוא כלב מסוכן; לייבא כלבים מחול מצריך רשיון מיוחד מטעם המדינה.

5. החזקת כלב מסוכן רק אם ה כלב מסורס או ה כלבה מעוקרת (נעשה בגיל חצי שנה);

6. גיל בעליו של כלב מסוכן צריך להיות מעל 18;

7. אסור למכור או למסור כלב מסוכן לזולת אלא רק באישור רופא ווטרינר. כלב מסוכן יימסר   למכלאה עירונית או לכוחות הביטחון, ושם יוחלט מה יעלה בגורלו של ה כלב.

צילום: אינגריד מולר

כתבות נוספות

ועכשיו למאני טיים

עירוני מודיעין הפסידה לנתיבות, מובילת הטבלה, אבל הבטיחה את מקומה בפלייאוף ותחכה כעת לראות מי יהיו היריבות במאבק על העלייה

בריא וצבעוני

השבוע במדור: מרק כתום חורפי עם טוויסט מרענן, וירקות פריכים בטעמים מפתיעים

צפוף פה, צפוף

חודשיים אחרי הפתיחה החגיגית של מועדון הגריי במע"ר ומבקרים רבים במקום מדווחים על צפיפות בלתי נסבלת: "אי אפשר לזוז, אפילו המלצרים לא מצליחים להגיע לשולחנות" • בעלי המועדון: "נמשיך להביא מוזיקה ותרבות איכותית שישמחו את תושבי מודיעין"

ועכשיו למאני טיים

עירוני מודיעין הפסידה לנתיבות, מובילת הטבלה, אבל הבטיחה את מקומה בפלייאוף ותחכה כעת לראות מי יהיו היריבות במאבק על העלייה

המשך קריאה »

צפוף פה, צפוף

חודשיים אחרי הפתיחה החגיגית של מועדון הגריי במע"ר ומבקרים רבים במקום מדווחים על צפיפות בלתי נסבלת: "אי אפשר לזוז, אפילו המלצרים לא מצליחים להגיע לשולחנות" • בעלי המועדון: "נמשיך להביא מוזיקה ותרבות איכותית שישמחו את תושבי מודיעין"

המשך קריאה »

שיטפון של מאומתים

מספר המאובחנים חיובי לקורונה זינק השבוע ועומד על 4,489, כשקרוב ל-1,300 מהם תלמידי מערכת החינוך • תושב אחד מאושפז במצב קשה ובעירייה חידשו את מתווה החירום לסיוע לקשישי העיר

המשך קריאה »

המכה החמישית

אמנם שר האוצר טען כי בתי העסק במודיעין מלאים עד אפס מקום, אולם בשטח תמונת המצב שונה לגמרי ובעלי העסקים בעיר מדווחים על ירידה של עד ל-80% בתנועת הלקוחות: "אנשים מפחדים להגיע. אנחנו משאירים את העובדים בבית וחיים מהחסכונות" • ויש גם מי שמרוויח מהמצב

המשך קריאה »

תוכן שיווקי » אולי יעניין אותך