עלה על בלפור

ערן קמינסקי
2036-08-20 02:20:00
2036-08-20 02:20:00

מאחורי הקלעים של המחאה נגד ראש הממשלה עומדים אנשי ה-CRIME MINISTER, כשאחד ממובילי ההתארגנות הוא עורך הדין גונן בן יצחק, איש השב"כ לשעבר ממודיעין • בריאיון למודיעין NEWS הוא מספר על השתלטות הצעירים על הרחוב הבוער, הניסיון לשלוט בגובה הלהבות והמכות שספג מהשוטרים

(צילום: פרטי)

בין אם זה מגיע בשל משבר הקורונה או מסיבות אחרות, דבר אחד ברור: אחרי שנים של מחאה פוליטית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיעו החודשיים האחרונים והעלו את רמת הלהבות לשיאים שלא נראו כאן שנים.

אמנם הם לא לבד בארגון המחאה הנמשכת בעקביות בבלפור, אבל מאבקם של אנשי ה-CRIME MINISTER הגיע הקיץ להתפוצצות של ממש, כאשר אחד ממובילי המאבק בשנים האחרונות הוא עורך הדין גונן בן יצחק ממודיעין, בן 49 ואב לארבעה.

לפני מספר שנים התפרסם בן יצחק בשל סיפורו של "הנסיך הירוק", בנו של אחד ממנהיגי תנועת החמאס בשטחי הגדה שהפך לסייען של השב"כ, כאשר בן יצחק, שהיה אז רכז בשב"כ, הוא זה שהפעיל אותו. מאז הפך בן יצחק לאחד מהמוכרים שבין מובילי המחאה נגד נתניהו, כאשר בין השאר הספיק להיעמד מול שיירת ראש הממשלה בבית שאן (ולספוג מאחד ממאבטחי רה"מ תיקול מתועד מעולם הפוטבול), להיעצר מספר רב של פעמים, ובחודש יולי האחרון גם להזדחל מתחת לאחת המכת"זיות בבלפור בניסיון למנוע מהמשטרה להשתמש בכלי נגד המפגינים.

את הריאיון הזה ניסינו לקיים במשך קרוב לשבועיים, בהם היה כמעט בלתי אפשרי לתפוס את בן יצחק לשיחה של יותר מכמה דקות. בין ארגון ההפגנות לביקור בתחנות משטרה ובתי משפט כמייצגם של המפגינים שנעצרו, נדמה כי בן יצחק עובד במחאה בפול טיים ג'וב.

בן יצחק, כמה שעות שינה יש לך בחודש האחרון?

"(צוחק)…במצטבר, בטח משהו כמו חמש שעות שינה בשבוע. תלוי באיזה יום אתה נופל עליי".

תגיד, מה שקורה עכשיו זה בעצם התגשמות מטרות המאבק בשנים האחרונות?

"כן. פתאום זה כאילו התפוצץ. זה לא רק עניין הקורונה, אלא שילוב של כל מיני דברים. אני חושב שהכישלון של הממשלה להתמודד עם הגל השני מאוד האיץ את התגברות המחאה, זה ברור. אנשים ראו את הכישלון והתחילו גם להבין מה קורה פה ומה המחירים. זה גם תקופת הקיץ והחבר'ה הצעירים שסגרו להם את העבודה, כך שהמון דברים ביחד הצטברו".

הפתיעה אותך ההשתלטות של הצעירים על המחאה?

"תראה, זה בא בהפתעה בעיקר משום שבמשך תקופה מאוד ארוכה, של ההפגנות כל שבוע בפתח תקווה, היה מאוד מתסכל שאנחנו לא מצליחים לתקשר עם הצעירים. ידענו שאנחנו נכשלים איפשהו, אבל לא הצלחנו להתגבר על זה. עכשיו, כשזה קורה פתאום, זה מאוד מפתיע ובעיני זה תהליך מאוד חיובי. הדור הזה, שלא כל כך מעורב ודי עסוק בעצמו, פתאום אתה רואה את האנשים האלה יוצאים לרחוב. אני כל הזמן נמצא ברחוב ומדבר עם אנשים, וכל מי שאני מדבר איתו אני שואל מה הביא אותו למחאה. אנשים מאוד שונים ואין פה דבר אחד, אבל זה מאוד מעניין".

איך אתה מסביר את הדיסוננס בין הרעש בשיח הציבורי והתקשורתי לבין העובדה שמספר המפגינים הוא עדיין זניח למדי?

"אני לא חושב כך. בהפגנה האחרונה חילקו צמידים ממוספרים כדי לנסות ולאמוד את מספר המוחים. עד היום בהפגנות לאף אחד לא היה כלי אמיתי לדעת כמה מפגינים הגיעו. אולי למשטרה, אבל לנו בוודאי שלא. בהפגנה הזאת חילקו קרוב ל-40 אלף צמידים ממוספרים".

הדיווחים של המשטרה והתקשורת דיברו על 15 אלף מפגינים.

"תראה, בדיוק היום ראיתי תזכורת להפגנה הגדולה המפורסמת של מרטין לותר קינג בארצות הברית. היו בהפגנה הזאת 300 אלף איש. קח את האוכלוסייה של ארצות הברית ותעשה השוואה לישראל, ואתה מבין שזה שמגיעים לירושלים, שזה מקום שתמיד פחות נוח לעשות בו הפגנות, נגיד 20 אלף איש, בנוסף לכל מי שעומד במעל ל-200 צמתים וגשרים, אז מדובר על עשרות אלפי אנשים. אני מסתכל גם על הפידבק שמגיע מבלפור. מעבר לניסיונות להקטין את המחאה ולהגיד שזה "רבע מנדט", אז מתחת לאמירות האלו אפשר להבין שהם מסתכלים על המחאה נון סטופ. אם בבלפור חושבים שזה משהו זניח, אז למה הם מתעסקים בזה כל כך הרבה? אני חושב שזה לא רק ההפגנה אל גם משהו מעבר, גם הנחישות של החבר'ה הצעירים בסוף ההפגנה. הם מאוד נחושים במחאה שלהם. זה לא שההפגנה נגמרת והם הולכים, אלא נשארים והמוטיבציה של המפגינים האלה שונה מאוד ממה שראיתי בהפגנות בהן הייתי בשנים האחרונות".

שונה במה? במובן שהאנרגיה הזאת לא דועכת?

"גם זה, כי המספרים הולכים וגדלים, וגם הנחישות שלהם להמשיך ולהפגין גם מול הפרשים והמכת"זיות. תשמע, בהפגנה שקראנו לה "הביביסטיליה" באמצע יולי, הפגנה מאוד סוערת שקרו בה כל מיני דברים וגם אני נעצרתי בה, אתה רואה קבוצה של כמה עשרות מפגינים שסופגים מהמכת"זית, שזה מאוד כואב, והם פשוט לא קמים. באים פרשים ומסתובבים בתוך הקהל שיושב על הכביש והם לא זזים. אני אומר לך, זה לא משהו שראינו עד עכשיו".

יש לך הערכה לאן כל זה יוביל בסופו של דבר?

"שואלים אותי כל הזמן לאן זה מוביל ואני לא יודע לומר, אבל זו נחישות שלא ראינו עד היום. אומר גם שזאת לא רק הנחישות, אלא גם החתך האנושי שמאוד מאוד שונה ממה שהיה עד עכשיו. זה כבר לא רק הקהל התל אביבי שתמיד באים להפגנות, פתאום יש חבר'ה אחרים לגמרי והחתך האנושי הרבה יותר מגוון".

גם פה יש איזה דיסוננס: אתם מדברים כל הזמן על קהלים חדשים שמגיעים להפגין ובשיח הציבורי נראה שעדיין חושבים על המחאה כמחאת "רק לא ביבי".

"מתוך הקהל, ואני מסתובב שם כל הזמן, נמצאים הרבה אנשים, שאני מכיר ברמה השמית, שהם קהל חדש ושונה ממה שהתרגלנו. כמו למשל בחורה שהיא עצמאית וליכודניקית והיא בתוך ההפגנות האלו. תראה, נתניהו, או מישהו אחר, יצרו פיקציה שנקראת "השולמנים". הם ניסו להתנגח במחאה, אבל בסופו של דבר זה די התפוצץ להם בפרצוף. היום אנשים מכל המגזרים מגיעים להפגנות, גם עצמאיים. תשמע, המחאה לא הייתה גדלה כך אם האנשים האלה לא היו מגיעים. לי אין דרך לשלוט בדימוי של המחאה בתקשורת, אנחנו לא מתעסקים בזה אל עוסקים במחאה. איך שזה נתפס זה נתפס. גם אם התקשורת מציגה כאילו מדובר בקהל הומוגני היא משרתת בעצם את נתניהו וזה פשוט לא נכון. תבוא להפגנה ותראה. אני מסתובב ופוגש אנשים שלא האמנתי שיגיעו. אני מכיר סיפורים אישיים של מפגינים ואני רואה עד כמה הם שונים ממה שהכרנו עד עכשיו".

אז מה, נתניהו ותומכיו עושים כאן עבודה טובה בצריבת התודעה?

"תראה, אני חושב שנתניהו יודע לעשות דבר אחד מצויין וזה לצרוב את התודעה לצרכים שלו, מה שהוא עושה בעצם כבר הרבה שנים וגם כאן הוא מנצח אותנו. אבל גם זה נסדק. בכל שבוע אני אומר לעצמי שאולי הגענו לשיא ועכשיו זה ידעך, אבל בכל פעם שיאיר נתניהו מצייץ על חייזרים וכל מיני עלבונות אז המחאה הולכת וגדלה. אז במובן הזה אני יכול להגיד שיאיר נתניהו עוזר לנו ולא באמת פוגע במחאה. אני חושב שהוא רק מרגיז אנשים חדשים שמחליטים לבוא למחאה בגלל העלבונות שלו. הטריק הזה כבר לא עובד".

לאורך כל התקופה הזאת היה זעם רב מצד המפגינים על האלימות המשטרתית, אבל אתה בתור איש שב"כ לשעבר יודע הרי שהיה כאן שימוש די מינורי בכוח. בוודאי שביחס למה שקרה בהפגנות של מגזרים אחרים.

"לא, אני לא רואה את זה ככה. ההפגנה היחידה שהייתה באמת אלימה בדומה למה שקרה פה הייתה של בני העדה האתיופית, שבה המשטרה השתמשה ברימוני הלם. אבל שם גם המפגינים זרקו אבנים על השוטרים".

מפחיד אותך תסריט שבו מפגין קיצוני אחד יעשה משהו שימחק את הלגיטימיות של כל המחאה?

"לא, אני לא חושב שזה יקרה ואני אגיד לך למה: באותה הפגנה ב-14 ביולי, היחידה שהתקרבה למקום הזה, נמתחו הגבולות. אני הלכתי שם ואנשים מנעו ממפגינים לעשות כל מיני דברים כמו לשפוך פחים על הכביש ולא נתנו לאנרכיזם להשתולל, ואני חושב שזה היה דבר נכון".

אז יש לכם איזושהי מידה של שליטה על הנעשה השטח?

"יש מידה מסויימת של שליטה. תזכור גם שהאלימות המשטרתית בהפגנות האלה, והמשטרה גם אומרת את זה, לא הגיעה משום שהמפגינים זרקו אבנים או שרפו רכבים. השימוש בפרשים ובמכת"זיות היה משום שהמפגינים עשו רעש בשעות מאוחרות. המשטרה השתמשה באמצעי שיכול להרוג משום לטענתה המפגינים הפרו את חוק הרעש, זה אבסורד. אתה יכול להשוות את ההפגנה בל ה-14 ביולי להפגנות במאה שערים ששרפו פחים וזרקו חיתולים עם צואה על שוטרים? לא שאני מצדיק אלימות נגד החרדים, ממש לא, אבל אני אומר שאי אפשר להשוות בין ההפגנות האלה. כשהייתי בשב"כ הייתי בהפגנות בהן זרקו עלינו מקומות גבוהות מכונות כביסה. אז איך אפשר בכלל להשוות? פה ישבו על הכביש ושרו, אז באו עם סוסים ונתנו מכות. לפני שבועיים הייתי בהפגנה מול ביתו של אמיר אוחנה בתל אביב, ובסוף הלילה הייתי שם עם קבוצה לא גדולה של מפגינים. היינו באזור רחוב הרכבת והמשטרה הורתה לנו להתרכז בגן מול בנק הפועלים שם. כולם מילאו את ההנחיות, מפקד הכוח נתן הוראה והם נכנסו בנו במכות רצח. אני חטפתי מכות. אמרתי לשוטרים שם איך הם לא מתביישים, אני בגיל של ההורים שלהם. ועל מה? אז אני בהחלט לא חושב שאפשר להשוות את זה לאירועים אחרים".

אם נצא רגע לרמת המאקרו, נראה שמה שמאפיין את השיח הציבורי כיום הוא שיח של משוכנעים בו אף אחד לא באמת מקשיב לצד השני. אתה עוצר לפעמים לחשוב אולי הגזמת, אולי שלטון ביבי הוא רצון העם האמיתי?

"אני מרבה לאתגר את עצמי בשאלות האלה. במה שקשור למחאה ולנתניהו אני זוכר כל הזמן שבסוף אנחנו מתמודדים עם אדם שנמצא המון זמן בשלטון, ובלי קשר לימין או שמאל, נראה כרגע שהעובדה הזאת יש לה הרבה השלכות שליליות. דבר שני, הוא הצליח לקבע הרבה נרטיבים שליליים ושקריים, כמו למשל שהתקשורת שמאלנית. כשאני מסתכל על זה כפעיל מחאה, ואם יהיה לי תקציב אשמח לגשת ל'יפעת' ולהוציא משם את הנתונים כמה חשיפה תקשורתית מובילי המחאה מקבלים וכמה הימין מקבל. לראות האם בפועל, במונחי רייטינג וחשיפה, האם התקשורת שמאלנית. אני חושב שזה ממש לא המצב. כשאתה מסתכל על ריקלין, על ינון מגל ואחרים, ואתה מסתכל על העיתונאים שנחשבים שמאל, איזה עוד עיתונאים בשמאל מקדמים מועמד ספיציפי ולא אג'נדה? שלא נדבר על זה שיש עיתון שכבר יותר מעשור מחולק חינם והוא לא באמת עיתון".

אתה צודק וגם טועה: אמנם זה נכון שהתקשורת קונה כל ספין של רה"מ, אבל אתה לא יכול להגיד שהתקשורת לא חוטאת בסיקור לא הוגן של רה"מ ומקורביו ובניפוח המחאה הזאת מעבר לממדים האמתיים שלה.

"תגיד, כשאולמרט היה ראש הממשלה והתחילו הפרשות המשפטיות שלו, מה הוא אמר? שהתקשורת רודפת אותו. תפקידה של התקשורת הוא לבקר, ובאופן טבעי היא תבקר ותעסוק יותר במי שבשלטון. הולכים למקום שמעניין חדשותית, ומה לעשות, הוא נמצא בשלטון הרבה מאוד שנים על אפה וחמתה של התקשורת, כך לפחות מהצד שלו, ועדיין מצליח להישאר בשלטון, אז על מה הוא מתלונן?".

שני הצדדים מאשימים אחד את השני בהסתה לאלימות. מה חשבת כשעמיתך ל-CRIME MINISTER, חיים שדמי, השמיע למעשה איום מפורש באלימות נגד יאיר נתניהו?

"הסרטון שהם העלו הוא סרטון ערוך. אי אפשר להימלט מהעובדה שהשיח הפך להיות מאוד רעיל. אני חושב שנתניהו הוא הגורם הראשון במעלה לכך, ואולי אנחנו באיזשהו מקום כן נגררים לשיח מאוד רעיל ומאוד מסוכן. כששמעתי על הפוסט של הפרופיל המזוייף שקרא לתקוע כדור בראש לנתניהו, אתה יודע מה הדבר הראשון שעשיתי? הלכתי למשטרה להגיש תלונה. לא אכפת לי במובן הפוליטי מי עמד מאחורי הפרופיל הזה, אכפת לי שמשטרת ישראל תגיע אליהם. אם אלו אנשי שמאל אז הם צריכים לעמוד על זה לדין, וכך גם אם אלה אנשי ימין. הסתה כזו היא בכלל לא עניין פוליטי בעיניי. נחזור אל חיים שדמי, מכיוון שאני מכיר אותו ויודע באיזה הקשר הוא אמר את אותם דברים, הלבישו עליו משהו שאפשר לגזור ממנו רווח פוליטי. אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיזהר. הייתה לי שיחה גם עם חיים וגם עם ישי (ישי הדס, ממובילי מחאת ה-CRIME MINISTER. ע"ק) ואמרתי שאנחנו צריכים להיזהר, כי בסוף כשהשיח מתדרדר אז כולנו אשמים בזה".

כתבות נוספות

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

הבונוס: מגרש בשווי 125 מיליון שקל

הקרב המשפטי המורכב סביב עסקת רכישת מתחם ישפרו סנטר במרכז עינב במודיעין הושלם בחלקו, וכעת תיהנה חברת ניופורט ממגרש בשטח של 17 דונם שיישאר בידיה ומיועד להקמת מרכז לוגיסטי

נפל קורבן לפוליטיקה קטנה?

רק לפני תשעה חודשים מונה אלעד טנא ממודיעין לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, אולם עם כניסתו של יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה הגיעה ההודעה על החלפתו של טנא בדובר משרד החוץ, הנחשב למקורב ללפיד

חגיגה או הסתרה?

את האווירה החגיגית באירוע הגאווה העירוני העכירו טענות מצד עיתונאי הארץ וחברי סיעת מודיעין חופשית, שטענו כי המשטרה הורתה להסתיר את האירוע מהעוברים ברחוב וכי העירייה לא פרסמה מספיק את האירוע, מה שהביא למיעוט משתתפים • העובדות: פריסת בד אטום מאחורי בימת ההופעות היא אחת מהדרישות לקיום אירועים המוניים, והעירייה פרסמה את האירוע בשלטי חוצות ובפלטפורמות הדיגיטליות

המשך קריאה »

נפל קורבן לפוליטיקה קטנה?

רק לפני תשעה חודשים מונה אלעד טנא ממודיעין לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, אולם עם כניסתו של יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה הגיעה ההודעה על החלפתו של טנא בדובר משרד החוץ, הנחשב למקורב ללפיד

המשך קריאה »

הקרב בצומת שילת

תאונת דרכים ללא נפגעים הובילה במוצאי שבת לקטטה המונית בתחנת הדלק בצומת שילת בין שתי קבוצות צעירים ממזרח ירושלים וממטה בנימין. במהלך הקטטה נפצעו מספר משתתפים ושמונה עוכבו לחקירה

המשך קריאה »

אין כניסה לישראלים

שתי נשים תושבות רחובות שהגיעו לכפר הפלסטיני נעלין כדי לעבור טיפול שיניים, הותקפו בידי צעירים חמושים באלות וחולצו רק לאחר התערבות כוחות הביטחון

המשך קריאה »