נראה שבשנים האחרונות מתעקשות יצרניות הרכב להציע לנו פתרונות לצרכים שלא ידענו שיש לנו. "קופה–ארבע–דלתות", "קופה–שטח" והלהיט הנוכחי – "סופרמיני–פנאי". המשותף כמעט לכולם – התמקדות בעיצוב ובאופנה, ופחות בצרכים ובפרקטיקה. לא לגמרי ברור מי הביצה ומי התרנגולת, אבל גם מכלול השיקולים של הקונים קיבל זווית חדשה – ולא תמיד מוצדקת או נכונה – לטובת העיצוב, התדמית והמראה. זה לא רק משנה סדרי עולם בתעשיית הרכב, אלא גם יוצר עיוות בו האדם הממוצע מתפשר בדברים החשובים באמת, בשביל לנסות וליצור את הרושם ה"נכון". משלם יותר על רכב שמתאים פחות לצרכיו, רק בשם האופנה. למה אני מזכיר זאת? כי האופל ‘מריבה' עושה בדיוק ההפך – אפילו אם היבואן בחר לו תואר ("קרוס–וואן") שמנסה נואשות להיצמד לאופנה הנוכחית.     

מי אתה בדיוק אופל מריבה?

שאלה טובה. התשובה – קצת מורכבת. בגדול, ועל פי כוונותיה של אופל, המריבה הוא מתחרה בסגמנט המיקרו–וואנים (במיניוואנים הקומפקטיים הרי יש לה את הזפירה). אך הוא גדול משמעותית מהמקובל בקטגוריה וזה מורגש – המריבה מציע בסיס גלגלים של 264.4 ס"מ, המעניק לו יתרון של כ–10 ס"מ על מרבית מתחריו הישירים, וגם באורך וברוחב (430 ס"מ ו–181 ס"מ, בהתאמה) הוא נדיב יותר מהמתחרים, וקרוב יותר לכלים מהקטגוריה הגדולה יותר, כמו הרנו סניק. כך שהאופל מריבה מביא איתו יתרון ברור בתחום המרווח, ומי שיבחר בו במקום משפחתית לא יפסיד כלום בתחום הזה. ואגב מרווח – אם תשטיחו את שורת המושבים האחורית, תקבלו נפח של לא פחות מ–1496 ליטר, וגם עם כל המושבים זקופים הנפח מכובד (400 ל') ומאורגן בצורה שימושית, שתספיק לכל צורך משפחתי סביר. הוא מציע גם ווי קשירה ורשת מטען, כמו גם תא מתחת לרצפה – אבל שקע כח חסר.

אבל מה עוד הוא מציע?

מה שאופנתי בימינו – מנוע טורבו (1364 סמ"ק), המגיש לכם 120 כ"ס בטווח שבין 4800 ל–6000 סל"ד. תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת שישה יחסי העברה ואפשרות לשליטה ידנית (מלאה). בגזרת הבטיחות מציע המריבה 6 כריות אוויר ואת הבקרות האלקטרוניות הבסיסיות. בתחום אבזור הנוחות יש בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט, ארבעה חלונות חשמליים אוטומטיים, איתות בנגיעה, בלוטות' (בהתקנה מקומית) ושליטה מההגה על מערכת השמע (רגילה, בשביל מערכת מולטימדיה תצטרכו להוסיף 2500 שקלים למחיר). בסה"כ הכל לא רע.

מה שבכל זאת חסר לנו זה שקע USB והכי חשוב – פתחי מיזוג מאחור: חשוב מאוד באקלים שלנו, וודאי עם חלל גדול כמו שמציע המריבה, שאכן מתקשה לצנן את תא הנוסעים לאחר חנייה ממושכת בשמש ישראלית. ובנוסף, המזגן רועש.

לרעתו של תא הנוסעים נציין גוונים כהים וקודרים מדי בשילוב חומרים פשוטים למגע, שלא תורמים לתחושה. גם נגיעות קלות של עיצוב (למשל תא האחסון שנע על מסילת אלומיניום בין המושבים הקדמיים) לא מצליחות להעניק לו שמחת חיים, וחבל. גם תאי האחסון הפזורים בתא לא הרשימו – יש אומנם לא מעט, אך המיקום והגודל שלהם לא מוצלח, ומיקום יותר מכוס אחת כבר דורש יכולת אלתור.

המידות והדלתות באות לידי ביטוי?

כן, בהחלט. אם יצא לכם לנסוע פעם במיקרוואן, בוודאי הבחנתם כי עיקר יתרונם במימד הגובה, שמאפשר תנוחת ישיבה זקופה יותר (עם בונוס של עמדת נהיגה שלטת), ובכך מתפנה מקום לברכיים, למרות האורך המוגבל. אבל הם לוקים מעט בגזרת הרוחב – מורשת פלטפורמת הסופרמיני עליה הם מתבססים. אלא שהמריבה מציע, כאמור, יותר סנטימטרים בכל כיוון, והתוספת מורגשת בהחלט. מלפנים לא חסר מרווח גם לגדולים שבינינו, וקל למצוא תנוחת נהיגה נוחה גם בזכות ההגה שמתכוונן גם לעומק. מאחור שני מבוגרים – בכל צורה וגודל – ישבו בנוחות מצוינת (בעיקר אם מנצלים את האפשרות להסיט את שני המושבים החיצוניים מעט פנימה, על חשבון המושב האמצעי). גם שלושה מבוגרים ייהנו ממרווח מספק מאחור, ועדיף על זה שימצאו גם במשפחתיות מרווחות, אולם מבנה המושב והרצפה לא מיטיב עם מי שיושב באמצע. כשמוסיפים לזה את "דלתות ההתאבדות", המקלות מאוד על כניסה ויציאה מהמושב האחורי, ואף יותר מכך על רתימת ילדים במושבי בטיחות – צריך לנסות כדי להבין עד כמה העניין משמעותי – הפער מול התחרות, במיקרוואנים או במשפחתיות, הופך למשמעותי מאוד. נזכיר רק שזווית הפתיחה הגדולה של הדלתות, שתורמת לנוחות הכניסה, מקשה מעט על סגירתן.

אבל איך הוא בנסיעה?  

תנוחת הנהיגה הגבוהה, בשילוב שטח חלונות גדול, מארגנים יופי של שדה ראיה לפנים, עניין שתורם מאוד לנוחות התמרון בעיר. לעומת זאת הראות לאחור לא מבריקה וגם שטח כיסוי מראות הצד יכול להיות גדול יותר. בתחילת נסיעה יחידת הכח מייצרת מעט רעידות, אם כי יכול להיות שזה ישתפר עם הזמן (קיבלנו רכב חדש לחלוטין). אך מלבד זאת, ולמרות משקל לא קל (1486 ק"ג לפני נוסעים וכבודה), הביצועים של המריבה מספקים בהחלט. כמו בדרך כלל עם מנועים מוגדשים, המנוע במיטבו במרכז קשת הסל"ד, ומשיכתו לסל"ד גבוה תורמת בעיקר רעש ופחות תוספת ביצועים. החוליה החלשה בצמד מנוע–תיבה היא תיבת ההילוכים. זו אינה חלקה מספיק, איטית בפעולתה ומתבלבלת לא פעם, ונראה שפוגעת במיצוי הפוטנציאל. שיהיה ברור – לא מדובר באסון, אך יש טובות ממנה. ומי שהתרגל שטורבו ושפע הילוכים מתרגמים לצריכת דלק טובה, עלול להתאכזב – 9.7 ק"מ/ל' במהלך המבחן (מאומץ יותר מטיול משפחתי, כמובן) היא תוצאה בינונית למדי, גם אם לוקחים בחשבון את הגודל והמשקל.  

כיול המתלים אינו על הצד הרך של הספקטרום, למרות זאת, הנוחות מלפנים טובה למדי, מלבד רגישות לשיבושים קטנים גם בכביש המהיר. מאחור שיבושים חדים או רצף מהמורות יכולים לנער קצת את הנוסעים.  

התנהגות המריבה בטוחה, צפויה ומשרה ביטחון – גם כשנוהגים בה בצורה רחוקה (מאוד) מכוונת המשורר. המתלים מרסנים את המרכב בצורה נאותה, גם מול שילוב של כביש גלי וקצב גבוה. הנטייה הטבעית להרחבת קו הפנייה (תת–היגוי) אינה מוגזמת, וקלה לתיקון בהרפיה קלה מדוושת התאוצה. ואם כבר התנהגות – בניגוד מוחלט למקובל היום, ההגה כבד מדי במהירות נמוכה, ברמה שיכולה להעיק על הנהג/ת הממוצע/ת. במעלה המהירות, כמו הגאים "של פעם" המשקל הופך לקל יותר, ומגיע לתחום המקובל היום.   

ומה המסקנה?

מחירו של המריבה, 112,000 שקלים, מציב אותו בעמדה תחרותית מאוד מול החברות לקטגוריה (טויוטה ספייס ורסו – 107,500 שקלים, סיטרואן C3 פיקאסו – 112,900 שקלים), שמולן יש לו יתרון גודל ושימושיות מובהק. מול המשפחתית המקובלת הוא מציע יתרונות ברורים בכל הקשור לעמדת הנהיגה השלטת ונוחות הגישה למושב האחורי, במחיר נמוך משמעותית. לכן לטעמנו הוא בהחלט צריך להיות ברשימת הקניות של כל מי שמחפש רכב משפחתי חדש.

אופל מריבה – טבלת נתונים

מנוע טורבו-בנזין, 4 ציל', רוחבי, 1364 סמ"ק

תזמון 16 שס', תזמון משתנה

הספק/סל"ד 120 כ"ס/6000

מומנט/סל"ד 17.85 קג"מ/1750

תמסורת הנעה קדמית, אוט', היל' 6

קוטר סיבוב 11.6 מ' (בין מדרכות)

מתלים קדמיים מקפרסון, מוט מייצב

מתלים אחוריים קורת פיתול 

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים

צמיגים 205-55/16

בסיס גלגלים 264.4 ס"מ

אxרxג 430X181X161.5 ס"מ

משקל 1486 ק"ג

תא מטען 400–1496 ל'

מיכל דלק 54 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 185 קמ"ש

0 ל–100 קמ"ש (יצרן) 11.9 שנ'

צריכת דלק (ממוצע מבחן) 9.7 ק"מ/ל'

דרגת זיהום 11

מחיר 111,990 שקלים

אחריות 36 חודשים

ציון מבחן ריסוק  (E–NCAP) 5

בטיחות מבוגרים 89%

בטיחות ילדים 77%

הולכי רגל 55% 

הכתבה מתוך מגזין אוטו

(תצלום: אורי שור)