שמונה שנים חלפו מאז איבד רמי טבריה את בתו עדן כתוצאה מרשלנות רפואית, ואת האסון והאבל הוא עיבד להצגת יחיד שתעלה ב-14 בפברואר בבית סחלבים בעיר.
כזכור, עדן בת ה-18 הגיעה בשנת 2015 לבית החולים שיבא תל השומר לבדיקה, במהלכה הלכה לעולמה. במקביל לאבל הכבד ניהלו טבריה ורעייתו מאבק משפטי מול בית החולים, שהוליד את המונודרמה החדשה.
"המונודרמה נוצרה בגלל רשלנות רפואית שחוויתי עם הבת שלי", מספר טבריה, "בשמונה שנים האחרונות הצלחתי להכיר היטב את ההתנהלות של רופאים ובתי חולים, וזה נורא מה שהם עושים. כל מיני דברים מטוייחים. הרגשתי שאני נלחם בטחנות רוח. הכעיס אותי שאמנם בית החולים לקח אחריות על הכשל האנושי שלהם, אבל שם זה נגמר ומשרד הבריאות לא עשה כלום. רק אחרי חמש וחצי שנים שסוף סוף העמידו את האחות לדין משמעתי, היא קיבלה בסך הכל שבועיים שלילת רישיון. לי זה מאוד חרה. זה כאילו להגיד 'עשית משהו איום ונורא, נוחי שבועיים והכל בסדר'. רק בשביל לסמן וי. זה לתקוע עוד סכין בלב השבור שלנו, ולכן החלטתי שאני חייב לספר לקהל את הסיפור. החלטתי לנצל את הכישורים הדרמטיים שלי ולעלות לבמה את הדבר הזה שהוא לא פשוט לי. הרגשתי חובה לעצמי. זה לא יחזיר לי את עדן, אבל אני מקווה שבזכות המונודרמה תעלה המודעות ותתחדד הרגישות אצל הרופאים".
עוד סיפר השבוע טבריה: "אני מת שבית חולים אחד יראה את ההצגה. הם חייבים לראות את ההצגה הזאת מהצד של הקורבן, ולהבין מה הם מעוללים ברשלנות שלהם. הם הורסים את המשפחה. החיים של הבן אדם משתנים ומקבלים משהו אחר לגמרי. יש את החיים לפני האסון ויש את החיים אחרי האסון. זה בור שחור שאי אפשר למלא".
אז מה קורה ההצגה?
"בהצגה אני חושף את כל מה שקרה לי מאז אותו בוקר ארור שבו הודיעו לנו שעדן נפטרה. יש שם את כל הדיאלוגים שחוויתי מאז עם עורכי דין ועם כל הגופים. אנשים שראו את ההצגה אומרים לי שזה חובה לכל אחד לראות את הדבר הזה. אני הגעתי לבית חולים ונתתי את כל אמוני בצוות וברופאים. אחרי שעדן נפטרה פתאום נפתחה תיבת פנדורה. אתה מגלה פתאום איזה טעויות קורות ואיזה התנהלות בזויה יש. מכשירים מקולקלים, רופא שעושה פרוטקציה למכרה שלו ובגלל זה האחות עוזבת את העמדה שלה. על נטישת עמדה חיילים מקבלים עונש, ובבית חולים מטופלים מתים ולא מקבלים עונש על זה. האחות לרגע לא הפסיקה לעבוד. אני לא שתקתי כל השנים האלה וגם הגשתי תלונה במשטרה, כי ראיתי שהם לא משנים דבר מבחינת נהלי עבודה. הם דחו ודחו. לקח להם חמש וחצי שנים להעמיד אותה לדין משמעתי, רק כדי לסמן וי".
מה המסר העיקרי שאתה רוצה להעביר בהצגה?
"המסר הוא גם למשרד הבריאות וגם לרופאים של בית החולים. אני מצפה מהם שיאכפו את החוקים. לא ייתכן שיקרו דברים מתחת לשטיח ולא יהיו שקופים. אני מחפש שהם ישלמו בעד מה שהם עשו. אין לי שום דבר נגד רופאים, אני מכבד את העבודה שלהם, אבל אם הוא בחר להיות רופא אני מצפה ממנו שייקח אחריות, ואת זה הם לא יודעים לקחת. מתוך מאות מקרים של רשלנות רפואית רק שישה רופאים עמדו לדין פלילי".
