טרם הבחירות היו רבים מבין חברי המועצה שסברו כי התוצאות יהוו תשובה לשאלה הגדולה – מי יילחמו על ראשות העירייה ביום שאחרי ביבס.
עם כל הכבוד לעשייה של ביבס בעיר לאורך השנים, ברור לכל בר דעת כי הוא אישיות בקליבר גדול יותר מאשר ראשות עיר בינונית, וכך גם מידת השאפתנות שלו. במשך השנים האחרונות המתין ביבס בסבלנות ליום שאחרי נתניהו ולקונסטלציה הפוליטית הנכונה עבורו לעשות את הצעד הבא לעבר תפקידים בכירים בפוליטיקה הארצית, וניתן להניח (עד כמה שניתן להניח דבר בישראל של המאה ה-21) שהקדנציה הבאה תהיה גם האחרונה שלו בעיר. למעשה, ישנה אפשרות שגם הוא לא יסיים אותה בכלל ויעזוב לטובת המגרש הגדול יותר בהינתן הנסיבות המתאימות עבורו.
היות וכך, ולאחר פרישתו של מויש לוי מהפוליטיקה המקומית, מי שסומנו כמתמודדים על ראשות העיר בעתיד היו אלעד שמעונוביץ ואילן בן סעדון. ואז הגיעו תוצאות בחירות 2024. המנצח הגדול, אור גרינפלד, אמנם ימנף ככל הנראה את הישגו לטובת משרת סגן ראש העירייה בשכר, אבל בשלב זה ספק אם הוא מוכן לצעד הבא לקראת התמודדות על ראשות העירייה. מצד שני, יש עוד זמן עד שביבס יפנה את מקומו.
במקביל, השאיפות הפוליטיות של בן סעדון ושמעונוביץ ספגו השבוע מהלומה קשה. בן סעדון השלים למעשה איבוד חצי מהמנדטים שלו בתוך עשור, וגם כך השכנוע הפנימי שלו שיהיה יום אחד ראש עיריית מודיעין היה נראה יותר כפנטזיה מאשר כמציאות. אצל שמעונוביץ מנגד, קשה להסביר את התוצאה המאכזבת שהשיג. הוא פעיל במועצת העירייה במשך עשור בו רשם לעצמו עשייה רבה וגם הישגים, הוא מתון וממלכתי, אחד שלא מפריח הבטחות ריקות לאוויר, ומחזיק גם ביכולות ניהול והבנה פוליטית. אמנם למועצת העירייה הוא ייכנס ככל הנראה גם הפעם עם שני מנדטים, אבל אין ספק שמדובר באכזבה עצומה עבורו, במיוחד כשהנמסיס שלו, גרינפלד, הצליח כל כך.
בסופו של דבר, אפשר להניח כי תוצאות הבחירות טובות לתושבי העיר. אנשי עשייה כמו טאוב ואביבי לא מעדו, שנויים במחלוקת כמו "מודיעין חופשית" נחלשו, ופופוליסטים למיניהם נותרו מחוץ למועצה. עכשיו רק נשאר לקוות לחמש שנים של הרבה עשייה ומעט דיבורים ריקים.
