עמותת 'חמניות', העמותה היחידה בישראל התומכת בילדים יתומים, החלה לאחרונה לפעול במודיעין, בה ישנם כ-260 ילדים (בכיתות א'-י"ב) שאיבדו את אחד מהוריהם או את שניהם. פעילות העמותה בעיר התאפשרה הודות להקצאת תקציב מהעירייה, מאחר והמדינה לא מתקצבת פעילות זו.
עמותת 'חמניות' הוקמה על ידי הדר קס, תושבת הוד השרון שאיבדה את אביה כאשר הייתה בת 14. לאחר מותו חוותה קס בדידות רבה, היות וחבריה לא יכלו להבין את ההתמודדות שלה ומצד המדינה אין מערכת מוסדרת. כעבור שנתיים, לאחר שהצטרפה לארגון LEAD (המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל), הקימה קס בתמיכת הארגון את העמותה, בניסיון להעניק לילדים כמוה מערכת תמיכה חברתית ורגשית. שנה מאוחר יותר הוקם הסניף השני של העמותה, על ידי נועה חן שאיבדה את אביה כאשר הייתה בת ארבע.
כיום מהווה העמותה בית לילדים יתומים בישראל ומספקת שלושה מענים מרכזיים: מענה קהילתי, פרויקט תמיכה ביתומים בוגרים ותכנית לגיל הרך, חקיקה ומיצוי זכויות. בעמותה עוסקים לא רק בהנגשת המידע עבור היתומים, אלא גם בפעולות ליצירת חקיקה מותאמת ושינוי מדיניות, כמו גם בקמפיינים להסברה והעלאת המודעות לנושא. עד כה סייעה העמותה לכ-600 משפחות, כאשר היא פועלת בשיתוף פעולה עם 20 רשויות מקומיות.
חשופים לסכנות
שולמית הרן, מנהלת פעילות העמותה בעיר סיפרה השבוע למודיעין NEWS: "העמותה מחזקת את התא המשפחתי לאחר הטראומה באמצעות ליווי ותמיכה, ויוזמת צעדים להעלאת מודעות לשכול האזרחי כדי לקדם מדיניות מיטיבה. זה נעשה באמצעות הפעלת תכניות ליווי טיפוליות מותאמות גיל, מערך שיווקי, מערך מיצוי זכויות ועבודת ממשל. הפעילות במרכזים מסייעת בעיבוד האובדן והתמודדות עם ההשלכות שלו, ומחזקת את התא המשפחתי אחרי הטראומה באמצעות ליווי תמיכה ומימוש זכויות. על פי דו"ח היתמות הישראלי, שיזמה העמותה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן, נמצא שלילדים יתומים קיים פוטנציאל סיכוני הגבוה פי עשרה לנשירה ממסגרות לימודיות, לאלימות ולשימוש בחומרים משני תודעה".
כידוע, ילדים שהוריהם נפלו במהלך שירותם הצבאי מקבלים בישראל מעטפת תמיכה שלמה, אולם כאשר מדובר בשכול אזרחי תמונת המצב שונה לגמרי. "למרבה הצער, שכול אזרחי הוא תופעה שקופה", מסבירה הרן. "בעוד שהמדינה מספקת ליווי ותמיכה ליתומי מערכת הביטחון, שהם כ-500 בכל הארץ, יתומי השכול האזרחי הם למעלה מ-30 אלף יתומים עד גיל 18 ולא זוכים לשום תמיכה מצד המדינה ומוסדותיה. השכול האזרחי נופל בין הכיסאות, והילדים נותרים ללא מענה וללא תמיכה. 75% מהמשפחות שיש בהן יתמות לא מוכרות לרווחה או לרשות המקומית. למעלה מ-40% מהן חיות בעוני, וקצבת השארים היא מהנמוכות שיש. ילדים שאיבדו הורה מוצאים את עצמם לרוב מבודדים, ללא עורף חברתי או רשת תמיכה חברתית, ופה עמותת 'חמניות' באה לתת תשובה".
כאמור, פעילות העמותה במודיעין היא פרי שיתוף פעולה עם העירייה. "בהובלתו של ראש העירייה, חיים ביבס", מספרת הרן, "ובשיתוף פעולה עם מרינה שדה, מנהלת אגף שירותים חברתיים בעירייה, הרשות לקחה יוזמה וביחד פתחנו את מרכז 'חמניות' במודיעין. המרכז הוא מקום חינוכי-רגשי. גיבשנו קבוצה של 20 ילדים ובני נוער מכיתה א' עד כיתה י"ב. זאת בעצם קבוצת השווים, שבה ילדים ובני נוער פוגשים ילדים שהם כמוהם ולכולם מכנה משותף של אובדן הורה. הקבוצה עוזרת להם להכיר חברים שנמצאים באותו מצב כמו שלהם, ולהפיג חלק מהבדידות שהם מרגישים במסגרות החינוך ובחברה. אנחנו רוצים לייצר עבורם מקום בטוח לעיבוד חוויית האובדן, ומעניקים להם כלים לבניית חוסן אישי ומסוגלות עצמית".
עד כה קיימה הקבוצה שלושה מפגשים, כאשר גם ההורים הם חלק מהתהליך. "ההורים באים פעם בשבועיים למפגש עם עובדת סוציאלית קלינית. קבוצת ההורים מאוד מאמינה בתהליך של העמותה, והם שותפים מלאים שלנו ביצירת המקום הזה. אנחנו רוצים לייצר מקום בטוח בשביל הילדים, ואנחנו כעת בשלב של הכרות מעמיקה ושל בניית קשר ואמון. המפגשים מועברים על ידי מתנדבים קבועים, ויש גם מתנדבים שבאים לפעילויות חד פעמיות".
"יש במודיעין 269 משפחות עם שכול אזרחי", אומרת הרן, "אנשים שלא עברו את זה לא יכולים להבין את מה שהם עוברים. הילדים האלה לא מכירים עוד ילדים כמוהם, והחברה לא יודעת איך לדבר על זה. בהמשך הפעילות במודיעין אנחנו רוצים להצמיד את הילדים הבוגרים לקטנים יותר כחונכים שלהם. הילדים הבוגרים שבקבוצה (בני נוער מכיתה ז׳ ומעלה) יכולים לחנוך את הילדים הקטנים יותר ולהוות בשבילם 'אחים גדולים', וללוות אותם לאורך השנה בפעילויות. החונכות הזאת גם נחשבת להם כמחוייבות אישית דרך הבית ספר".
מרינה שדה, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיריית מודיעין, סיפרה השבוע: "מדובר בפרויקט שהעירייה הסכימה להקצות לו תקציב בגלל החשיבות שלו. לצערנו, הנושא לא נמצא בשום תקציב ממשלתי. מתוך ההבנה שתחום השכול, שאגף הרווחה מטפל בו, מטפל באוכלוסיות מאוד מסויימות, ולצערנו ילדים יתומים הם לא חלק מזה אלא אם האובדן הוא מתאונת דרכים, מוות בעקבות אובדנות או כתוצאה מנפגעי עבירה. אם אתה לא נופל לאחת ההגדרות האלו אתה בחוץ. בגלל שאנחנו מבינים שיש פה ילדים שאיבדו הורים, ולעיתים את שני ההורים, נוצר החיבור הזה והשיתוף הזה בינינו לבין עמותת 'חמניות'. ביחד עם הנכונות העירונית זה מבורך. אגף השירותים החברתיים, ביחד עם מנהל החינוך, מלווים את הפרויקט מבחינה מקצועית והעירייה גם מתקצבת אותו באופן חלקי".
עוד הוסיפה השבוע שדה כי "הפרויקט לא מבדיל בין ילד עם יתמות כזאת לילד עם יתמות אחרת. כולם יכולים להגיע. הפרויקט פועל בערים אחרות בהצלחה ומשלים את העבודה שאנחנו עושים כאן. אנחנו מקווים שבהמשך הנושא ייכנס להגדרות של המשרד הממשלתי. בנוסף, התחלנו השנה פרויקט של הורים שאיבדו ילדים בנסיבות טבעיות, בעזרת עמותת 'יקיר', כי יש הורים שמתמודדים עם חוויה מאוד קשה. המכנה המשותף הוא שאלה קבוצות שבהן אתה פוגש מישהו אחר שנמצא במקום שלך. זה מאוד משמעותי, גם כשמדובר בהורים וגם כשמדובר בילדים. המפגש עם עוד ילד שנמצא במצב דומה הוא מפגש גם מנחם וגם נותן הרבה מיומנויות להתמודד עם המצב. זאת חוויה של מישהו שמבין בדיוק על מה אתה מדבר".
